"איראן וארה"ב צועדות על חבל דק"
על פי ניתוח של מכון INSS, טהרן ווושינגטון מעוניינות להימנע ממלחמה גדולה, אך עלולות להיגרר אליה בכל זאת. הסיכוי לגיבוש הסכם גרעין חדש נראה נמוך, בשל התעקשות הצדדים ועמדותיהם הקיצוניות
ישראל דיפנס
| 22/01/2020
נשיא איראן חסן רוחאני ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ. צילום: AP
סקירה חדשה של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) שכתבו סימה שיין ואלדד שביט מנתחת את תמונת המצב של ארצות הברית ואיראן, לאחר חיסולו של מנהיג כוח קודס של משמרות המהפיכה, קאסם סולימאני. בעוד הסקירה רואה את עמדת הממשל האמריקני כנוחה יחסית, אין זה אומר שהמצב הביטחוני בין שתי המדינות שקט.
"המתיחות בין איראן לבין ארצות הברית, שהחריפה בעקבות חיסול קאסם סולימאני על ידי ארה"ב ובעקבות התגובה האיראנית למהלך, היא מהחמורות בין המדינות מזה שנים. התנהלות הנהגותיהן של שתי המדינות לאחר האירועים העידה שוב כי אין להן עניין בעימות כולל ביניהן. עם זאת, סביר כי איראן תחזור למאבק א-סימטרי שתכליתו לקדם את סילוק הנוכחות האמריקנית מהמזרח התיכון, ובעיקר מעירק", כתבו שיין ושביט, והוסיפו: "איראן ספגה מהלומה קשה ביותר עם חיסולו של סולימאני, אדריכל האסטרטגיה האזורית שלה ואחד מבכירי ההנהגה. ארצות הברית שיקמה חלקית את דימוי ההרתעה שלה, ובעיקר שיבשה את הערכת המצב האיראנית שהנחתה את מהלכיה המתריסים בשנה האחרונה".
אף שהמדינות, על פי ניתוחם של שיין ושביט, אינן מעוניינות בעימות צבאי נרחב, הן עלולות להיגרר אליו. בסקירה נכתב: "גם אם בשלב זה ההסלמה הוכלה, מדיניות ההליכה על הסף של ארצות הברית ואיראן וכן מהלכים עצמאיים של גורמי מיליציה פרו-איראנים עלולים להוביל, ובלוח זמנים קצר, להידרדרות צבאית בין שתי המדינות עד לעימות נרחב".
בסוגיית הגרעין סבורים שיין ושביט כי המדיניות הקשיחה של הצדדים המעורבים הופכת את האפשרות של הסכם גרעין חדש עם איראן לבינונית עד נמוכה: "נחישות איראן להמשיך בשחיקת מחויבויותיה להסכם, הדבקות האמריקנית במדיניות 'מקסימום הלחצים' והקשחת המדיניות האירופית, מציבים את הסיכויים לשיקום הסכם הגרעין במסגרת משא ומתן מחודש (אם וכאשר ייפתח), בסבירות בינונית-נמוכה. גם אם איראן תבחר בחודשים הבאים לנקוט צעדים מתונים יחסית, ספק אם תענה בחיוב לדרישות השותפות האירופיות להסכם. בתרחיש זה, עולה הסבירות להעברת סוגיית הגרעין האיראני למועצת הביטחון וכתוצאה מכך גם תגבר נחישותה של איראן להגיב בהקצנת צעדיה".
שיין ושביט סיכמו את סקירתם וכתבו כי "אורך הנשימה של הממשל האמריקני גבוה. למרות שלא השיג את מטרתו המרכזית - משא ומתן שיניב הסכם גרעין חדש - הוא יכול להתהדר בקשיים הכלכליים החריפים שגרם לאיראן ובהפגנות המחאה באיראן, שבמהלכן האשימו המפגיעים את המשטר באחריות למצב, לא את ארצות הברית. ובכל מקרה נושאי חוץ, מאז ומתמיד, אינם במוקד סדר היום של הבחירות בארצות הברית.
"ואילו באיראן, המשטר אמנם הקשיח בעקבות חיסול סולימאני את התנגדותו למשא ומתן אלא אם הסנקציות יוסרו, וגם אז במסגרת רחבה ולא בילטרלית מול וושינגטון. אולם, המחיר שהמשטר משלם הוא גבוה, הפער בינו לבין הציבור הולך ומעמיק, והוא נסמך כיום בעיקר על דיכוי ונכונות להפעיל אמצעים כוחניים נגד הציבור לצד ניהול מערכת בחירות תחת פיקוח הדוק. ובשורה התחתונה, איראן וארצות הברית מעוניינות שתיהן להימנע מעימות צבאי, אולם הן צועדות על חבל דק. מעידה של אחד מהצדדים, בפרט של איראן, עלולה להביאם לעימות נרחב יותר מכפי שאירע באחרונה, כבר בשנה הקרובה".
