מלחמה על העורף: מאבקי שליטה בין רח"ל לצה"ל
משרד הביטחון החליט לסגור מחוזות של הרשות הלאומית בחירום (רח"ל), שהוקמה עקב מחדלי מלחמת לבנון, ולהעביר אחריות לפיקוד העורף. גורם בכיר מזהיר בשיחה עם ישראל דיפנס: "זו פגיעה אנושה במוכנות האזרחית למלחמה"
עמי רוחקס דומבה
| 02/01/2020
חיילי פיקוד העורף. צילום: מתוך אתר צה"ל
פרסום של מתן צורי ב-Ynet חשף כי מנכ"ל משרד הביטחון הנוכחי, אלוף (מיל') אודי אדם, הוציא לפועל את תכניתו, לסגור את ששת מחוזות הרשות הלאומית בחירום (רח"ל) ולהעביר את האחריות עליהם לפיקוד העורף. זאת, על פי המלצות ועדת מזרחי שהמליצה לכנס את גורם ההפעלה ובניין הכוח בתחום העורף לגורם אחד. בינתיים, הגורם הזה הוא פיקוד העורף שלוקח סמכויות מרח"ל. על פי משרד הביטחון, מתוך ששת המחוזות של רח"ל נסגרו בינתיים שניים - בדרום ובצפון.
ערב רב של סמכויות
נזכיר כי רח"ל הוקמה בגלל מחדלי מלחמת לבנון השנייה בעורף הישראלי, כאשר יישובים לא הצליחו לספק לתושבים שלהם שירותים חיוניים. כעת, משרד הביטחון סוגר את רח"ל הלכה למעשה ומשאיר אותה כ"גוף ייעוץ" ללא שיניים. האם אנו צפויים לאותם מחדלים במלחמה הבאה? ובכן, תלוי את מי שואלים. פיקוד העורף טוען בפרסומים גלויים מוועדות הכנסת, שהבידול בין הגורם שבונה כוח לזה שמפעיל אותו לא הגיוני ומייצר סמכויות חופפות בין גופים בעורף. ערב רב של גופי סמכות מייצר בעיה בשעת מלחמה או אסון.
האם המצב חדש? מסתבר שלא. מבקר המדינה התריע בעבר בדו"חות שלו כי הסמכויות החופפות נובעות מחקיקה חסרה שאינה מסדירה את חלוקת האחריות בין הגופים. "המשמעות היא פגיעה אנושה במוכנות המרחב האזרחי למלחמה", אומר גורם בכיר לישראל דיפנס. "נותנים לחיילים בפיקוד העורף, שאינם מבינים דבר בניהול הקשר מול רשויות ומשרדי ממשלה לעשות עבודה של מומחים שעוסקים בזה עשרות שנים. במלחמה הבאה כולנו נסבול מזה", אומר הבכיר.
הכתבות כי נקראות באתר:
כוח חדש בצה"ל: היחידה הרב-ממדית
המלחמה הכלכלית בטרור: אין אכיפה לצווי התפיסה
חרף בעיות התקציב: הסכם רכש תחמושת לצה"ל
דיווח: ה-CIA פיתח מערכת להגבלת שימוש בנשק אמריקני
תעלומה בארה"ב: ה-FAA חוקרת תנועת כטב"מים לא מזוהים
נזכיר כי שר הביטחון הקודם, אביגדור ליברמן, ביקש לבצע מהלך הפוך. קרי, לחזק את רח"ל, בעוד שר הביטחון הנוכחי, נפתלי בנט, ביטל את המחוזות כאמור בעקבות המלצות ועדת מזרחי. ככל הנראה, מדובר במאבקי כוח גם במשרד הביטחון, בין אלה שרוצים רשות אזרחית ובין אלה שרוצים את פיקוד העורף. המלצות ועדת מזרחי כוללות, בנוסף לצמצום מחוזות רח"ל, גם את העברת בית הספר של הרשות לניהול פיקוד העורף. את ההחלטה במשרד הביטחון מוביל אבי דיכטר, המכהן כסגן שר והאחראי לנושא חירום. בעבר, בעת היותו יו"ר ועדת חוץ וביטחון הוא התנגד לכך. ביקשנו להבין מדוע שינה דעתו, אך טרם התקבלה התייחסותו לנושא.
