האם משבר הקורונה הוא גורם ממתן במזה"ת?

ההנחה כי התפשטות הווירוס קורונה ברחבי האזור והעולם תמתן מוקדי עימות במזרח התיכון אינה עומדת במבחן המציאות: רוסיה ואיראן דווקא נוטות להחריף צעדים צבאיים, ובעיראק גוברת המתיחות הפנים-מדינתית. פרשנות

האם משבר הקורונה הוא גורם ממתן במזה"ת?

מנהיג איראן עלי חמינאי. צילום ארכיון: AP

גורמים בינ"ל ובישראל העריכו כי וירוס הקורונה מקטין את הסיכוי להסלמה במוקדי עימות - הערכה המהווה משאלת לב בלבד. חלק מהשחקנים במזה"ת מניחים כי התפתחויות יחלפו "מתחת לרדאר" כיון שלמערב אין קשב אליהן. להלן דוגמאות מזירות הנוגעות למזה"ת, הממחישות כי וירוס הקורונה אינו עוצר תהליכים שהחלו לפני פרוץ המגפה - ויתכן אף שמאיץ אותם.

ביטחון בכל מקום: בואו לעקוב אחרינו באינסטגרםבפייסבוק ובטוויטר

רוסיה מחזקת מעמדה במזה"ת

רוסיה הדגישה בשבוע שעבר את מחוייבותה לפתרון שתי המדינות על בסיס החלטות מועצת הביטחון, האו"ם והיוזמה הערבית, לאחר פגישת שר החוץ הרוסי עם מזכ"ל הג'יהאד האיסלמי שעסקה בפיוס הפנים-פלסטיני ובאש"ף כפלטפורמה למשא ומתן עם ישראל. רוסיה מתבלטת כגורם הבינלאומי שאליו הפלסטינים פנו וייפנו לאחר תום משבר הקורונה, כדי להדוף את תוכנית טראמפ. האיחוד האירופי, שעליו הסתמכו הפלסטינים כמקור מימון וכבסיס תמיכה מול ישראל, מוכיח במשבר אוזלת יד, בעוד סין היא המקור העיקרי לסיוע לחברת האיחוד, איטליה. לאחר המגפה, האיחוד יצא מהאירוע מדולדל כלכלית ויהווה מקור תמיכה מפוקפק לפלסטינים. המרוויחה מכך היא רוסיה, המקפידה לשמר את הסוגייה הפלסטינית על סדר היום.

מדיניות רוסיה מדגישה את חשיבותה למזה"ת, בעיקר על רקע הידיעות כי למרות משבר הקורונה, ארה"ב והאיחוד האירופי מתגברים את הסנקציות נגדה. שתי חברות רוסיות נוספות הוכפפו לסנקציות אמריקניות החודש, והאיחוד האירופי האריך את הסנקציות על בכירים רוסים. זוהי אחת מהסיבות לסירוב הרוסי לבקשת סעודיה לקצץ בתפוקת הנפט, שגרמה למלחמת מחירים על רקע הביקוש הפוחת לאנרגיה, שמגיע עקב ההשלכות הכלכליות של הקורונה. אחד מהמניעים למהלך הרוסי הינו הרצון להגיב לסנקציות, במיוחד על סקטור האנרגיה, הקריטי להכנסות המדינה.

הצעד הרוסי נועד גם למצב את רוסיה כמובילה בינלאומית בהקשרים אחרים. המלחמה באידלב, למשל, נעצרה בזכות ההסכם במוסקבה בין נשיא רוסיה ולדימיר פוטין פוטין לנשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן. בשלב זה, הקבוצות החמושות המזוהות עם אל-קאעידה מונעת את יישום ההסכם, וטורקיה עדיין לא מימשה את התחייבותה כי תנקה את השטח שסוכם מגורמי טרור כדי שיועבר לאחריות רוסית. התמהמהות תורכיה במימוש התחייבויותיה תהווה את הבסיס לחידוש המלחמה כאשר התמשכות משבר הקורונה צפויה לשרת את רוסיה ואת סוריה, שמעוניינות להחריף צעדים צבאיים.