על פי ניתוח של מכון INSS, טהרן ווושינגטון מעוניינות להימנע ממלחמה גדולה, אך עלולות להיגרר אליה בכל זאת. הסיכוי לגיבוש הסכם גרעין חדש נראה נמוך, בשל התעקשות הצדדים ועמדותיהם הקיצוניות
נשיא איראן חסן רוחאני ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ. צילום: AP
סקירה חדשה של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) שכתבו סימה שיין ואלדד שביט מנתחת את תמונת המצב של ארצות הברית ואיראן, לאחר חיסולו של מנהיג כוח קודס של משמרות המהפיכה, קאסם סולימאני. בעוד הסקירה רואה את עמדת הממשל האמריקני כנוחה יחסית, אין זה אומר שהמצב הביטחוני בין שתי המדינות שקט.
"המתיחות בין איראן לבין ארצות הברית, שהחריפה בעקבות חיסול קאסם סולימאני על ידי ארה"ב ובעקבות התגובה האיראנית למהלך, היא מהחמורות בין המדינות מזה שנים. התנהלות הנהגותיהן של שתי המדינות לאחר האירועים העידה שוב כי אין להן עניין בעימות כולל ביניהן. עם זאת, סביר כי איראן תחזור למאבק א-סימטרי שתכליתו לקדם את סילוק הנוכחות האמריקנית מהמזרח התיכון, ובעיקר מעירק", כתבו שיין ושביט, והוסיפו: "איראן ספגה מהלומה קשה ביותר עם חיסולו של סולימאני, אדריכל האסטרטגיה האזורית שלה ואחד מבכירי ההנהגה. ארצות הברית שיקמה חלקית את דימוי ההרתעה שלה, ובעיקר שיבשה את הערכת המצב האיראנית שהנחתה את מהלכיה המתריסים בשנה האחרונה".
אף שהמדינות, על פי ניתוחם של שיין ושביט, אינן מעוניינות בעימות צבאי נרחב, הן עלולות להיגרר אליו. בסקירה נכתב: "גם אם בשלב זה ההסלמה הוכלה, מדיניות ההליכה על הסף של ארצות הברית ואיראן וכן מהלכים עצמאיים של גורמי מיליציה פרו-איראנים עלולים להוביל, ובלוח זמנים קצר, להידרדרות צבאית בין שתי המדינות עד לעימות נרחב".
בסוגיית הגרעין סבורים שיין ושביט כי המדיניות הקשיחה של הצדדים המעורבים הופכת את האפשרות של הסכם גרעין חדש עם איראן לבינונית עד נמוכה: "נחישות איראן להמשיך בשחיקת מחויבויותיה להסכם, הדבקות האמריקנית במדיניות 'מקסימום הלחצים' והקשחת המדיניות האירופית, מציבים את הסיכויים לשיקום הסכם הגרעין במסגרת משא ומתן מחודש (אם וכאשר ייפתח), בסבירות בינונית-נמוכה. גם אם איראן תבחר בחודשים הבאים לנקוט צעדים מתונים יחסית, ספק אם תענה בחיוב לדרישות השותפות האירופיות להסכם. בתרחיש זה, עולה הסבירות להעברת סוגיית הגרעין האיראני למועצת הביטחון וכתוצאה מכך גם תגבר נחישותה של איראן להגיב בהקצנת צעדיה".
שיין ושביט סיכמו את סקירתם וכתבו כי "אורך הנשימה של הממשל האמריקני גבוה. למרות שלא השיג את מטרתו המרכזית - משא ומתן שיניב הסכם גרעין חדש - הוא יכול להתהדר בקשיים הכלכליים החריפים שגרם לאיראן ובהפגנות המחאה באיראן, שבמהלכן האשימו המפגיעים את המשטר באחריות למצב, לא את ארצות הברית. ובכל מקרה נושאי חוץ, מאז ומתמיד, אינם במוקד סדר היום של הבחירות בארצות הברית.
"ואילו באיראן, המשטר אמנם הקשיח בעקבות חיסול סולימאני את התנגדותו למשא ומתן אלא אם הסנקציות יוסרו, וגם אז במסגרת רחבה ולא בילטרלית מול וושינגטון. אולם, המחיר שהמשטר משלם הוא גבוה, הפער בינו לבין הציבור הולך ומעמיק, והוא נסמך כיום בעיקר על דיכוי ונכונות להפעיל אמצעים כוחניים נגד הציבור לצד ניהול מערכת בחירות תחת פיקוח הדוק. ובשורה התחתונה, איראן וארצות הברית מעוניינות שתיהן להימנע מעימות צבאי, אולם הן צועדות על חבל דק. מעידה של אחד מהצדדים, בפרט של איראן, עלולה להביאם לעימות נרחב יותר מכפי שאירע באחרונה, כבר בשנה הקרובה".