"מה צה"ל מבין באספקת חשמל"
ההתגוששות בין משרדי הממשלה וצה"ל בנושאי טיפול בעורף אינה חדשה. דיון מינואר 2018 חושף את הפערים. אלוף תמיר ידעי, מפקד פיקוד העורף, רוצה האחדה בין בניין הכוח להפעלה שלו בעת אסון. "אני חושש בעיקר מהסידור הקיים לפיו מי שמכין את הכוח להתמודד עם רעידות אדמה ומי שיפעיל אותו בשעת חירום הוא לא אותו גורם", אמר ידעי. מהדיון עלה כי ישנן כפילות בסמכויות וכפילות בהיערכויות בכל הקשור לשעת חירום. מסקנות דומות העלה, כאמור' גם מבקר המדינה הקודם.
למרות זאת, אומר הבכיר כי ביטול רח"ל הלכה למעשה אינה הדרך לפתור את המצב. "בפועל, אם תפרוץ מלחמה בצפון, יהיה זה פיקוד העורף שיצטרך להביא חשמל ליישובים. ממתי צה"ל מבין באספקת חשמל ליישובים אזרחיים? ובמהלך מלחמה יהיה לצה"ל בכלל פנאי לעסוק בדברים כאלו?", אומר הבכיר. נזכיר כי בעימותי עבר, למשל בצוק איתן, התלוננו מועצות כי לצה"ל אין פנאי לעסוק בכל הקשור לאספקת שירותים ליישובים תחתיהן. "זו תקלה חמורה למדינת ישראל", טוען הגורם.
אין בסיס חוקי לרפורמה
יאמר לזכותו של בנימין נתניהו, ראש הממשלה, כי בתקופת כהונתו הוא לקח את נושא הטיפול בעורף בחירום ברצינות והשקיע בפיתוח רח"ל ובהתמקצעות שלה. עם זאת, גם הוא, כמו קודמיו, לא טיפל במישור המשפטי להסדרת הנושא. מכאן עולה שאלה נוספת, האם קיימת תשתית חוקית לאפשר לפיקוד העורף להחליף את רח"ל? ובכן, פנינו לצה"ל בשאלה. בדובר צה"ל נמנעו ממתן תשובה והפנו אותנו למשרד הביטחון, שמצדו לא עונה על שאלות בנושא.
כיצד משרד הביטחון מיישם רפורמה (ועדת מזרחי) על בסיס המלצות בלבד ומבלי להכין תשתית משפטית שתאפשר אותה? לא ברור. מבקר מערכת הביטחון כנראה נרדם בשמירה. על פי פרוטוקול דיון בכנסת מתאריך 15/05/2018, בנושא "בחינת הערכות הרשויות המקומיות לתרחישי חירום", ישנם שני חוקים המסדירים את הפעילות בעורף בשעת חירום.
שר הביטחון נפתלי בנט. צילום: AP
"אחד הוא חוק ההתגוננות האזרחית, חוק הג"א שמסדיר את הפעילות של פיקוד העורף בתפקידו כהג"א ויש פה גם תפקידים לרשויות המקומיות, והחוק השני הוא פקודת העיריות שמסדירה את כלל תפקידי העיריות", אמר עידו בן יצחק, היועץ המשפטי של ועדת משנה לבחינת מוכנות העורף באותו דיון.
"מבחינת יחסי רשויות מקומיות - הג"א, אז בין התפקידים של הג"א עצמו זה לתאם אתת פעולותיהם של משרד הממשלה, רשויות מקומיות ומפעלים פרטיים ומכאן נגזרת מערכת יחסים בין הג"א לבין הרשויות המקומיות. אין יותר מדי פירוט בחוק לגבי המהות של התיאום הזה", אמר בן יצחק.
למעשה, אין לפיקוד העורף תשתית חוקית לעסוק באף היבט של העורף מלבד התגוננות אזרחית. יתרה מכך, בשנת 2015 הפיץ מבקר המדינה חוברת שבה מנותחים על פי חוק הסמכויות של הגופים השונים בעורף, ורק לרח״ל ומל״ח, שאוחדו לגוף אחד ב-2009, (החלטת ממשלה 706 מה-23.8.2009) יש את הסמכות להורות ולהנחות את הרשויות האזרחיות ואת צה״ל לגבי רציפות התפקוד של המשק וכל הקשור בזה. לצה״ל ולפיקוד העורף כהג״א אין סמכות לעסוק במשק הלאומי. רשות מקומית היא יחידה משקית ומפעל חיוני, וראש הרשות הוא יו״ר ועדת מל״ח מקומית שכפוף להנחיות ראש רח״ל בתפקידו כראש מטה מל״ח של מדינת ישראל. כאמור, משרד הביטחון לא מציג שום הסבר חוקי לרפורמה שהוא מוביל.
