למרות לחץ החברות הגדולות: שוק תשתיות התקשורת נפתח לתחרות

משרד התקשורת פועל לפתיחת שוק תשתיות התקשורת לתחרות, כולל שימוש בגלים מילימטריים. אולם, על המשרד לפעול לשינוי חקיקה ותקינה על מנת לספק כדאיות כלכלית ליזמים חדשים

bigstockphoto

משרד התקשורת ממשיך ברפורמה להסדרת המשק ולאחר שפתח את השוק ליזמים זרים והוריד את חובת הישראליות ברישיון, הוא פותח את שוק התשתיות לתחרות. אם בעבר שוק תשתיות התקשורת היה בעיקרו דואופול של בזק והוט עם החברות סלקום והוט בשוליים, כעת המשרד רוצה לאפשר ליזמים פרטיים לפרוס תשתיות עצמאיות על מנת להגביר את התחרות.

דרושים: יזמים חדשים בשוק התקשורת

הרפורמה החדשה שפורסמה נקראת “מסמך מדיניות לרישוי מפעילים חדשים המבקשים לספק שירות תשתית גישה לאינטרנט בפס רחב", וגורסת כי יזם שרוצה להיכנס לתחום תשתיות התקשורת יוכל לעשות זאת באמצעות רישיון מיוחד למשך שלוש שנים, ולאחר שצבר מספיק מנויים, יעבור לרישיון כללי. ההבדל בין הרישיונות טמון בהון העצמי של היזם.  מסמך משרד התקשורת מזהה שני סוגי תשתית עיקריים שקיימת לגביהם הצדקה עסקית וטכנית - הטמנת סיבים אופטיים כתשתית ליבה, ופריסת שירות אלחוטי נייח בקצוות באמצעות טכנולוגיית גלים מילימטרים.

האגרה לצורך קבלת רישיון כללי אחוד, הרישיון שיש בידי בזק והוט, עומדת על 1 מיליון ש"ח בעוד שהאגרה לקבלת רישיון מיוחד עומדת על 6400 ש"ח בקירוב. קבלת רישיון כללי אחוד מחייבת הוכחת הון עצמי של 15 מלש"ח בעוד קבלת רישיון מיוחד לרוב אינה מחייבת הצגת הון עצמי. כמו-כן, קבלת רישיון כללי אחוד מחייבת העמדת ערבות בנקאית למשרד בגובה של לפחות 1 מלש"ח, בעוד קבלת רישיון מיוחד לרוב אינה מחייבת העמדת ערבות. בשל ההבדלים בין הרישיונות, המשרד רואה ברישיון המיוחד סוג של "הגנת ינוקא" כתמריץ ליזמים חדשים לפרוס תשתיות.

בשלב זה, הרישיון המיוחד מוגבל לעד 5000 מנויים פרטיים ו-750 נקודות קצה עסקיות. עם זאת, גורמים בכירים במשרד טוענים כי הצפי הוא שמתוך כלל היזמים שיכנסו לשוק, חלק יגיעו לצבר לקוחות גדול הרבה יותר ולהם יהיה משתלם לעבור לרישיון כללי. יזמים מצדם טוענים כי המשוכה של הרישיון הכללי לאחר שלוש שנים בעייתית מכיוון שההשקעה בפריסת תשתיות, בעיקר בפריפריה גדולה, ואת הרווח מתחילים לראות רק לאחר שלוש שנים. כלומר, אם אחרי שלוש שנים צריך לגייס הון למעבר לרישיון כללי, המשוואה אינה כדאית. במשרד טוענים כי "דברים יכולים להשתנות" בשלוש השנים הבאות, ולכן ממליצים בכל מקרה ליזמים ש'רואים רחוק' להיכנס למהלך עסקי.

"אנחנו יודעים שכל מה שנניח עכשיו בעוד שנתיים ישתנה", מסבירים גורמים בכירים במשרד התקשורת לישראל דיפנס. "מעבר לשימוע, אנו לא יכולים להבטיח כלום. אלו התנאים. עם זאת, משרד התקשורת רוצה לקדם תחרות ואינו אדיש למה שקורה בשוק. כמו השינוי הזה, ייתכן ונעשה דברים נוספים בעתיד."

הלוויתנים צועקים

לאור פתיחת שוק תשתיות התקשורת לתחרות, חברות הטלקו הגדולות עושות שרירים. משוכה נוספת היא קו הטלפון. כאשר יזם יגיע לנתק לקוח מתשתית של חברה גדולה, הוא יתקל בבעיה לגבי תצורת העברת קו טלפון והעברת את מספרי הטלפון של המנויים. על מנת לעשות זאת, היזם יצטרך לסגור באנדל עם מפעיל אחר שיש לו רישיון לאספקת קווי טלפון ולנייד את המספר הקיים של הלקוח אליו, או לבקש מהחברה המתחרה שהוא כרגע ניתק מהלקוח להמשיך לספק את שירות הטלפון - אבל על התשתיות החדשות שהניח. "מדוע שחברת הטלקו שזה עתה נותקה תסכים לשתף פעולה עם היזם החדש שניתק אותה?", שואלים יזמים פוטנציאלים.

