אתגרי העשור הבא של הביטחון הלאומי הישראלי
ישראל אומנם התחזקה רבות במהלך העשור האחרון, אך העשור החדש מביא עמו סכנות שצמחו בשנים האחרונות. הגרעין האיראני, הטילים המדויקים ושמירת העליונות הצבאית - עמיר רפפורט משרטט את אתגרי העשור החדש
עמיר רפפורט
| 02/01/2020
מטוס אדיר. ישראל תשמור על עליונות צבאית באמצעותו? צילום: דובר צה"ל
מצב טוב, עם הרבה סימני אזהרה. העשור שבא לקיצו עם סיומה של שנת 2019, היה אחד הטובים לביטחון הישראלי. ישראל התחזקה במהלכו צבאית, מדינית וכלכלית בזמן שכמה מאויביה, ובהם איראן, סוריה וחיזבאללה, ידעו ימים קשים. ואולם, העשור החדש מביא עמו סכנות רבות, שזרעיהן נטמנו בשנים האחרונות. סכנות אלה עלולות להתממש בכל רגע. זוהי עיקרה של תמונת הביטחון הלאומי של ישראל בפתח העשור החדש.
הסכנות נובעות מחוסר יציבות בסיסי באזורנו ומתהליכי הסלמה שיכולים להתפרץ במהירות - הן מול איראן וסוריה והן בזירה הפלסטינית. מה ישפיע יותר בעשור החדש - התהליכים החיוביים מבחינת הביטחון הלאומי של ישראל או הסכנות שאורבות מעבר לפינה? קשה לדעת כעת.
ביטחון בכל מקום: בואו לעקוב אחרינו באינסטגרם, בפייסבוק ובטוויטר
תמונת המצב המעודדת, אך המסוכנת, באה לידי ביטוי גם בהערכת המצב של הביטחון הלאומי לשנים הבאות. הערכה זו היא אחת ממשימות המטה לביטחון לאומי, המל״ל, גוף המטה במשרד ראש הממשלה, שהשלים בשנה האחרונה שינוי מבני עמוק. על פי השינוי, רוכזו המשימות השונות של המטה בשישה אגפים ייעודיים. מעליהם פועלים אגפים ״רוחביים״ ובקצה הפירמידה - ראש המל״ל מאיר בן שבת והמשנה לו, איתן בן דוד. שניהם היו בעברם בכירים בשירות הביטחון הכללי.
בעקבות השינוי, חיזק המטה לביטחון הלאומי את מעמדו כגוף שמגבש את מדיניות ראש הממשלה ומרכז את עבודת הקבינט המדיני-ביטחוני, שהוא הפורום המצומצם לקבלת החלטות ולגיבוש מדיניות בממשלת ישראל. העובדה שישראל נוהלה לאורך רוב שנת 2019 על ידי ממשלת מעבר, בעקבות משבר פוליטי חמור, לא צמצמה את פעילותו של הפורום הזה.
מבחינת המל״ל, לא רק המבנה השתנה אלא גם תחומי האחריות: במסגרת השינוי בוטלו תפקידי ״השליח המדיני״ במשרד ראש הממשלה, והמטה לביטחון לאומי הפך אחראי על כל הביקורים המדיניים של ראש הממשלה ועל כל שאר המגעים הבין-לאומיים מטעמו.
ככלל, בעולם קיימות גישות שונות להגדרות ״ביטחון לאומי״ - החל מחוסן חברתי ועד לעוצמה גרעינית. הגישה בישראל היא שגבולות הגזרה של הביטחון הלאומי מתמקדים במערכת הביטחון ובמדיניות החוץ. עוצמת הביטחון הלאומי תלויה בעיקר בשני המרכיבים האלה. תחומים אחרים, כמו חינוך, כלכלה וחברה, משפיעים על עוצמת המדינה אך אינם בבחינת ״ביטחון לאומי״.
בהתאם, האתגרים המרכזיים של ישראל בעשור השלישי של המילניום נמצאים בזירה הביטחונית והמדינית. ואלה הם.
1 מניעת גרעין איראני. כמו בפתח העשור שהסתיים, כך גם בעשור החדש - זהו האתגר הקיומי מספר אחת של ישראל, בשל השילוב של נחישות איראנית להגיע לפצצת אטום לצד איום עקבי להשמיד את ישראל. החדשות הטובות הן, שבעשור החולף לא הצליחה איראן להגיע לפצצת אטום ראשונה. החדשות הרעות הן שקריסת הסכם הגרעין והחזרת משטר הסנקציות הכלכליות לא הצליחו להניא את איראן מהחלום להגיע לפצצה.