ייעוד או מלחמת אגו?
אחת מהשאלות העולות מהעברת הסמכות בין רח"ל לפיקוד העורף היא שאלת הייעוד של צה"ל. במלחמה, צה"ל אמור להעביר את הלחימה לצד האויב ולהגיע להכרעה מהירה. בעידן הטילאות של ימינו, כדי לעשות זאת, נדרש גם טיפול בעורף. מדוע? מכיוון שכאשר צה"ל מתקדם בחזית, מטרת האויב היא לפגוע במרכזי אוכלוסייה. אם האוכלוסייה מטופלת בעורף, יש פחות לחץ על הממשלה להפסיק את המבצע ויותר לגיטימציה לצה"ל להמשיך לפעול בחזית.
כלומר, מחד, צודק צה"ל שפיקוד העורף הוא נדבך מהותי ביכולת התקיפה של הצבא בעת מלחמה, ולכן הדרישה להאחדה של בניין הכוח וההפעלה בעורף הכרחית. פיקוד העורף, כמו כל פיקוד אחר בצבא, מסונכרן ונשלט על ידי הרמטכ"ל שגם מנהל את המלחמה על פי חוק. בראייתו, הרמטכ"ל אינו צריך עוד גוף אזרחי (רח"ל, בט"פ או משרד הפנים) שיפריעו לו לנהל מלחמה.
מאידך, צודקים אלו המצדדים ברח"ל, כולל ראשי מועצות, הטוענים כי לצה"ל אין את הידע וההתמקצעות לטפל בשירותים אזרחיים ליישובים, ואין את הפנאי בעת מלחמה לטפל ביישובים ברמת רזולוציה זו. אם משק לשעת חירום זה מקצוע, לא ניתן להשוות במידת המקצועיות בין קצין שמגיע לקדנציה של שנתיים-שלוש לבין אזרח שעוסק בזה עשרות שנים.
מפקד פיקוד העורף אלוף תמיר ידעי. צילום: מתוך אתר צה"ל
העברת האחריות על המשק לשעת חירום ברמת הרשויות לצה"ל, תחייב את הצבא לעסוק בזמן מלחמה בנושאים אזרחיים. ביניהם, אספקת מים וביוב ליישובים, חשמל, ניהול מלאי אסטרטגי של מזון, רווחה, בריאות ועוד. בישראל יש 257 רשויות המחולקות לשישה מחוזות של הרשות. לא כולל משרדי ממשלה שצריך להם לתת שירות כגורם מקשר מול הרשויות. כאמור, במקום אנשי מקצוע עם ניסיון של שנים, האחריות תועבר לקצינים. כל מחוז שיועבר לצה"ל ינוהל על ידי קצין בדרגת רס"ן.
האם העברת האחריות על מל"ח מרח"ל לפיקוד העורף תעזור לצה"ל לממש את ייעודו ההתקפי במלחמה הבאה או שמא תפריע לו? ניהול המשק האזרחי היה עד היום בידי רשות אזרחית בדיוק למטרה זו – לאפשר לצה"ל להגשים את הייעוד שלו. אם נוסיף לכך כי במלחמה הבאה יפלו , על פי הציפיות, מאות ואלפי טילים על אזורים מיושבים, הרשויות האזרחיות צפויות להתמודדות מורכבת בכל הקשור לאספקת שירותים חיוניים לאזרח. האם לצה"ל בזמן מלחמה יש משאבים להקצות לכך? זו שאלה פתוחה.
למורכבות זו יש להוסיף את משרד הפנים ששומר על שתיקה, בעוד מלחמות השליטה גועשות במשרד הביטחון. תחת סעיף 248 סעיף קטן א בפקודת העיריות, מוגדר משרד הפנים כגורם שאחראי ליישובים בשעת חירום. ככזה, האינטרס שלו צריך להיות שהגורם הכי מקצועי וזמין יטפל ברשויות תחתיו בעת מלחמה. כאמור, מכתבים של ראשי רשויות סביב בעיות זמינות וקשב בצה"ל בעימותים קודמים הגיעו עד ראש הממשלה. עדיין לא ברור כיצד פיקוד העורף מתכוון לפתור את הבעיה במלחמה הבאה.
