מחאת הרבש"צים חוזרת לבית הדין לעבודה
הרבש"צים מעוניינים בהכרה כעובדי משרד הביטחון, ומנהלים בחודשים האחרונים מאבק. משרד הביטחון נותר בעמדתו כי הם עובדי הרשויות. כעת, המאבק בין הצדדים צפוי לחזור שוב לביהמ"ש, שינסה לפתור את המשבר במו"מ
עמי רוחקס דומבה
| 23/01/2020
מחאת הרבש"צים. צילום: ארגון הרבש"צים
ההכרעה מי צודק במחאת הרבש"צים חוזרת לבית הדין הארצי לעבודה. אחרי שוועד הרבש"צים החליט להזדכות על נשקים וכלי רכב בחלק מהיישובים בישראל, ביקש בית המשפט לעצור את המחאה לקראת דיון בנושא שצפוי להתקיים בסוף החודש. בפעם הקודמת החליט בית הדין לעבודה לחייב את הצדדים לשבת יחד כדי לפתור את המשבר, החלטה שטרם יצאה לפועל.
ביטחון בכל מקום: בואו לעקוב אחרינו באינסטגרם, בפייסבוק ובטוויטר
הרבש"צים, תחת ניהול המאבק של ההסתדרות הלאומית, רוצים להפוך להיות עובדי משרד הביטחון דרך נציבות המדינה - מהלך שאם ייצא לפועל, יעלה לממשלה בתוספת של עשרות מליוני ש"ח בשנה. בינתיים, משרד הביטחון עומד על שלו וטוען כי הוא אכן המממן של פעילות הרבש"צים, אך אינו המעסיק שלהם.
משרד הביטחון טוען מאז תחילת מאבק הרבש"צים כי "לאחרונה גיבש המשרד, יחד עם מרכז המועצות האזוריות, הסכם מעודכן הכולל הגדלה של תקציב ההשתתפות במימון מרכיבי ביטחון ליישובים המעסיקים רבש"צים. עמדת המדינה היתה ונותרה שהרבש"צים הם עובדי הישובים ועליהם לנהל מו"מ קיבוצי מול מעסיקיהם".
עם זאת, חלק מהרבש"צים טוענים כי לא קיבלו משכורות כבר כמה חודשים. המשרד טוען שהעביר את הכסף לכל 30 המועצות הרלוונטיות. הכספים עוכבו בעבר בשל סירוב של חלק מהמועצות והוועדים היישוביים לחתום על ההסכמים חדשים עם משרד הביטחון. הסכמים אלה אינם משנים הרבה, אלא מסדירים את העדר יחסי עובד-מעביד בין המשרד לרבש"צ. למרות טענות המשרד, חלק מהרבש"צים שוקלים להגיש תביעות של הלנת שכר להסתדרות הלאומית לצורך הסדרת הנושא.
לאור התחפרות כל צד בעמדתו, לא ברור כיצד מתכוון לפעול בית הדין לפתרון הנושא. תפקיד הרבש"צ ייחודי, ומחולק בין העולם הצבאי ועולם החירום האזרחי. הרבש"צ פועל מחד מכוח סמכותו של צה"ל, כהארכה של הצבא ביישוב, ובנוסף שואב סמכות מחוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה) ופועל כהארכה של המועצה המקומית לכל נושא החירום כמו שריפות, רעידות אדמה, הסדר הציבורי ועוד.
בפועל, הרבש"צ "נופל בין הכסאות" בשל העדר הסדרה בחקיקה של תפקידו, ואינו מקבל תנאי העסקה דומים לנושאי תפקידים בתחומי הביטחון (שכר, ביטוח, שעות עבודה, חופשות). בעניין זה ממוקד המאבק. ראוי לציין במסגרת זו כי הרבש"צים כן נהנים כיום מחופש ההתאגדות והשביתה, שאינם אפשריים בחוזים של שירותי ביטחון בישראל.
הפתרון ככל הנראה יגיע מהסכמה בין משרד הביטחון, משרד הפנים והמשרד לביטחון פנים. אבל בשביל לגבש אחד, צריך לשבת יחד ולדון בנושא. עוד נקודה למחשבה היא מדוע ראשי הרשויות והיישובים, וכן משרד הפנים, אינם לוקחים צד פעיל במאבק זה. בסופו של יום, חקיקת הסדרת השמירה מטילה את האחריות לביטחון היישובים על שר הפנים וראש הרשות המקומית. צה"ל מצידו אחראי על אבטחת גבולות, וגם מקבל לצורך כך כסף מהציבור, עם או בלי פונקציית הרבש"צ.
