הסבב הנוכחי מוכיח: חיסול אבו אל־עטא לא עבד
סבב הלחימה מול הג'יהאד האסלאמי מראה כי החיסול, של מי שכונה ה"עצם בגרון" ההסדרה, לא קרב את השקט לתושבי הדרום. וגם: מה עומד מאחורי תקיפת מטרות הארגון בסוריה? פרשנות
עמי רוחקס דומבה
| 25/02/2020
אבו אל-עטא
המתיחות הצבאית שהתפתחה השבוע מול רצועת עזה מוכיחה כי חיסול אבו אל־עטא לא עבד. אותו אל־עטא היה בכיר הג'יהאד האסלאמי, לגביו טענה ישראל כי היה "עצם בגרון" במסגרת תהליך ההסדרה. החיסול אירע בנובמבר האחרון, לפני כארבעה חודשים, ועדיין אין הסדרה. ולא רק שאין, שוב חזר ירי רקטות לעבר מדינת ישראל. וגם אז, בנובמבר, נקטו כמו אתמול, בגישה דואלית - עזה, סוריה - מול הג'יהאד האסלאמי. אז בדמשק ניסה צה"ל לחסל את אכרם עג'ורי, בכיר הארגון בסוריה.
שוב חוזר הניגון
עברו כאמור ארבעה חודשים, והנה, נפתלי בנט, יחד עם בנימין נתניהו, ממשיכים באותה אסטרטגיה מול הג'יהאד האסלאמי בשאיפה שתביא לתוצאה שונה. השבוע הרג צה"ל מחבלי גא"פ שהטמינו מטען צד על גדר המערכת, ולאחר מכן נגררה אחת מגופותיהם עם טרקטור במטרה לאגור גופות מחבלים לקראת הסכם עתידי. האירוע צולם והופץ ברשת והביא את חמאס וגא"פ למצב שהם חייבים להגיב. והתגובה אכן הגיעה בדמות ירי רקטות ופצמ"רים לעבר יישובי הדרום. התגובה הביאה למענה של צה"ל בעזה ובסוריה נגד מטרות הג'יהאד האסלאמי באותו פורמט דואלי כמו בנובמבר האחרון.
התקיפה בסוריה ועזה נועדה לסמן לג'יהאד האסלאמי כי ישראל מוכנה להעלות את ההימור אם הירי לעבר העוטף והדרום ימשך. ההנחה היא כי בסוריה יושבים בכירי הארגון שנותנים הוראות לפעילים בעזה, ואותם בכירים חוששים לחייהם וחיי הילדים שלהם. ובכן, התקיפה הצליחה חלקית, הלילה עבר יחסית בשקט בעוטף, ובצהריים היום (ב') שוב החלו מטחי רקטות מעזה לעוטף.
מתקן לייצור מרכיבי הודף מוצק
על פי צה"ל, באתר שהותקף בסוריה "מיוצרים מידי חודש עשרות קילוגרמים של אמוניום פרכלורט (Ammonium Perchlorate), חומר המשמש כדלק לרקטות ומתקיימות בו הכשרות טכניות לפעילי ארגון הטרור, הן מהרצועה והן מהזירה הצפונית", נכתב בפרסום של דובר צה"ל. אמוניום פרכלורט משמש כמחמצן להודף מוצק של רקטות וטילים. זה חומר המיוצר בערבוב של אמוניה עם חומצה פרכלורית המשמש גם כדשן .
הידע שצברו ארגוני טרור ברצועה לייצר חומרים להודף מוצק של רקטות אינו מהשבוע. עוד ב-2008 פרסום של הארץ חשף כי חמאס, באמצעות משמרות המהפכה, למד לייצר את החומר. ככל הנראה, הידע הועבר גם לג'יהאד האסלאמי. התקיפה האחרונה של צה"ל הייתה נגד תשתית לייצור אמוניום פרכלורט במתקן ליד שדה התעופה הבינלאומי בקרבת דמשק.
לאור תקיפת התשתית בסוריה, עולה השאלה המבצעית כיצד מצליח הג'יהאד להבריח את הדלק, או הרקטות המוכנות, מסוריה לעזה. תזה אחרת תעלה כי המתקן בסוריה מיועד לאמל"ח שאוגר הג'יהאד האסלאמי בסוריה במטרה לפתח עם ישראל, בשעת הצורך, שתי חזיתות.