דרושה: הסדרה חוקית
אין ספק כי מלחמות העורף במשרד הביטחון הן המשך ישיר לריבוי סמכויות בתחום ניהול העורף במלחמה. בעיה שמלווה את מדינת ישראל כבר כמה עשורים, ללא טיפול נאות. על מנת לתקן את המצב, יש לנקוט בחקיקה מסדרת שתקבע מה תפקיד רח"ל, פיקוד העורף, משרד הפנים והבט"פ כאשר פורצת מלחמה או מתרחש אסון בקנה מידה ארצי.
היבט נוסף קשור למלאי האסטרטגי של מדינת ישראל - דלק, מזון, מים וכו'. רח"ל היא הגוף היחיד על פי חוק שיכול להנחות את הצבא בכל הקשור לניצול של מלאי כזה. "אז עכשיו הצבא יקבע לעצמו סדר עדיפות בעת מלחמה?", אומר הבכיר. "יש כאן חישוב מוטעה ותפיסה בעייתית. שברו את כל המוסכמות ופוגעים במוכנות העורף", הוא מזהיר. אין ספק כי על רקע הרפורמה והביקורת עליה, נראה כי הממשלה הבאה שתקום תצטרך להתייחס לנושא בעדיפות גבוהה.
תגובת משרד הביטחון: "מערכת הביטחון עוסקת בימים אלה ביישום ועדות אלוף (מיל') אבי מזרחי, להסדרת יחסי הגומלין בין פיקוד העורף לרשות החירום הלאומית (רח"ל). על פי המלצות הוועדה, שאושרו ע"י הדרג המדיני, כלל הטיפול ברשויות המקומיות ירוכז בידי פיקוד העורף ורשות החירום הלאומית תשמש כגוף מטה מייעץ לשר הביטחון, שיתמקד בהכנת המשק האזרחי ומשרדי הממשלה לחירום. במסגרת מימוש הרפורמה, אתמול (31.12) נסגר מחוז רח"ל בדרום ובצפון".
משרד הביטחון החליט לסגור מחוזות של הרשות הלאומית בחירום (רח"ל), שהוקמה עקב מחדלי מלחמת לבנון, ולהעביר אחריות לפיקוד העורף. גורם בכיר מזהיר בשיחה עם ישראל דיפנס: "זו פגיעה אנושה במוכנות האזרחית למלחמה"
חיילי פיקוד העורף. צילום: מתוך אתר צה"ל
פרסום של מתן צורי ב-Ynet חשף כי מנכ"ל משרד הביטחון הנוכחי, אלוף (מיל') אודי אדם, הוציא לפועל את תכניתו, לסגור את ששת מחוזות הרשות הלאומית בחירום (רח"ל) ולהעביר את האחריות עליהם לפיקוד העורף. זאת, על פי המלצות ועדת מזרחי שהמליצה לכנס את גורם ההפעלה ובניין הכוח בתחום העורף לגורם אחד. בינתיים, הגורם הזה הוא פיקוד העורף שלוקח סמכויות מרח"ל. על פי משרד הביטחון, מתוך ששת המחוזות של רח"ל נסגרו בינתיים שניים - בדרום ובצפון.
ערב רב של סמכויות
נזכיר כי רח"ל הוקמה בגלל מחדלי מלחמת לבנון השנייה בעורף הישראלי, כאשר יישובים לא הצליחו לספק לתושבים שלהם שירותים חיוניים. כעת, משרד הביטחון סוגר את רח"ל הלכה למעשה ומשאיר אותה כ"גוף ייעוץ" ללא שיניים. האם אנו צפויים לאותם מחדלים במלחמה הבאה? ובכן, תלוי את מי שואלים. פיקוד העורף טוען בפרסומים גלויים מוועדות הכנסת, שהבידול בין הגורם שבונה כוח לזה שמפעיל אותו לא הגיוני ומייצר סמכויות חופפות בין גופים בעורף. ערב רב של גופי סמכות מייצר בעיה בשעת מלחמה או אסון.