גוברת המתיחות בין ארה"ב לאיראן

גם בשכנתה של סוריה, עיראק, וירוס הקורונה לא מנע מהעימות הפנים-מדינתי ומהמחאה האלימה נגד ארה"ב להמשיך ולהתרחב. התקריות האלימות החודש, שבהן נהרגו שני אמריקנים ובריטית אחת, הן פיגוע ראשון של ארגון התנגדות חדש לנוכחות ארה"ב בעיראק. הצבא האמריקני מתכנס לאזורים הסונים והכורדים ומצמצם מגע במרחב האזרחי השיעי, מה שמעצים את התחרות בין הגורמים השיעים בתוכו. המאבק הפוליטי הפנים-שיעי ישליך על יכולת הזירה הפוליטית להסכים על ממשלה, ובכך ידחוף את עיראק לבחירות נוספות ו/או להחרפת המתח הביטחוני, גם על רקע התפשטות הקורונה.

באיראן, המובילה באזור בשיעורי התמותה מהוירוס, העיסוק בקורונה לא מונע פרובוקציות מערערות יציבות. יש הטוענים כי המצוקה הגוברת תגרום לאייטולות להפגין כוח, כאשר רבים מפקידי המשטר חולים בוירוס וחוששים שהמערב וישראל ינצלו זאת לערעור שלטונם. ואכן, איראן ממשיכה בהבערת מוקדי עימות באמצעות שליחים. בתימן, שבה איראן פעילה באמצעות החות'ים, המלחמה ממשיכה להשתולל. החות'ים מרחיבים את שליטתם ומסבים אבדות לסעודים ולנאמניהם. אירועים אלה יגבירו את הלחצים על סעודיה, הנשאבת למערבולת התימנית ללא תקווה לסיום בטווח הקרוב.

האם סין תעמיק אחיזה באזור?

מבחינת מעורבות המעצמות, מעבר למצויין על רוסיה וארה"ב, וירוס הקורונה הדגיש תהליכים הולכים ומעמיקים. דווקא סין, שנפגעה בצורה קשה ביותר מהוירוס, מסתמנת כבעלת מנופים וחזון שיסייעו למיצובה באזור יותר מתמיד. בעוד האיחוד האירופי מסתמן כמשענת קנה רצוץ וארה"ב אינה מעורבת עד כה בסיוע לנפגעות המגפה, סין העבירה סיוע רב לאיראן ולעיראק, בנוסף לכל 54 מדינות אפריקה. זהו המשך המדיניות הסינית, המשמרת יחסים עם איראן ומקדמת פעילות בעיראק ברמת התשתיות האזרחיות הקריטיות, תוך דחיקת ארה"ב.

השמועה כי וירוס הקורונה מקורו בלוחמה ביולוגית אמריקנית, הזעם הציבורי הגובר במזרח התיכון על אופן ההתמודדות עם המגפה והאתגרים הכלכליים הגוברים, יאפשרו פתיחות ברחוב המזרח-תיכוני לפעול באלימות נגד נוכחות אמריקנית, ולערער משטרים פרו-מערביים כגון סעודיה. "בשש אחרי המגפה", האזור יגלה כי הזירות ממשיכות לבעור וחלק מהגורמים מערערי-היציבות לא המתינו עד יעבור זעם.

מיקי אהרונסון היא מומחית למדיניות רוסיה, משמשת חוקרת במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JISS) ובעבר היתה ראש חטיבת מדיניות חוץ במל"ל; ד"ר איימן מנצור משמש חוקר ב-JISS ולשעבר ראש חטיבת מזה"ת ואפריקה במל"ל

אולי יעניין אותך גם

טל חן, שותף במחלקת בנקאות השקעות ומימון תאגידי בDeloitte- ישראל (טל היה בין מובילי הדוח) | קרדיט צילום: אלמוג סוגבקר

Deloitte ישראל: קיטון בהוצאות על מוצרי סייבר יגדיל מיזוגים בענף

גיוסי השקעות בשוויי Down-Round, עשויים לשמש כקטליזטור לרכישות חברות סייבר על ידי חברות בינ"ל