הגברת העשרת האורניום על ידי איראן במחצית השנייה של שנת 2019, והעובדה שלא שילמה מחיר ממשי על המתקפה שביצעה על מתקני הנפט של ערב הסעודית, מגבירות את התעוזה של טהרן. תכניות הגרעין, שהיו מוקפאות כמעט לגמרי (לפחות בגלוי) בתקופה של ההסכם עם המעצמות, נעות קדימה.
2 מניעת טילים מדויקים. גם האתגר הביטחוני השני במעלה לעשור השלישי קשור לאיראן. במקרה הזה, מדובר בתכניתה להקים מאחז קדמי מול ישראל על אדמת סוריה והצבת טילים בעלי מנגנון הכוונה מדויק מול ישראל בשטחי סוריה ולבנון. ישראל נחושה למנוע את ההתפתחויות האלה, ומבצעת התקפות מפעם לפעם. זהו הגורם הראשי שיכול להביא למלחמה אזורית בפתח העשור הבא.
ההפצצות של ישראל על מטרות איראניות וסוריות, בניסיון לעצור את הצטיידות חיזבאללה בטילים בעלי יכולות אסטרטגיות, עלולות לגלוש לחילופי אש כבדים בין איראן לישראל, הרבה מעבר למה שראינו עד כה. מעבר לכך, ככל שאיראן תסבול יותר מהסנקציות שמוטלות עליה, כך גדל הסיכוי שתשבור את הכלים ותיתן פקודת אש רחבה - במפרץ הפרסי ובגבולות ישראל, כדי להסיח את הדעת מהצרות הפנימיות.
סכנה ממשית. טיל בליסטי של איראן. צילום: AP
ומה לגבי ארגון חיזבאללה? בשנות המלחמה הארוכות בסוריה איבד הארגון 2,500 לוחמים אך גם צבר ניסיון קרבי עשיר. האיום הגדול ביותר, מבחינת ישראל, הם 100-150 אלף טילים ורקטות שבידי חיזבאללה, מתוכם רק אלפים בודדים מגיעים לטווחים של מאות קילומטרים, המכסים את כל ישראל (כולל טילי סקאד שהועברו מסוריה ללבנון). הניסיון לייצר טילים ארוכי טווח בעלי יכולת דיוק נקודתית אמנם נתקל באינספור הפצצות, אבל איראן וחיזבאללה פיתחו דרך לייצר ערכות המולבשות על רקטות ״טיפשות״ ומאפשרות להן להתכוונן לעבר מטרה מדויקת, בהנחיית GPS. ככל הנראה, יש כיום כמה מאות טילים מדויקים כאלה. תהליך הפיתוח וההצטיידות הוא איטי, אבל היד עוד נטויה.
בשנה החולפת, השמדת שש מנהרות חודרות מלבנון לישראל על ידי צה״ל, הייתה מכה מבצעית קשה לחיזבאללה וגם העלתה בארגון חשש כבד מעומק החדירה המודיעינית של ישראל בקרבם. אלא שהנושא המטריד ביותר כיום מבחינת מנהיג חיזבאללה, חסן נסראללה, הוא ההפגנות הנרחבות ברחבי לבנון שהחלו לקראת סיומה של שנת 2019. מדובר במחאה עממית נגד הממשלה וחיזבאללה בתוכה, וגם התרסה נגד מעורבותה של איראן בנעשה בלבנון. בראיה איראנית, ההפגנות האלה מצטרפות למחאה קשה נגדה ברחבי עיראק וגם למחאה פנימית אצלה במדינה.
3 לשמר עליונות טכנולוגית. גם זה אחד האתגרים הגדולים ביותר שניצבים בפני ישראל. במהלך העשור השני הצליחה ישראל לשמר עליונות בתחומי ההגנה האווירית והסייבר, אבל הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר. במזרח התיכון מתחולל מרוץ חימוש שלא היה כמוהו מזה עשרות שנים. אויבי ישראל מצטיידים בטילי שיוט, מטוסים בלתי מאוישים, טילים מדויקים ומשקיעים רבות בסייבר. מדינות המפרץ הפרסי רוכשות נשק במאות מיליארדי דולרים, סכומים גדולים הרבה יותר מתקציב הביטחון הישראלי. ערב הסעודית, שמובילה את ההשקעה, נתפסת בעולם כבת ברית נוכחית, אבל מהפיכות מתרחשות בקצב מהיר בעידן הנוכחי, ויום אחד ארסנל הנשק הזה עלול להיות מופנה, חלילה, נגד ישראל.