שאלות פתוחות
אם נמשיך עם התזה הזו, אז בעקבות התקיפה האחרונה של צה"ל עולות ארבע שאלות. אחת - אם ידעו על התשתית הזו לייצור מרכיבים להודף מוצק, מדוע צה"ל נתן לה להתקיים? שתיים - האם הג'יהאד האסלאמי עסוק בבניית חזית שנייה, סורית, מול ישראל? שלוש - אם יש העברת ציוד בין סוריה לעזה, כיצד הארגון עושה זאת מתחת לאף של שירותי הביון הישראלים? ארבע - מה מידת ההשפעה של איראן על הג'יהאד בהנחה ומחליפו של סולימאני משפיע על פעולות הארגון?
באשר לשאלה הראשונה ייתכן כי ישראל מותירה את שרשרת האספקה של הג'יהאד האסלאמי על כנו בכוונה. זאת, על מנת להזריק לה חומרים או רכיבים מקולקלים. בסבב האחרון, לפי צה"ל, זוהו 21 שיגורים מתוכם יורטו 13. כלומר, 61 אחוז דיוק (לפוליגון). ההנחה היא כי אם שרשרת האספקה של הג'יהאד האסלאמי תזוהם, אחוז הדיוק ירד. אם אחוז הדיוק ירד, ישראל תשגר פחות מיירטים, עלות המלחמה תרד ומלאי המיירטים יחזיק יותר זמן. על פי תזה זו, התקיפה אתמול של המתקן בסוריה התבצעה באין ברירה במטרה להפסיק את הסבב לפני שיתפתח.
ביטחון בכל מקום: בואו לעקוב אחרינו באינסטגרם, בפייסבוק ובטוויטר
בהקשר לשאלה השנייה עולה כי הגא"פ מפתח תשתית לחימה בסוריה. כלומר, אם אכן יש השפעה איראנית על הג'יהאד, אזי הוא, לצד חיזבאללה בלבנון, אמור לשמש לצורך תקיפת ישראל מלבנון, סוריה ועזה במקביל. אם כך, שימת הדגש של הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי, על הצטיידות במערכות כיפת ברזל ומיירטים, כנראה לא הגיעה משום מקום.
תחום אפור
בהקשר לשאלה השלישית, קשה להאמין כי הג'יהאד האסלאמי מצליח להבריח הודף מוצק או רקטות שלמות מסוריה לישראל דרך גבול יבשתי או דרך הים. צה"ל שומר על הגבולות והזירה הימית די באדיקות. אם כבר, אותן תשתיות ייצור הודף/רקטות בסוריה, יכולות לשמש בסיס ייצור לג'יהאד בעזה רק בסיוע כלי שיט איראניים או אחרים, המובילים את הסחורה מנמלי ים/אוויר בסוריה למצרים, ודרך סיני מגיעים לרצועה. אופציה אחרת היא להעביר את האמל"ח דרך עיראק ותעלת סואץ לסיני - מסלול ארוך עוקף סעודיה שאינו אפקטיבי. איראן כבר תעדיף להעביר לעזה את אותם מוצרים מבסיסי ייצור אחרים (תימן/אפריקה) דרך סיני. כלומר, סביר להניח כי אותה תשתית שהופצצה בסוריה משמשת את הג'יהאד האסלאמי בסוריה.
בהקשר לשאלה הרביעית, סביב השפעת איראן על הארגון, התשובה אינה דיכוטומית. מרבית המומחים טוענים כי ישנה השפעה. עם זאת, אין מדובר בכפתור שהאיראנים לוחצים עליו. אלא שהג'יהאד האסלאמי הינו ארגון עצמאי בקבלת ההחלטות, אך לאיראנים משקל רב בהן. כלומר, שטח אפור של קבלת החלטות. לאור האירועים האחרונים בעזה, ניתן להניח כי איראן אינה מעוניינת בהסדרה בין חמאס לישראל, והג'יהאד מעוניין להראות לישראל שהוא השתקם מחיסול אל־עטא.
לסיכום, נראה כי החיסול של אל-עטא בנובמבר לא קירב את ההסדרה כפי שצפו בירושלים. הג'יהאד האסלאמי מראה יכולת רציפות תפקודית, ואיראן ממשיכה לבחוש בעזה למרות חיסול סולימאני. המציאות בעזה, מסתבר, יותר אפורה ומורכבת ממה שהפוליטיקאים משדרים לציבור. נקודת האור היחידה היא הכלים השלובים שיוצרים בירושלים בין עזה לדמשק. אם הקו הזה יימשך, ייתכן וצה"ל יוכל לספק מענה מסוים לשמירה על עצימות נמוכה בעוטף עזה.