במשרד התקשורת לא אדישים לטענות, ואומרים כי הם מכירים את המורכבות, אך בשלב זה נותנים לשוק החופשי לעשות את שלו. "חשבנו האם נכון בשימוע לכפות על חברת התשתיות הקיימת לשתף פעולה עם היזם החדש שמתחרה בהן, והגענו למסקנה שזה לא נכון בעת זו. נראה איך השוק יתנהג, ואם צריך, נתערב ונכפה על החברות הקיימות לשתף פעולה עם החדשות."

תצורת הפריסה הקלאסית היא חכירת קיבולת גבוהה מבעלי תשתית סיבים דוגמת בזק,הוט,סלקום או פרטנר במרכז היישוב או השכונה, והתקנת מערך אנטנות בגלים מילימטרים לחיבור בנייני מגורים ובתים צמודי קרקע. אנטנת הגלים המילימטרים קטנה משמעותית מצלחת הלוויין של יס, ויכולה לספק מהירויות שנעות בין 100 מגה ל 10 גיגה. מכיוון שכך, אנטנה אחת יכולה לשרת עשרות דיירים בבניין קומות, או דירה אחת במקרה של חיבור לבית צמוד קרקע. יש לציין שרמת הקרינה של אנטנות גלים מילימטרים נמוכה משמעותית ממכשיר סלולארי, ואפילו נמוכה יותר מהקרינה של נקודות ה WiFi שיש ברבים מהבתים בישראל.

במידה ואין סיב תקשורת בשכונה או ביישוב, ניתן לבצע חיבור עם אנטנת גלים מילימטרים עד לסיב הקרוב במרחק של ק"מ אחדים. לדוגמא, חיבור מתורן סמוך של חברת סלולר או בזק. גם כאן נדרש שיתוף פעולה עסקי בין מתחרים. "אותה לוגיקה כמו קווי הטלפון נשמרת גם כאן. אנחנו נותנים לשוק להגיב. אם נראה שיש חברות שפוגעות בתחרות, נתערב", אומרים במשרד התקשורת.

אזכיר כי בתחום תשתיות התקשורת מבוססות נחושת משרד התקשורת נאלץ להתערב לטובת התחרות עם רפורמת השוק הסיטונאי. החברות הגדולות הוכיחו שהן יודעות לשחק את המשחק ולעצור את התחרות. למשרד לא הייתה ברירה והוא כפה על החברות הגדולות למכור תשתיות נחושת לספקי האינטרנט על מנת שאלו יוכלו למכור באנדלים למנויים. המשמעות היא שהמשרד יכול לכפות שוק סיטונאי בתחום הטלפון, הסיבים והתמסורות למיניהן, אם החברות הגדולות ינסו לעצור את התחרות בשוק התשתיות.

טכנולוגיית הגלים המילימטרים זמינה בעולם בשני תחומי תדר. תחום E-band שמאפשר חיבור בתצורת נקודה לנקודה, ותחום ה V-band, שמאפשר גם חיבור נקודה למספר נקודות. תחום E-band מאושר לשימוש בישראל תחת חוק התקשורת. על מנת להתקין חיבור E-band, כיום, בעל רישיון לפריסת תשתית (כגון הוט ובזק) צריך למלא בקשת רישיון מקוונת במשרד התקשורת ולשלם אגרה שנתית בגובה אלפי שקלים לכל חיבור. תחום הV-band, שמקובל בעולם ללא צורך באגרה, ובוצעו בו ניסויים מוצלחים בישראל, עדיין לא פתוח לשימוש.

במקביל לרפורמת התשתיות, מקדם משרד התקשורת רפורמה בשני תחומי התדר הללו. בתחום הE-band יהיה מסלול רישוי קל עם אגרה שנתית בגובה מאות שקלים (בארה"ב מדובר באגרה בהיקף 7.5 דולרים לשנה), ותחום ה V-band יפתח לשימוש חופשי, כמקובל בעולם.

אליה וקוץ בה

אזכיר כי מטרת פתיחת שוק תשתיות האינטרנט לתחרות היא להגדיל את רוחב הפס בכל הארץ, בעיקר במקומות בהם אין לחברות הגדולות אינטרס עסקי לפרוס. בישראל יש מעל 200 ישובים, מרביתם יישובי ספר, בהם יש תשתית בזק בלבד. ביישובים אלו אין תחרות מצד ספקיות תקשורת אחרות בשל אי כדאיות כלכלית. העדר תחרות מוביל לעיתים לאיכות תקשורת פחותה בישובים הללו לעומת מרכזי ערים. בהקשר זה חשוב לציין שעל פי מסמך רפורמת הגלים המילימטרים, תחום ה V-band שהמשרד מתכוון לאשר הוא בתצורת נקודה לנקודה בלבד, מה שיהווה מכשול מהותי להצדקה כלכלית של פריסת השירות בעיקר לבתים צמודי קרקע שכאמור הם הרוב המכריע של קהל היעד.

