"החלטנו להילחם בבריון של השכונה - איראן"

דובר צה"ל לשעבר תא"ל רונן מנליס מספר על עידן המלחמות החדשות ברשת, ההשפעה של הצבא על העולם הערבי ועל ההחלטה "להתכתב" עם האויב. "עברנו מתיאור המציאות להשפעה עליה", אומר מנליס בראיון מיוחד

 

תא"ל רונן מנליס. צילום: מאיר אזולאי

העשור האחרון, בעיקר בתקופה שלאחר מבצע "צוק איתן", התאפיין בלחימה מסוג אחר. פחות לחימה קינטית, יותר לחימה מבצעית ומודיעינית חשאית. בלטה בשנים האחרונות החלטת הדרג המדיני, בהמלצת צה"ל ומערכת הביטחון, לקיים פעילות נרחבת יותר שכללה גם עימות, בחלקו ישיר, מול איראן. הלחימה הזו, שמוגדרת כמערכה שבין המלחמות (מב"מ), התאפיינה בלחימה בכמה גזרות במקביל – בסוריה, בלבנון ובעזה.

ביטחון בכל מקום: בואו לעקוב אחרינו באינסטגרםבפייסבוק ובטוויטר

כנגזרת מהמערכה שבין המלחמות, הוחלט לקדם כלים שונים בתחום התודעה וההשפעה. חלק מהכלים האלה, גלויים או גלויים פחות, כללו שימוש נרחב יותר במערך הדוברות של צה"ל. עד ספטמבר 2019, הוביל את המערך דובר צה"ל לשעבר, תא"ל רונן מנליס. בראיון לישראל דיפנס הוא מסביר כי ההחלטה להרחיב את פעילות דובר צה"ל מתחומי הדוברות לעולמות התודעה וההשפעה לא הייתה עניין של בחירה, אלא הכרח של ממש. המהלך הזה, בהנחיית הרמטכ"לים האחרונים איזנקוט וכוכבי, נעשתה בעיקר בשל צורך מבצעי, אך גם בשל הפעילות של האויב במרחבי הרשת והשינויים הגדולים שהתרחשו בתחום.

"השנים האחרונות", אומר דובר צה"ל לשעבר, "התאפיינו במערכה שבין המלחמות. זאת אומרת בשקט יחסי כלפי חוץ, והרבה מאוד פעילות שהציבור פחות נחשף אליה. בכל האירועים האלה המשימה של הצבא היא לשפר את המצב הביטחוני והאסטרטגי של מדינת ישראל, אבל לא להוביל למלחמה. במבחן של שנתיים ויותר – עמדנו במשימה הזו".

"במסגרת המערכה שבין המלחמות עולה השאלה מה התפקיד שלנו כדובר צה"ל בתוך זה. אני חושב שסוג כזה של לחימה מייצר פוטנציאל אדיר של שימוש בכלים שהם לא קינטיים, כמו תודעה, דוברות והסברה. יחידה כמו דובר צה"ל יכולה למצוא כלים כדי לשרת את הפעילות המבצעית שהגדירו המפקדים. זה מה שעשיתי בשנתיים וחצי האחרונות", אומר מנליס.

כלי חדש במלחמה: לייקים

במקביל למערכה שבין המלחמות, אירעה גם התפתחות מעניינת: הרשתות החברתיות התקדמו פלאים, הכמות שלהן עלתה והן שינו לחלוטין את החברה כולה. ההתפתחות הזו, אומר מנליס, הביאה עימה שינוי גם בחשיבה הצבאית: "התפתחה מלחמה שיש בה כלים חדשים. אופן צריכת החדשות השתנה, השימוש ברשתות החברתיות לצרכי השפעה השתנה מאוד. למעשה, כל הזמן מתנהלת מלחמה במאפיינים חדשים, במקום שהוא לא שדה הקרב הרגיל – בפיד, בטלפון, במחשב".

"במשך שנים", מסביר דובר צה"ל לשעבר, "האויב ניצל את הזירה הזו יותר טוב מאיתנו. אני מזכיר את החשש שעובר בציבור הישראלי בכל פעם שהוא שומע את נסראללה, ובטוח שמדובר בדברי אלוהים חיים. זה ישר הופך לכותרות ראשיות בישראל. האויבים שלנו, גם חמאס וגם חיזבאללה, השקיעו הרבה מאוד כסף בזה. אני חושב שבמשך הרבה מאוד זמן ישראל ביצעה תודעה חשאית, שכבודה במקומה מונח, אבל היא לא משפיעה על המונים".