סבב הלחימה מול הג'יהאד האסלאמי מראה כי החיסול, של מי שכונה ה"עצם בגרון" ההסדרה, לא קרב את השקט לתושבי הדרום. וגם: מה עומד מאחורי תקיפת מטרות הארגון בסוריה? פרשנות
אבו אל-עטא
המתיחות הצבאית שהתפתחה השבוע מול רצועת עזה מוכיחה כי חיסול אבו אל־עטא לא עבד. אותו אל־עטא היה בכיר הג'יהאד האסלאמי, לגביו טענה ישראל כי היה "עצם בגרון" במסגרת תהליך ההסדרה. החיסול אירע בנובמבר האחרון, לפני כארבעה חודשים, ועדיין אין הסדרה. ולא רק שאין, שוב חזר ירי רקטות לעבר מדינת ישראל. וגם אז, בנובמבר, נקטו כמו אתמול, בגישה דואלית - עזה, סוריה - מול הג'יהאד האסלאמי. אז בדמשק ניסה צה"ל לחסל את אכרם עג'ורי, בכיר הארגון בסוריה.
שוב חוזר הניגון
עברו כאמור ארבעה חודשים, והנה, נפתלי בנט, יחד עם בנימין נתניהו, ממשיכים באותה אסטרטגיה מול הג'יהאד האסלאמי בשאיפה שתביא לתוצאה שונה. השבוע הרג צה"ל מחבלי גא"פ שהטמינו מטען צד על גדר המערכת, ולאחר מכן נגררה אחת מגופותיהם עם טרקטור במטרה לאגור גופות מחבלים לקראת הסכם עתידי. האירוע צולם והופץ ברשת והביא את חמאס וגא"פ למצב שהם חייבים להגיב. והתגובה אכן הגיעה בדמות ירי רקטות ופצמ"רים לעבר יישובי הדרום. התגובה הביאה למענה של צה"ל בעזה ובסוריה נגד מטרות הג'יהאד האסלאמי באותו פורמט דואלי כמו בנובמבר האחרון.
התקיפה בסוריה ועזה נועדה לסמן לג'יהאד האסלאמי כי ישראל מוכנה להעלות את ההימור אם הירי לעבר העוטף והדרום ימשך. ההנחה היא כי בסוריה יושבים בכירי הארגון שנותנים הוראות לפעילים בעזה, ואותם בכירים חוששים לחייהם וחיי הילדים שלהם. ובכן, התקיפה הצליחה חלקית, הלילה עבר יחסית בשקט בעוטף, ובצהריים היום (ב') שוב החלו מטחי רקטות מעזה לעוטף.
מתקן לייצור מרכיבי הודף מוצק
על פי צה"ל, באתר שהותקף בסוריה "מיוצרים מידי חודש עשרות קילוגרמים של אמוניום פרכלורט (Ammonium Perchlorate), חומר המשמש כדלק לרקטות ומתקיימות בו הכשרות טכניות לפעילי ארגון הטרור, הן מהרצועה והן מהזירה הצפונית", נכתב בפרסום של דובר צה"ל. אמוניום פרכלורט משמש כמחמצן להודף מוצק של רקטות וטילים. זה חומר המיוצר בערבוב של אמוניה עם חומצה פרכלורית המשמש גם כדשן .
הידע שצברו ארגוני טרור ברצועה לייצר חומרים להודף מוצק של רקטות אינו מהשבוע. עוד ב-2008 פרסום של הארץ חשף כי חמאס, באמצעות משמרות המהפכה, למד לייצר את החומר. ככל הנראה, הידע הועבר גם לג'יהאד האסלאמי. התקיפה האחרונה של צה"ל הייתה נגד תשתית לייצור אמוניום פרכלורט במתקן ליד שדה התעופה הבינלאומי בקרבת דמשק.
לאור תקיפת התשתית בסוריה, עולה השאלה המבצעית כיצד מצליח הג'יהאד להבריח את הדלק, או הרקטות המוכנות, מסוריה לעזה. תזה אחרת תעלה כי המתקן בסוריה מיועד לאמל"ח שאוגר הג'יהאד האסלאמי בסוריה במטרה לפתח עם ישראל, בשעת הצורך, שתי חזיתות.
