כלכלת הודו: ההזדמנות לישראל והחשש מארה"ב
השוק ההודי לא צפוי להצטמצם בשנים הקרובות וימשיך לספק עטין כלכלי לתעשיות הביטחון הישראליות, אולם ההשקעה האמריקנית בשוק זה צריכה להדליק בסיב"ט נורה אדומה. האם הכניסה של ארה"ב תפגע בישראל? פרשנות
עמי רוחקס דומבה
| 20/02/2020
ראש ממשלת הודו מודי וראש ממשלת ישראל נתניהו בפגישה בהודו ב-2018. צילום: AP
כלכלת הודו הפכה לאחת הגדולות בעולם, מגמה מעודדת לתעשיות הביטחון הישראליות. אך אליה וקוץ בה - תעשיות הנשק האמריקניות נכנסות לשוק ההודי ביתר שאת, דבר המייצר תחרות עם החברות הישראליות, ובמקביל הבנק המרכזי של הודו מקטין ציפיות לעתיד.
הודו, או יותר מדויק, תקציב הביטחון של הודו, הפך בשנים האחרונות לאחד העטינים המרכזיים לתעשיית הביטחון הישראלית. פרויקטים גדולים של רכש לצבא ההודי בהם השתתפו תעשיות ישראליות כללו, בין היתר, מערכות הגנ"א, שדרוג מטוסים, מל"טים, נשק קל, לוויינים, טילי נ"ט, שדרוג טנקים ועוד. אלה, הכניסו לקופת התעשיות והאוצר מיליארדי דולרים בשנים האחרונות.
האטרקטיביות של הקופה ההודית לא נשארה חסויה, ובארה"ב ואירופה התחילו להבין שיש פוטנציאל בשוק ההודי. הבית הלבן קפץ על המציאה והטיס קבוצות של דיפלומטים על מנת לסגור הסכם רכש ביטחוני בהיקף של לפחות 7 מיליארדי דולרים. להודו וארה"ב יש אויבת משותפת - סין, ואין כמו מנוע מכירות המבוסס על החשש מבייג'ינג. טראמפ, כאמור, זיהה את ההזדמנות ודחף בכל הכוח.
תחרות על לב הצבא ההודי
עסקה ראשונה נחתמה לאחרונה לרכישת מערכת הגנ"א של רייתיאון מסוג NASAMS-II. אבל אין לטעות, זהו רק ניצן ראשון. על הפרק עומדות עסקאות ענק של מסוקי MH-60R Seahawk, עסקת מטוסי אפ-16, כולל העברת ידע להודו, והיד נטויה. האמריקנים גם ניסו להתחרות בספייק הישראלי של רפאל באממעות טיל הג'אבלין.
טראמפ מתכנן ביקור קרוב בדלהי "לחיזוק היחסים". בתרגום חופשי, הנשיא האמריקני מציע להודו נשק מתקדם להתמודד מול סין, ורוצה בתמורה שהודו תרכוש מוצרי חקלאות אמריקנים מבסיס הבוחרים שלו. עבור הודו זו הזדמנות פז לצמצם פערים טכנולוגיים בתחום הביטחוני כמו טכנולוגיה חדישה מארה"ב. הודו אינה מסתירה את השאיפה שלה להפוך לייצואנית נשק עולמית. ואת זה קשה לעשות על בסיס פיתוחים עצמיים של ה-DRDO - גוף המו"פ של משרד הביטחון ההודי.
נחזור לכלכלה. על פי פרסום של ft.com הבנק המרכזי של הודו מפחית את קצב הצמיחה ל-5 אחוזים לשנת 2019. וגם תחזית זו, טוענים בפרסום, עושה חסד לכלכלה ההודית. "הנתון הזה למעשה מפחית במשקל ההאטה. אינדיקטורים שונים מראים כי בשמונת החודשים הראשונים של שנת הכספים 2019, היצוא והיבוא של מוצרים שאינם תלויים בנפט ירדו, כמו גם ייצור מוצרי ההשקעה. ייצור מוצרי צריכה ותקבולי מיסים ממשלתיים גדלו בשיעור של אחוז אחד בלבד", כותבים באתר הכלכלי. את הטעות בניתוח השוק ההודי מייחסים בפרסום למדידה לקויה של התוצר ההודי בעקבות אימוץ מערכת נתונים חדשה לפני מספר שנים עם בעיות מתודולוגיות.
אין ספק כי השמש ההודית לא צפויה לשקוע בשנים הקרובות מעל האופק הישראלי, אולם ההשקעה של התעשיות הביטחוניות האמריקניות בשוק זה צריכה להדליק נורה אדומה בסיב"ט. הודו, ועל פי פרסומים זרים גם סינגפור, נותרו העטינים העיקריים של התעשייה הישראלית לאחר שהמרת הדולר סיוע מארה"ב עתידה להסתיים בשנים הקרובות, ולהשאיר את המגזר הביטחוני בארץ עם מצוקת מטבע זר.
הכתבות הכי נקראות באתר:
הלוויין חשף: הנזק מתקיפת נמל התעופה בדמשק
איום הבלונים: מדוע ישראל לא רוכשת מערכת יירוט?