האם המצב חדש? מסתבר שלא. מבקר המדינה התריע בעבר בדו"חות שלו כי הסמכויות החופפות נובעות מחקיקה חסרה שאינה מסדירה את חלוקת האחריות בין הגופים. "המשמעות היא פגיעה אנושה במוכנות המרחב האזרחי למלחמה", אומר גורם בכיר לישראל דיפנס. "נותנים לחיילים בפיקוד העורף, שאינם מבינים דבר בניהול הקשר מול רשויות ומשרדי ממשלה לעשות עבודה של מומחים שעוסקים בזה עשרות שנים. במלחמה הבאה כולנו נסבול מזה", אומר הבכיר.
הכתבות כי נקראות באתר:
כוח חדש בצה"ל: היחידה הרב-ממדית
המלחמה הכלכלית בטרור: אין אכיפה לצווי התפיסה
חרף בעיות התקציב: הסכם רכש תחמושת לצה"ל
דיווח: ה-CIA פיתח מערכת להגבלת שימוש בנשק אמריקני
תעלומה בארה"ב: ה-FAA חוקרת תנועת כטב"מים לא מזוהים
נזכיר כי שר הביטחון הקודם, אביגדור ליברמן, ביקש לבצע מהלך הפוך. קרי, לחזק את רח"ל, בעוד שר הביטחון הנוכחי, נפתלי בנט, ביטל את המחוזות כאמור בעקבות המלצות ועדת מזרחי. ככל הנראה, מדובר במאבקי כוח גם במשרד הביטחון, בין אלה שרוצים רשות אזרחית ובין אלה שרוצים את פיקוד העורף. המלצות ועדת מזרחי כוללות, בנוסף לצמצום מחוזות רח"ל, גם את העברת בית הספר של הרשות לניהול פיקוד העורף. את ההחלטה במשרד הביטחון מוביל אבי דיכטר, המכהן כסגן שר והאחראי לנושא חירום. בעבר, בעת היותו יו"ר ועדת חוץ וביטחון הוא התנגד לכך. ביקשנו להבין מדוע שינה דעתו, אך טרם התקבלה התייחסותו לנושא.
"מה צה"ל מבין באספקת חשמל"
ההתגוששות בין משרדי הממשלה וצה"ל בנושאי טיפול בעורף אינה חדשה. דיון מינואר 2018 חושף את הפערים. אלוף תמיר ידעי, מפקד פיקוד העורף, רוצה האחדה בין בניין הכוח להפעלה שלו בעת אסון. "אני חושש בעיקר מהסידור הקיים לפיו מי שמכין את הכוח להתמודד עם רעידות אדמה ומי שיפעיל אותו בשעת חירום הוא לא אותו גורם", אמר ידעי. מהדיון עלה כי ישנן כפילות בסמכויות וכפילות בהיערכויות בכל הקשור לשעת חירום. מסקנות דומות העלה, כאמור' גם מבקר המדינה הקודם.
למרות זאת, אומר הבכיר כי ביטול רח"ל הלכה למעשה אינה הדרך לפתור את המצב. "בפועל, אם תפרוץ מלחמה בצפון, יהיה זה פיקוד העורף שיצטרך להביא חשמל ליישובים. ממתי צה"ל מבין באספקת חשמל ליישובים אזרחיים? ובמהלך מלחמה יהיה לצה"ל בכלל פנאי לעסוק בדברים כאלו?", אומר הבכיר. נזכיר כי בעימותי עבר, למשל בצוק איתן, התלוננו מועצות כי לצה"ל אין פנאי לעסוק בכל הקשור לאספקת שירותים ליישובים תחתיהן. "זו תקלה חמורה למדינת ישראל", טוען הגורם.
אין בסיס חוקי לרפורמה
יאמר לזכותו של בנימין נתניהו, ראש הממשלה, כי בתקופת כהונתו הוא לקח את נושא הטיפול בעורף בחירום ברצינות והשקיע בפיתוח רח"ל ובהתמקצעות שלה. עם זאת, גם הוא, כמו קודמיו, לא טיפל במישור המשפטי להסדרת הנושא. מכאן עולה שאלה נוספת, האם קיימת תשתית חוקית לאפשר לפיקוד העורף להחליף את רח"ל? ובכן, פנינו לצה"ל בשאלה. בדובר צה"ל נמנעו ממתן תשובה והפנו אותנו למשרד הביטחון, שמצדו לא עונה על שאלות בנושא.