שאלות פתוחות
אם נמשיך עם התזה הזו, אז בעקבות התקיפה האחרונה של צה"ל עולות ארבע שאלות. אחת - אם ידעו על התשתית הזו לייצור מרכיבים להודף מוצק, מדוע צה"ל נתן לה להתקיים? שתיים - האם הג'יהאד האסלאמי עסוק בבניית חזית שנייה, סורית, מול ישראל? שלוש - אם יש העברת ציוד בין סוריה לעזה, כיצד הארגון עושה זאת מתחת לאף של שירותי הביון הישראלים? ארבע - מה מידת ההשפעה של איראן על הג'יהאד בהנחה ומחליפו של סולימאני משפיע על פעולות הארגון?
באשר לשאלה הראשונה ייתכן כי ישראל מותירה את שרשרת האספקה של הג'יהאד האסלאמי על כנו בכוונה. זאת, על מנת להזריק לה חומרים או רכיבים מקולקלים. בסבב האחרון, לפי צה"ל, זוהו 21 שיגורים מתוכם יורטו 13. כלומר, 61 אחוז דיוק (לפוליגון). ההנחה היא כי אם שרשרת האספקה של הג'יהאד האסלאמי תזוהם, אחוז הדיוק ירד. אם אחוז הדיוק ירד, ישראל תשגר פחות מיירטים, עלות המלחמה תרד ומלאי המיירטים יחזיק יותר זמן. על פי תזה זו, התקיפה אתמול של המתקן בסוריה התבצעה באין ברירה במטרה להפסיק את הסבב לפני שיתפתח.
ביטחון בכל מקום: בואו לעקוב אחרינו באינסטגרם, בפייסבוק ובטוויטר
בהקשר לשאלה השנייה עולה כי הגא"פ מפתח תשתית לחימה בסוריה. כלומר, אם אכן יש השפעה איראנית על הג'יהאד, אזי הוא, לצד חיזבאללה בלבנון, אמור לשמש לצורך תקיפת ישראל מלבנון, סוריה ועזה במקביל. אם כך, שימת הדגש של הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי, על הצטיידות במערכות כיפת ברזל ומיירטים, כנראה לא הגיעה משום מקום.
תחום אפור
בהקשר לשאלה השלישית, קשה להאמין כי הג'יהאד האסלאמי מצליח להבריח הודף מוצק או רקטות שלמות מסוריה לישראל דרך גבול יבשתי או דרך הים. צה"ל שומר על הגבולות והזירה הימית די באדיקות. אם כבר, אותן תשתיות ייצור הודף/רקטות בסוריה, יכולות לשמש בסיס ייצור לג'יהאד בעזה רק בסיוע כלי שיט איראניים או אחרים, המובילים את הסחורה מנמלי ים/אוויר בסוריה למצרים, ודרך סיני מגיעים לרצועה. אופציה אחרת היא להעביר את האמל"ח דרך עיראק ותעלת סואץ לסיני - מסלול ארוך עוקף סעודיה שאינו אפקטיבי. איראן כבר תעדיף להעביר לעזה את אותם מוצרים מבסיסי ייצור אחרים (תימן/אפריקה) דרך סיני. כלומר, סביר להניח כי אותה תשתית שהופצצה בסוריה משמשת את הג'יהאד האסלאמי בסוריה.
בהקשר לשאלה הרביעית, סביב השפעת איראן על הארגון, התשובה אינה דיכוטומית. מרבית המומחים טוענים כי ישנה השפעה. עם זאת, אין מדובר בכפתור שהאיראנים לוחצים עליו. אלא שהג'יהאד האסלאמי הינו ארגון עצמאי בקבלת ההחלטות, אך לאיראנים משקל רב בהן. כלומר, שטח אפור של קבלת החלטות. לאור האירועים האחרונים בעזה, ניתן להניח כי איראן אינה מעוניינת בהסדרה בין חמאס לישראל, והג'יהאד מעוניין להראות לישראל שהוא השתקם מחיסול אל־עטא.
לסיכום, נראה כי החיסול של אל-עטא בנובמבר לא קירב את ההסדרה כפי שצפו בירושלים. הג'יהאד האסלאמי מראה יכולת רציפות תפקודית, ואיראן ממשיכה לבחוש בעזה למרות חיסול סולימאני. המציאות בעזה, מסתבר, יותר אפורה ומורכבת ממה שהפוליטיקאים משדרים לציבור. נקודת האור היחידה היא הכלים השלובים שיוצרים בירושלים בין עזה לדמשק. אם הקו הזה יימשך, ייתכן וצה"ל יוכל לספק מענה מסוים לשמירה על עצימות נמוכה בעוטף עזה.