4 ארץ הבריתות. בינתיים, מתרבים הפרסומים כי ערב הסעודית היא בת ברית חשובה בציר נגד איראן. באופן אירוני, העובדה שהסכסוך הישראלי-ערבי ירד מסדר היום העולמי, והפך ל״עוד סכסוך״ מיני רבים על מפת הקונפליקטים העולמית (ונתפס יותר ויותר כחלק מהמלחמה של האסלאם הקיצוני נגד העולם הלא אסלאמי), משחקת לידיה של ישראל. העולם הערבי ברובו אינו אויב של ישראל כיום, אלא חלק מהברית נגד איראן, שעל פי פרסומים במרכזה ערב הסעודית, מדינות המפרץ האחרות, מצרים, ירדן וישראל, בגיבוי ארצות הברית.
מעמדה הייחודי הנוכחי של ישראל כמעצמת סייבר ברמה עולמית, מאפשר לה בריתות רבות נוספות בכל רחבי הגלובוס. ישראל מחזקת את קשריה עם מדינות רבות באסיה, ומקימה בריתות חדשות ומפתיעות באפריקה (למשל, מערכת יחסים חמה עם צ׳אד). יחסיה עם רוסיה מורכבים וכוללים מתיחות רבה על רקע המצב בסוריה, אך גם מרכיבים של שותפות עמוקה. ומעל לכל אלה, בפתח העשור החדש עדיין עומדת במרכז תפיסת הביטחון הלאומי של ישראל ברית ייחודית, עמוקה, גורלית, עם מדינה מרכזית - ארצות הברית. בכל סיטואציה פוליטית עתידית בישראל ובארה״ב, תמשיך ברית זאת להיות הגורם החשוב ביותר לחוסנה של ישראל.
ישראל אומנם התחזקה רבות במהלך העשור האחרון, אך העשור החדש מביא עמו סכנות שצמחו בשנים האחרונות. הגרעין האיראני, הטילים המדויקים ושמירת העליונות הצבאית - עמיר רפפורט משרטט את אתגרי העשור החדש
מטוס אדיר. ישראל תשמור על עליונות צבאית באמצעותו? צילום: דובר צה"ל
מצב טוב, עם הרבה סימני אזהרה. העשור שבא לקיצו עם סיומה של שנת 2019, היה אחד הטובים לביטחון הישראלי. ישראל התחזקה במהלכו צבאית, מדינית וכלכלית בזמן שכמה מאויביה, ובהם איראן, סוריה וחיזבאללה, ידעו ימים קשים. ואולם, העשור החדש מביא עמו סכנות רבות, שזרעיהן נטמנו בשנים האחרונות. סכנות אלה עלולות להתממש בכל רגע. זוהי עיקרה של תמונת הביטחון הלאומי של ישראל בפתח העשור החדש.
הסכנות נובעות מחוסר יציבות בסיסי באזורנו ומתהליכי הסלמה שיכולים להתפרץ במהירות - הן מול איראן וסוריה והן בזירה הפלסטינית. מה ישפיע יותר בעשור החדש - התהליכים החיוביים מבחינת הביטחון הלאומי של ישראל או הסכנות שאורבות מעבר לפינה? קשה לדעת כעת.
ביטחון בכל מקום: בואו לעקוב אחרינו באינסטגרם, בפייסבוק ובטוויטר
תמונת המצב המעודדת, אך המסוכנת, באה לידי ביטוי גם בהערכת המצב של הביטחון הלאומי לשנים הבאות. הערכה זו היא אחת ממשימות המטה לביטחון לאומי, המל״ל, גוף המטה במשרד ראש הממשלה, שהשלים בשנה האחרונה שינוי מבני עמוק. על פי השינוי, רוכזו המשימות השונות של המטה בשישה אגפים ייעודיים. מעליהם פועלים אגפים ״רוחביים״ ובקצה הפירמידה - ראש המל״ל מאיר בן שבת והמשנה לו, איתן בן דוד. שניהם היו בעברם בכירים בשירות הביטחון הכללי.