כיצד משרד הביטחון מיישם רפורמה (ועדת מזרחי) על בסיס המלצות בלבד ומבלי להכין תשתית משפטית שתאפשר אותה? לא ברור. מבקר מערכת הביטחון כנראה נרדם בשמירה. על פי פרוטוקול דיון בכנסת מתאריך 15/05/2018, בנושא "בחינת הערכות הרשויות המקומיות לתרחישי חירום", ישנם שני חוקים המסדירים את הפעילות בעורף בשעת חירום.
שר הביטחון נפתלי בנט. צילום: AP
"אחד הוא חוק ההתגוננות האזרחית, חוק הג"א שמסדיר את הפעילות של פיקוד העורף בתפקידו כהג"א ויש פה גם תפקידים לרשויות המקומיות, והחוק השני הוא פקודת העיריות שמסדירה את כלל תפקידי העיריות", אמר עידו בן יצחק, היועץ המשפטי של ועדת משנה לבחינת מוכנות העורף באותו דיון.
"מבחינת יחסי רשויות מקומיות - הג"א, אז בין התפקידים של הג"א עצמו זה לתאם אתת פעולותיהם של משרד הממשלה, רשויות מקומיות ומפעלים פרטיים ומכאן נגזרת מערכת יחסים בין הג"א לבין הרשויות המקומיות. אין יותר מדי פירוט בחוק לגבי המהות של התיאום הזה", אמר בן יצחק.
למעשה, אין לפיקוד העורף תשתית חוקית לעסוק באף היבט של העורף מלבד התגוננות אזרחית. יתרה מכך, בשנת 2015 הפיץ מבקר המדינה חוברת שבה מנותחים על פי חוק הסמכויות של הגופים השונים בעורף, ורק לרח״ל ומל״ח, שאוחדו לגוף אחד ב-2009, (החלטת ממשלה 706 מה-23.8.2009) יש את הסמכות להורות ולהנחות את הרשויות האזרחיות ואת צה״ל לגבי רציפות התפקוד של המשק וכל הקשור בזה. לצה״ל ולפיקוד העורף כהג״א אין סמכות לעסוק במשק הלאומי. רשות מקומית היא יחידה משקית ומפעל חיוני, וראש הרשות הוא יו״ר ועדת מל״ח מקומית שכפוף להנחיות ראש רח״ל בתפקידו כראש מטה מל״ח של מדינת ישראל. כאמור, משרד הביטחון לא מציג שום הסבר חוקי לרפורמה שהוא מוביל.
ייעוד או מלחמת אגו?
אחת מהשאלות העולות מהעברת הסמכות בין רח"ל לפיקוד העורף היא שאלת הייעוד של צה"ל. במלחמה, צה"ל אמור להעביר את הלחימה לצד האויב ולהגיע להכרעה מהירה. בעידן הטילאות של ימינו, כדי לעשות זאת, נדרש גם טיפול בעורף. מדוע? מכיוון שכאשר צה"ל מתקדם בחזית, מטרת האויב היא לפגוע במרכזי אוכלוסייה. אם האוכלוסייה מטופלת בעורף, יש פחות לחץ על הממשלה להפסיק את המבצע ויותר לגיטימציה לצה"ל להמשיך לפעול בחזית.
כלומר, מחד, צודק צה"ל שפיקוד העורף הוא נדבך מהותי ביכולת התקיפה של הצבא בעת מלחמה, ולכן הדרישה להאחדה של בניין הכוח וההפעלה בעורף הכרחית. פיקוד העורף, כמו כל פיקוד אחר בצבא, מסונכרן ונשלט על ידי הרמטכ"ל שגם מנהל את המלחמה על פי חוק. בראייתו, הרמטכ"ל אינו צריך עוד גוף אזרחי (רח"ל, בט"פ או משרד הפנים) שיפריעו לו לנהל מלחמה.
מאידך, צודקים אלו המצדדים ברח"ל, כולל ראשי מועצות, הטוענים כי לצה"ל אין את הידע וההתמקצעות לטפל בשירותים אזרחיים ליישובים, ואין את הפנאי בעת מלחמה לטפל ביישובים ברמת רזולוציה זו. אם משק לשעת חירום זה מקצוע, לא ניתן להשוות במידת המקצועיות בין קצין שמגיע לקדנציה של שנתיים-שלוש לבין אזרח שעוסק בזה עשרות שנים.