בהיקף מאות מיליונים: חוזה ענק לאלביט באסיה
השוק ההודי לא צפוי להצטמצם בשנים הקרובות וימשיך לספק עטין כלכלי לתעשיות הביטחון הישראליות, אולם ההשקעה האמריקנית בשוק זה צריכה להדליק בסיב"ט נורה אדומה. האם הכניסה של ארה"ב תפגע בישראל? פרשנות
ראש ממשלת הודו מודי וראש ממשלת ישראל נתניהו בפגישה בהודו ב-2018. צילום: AP
כלכלת הודו הפכה לאחת הגדולות בעולם, מגמה מעודדת לתעשיות הביטחון הישראליות. אך אליה וקוץ בה - תעשיות הנשק האמריקניות נכנסות לשוק ההודי ביתר שאת, דבר המייצר תחרות עם החברות הישראליות, ובמקביל הבנק המרכזי של הודו מקטין ציפיות לעתיד.
הודו, או יותר מדויק, תקציב הביטחון של הודו, הפך בשנים האחרונות לאחד העטינים המרכזיים לתעשיית הביטחון הישראלית. פרויקטים גדולים של רכש לצבא ההודי בהם השתתפו תעשיות ישראליות כללו, בין היתר, מערכות הגנ"א, שדרוג מטוסים, מל"טים, נשק קל, לוויינים, טילי נ"ט, שדרוג טנקים ועוד. אלה, הכניסו לקופת התעשיות והאוצר מיליארדי דולרים בשנים האחרונות.
האטרקטיביות של הקופה ההודית לא נשארה חסויה, ובארה"ב ואירופה התחילו להבין שיש פוטנציאל בשוק ההודי. הבית הלבן קפץ על המציאה והטיס קבוצות של דיפלומטים על מנת לסגור הסכם רכש ביטחוני בהיקף של לפחות 7 מיליארדי דולרים. להודו וארה"ב יש אויבת משותפת - סין, ואין כמו מנוע מכירות המבוסס על החשש מבייג'ינג. טראמפ, כאמור, זיהה את ההזדמנות ודחף בכל הכוח.
תחרות על לב הצבא ההודי
עסקה ראשונה נחתמה לאחרונה לרכישת מערכת הגנ"א של רייתיאון מסוג NASAMS-II. אבל אין לטעות, זהו רק ניצן ראשון. על הפרק עומדות עסקאות ענק של מסוקי MH-60R Seahawk, עסקת מטוסי אפ-16, כולל העברת ידע להודו, והיד נטויה. האמריקנים גם ניסו להתחרות בספייק הישראלי של רפאל באממעות טיל הג'אבלין.
טראמפ מתכנן ביקור קרוב בדלהי "לחיזוק היחסים". בתרגום חופשי, הנשיא האמריקני מציע להודו נשק מתקדם להתמודד מול סין, ורוצה בתמורה שהודו תרכוש מוצרי חקלאות אמריקנים מבסיס הבוחרים שלו. עבור הודו זו הזדמנות פז לצמצם פערים טכנולוגיים בתחום הביטחוני כמו טכנולוגיה חדישה מארה"ב. הודו אינה מסתירה את השאיפה שלה להפוך לייצואנית נשק עולמית. ואת זה קשה לעשות על בסיס פיתוחים עצמיים של ה-DRDO - גוף המו"פ של משרד הביטחון ההודי.
נחזור לכלכלה. על פי פרסום של ft.com הבנק המרכזי של הודו מפחית את קצב הצמיחה ל-5 אחוזים לשנת 2019. וגם תחזית זו, טוענים בפרסום, עושה חסד לכלכלה ההודית. "הנתון הזה למעשה מפחית במשקל ההאטה. אינדיקטורים שונים מראים כי בשמונת החודשים הראשונים של שנת הכספים 2019, היצוא והיבוא של מוצרים שאינם תלויים בנפט ירדו, כמו גם ייצור מוצרי ההשקעה. ייצור מוצרי צריכה ותקבולי מיסים ממשלתיים גדלו בשיעור של אחוז אחד בלבד", כותבים באתר הכלכלי. את הטעות בניתוח השוק ההודי מייחסים בפרסום למדידה לקויה של התוצר ההודי בעקבות אימוץ מערכת נתונים חדשה לפני מספר שנים עם בעיות מתודולוגיות.
אין ספק כי השמש ההודית לא צפויה לשקוע בשנים הקרובות מעל האופק הישראלי, אולם ההשקעה של התעשיות הביטחוניות האמריקניות בשוק זה צריכה להדליק נורה אדומה בסיב"ט. הודו, ועל פי פרסומים זרים גם סינגפור, נותרו העטינים העיקריים של התעשייה הישראלית לאחר שהמרת הדולר סיוע מארה"ב עתידה להסתיים בשנים הקרובות, ולהשאיר את המגזר הביטחוני בארץ עם מצוקת מטבע זר.
הכתבות הכי נקראות באתר:
הלוויין חשף: הנזק מתקיפת נמל התעופה בדמשק
איום הבלונים: מדוע ישראל לא רוכשת מערכת יירוט?
בהיקף מאות מיליונים: חוזה ענק לאלביט באסיה
