ההצפות בחצור: הסתרה, היעדר אחריות ותכנון לקוי
בצה"ל משדרים "עסקים כרגיל" אחרי ההצפות בבסיס חצור. עם זאת, על השאלה מה היא ההערכה הכספית לנזקים, חיל האוויר מעדיף לא לענות. היעדר המענה לציבור מעלה סימני שאלה מדאיגים. וגם: האם הבסיס יוצף שוב? פרשנות
עמי רוחקס דומבה
| 17/01/2020
אחד המטוסים שהוצף. כמה עלה לתקנו?
בחיל האוויר מסתירים את עלות הנזק מההצפות בנחל האלה העובר בצמוד לבסיס חצור. ניסיונות ישראל דיפנס לקבל מידע אודות העלות הכספית של תיקון הנזקים עלו בתוהו. במקום זאת, משדרים בחיל לציבור "עסקים כרגיל", כאשר שאלות סביב עלות הנזק והכשלים בשרשרת הפיקוד בבסיס נשארות ללא מענה. גם ההודעה המשמחת על חזרתם של המטוסים לשירות צריכה להתקבל בערבון מוגבל. שיקום מטוסים מהצפות כאלו במספר ימים בודד נשמע כמו סרט מדע בדיוני.
ביטחון בכל מקום: בואו לעקוב אחרינו באינסטגרם, בפייסבוק ובטוויטר
נזכיר כי כל דיר תת-קרקעי מאחסן כמה מטוסי קרב, חימוש וציוד. כאשר הדיר מוצף, כל המרכיבים צריכים לעבור פעולות שיקום, בהנחה וניתן להציל אותם. פעולות שיקום עולות כסף ולוקחות זמן. כמה מטוסים נפגעו? ובכן, צה"ל מפרסם את המספר שמונה. עם זאת, בחוגים מקצועיים תוהים האם מדובר בכמות גדולה יותר. כל דת"ק מאחסן יותר ממטוס אחד.
גורמים לשעבר שהתייחסו לנושא כמו תא"ל (מיל') אבנר נווה, לשעבר מפקד מטה חיל אוויר, מקטינים את האירוע. לישראל היום אמר תא"ל (מיל') נווה: "מטוסים בנויים באופן כזה שהם עמידים בגשם ובסערות, מטוס אמור לטוס גם בתנאי מזג אוויר מאד קשים ולכן גם במקרה של הצפה, אני מעריך שרוב חלקי המטוסים כלל לא נפגעו. אם חלק נפגע אז די בקלות אפשר להביא לו חלפים כי החלקים שנפגעים בדרך כלל הם מאד קטנים מכלל המערכת. לכן, מעבר לתיקון הנקודתי אין כאן נזק גדול". עם זאת, מספרים רשמיים כאמור מוסתרים מהציבור. מה יש להסתיר אם הבעיה קטנה? גם השאלה מי ישלם על הנזק - הציבור הישראלי או האמריקני - נשארת פתוחה.
ומה עם שרשרת הפיקוד בבסיס? החל מאנשי הקבע והחיילים שאחראים על הדת"קים, דרך תפעול הבסיס, ועד פיקוד הבסיס? אף אחד לא ידע שהמים שזורמים בנחל האלה עולים על גדותיהם? ובכן, פרסום בוואלה חושף כי "גורמים בבסיס שבו אירע השיטפון סיפרו כי בשלב מסוים היה ברור שהדת"קים יוצפו, אך המפקדים החליטו שלא לשלוח חיילים ומפקדים לתוכם כדי לפנות את המטוסים, וזאת על מנת לא לסכן את חייהם. במקום זה העדיפו לעמוד ולצלם את המקרים בטלפון".
מי ימנע את הצפת הבסיס בעתיד?
לצד ההתנהלות בצה"ל, עולה השאלה מדוע נחל האלה עלה גדותיו והציף את הבסיס. אין מדובר בפעם הראשונה. בעיות הניקוז של נחל לכיש, ונחל האלה המתפצל ממנו, ידועות כבר עשרות שנים. בעבר הוצף בסיס חצור ונפגעו מטוסים ומערכות כיפת ברזל. אפילו שכונות באשדוד הוצפו.
איפה רשויות ניקוז הנחלים? ובכן, פנינו למשרד החקלאות וכן לרשות ניקוז שורק-לכיש. ממשרד החקלאות נמסר: "האחריות לקדם פתרונות לצמצום הצפות מנחלים מוטלת על רשויות הניקוז, תאגיד בשליטת הרשויות המקומיות. מבדיקה שערכנו עולה כי תכנית שיזמה רשות ניקוז שורק לכיש להגנה על בסיס חצור נמצאת בשלבי תכנון מתקדמים". טרם נמסרה תגובה מרשות ניקוז שורק-לכיש.
לסיכום, נראה כי בחיל האוויר עושים מאמצים למכור לציבור מצג שווא של "עסקים כרגיל", כאשר בפועל המציאות אחרת. היעדר השקיפות מצד גוף מקצועי שכזה מעלה סימני שאלה מה עוד מסתיר החיל. בסופו של יום, תרבות של טשטוש האמת מצמיחה שורשים, ויכולה לפרוח בכל פעם שיש משבר - בין שמדובר בהצפות של מטוסים או בפעילות מבצעית.