מפקד פיקוד העורף אלוף תמיר ידעי. צילום: מתוך אתר צה"ל
העברת האחריות על המשק לשעת חירום ברמת הרשויות לצה"ל, תחייב את הצבא לעסוק בזמן מלחמה בנושאים אזרחיים. ביניהם, אספקת מים וביוב ליישובים, חשמל, ניהול מלאי אסטרטגי של מזון, רווחה, בריאות ועוד. בישראל יש 257 רשויות המחולקות לשישה מחוזות של הרשות. לא כולל משרדי ממשלה שצריך להם לתת שירות כגורם מקשר מול הרשויות. כאמור, במקום אנשי מקצוע עם ניסיון של שנים, האחריות תועבר לקצינים. כל מחוז שיועבר לצה"ל ינוהל על ידי קצין בדרגת רס"ן.
האם העברת האחריות על מל"ח מרח"ל לפיקוד העורף תעזור לצה"ל לממש את ייעודו ההתקפי במלחמה הבאה או שמא תפריע לו? ניהול המשק האזרחי היה עד היום בידי רשות אזרחית בדיוק למטרה זו – לאפשר לצה"ל להגשים את הייעוד שלו. אם נוסיף לכך כי במלחמה הבאה יפלו , על פי הציפיות, מאות ואלפי טילים על אזורים מיושבים, הרשויות האזרחיות צפויות להתמודדות מורכבת בכל הקשור לאספקת שירותים חיוניים לאזרח. האם לצה"ל בזמן מלחמה יש משאבים להקצות לכך? זו שאלה פתוחה.
למורכבות זו יש להוסיף את משרד הפנים ששומר על שתיקה, בעוד מלחמות השליטה גועשות במשרד הביטחון. תחת סעיף 248 סעיף קטן א בפקודת העיריות, מוגדר משרד הפנים כגורם שאחראי ליישובים בשעת חירום. ככזה, האינטרס שלו צריך להיות שהגורם הכי מקצועי וזמין יטפל ברשויות תחתיו בעת מלחמה. כאמור, מכתבים של ראשי רשויות סביב בעיות זמינות וקשב בצה"ל בעימותים קודמים הגיעו עד ראש הממשלה. עדיין לא ברור כיצד פיקוד העורף מתכוון לפתור את הבעיה במלחמה הבאה.
דרושה: הסדרה חוקית
אין ספק כי מלחמות העורף במשרד הביטחון הן המשך ישיר לריבוי סמכויות בתחום ניהול העורף במלחמה. בעיה שמלווה את מדינת ישראל כבר כמה עשורים, ללא טיפול נאות. על מנת לתקן את המצב, יש לנקוט בחקיקה מסדרת שתקבע מה תפקיד רח"ל, פיקוד העורף, משרד הפנים והבט"פ כאשר פורצת מלחמה או מתרחש אסון בקנה מידה ארצי.
היבט נוסף קשור למלאי האסטרטגי של מדינת ישראל - דלק, מזון, מים וכו'. רח"ל היא הגוף היחיד על פי חוק שיכול להנחות את הצבא בכל הקשור לניצול של מלאי כזה. "אז עכשיו הצבא יקבע לעצמו סדר עדיפות בעת מלחמה?", אומר הבכיר. "יש כאן חישוב מוטעה ותפיסה בעייתית. שברו את כל המוסכמות ופוגעים במוכנות העורף", הוא מזהיר. אין ספק כי על רקע הרפורמה והביקורת עליה, נראה כי הממשלה הבאה שתקום תצטרך להתייחס לנושא בעדיפות גבוהה.
תגובת משרד הביטחון: "מערכת הביטחון עוסקת בימים אלה ביישום ועדות אלוף (מיל') אבי מזרחי, להסדרת יחסי הגומלין בין פיקוד העורף לרשות החירום הלאומית (רח"ל). על פי המלצות הוועדה, שאושרו ע"י הדרג המדיני, כלל הטיפול ברשויות המקומיות ירוכז בידי פיקוד העורף ורשות החירום הלאומית תשמש כגוף מטה מייעץ לשר הביטחון, שיתמקד בהכנת המשק האזרחי ומשרדי הממשלה לחירום. במסגרת מימוש הרפורמה, אתמול (31.12) נסגר מחוז רח"ל בדרום ובצפון".