בשביל להבין מדוע, יש לבחון את מודל פריסת הרשת. ישנה רשת שנפרסת לבניין רב דירות או משרדים. בתצורה כזו הספק משתמש בתצורת נקודה לנקודה בין שתי אנטנות. אחת בבניין או התורן שיש בו סיב אופטי, ואחת על הגג של הבניין. אל האנטנה בבניין מחובר מתג קטן שמחלק את התקשורת לבתים או משרדים באמצעות כבילה פיזית (כבלי רשת או סיבים). בתצורה שניה, כמו ביישוב ספר, ישנה אנטנה מרכזית עבור קבוצה של עשרות בתים צמודי קרקע בטווח קצר של מאות מטרים.

בחלופה זו, הספק צריך להשתמש בתצורה נקודה-להרבה נקודות כאשר אנטנה מרכזית מחלקת את השירות לעשרות אנטנות, כל אחת על גג של בית אחד. המשמעות היא שפתיחת השוק לתחרות ללא אישור טכנולוגיית V-Band בתצורת נקודה למספר נקודות, היא כוסות רוח למת. כמה בתי אב צמודי קרקע בישראל? הערכה מדברת על יותר מחצי מיליון.

מה צריך לעשות בשביל חקיקה בהקשר טכנולוגיית V-Band? ובכן, משרד התקשורת צריך לקבל החלטה שמאפשרת יישום תצורת נקודה-להרבה נקודות שמקובלת במדינות רבות בעולם, ובהן ארה"ב, יפן, אוסטרליה ואפילו חלק ממדינות אירופה דוגמת בריטניה וצ'כיה. האחרונות הבינו שתהליך עדכון התקנות של האיחוד האירופי, שכבר פרסם טיוטות שתומכות בתצורה הזו, ארוך ומסורבל ולכן, כדי להגביר את היצע הפס הרחב שהוכח שהוא זרז חשוב לכלכלה צומחת, החליטו לאפשר יישום על בסיס הטיוטה.

גם בישראל יש להכין טיוטת חקיקה, להעביר אותה לאישור במשרד המשפטים ומשרד האוצר ומשם לוועדת הכספים, לקבלת האישור הסופי. תהליך שיכול להתבצע תחת הממשלה הנוכחית ויחסית במהירות. זאת, כדי לתמוך ברפורמה שמוביל משרד התקשורת עצמו. מדוע הליך החקיקה טרם אושר? לא ברור. במהלך שנת 2019 יצא המשרד לשימוע בנושא שהיה אמור להסתיים. במציאות, החקיקה טרם קודמה. ולכן, אין כלים שיכולים לתת מענה טכנולוגי להצדקה כלכלית של פריסת תשתיות פס רחב ביותר מ 200 ישובים בישראל שבהם אין תחרות.

המטרה: פתיחה נוספת של השוק

בנוסף לנאמר עד כה במאמר, המשרד מוביל שינויי הסדרה נוספים. "הרעיון הוא להרשות רק מה שאני חייב, ואיפה שאני חייב, ולהיצמד למודל האירופאי", מסבירים במשרד התקשורת. "נדרש לרשיין תשתיות, משאבים מוגבלים, ספקטרום ומספור. כל השאר תחרות חופשית. ייתכן ובסוף לא נבקש רישיון לשירותים נוספים. גם את רישיון הISP רוצים לפשט. רשתות IPVPN יהיו ללא רישוי. מדובר בהליך פתיחה של השוק בשנתיים הקרובות."

לסיכום, נראה כי משרד התקשורת עושה מאמצים לפתוח את השוק לתחרות בהיבט התשתיות והן בהיבט התדרים. המטרה היא לעודד פריסת תשתיות רחבות פס בכל המדינה מתוך תפישה כי תחרות תגביר את ההיצע ותתרום משמעותית לגידול ברוחב הפס שתורם לכלכלה. עם זאת, נשארו למשרד מספר משוכות לפתור בשימוע האחרון על מנת לספק מודל תקינה וחקיקה שיאפשר ליזמים קטנים פריסת תשתיות עם כדאיות כלכלית.

אולי יעניין אותך גם

ברנדון וויילס. צילום מסך מתוך הכנס

״לאחרונה אנו מתמודדים עם מתקפת סייבר גדולה נגד תשתיות בארה״ב״ 

״אנחנו רוצים לחזק את שיתוף הפעולה עם שותפים מסביב לעולם. אנו רוצים לגבש נורמות יציבות בעולם הסייבר״, מסביר ברנדון וויילס, מנהל הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA), ארה"ב