הכתבות הכי נקראות באתר:
עקב הסערה: נזק נגרם למטוסי קרב בדרום
הושלם ניסוי במערכת משודרגת של כיפת ברזל
לאחר התקרית: מערך ה"יסעור" חוזר לשירות
בצה"ל משדרים "עסקים כרגיל" אחרי ההצפות בבסיס חצור. עם זאת, על השאלה מה היא ההערכה הכספית לנזקים, חיל האוויר מעדיף לא לענות. היעדר המענה לציבור מעלה סימני שאלה מדאיגים. וגם: האם הבסיס יוצף שוב? פרשנות
אחד המטוסים שהוצף. כמה עלה לתקנו?
בחיל האוויר מסתירים את עלות הנזק מההצפות בנחל האלה העובר בצמוד לבסיס חצור. ניסיונות ישראל דיפנס לקבל מידע אודות העלות הכספית של תיקון הנזקים עלו בתוהו. במקום זאת, משדרים בחיל לציבור "עסקים כרגיל", כאשר שאלות סביב עלות הנזק והכשלים בשרשרת הפיקוד בבסיס נשארות ללא מענה. גם ההודעה המשמחת על חזרתם של המטוסים לשירות צריכה להתקבל בערבון מוגבל. שיקום מטוסים מהצפות כאלו במספר ימים בודד נשמע כמו סרט מדע בדיוני.
ביטחון בכל מקום: בואו לעקוב אחרינו באינסטגרם, בפייסבוק ובטוויטר
נזכיר כי כל דיר תת-קרקעי מאחסן כמה מטוסי קרב, חימוש וציוד. כאשר הדיר מוצף, כל המרכיבים צריכים לעבור פעולות שיקום, בהנחה וניתן להציל אותם. פעולות שיקום עולות כסף ולוקחות זמן. כמה מטוסים נפגעו? ובכן, צה"ל מפרסם את המספר שמונה. עם זאת, בחוגים מקצועיים תוהים האם מדובר בכמות גדולה יותר. כל דת"ק מאחסן יותר ממטוס אחד.
גורמים לשעבר שהתייחסו לנושא כמו תא"ל (מיל') אבנר נווה, לשעבר מפקד מטה חיל אוויר, מקטינים את האירוע. לישראל היום אמר תא"ל (מיל') נווה: "מטוסים בנויים באופן כזה שהם עמידים בגשם ובסערות, מטוס אמור לטוס גם בתנאי מזג אוויר מאד קשים ולכן גם במקרה של הצפה, אני מעריך שרוב חלקי המטוסים כלל לא נפגעו. אם חלק נפגע אז די בקלות אפשר להביא לו חלפים כי החלקים שנפגעים בדרך כלל הם מאד קטנים מכלל המערכת. לכן, מעבר לתיקון הנקודתי אין כאן נזק גדול". עם זאת, מספרים רשמיים כאמור מוסתרים מהציבור. מה יש להסתיר אם הבעיה קטנה? גם השאלה מי ישלם על הנזק - הציבור הישראלי או האמריקני - נשארת פתוחה.
ומה עם שרשרת הפיקוד בבסיס? החל מאנשי הקבע והחיילים שאחראים על הדת"קים, דרך תפעול הבסיס, ועד פיקוד הבסיס? אף אחד לא ידע שהמים שזורמים בנחל האלה עולים על גדותיהם? ובכן, פרסום בוואלה חושף כי "גורמים בבסיס שבו אירע השיטפון סיפרו כי בשלב מסוים היה ברור שהדת"קים יוצפו, אך המפקדים החליטו שלא לשלוח חיילים ומפקדים לתוכם כדי לפנות את המטוסים, וזאת על מנת לא לסכן את חייהם. במקום זה העדיפו לעמוד ולצלם את המקרים בטלפון".
מי ימנע את הצפת הבסיס בעתיד?
לצד ההתנהלות בצה"ל, עולה השאלה מדוע נחל האלה עלה גדותיו והציף את הבסיס. אין מדובר בפעם הראשונה. בעיות הניקוז של נחל לכיש, ונחל האלה המתפצל ממנו, ידועות כבר עשרות שנים. בעבר הוצף בסיס חצור ונפגעו מטוסים ומערכות כיפת ברזל. אפילו שכונות באשדוד הוצפו.
איפה רשויות ניקוז הנחלים? ובכן, פנינו למשרד החקלאות וכן לרשות ניקוז שורק-לכיש. ממשרד החקלאות נמסר: "האחריות לקדם פתרונות לצמצום הצפות מנחלים מוטלת על רשויות הניקוז, תאגיד בשליטת הרשויות המקומיות. מבדיקה שערכנו עולה כי תכנית שיזמה רשות ניקוז שורק לכיש להגנה על בסיס חצור נמצאת בשלבי תכנון מתקדמים". טרם נמסרה תגובה מרשות ניקוז שורק-לכיש.
לסיכום, נראה כי בחיל האוויר עושים מאמצים למכור לציבור מצג שווא של "עסקים כרגיל", כאשר בפועל המציאות אחרת. היעדר השקיפות מצד גוף מקצועי שכזה מעלה סימני שאלה מה עוד מסתיר החיל. בסופו של יום, תרבות של טשטוש האמת מצמיחה שורשים, ויכולה לפרוח בכל פעם שיש משבר - בין שמדובר בהצפות של מטוסים או בפעילות מבצעית.
הכתבות הכי נקראות באתר:
עקב הסערה: נזק נגרם למטוסי קרב בדרום
הושלם ניסוי במערכת משודרגת של כיפת ברזל
לאחר התקרית: מערך ה"יסעור" חוזר לשירות