הכתבות הכי נקראות:
שיעור בהתמודדות עם האויב: הצצה לטייסת 115
"יכולת אסטרטגית": טייסת "אדיר" חדשה נחנכה
מבלי מענה מבצעי: טרור הבלונים חזר לעוטף עזה
הרבש"צים מעוניינים בהכרה כעובדי משרד הביטחון, ומנהלים בחודשים האחרונים מאבק. משרד הביטחון נותר בעמדתו כי הם עובדי הרשויות. כעת, המאבק בין הצדדים צפוי לחזור שוב לביהמ"ש, שינסה לפתור את המשבר במו"מ
מחאת הרבש"צים. צילום: ארגון הרבש"צים
ההכרעה מי צודק במחאת הרבש"צים חוזרת לבית הדין הארצי לעבודה. אחרי שוועד הרבש"צים החליט להזדכות על נשקים וכלי רכב בחלק מהיישובים בישראל, ביקש בית המשפט לעצור את המחאה לקראת דיון בנושא שצפוי להתקיים בסוף החודש. בפעם הקודמת החליט בית הדין לעבודה לחייב את הצדדים לשבת יחד כדי לפתור את המשבר, החלטה שטרם יצאה לפועל.
ביטחון בכל מקום: בואו לעקוב אחרינו באינסטגרם, בפייסבוק ובטוויטר
הרבש"צים, תחת ניהול המאבק של ההסתדרות הלאומית, רוצים להפוך להיות עובדי משרד הביטחון דרך נציבות המדינה - מהלך שאם ייצא לפועל, יעלה לממשלה בתוספת של עשרות מליוני ש"ח בשנה. בינתיים, משרד הביטחון עומד על שלו וטוען כי הוא אכן המממן של פעילות הרבש"צים, אך אינו המעסיק שלהם.
משרד הביטחון טוען מאז תחילת מאבק הרבש"צים כי "לאחרונה גיבש המשרד, יחד עם מרכז המועצות האזוריות, הסכם מעודכן הכולל הגדלה של תקציב ההשתתפות במימון מרכיבי ביטחון ליישובים המעסיקים רבש"צים. עמדת המדינה היתה ונותרה שהרבש"צים הם עובדי הישובים ועליהם לנהל מו"מ קיבוצי מול מעסיקיהם".
עם זאת, חלק מהרבש"צים טוענים כי לא קיבלו משכורות כבר כמה חודשים. המשרד טוען שהעביר את הכסף לכל 30 המועצות הרלוונטיות. הכספים עוכבו בעבר בשל סירוב של חלק מהמועצות והוועדים היישוביים לחתום על ההסכמים חדשים עם משרד הביטחון. הסכמים אלה אינם משנים הרבה, אלא מסדירים את העדר יחסי עובד-מעביד בין המשרד לרבש"צ. למרות טענות המשרד, חלק מהרבש"צים שוקלים להגיש תביעות של הלנת שכר להסתדרות הלאומית לצורך הסדרת הנושא.
לאור התחפרות כל צד בעמדתו, לא ברור כיצד מתכוון לפעול בית הדין לפתרון הנושא. תפקיד הרבש"צ ייחודי, ומחולק בין העולם הצבאי ועולם החירום האזרחי. הרבש"צ פועל מחד מכוח סמכותו של צה"ל, כהארכה של הצבא ביישוב, ובנוסף שואב סמכות מחוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה) ופועל כהארכה של המועצה המקומית לכל נושא החירום כמו שריפות, רעידות אדמה, הסדר הציבורי ועוד.
בפועל, הרבש"צ "נופל בין הכסאות" בשל העדר הסדרה בחקיקה של תפקידו, ואינו מקבל תנאי העסקה דומים לנושאי תפקידים בתחומי הביטחון (שכר, ביטוח, שעות עבודה, חופשות). בעניין זה ממוקד המאבק. ראוי לציין במסגרת זו כי הרבש"צים כן נהנים כיום מחופש ההתאגדות והשביתה, שאינם אפשריים בחוזים של שירותי ביטחון בישראל.
הפתרון ככל הנראה יגיע מהסכמה בין משרד הביטחון, משרד הפנים והמשרד לביטחון פנים. אבל בשביל לגבש אחד, צריך לשבת יחד ולדון בנושא. עוד נקודה למחשבה היא מדוע ראשי הרשויות והיישובים, וכן משרד הפנים, אינם לוקחים צד פעיל במאבק זה. בסופו של יום, חקיקת הסדרת השמירה מטילה את האחריות לביטחון היישובים על שר הפנים וראש הרשות המקומית. צה"ל מצידו אחראי על אבטחת גבולות, וגם מקבל לצורך כך כסף מהציבור, עם או בלי פונקציית הרבש"צ.
הכתבות הכי נקראות:
שיעור בהתמודדות עם האויב: הצצה לטייסת 115
"יכולת אסטרטגית": טייסת "אדיר" חדשה נחנכה
מבלי מענה מבצעי: טרור הבלונים חזר לעוטף עזה