בעקבות השינוי, חיזק המטה לביטחון הלאומי את מעמדו כגוף שמגבש את מדיניות ראש הממשלה ומרכז את עבודת הקבינט המדיני-ביטחוני, שהוא הפורום המצומצם לקבלת החלטות ולגיבוש מדיניות בממשלת ישראל. העובדה שישראל נוהלה לאורך רוב שנת 2019 על ידי ממשלת מעבר, בעקבות משבר פוליטי חמור, לא צמצמה את פעילותו של הפורום הזה.
מבחינת המל״ל, לא רק המבנה השתנה אלא גם תחומי האחריות: במסגרת השינוי בוטלו תפקידי ״השליח המדיני״ במשרד ראש הממשלה, והמטה לביטחון לאומי הפך אחראי על כל הביקורים המדיניים של ראש הממשלה ועל כל שאר המגעים הבין-לאומיים מטעמו.
ככלל, בעולם קיימות גישות שונות להגדרות ״ביטחון לאומי״ - החל מחוסן חברתי ועד לעוצמה גרעינית. הגישה בישראל היא שגבולות הגזרה של הביטחון הלאומי מתמקדים במערכת הביטחון ובמדיניות החוץ. עוצמת הביטחון הלאומי תלויה בעיקר בשני המרכיבים האלה. תחומים אחרים, כמו חינוך, כלכלה וחברה, משפיעים על עוצמת המדינה אך אינם בבחינת ״ביטחון לאומי״.
בהתאם, האתגרים המרכזיים של ישראל בעשור השלישי של המילניום נמצאים בזירה הביטחונית והמדינית. ואלה הם.
1 מניעת גרעין איראני. כמו בפתח העשור שהסתיים, כך גם בעשור החדש - זהו האתגר הקיומי מספר אחת של ישראל, בשל השילוב של נחישות איראנית להגיע לפצצת אטום לצד איום עקבי להשמיד את ישראל. החדשות הטובות הן, שבעשור החולף לא הצליחה איראן להגיע לפצצת אטום ראשונה. החדשות הרעות הן שקריסת הסכם הגרעין והחזרת משטר הסנקציות הכלכליות לא הצליחו להניא את איראן מהחלום להגיע לפצצה.
הגברת העשרת האורניום על ידי איראן במחצית השנייה של שנת 2019, והעובדה שלא שילמה מחיר ממשי על המתקפה שביצעה על מתקני הנפט של ערב הסעודית, מגבירות את התעוזה של טהרן. תכניות הגרעין, שהיו מוקפאות כמעט לגמרי (לפחות בגלוי) בתקופה של ההסכם עם המעצמות, נעות קדימה.
2 מניעת טילים מדויקים. גם האתגר הביטחוני השני במעלה לעשור השלישי קשור לאיראן. במקרה הזה, מדובר בתכניתה להקים מאחז קדמי מול ישראל על אדמת סוריה והצבת טילים בעלי מנגנון הכוונה מדויק מול ישראל בשטחי סוריה ולבנון. ישראל נחושה למנוע את ההתפתחויות האלה, ומבצעת התקפות מפעם לפעם. זהו הגורם הראשי שיכול להביא למלחמה אזורית בפתח העשור הבא.
ההפצצות של ישראל על מטרות איראניות וסוריות, בניסיון לעצור את הצטיידות חיזבאללה בטילים בעלי יכולות אסטרטגיות, עלולות לגלוש לחילופי אש כבדים בין איראן לישראל, הרבה מעבר למה שראינו עד כה. מעבר לכך, ככל שאיראן תסבול יותר מהסנקציות שמוטלות עליה, כך גדל הסיכוי שתשבור את הכלים ותיתן פקודת אש רחבה - במפרץ הפרסי ובגבולות ישראל, כדי להסיח את הדעת מהצרות הפנימיות.
