העיקר הפרטיות: בישראל אין חובה למחוק את הפרטים שלכם ממאגר מידע
החקיקה הישראלית אינה מגדירה במפורש את הזכות להמחק ממאגר מידע. אם בכל זאת תרצו להמחק תוכלו לבקש מבעל המאגר. הוא, לא חייב להעתר לבקשה
עמי רוחקס דומבה
| 02/02/2020
bigstockphoto
שירות חדש שעלה לאחרונה לכותרות בשם saymine מציע לכל אדם לאתר את מאגרי המידע בהם רשומה כתובת הדוא"ל שלו , ולאחר מכן לפנות בצורה אוטומטית לבעלי המאגר בבקשה למחוק פרטים אלו. בדומה לשירות 'נתק' המוכר בישראל השולח הודעות ניתוק שירות בשם הלקוח, כך שירות saymine שולח לבעל המאגר בקשה למחוק את הפרטים האישיים מהמאגר.
ובכן, בעוד באירופה תחת GDPR ארגונים מחוייבים למחוק את המידע, בישראל אין חקיקה מחייבת. ישנה חקיקה מחייבת למחוק מרשימות דיוור, אך לא את הפרטים מהמאגר. יתרה מכך, אם אי פעם פניתם לארגון ישראלי במטרה למחוק את הדוא"ל שלכם מהרשימה, סבירות גבוהה שהוא מחק אתכם מהרשימה, אבל נשארתם במאגר שלו.
השירות החדש אמנם באנגלית, אולם הוא מספק פרטים מעניינים אודות הנוכחות הדיגיטלית האישית ברשת. כאשר הרצתי בדיקה על הדוא"ל שלי, גיליתי שאני רשום ב190 מאגרים ברשת בעולם. מתוכם 26 מכילים נתונים פיננסיים, 48 נתוני אימות זהות, 34 נתונים אודות ההנהגות שלי ברשת ועוד 10 כוללים נתונים מרשתות חברתיות. נוכחות דיגיטלית די נרחבת, שחלקה הגדול כמעט אינה ניתנת למעקב באופן שגרתי. השירות החדש מציע כאמור דרך יחסית פשוטה ואוטומטית לפנות לחברות שמחזיקות פרטים אישיים ולבקש למחוק אותם.
בישראל, כנכתב לעיל, אין חובת מחיקה של הפרטים ממאגר מידע. למעשה, הבעלים יכול להחזיק במידע, ואפילו לנסות להגן על זכותו לעשות זאת בבית המשפט. הסיבה לכך היא שהחקיקה בתחום הפרטיות בארץ ישנה, ואי אפשר לעדכן אותה מבלי שתקום כנסת חדשה. עד אז, כדאי לכל אחד שמבקש למחוק את פרטיו ממאגר מידע ומסורב, לפנות לבית המשפט, רשות הפרטיות, או פשוט לפרסם ברשתות החברתיות שארגון מסוים מסרב למחוק פרטים למרות בקשה מפורשת לעשות כן.
תגובת הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים
"סעיף 13 לחוק הגנת הפרטיות קובע כי לכל אדם קיימת הזכות לעיין במידע שקיים אודותיו ומוחזק במאגר מידע, למעט כמה חריגים הקבועים בחוק. סעיף 14 לחוק קובע, שאדם שעיין במידע שעליו ומצא שהמידע אינו נכון, שלם, ברור או מעודכן רשאי לפנות לבעל המאגר בבקשה לתקן או למחוק את המידע.
"סעיף 15 קובע, שאם בעל המאגר מסרב לאפשר עיון או למחוק אותו, ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה שיורה לבעל המאגר לעשות זאת. חשוב להדגיש, כי זכויות אלה אינן תלויות בשאלה אם המאגר נרשם או לא. בהוראות סעיף 17 ו' (ב) לפרק הדיוור הישיר, יכול אדם לדרוש כי מידע אודותיו יימחק ממאגר המידע."
החקיקה הישראלית אינה מגדירה במפורש את הזכות להמחק ממאגר מידע. אם בכל זאת תרצו להמחק תוכלו לבקש מבעל המאגר. הוא, לא חייב להעתר לבקשה
bigstockphoto
שירות חדש שעלה לאחרונה לכותרות בשם saymine מציע לכל אדם לאתר את מאגרי המידע בהם רשומה כתובת הדוא"ל שלו , ולאחר מכן לפנות בצורה אוטומטית לבעלי המאגר בבקשה למחוק פרטים אלו. בדומה לשירות 'נתק' המוכר בישראל השולח הודעות ניתוק שירות בשם הלקוח, כך שירות saymine שולח לבעל המאגר בקשה למחוק את הפרטים האישיים מהמאגר.
ובכן, בעוד באירופה תחת GDPR ארגונים מחוייבים למחוק את המידע, בישראל אין חקיקה מחייבת. ישנה חקיקה מחייבת למחוק מרשימות דיוור, אך לא את הפרטים מהמאגר. יתרה מכך, אם אי פעם פניתם לארגון ישראלי במטרה למחוק את הדוא"ל שלכם מהרשימה, סבירות גבוהה שהוא מחק אתכם מהרשימה, אבל נשארתם במאגר שלו.
השירות החדש אמנם באנגלית, אולם הוא מספק פרטים מעניינים אודות הנוכחות הדיגיטלית האישית ברשת. כאשר הרצתי בדיקה על הדוא"ל שלי, גיליתי שאני רשום ב190 מאגרים ברשת בעולם. מתוכם 26 מכילים נתונים פיננסיים, 48 נתוני אימות זהות, 34 נתונים אודות ההנהגות שלי ברשת ועוד 10 כוללים נתונים מרשתות חברתיות. נוכחות דיגיטלית די נרחבת, שחלקה הגדול כמעט אינה ניתנת למעקב באופן שגרתי. השירות החדש מציע כאמור דרך יחסית פשוטה ואוטומטית לפנות לחברות שמחזיקות פרטים אישיים ולבקש למחוק אותם.
בישראל, כנכתב לעיל, אין חובת מחיקה של הפרטים ממאגר מידע. למעשה, הבעלים יכול להחזיק במידע, ואפילו לנסות להגן על זכותו לעשות זאת בבית המשפט. הסיבה לכך היא שהחקיקה בתחום הפרטיות בארץ ישנה, ואי אפשר לעדכן אותה מבלי שתקום כנסת חדשה. עד אז, כדאי לכל אחד שמבקש למחוק את פרטיו ממאגר מידע ומסורב, לפנות לבית המשפט, רשות הפרטיות, או פשוט לפרסם ברשתות החברתיות שארגון מסוים מסרב למחוק פרטים למרות בקשה מפורשת לעשות כן.
תגובת הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים
"סעיף 13 לחוק הגנת הפרטיות קובע כי לכל אדם קיימת הזכות לעיין במידע שקיים אודותיו ומוחזק במאגר מידע, למעט כמה חריגים הקבועים בחוק. סעיף 14 לחוק קובע, שאדם שעיין במידע שעליו ומצא שהמידע אינו נכון, שלם, ברור או מעודכן רשאי לפנות לבעל המאגר בבקשה לתקן או למחוק את המידע.
"סעיף 15 קובע, שאם בעל המאגר מסרב לאפשר עיון או למחוק אותו, ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה שיורה לבעל המאגר לעשות זאת. חשוב להדגיש, כי זכויות אלה אינן תלויות בשאלה אם המאגר נרשם או לא. בהוראות סעיף 17 ו' (ב) לפרק הדיוור הישיר, יכול אדם לדרוש כי מידע אודותיו יימחק ממאגר המידע."