סכנה ממשית. טיל בליסטי של איראן. צילום: AP
ומה לגבי ארגון חיזבאללה? בשנות המלחמה הארוכות בסוריה איבד הארגון 2,500 לוחמים אך גם צבר ניסיון קרבי עשיר. האיום הגדול ביותר, מבחינת ישראל, הם 100-150 אלף טילים ורקטות שבידי חיזבאללה, מתוכם רק אלפים בודדים מגיעים לטווחים של מאות קילומטרים, המכסים את כל ישראל (כולל טילי סקאד שהועברו מסוריה ללבנון). הניסיון לייצר טילים ארוכי טווח בעלי יכולת דיוק נקודתית אמנם נתקל באינספור הפצצות, אבל איראן וחיזבאללה פיתחו דרך לייצר ערכות המולבשות על רקטות ״טיפשות״ ומאפשרות להן להתכוונן לעבר מטרה מדויקת, בהנחיית GPS. ככל הנראה, יש כיום כמה מאות טילים מדויקים כאלה. תהליך הפיתוח וההצטיידות הוא איטי, אבל היד עוד נטויה.
בשנה החולפת, השמדת שש מנהרות חודרות מלבנון לישראל על ידי צה״ל, הייתה מכה מבצעית קשה לחיזבאללה וגם העלתה בארגון חשש כבד מעומק החדירה המודיעינית של ישראל בקרבם. אלא שהנושא המטריד ביותר כיום מבחינת מנהיג חיזבאללה, חסן נסראללה, הוא ההפגנות הנרחבות ברחבי לבנון שהחלו לקראת סיומה של שנת 2019. מדובר במחאה עממית נגד הממשלה וחיזבאללה בתוכה, וגם התרסה נגד מעורבותה של איראן בנעשה בלבנון. בראיה איראנית, ההפגנות האלה מצטרפות למחאה קשה נגדה ברחבי עיראק וגם למחאה פנימית אצלה במדינה.
3 לשמר עליונות טכנולוגית. גם זה אחד האתגרים הגדולים ביותר שניצבים בפני ישראל. במהלך העשור השני הצליחה ישראל לשמר עליונות בתחומי ההגנה האווירית והסייבר, אבל הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר. במזרח התיכון מתחולל מרוץ חימוש שלא היה כמוהו מזה עשרות שנים. אויבי ישראל מצטיידים בטילי שיוט, מטוסים בלתי מאוישים, טילים מדויקים ומשקיעים רבות בסייבר. מדינות המפרץ הפרסי רוכשות נשק במאות מיליארדי דולרים, סכומים גדולים הרבה יותר מתקציב הביטחון הישראלי. ערב הסעודית, שמובילה את ההשקעה, נתפסת בעולם כבת ברית נוכחית, אבל מהפיכות מתרחשות בקצב מהיר בעידן הנוכחי, ויום אחד ארסנל הנשק הזה עלול להיות מופנה, חלילה, נגד ישראל.
4 ארץ הבריתות. בינתיים, מתרבים הפרסומים כי ערב הסעודית היא בת ברית חשובה בציר נגד איראן. באופן אירוני, העובדה שהסכסוך הישראלי-ערבי ירד מסדר היום העולמי, והפך ל״עוד סכסוך״ מיני רבים על מפת הקונפליקטים העולמית (ונתפס יותר ויותר כחלק מהמלחמה של האסלאם הקיצוני נגד העולם הלא אסלאמי), משחקת לידיה של ישראל. העולם הערבי ברובו אינו אויב של ישראל כיום, אלא חלק מהברית נגד איראן, שעל פי פרסומים במרכזה ערב הסעודית, מדינות המפרץ האחרות, מצרים, ירדן וישראל, בגיבוי ארצות הברית.
מעמדה הייחודי הנוכחי של ישראל כמעצמת סייבר ברמה עולמית, מאפשר לה בריתות רבות נוספות בכל רחבי הגלובוס. ישראל מחזקת את קשריה עם מדינות רבות באסיה, ומקימה בריתות חדשות ומפתיעות באפריקה (למשל, מערכת יחסים חמה עם צ׳אד). יחסיה עם רוסיה מורכבים וכוללים מתיחות רבה על רקע המצב בסוריה, אך גם מרכיבים של שותפות עמוקה. ומעל לכל אלה, בפתח העשור החדש עדיין עומדת במרכז תפיסת הביטחון הלאומי של ישראל ברית ייחודית, עמוקה, גורלית, עם מדינה מרכזית - ארצות הברית. בכל סיטואציה פוליטית עתידית בישראל ובארה״ב, תמשיך ברית זאת להיות הגורם החשוב ביותר לחוסנה של ישראל.