"הכלים האלה מאפשרים לנו להשפיע על מקבל החלטות ספציפי בצד השני. לא טיפלנו בקהלים, בציבור, במשמעות של מה זה אומר שיש משבר בין חיזבאללה כארגון טרור לציבור בלבנון; מה זה אומר שלא כל הציבור תומך בחמאס; מה זה אומר שבעזה יתחיל גל של ציבור שאומר: 'תפסיקו לבזבז את הכסף שלנו ותשקיעו אותו בנו'. בתוך המרחב הזה יש כלים, שהפשט שבהם זה לייק. אבל יש לייקים, יש שיירים, יש בוטים, ויש טרולים", מסביר הקצין הבכיר.

סולימאני שילם מחיר יקר (הראיון נערך לפני חיסולו)

במסגרת המב"מ, היעד המרכזי עליו הוחלט להתמקד, כידוע, הוא איראן. הכלים התודעתיים הופעלו, לצד פעילות מבצעית קינטית, ישירות נגד כוח קודס האיראני, בהובלת קאסם סולימאני. "הרעיון של המערכה שבין המלחמות אומר שישראל תפעיל כוח מתחת לסף המלחמה, לא מתחת לסף התגובה. האיראנים נמצאים היום רחוק מאוד מהמקום שבו הם תכננו ורצו להיות, גם מבחינת בניין הכוח, וזאת בגלל שורה של פעולות, שחלקן מיוחסות לישראל", אומר מנליס בראיון.

מפקד כוח קודס קאסם סולימאני. צילום: AP

"הווקטור של הנוכחות האיראנית וייצוא הטרור מתימן, עיראק, סוריה ולבנון – הוא וקטור שסולימאני לא ויתר עליו", מציין הקצין הבכיר. "סולימאני ניסה מספר פעמים להוציא פעולות נגד ישראל – בפברואר 2019, במאי 2018, בינואר 2019 ובספטמבר 2019. חלקן סוכלו, על חלקן הוא שילם מחיר יקר. אתה מפעיל הרבה מאוד יכולות מודיעיניות ומבצעיות כדי לפגוע בצד השני. אנחנו מפריעים לניסיונות בניית הכוח שלו", הוא אומר.  

להילחם בבריון של השכונה

אבל אחרי כל כך הרבה כישלונות, נדמה לפעמים שצה"ל "מאדיר" לכאורה את דמותו של מפקד כוח קודס. "יש דילמה לפיה האם בכך שאתה מדבר על אויבים בשמות, אתה מאדיר אותם. יש שיקולים לכאן ולכאן. אני הייתי ראש מדור איראן צבאי שהיה אחראי עליו ב-2008. הוא היה עושה אותו דבר כמו שהוא עושה עכשיו, בהבדלים מסוימים. הוא היה סטארטאפ, היום זו כבר תעשייה. בראייה שלי, הוא דמות שכבר עושה תפקיד במשך 20 שנה. זה אחד היתרונות שלו. הוא מכיר את המזה"ת, את האנשים, את התפקיד. אי ההצלחה שלו והאופן שבו הוא פועל נובעים גם מהצלחות ישראליות וגם מהמצב שלו ובעיות הפנים שיש לו. אני לא חשוב שזה מאדיר אותו, אני חושב שהוא בקשיים, גם פנימיים. מצד שני, הוא דמות מרכזית, הוא ארכי-מחבל".

"בשלוש-ארבע השנים האחרונות", מציין תא"ל מנליס, "ישראל בחרה להילחם בבריון של השכונה במקום בחלשלוש של השכונה. ישראל בחרה באופן מודע, בהמלצה של צה"ל ובאישור הדרג המדיני – ללכת מכות עם איראן. לא יכולנו להשלים עם כך שקאסם סולימאני עושה מה שבא לו. בזכות ההחלטה הזו, הוא לא איפה שהוא רוצה להיות. היכולות שלו נפגעו, תוכנית בניין הכוח שלו לא קרתה והוא נתקל ביריב רציני מאוד".

חדר מלחמה דיגיטלי

אבל בתוך העולם הזה שצה"ל נכנס אליו בשנים האחרונות באופן משמעותי, יש מרחב אדיר של מידע, ויש אתגר גדול במעקב אחרי שטף המידע הזה. מנליס מציג בפנינו את הפתרון שלו, שכבר החל להתפתח עוד בכהונתו: "החזון שלי – סוכנות דיגיטל של ממש (Digital Agency) – חדר מלחמה דיגיטלי שמפעיל את כל הפלטפורמות ביחד.

"צריך להגיד שכל מה שאמרתי קורה איתנו או בלעדינו. מתנהלת מלחמה חדשה ברשת, ובמלחמה הזו האויבים שלנו פעילים", אומר מנליס ומדגיש את הצורך הממשי לפעול במרחב.

אתגר נוסף במרחב הרשתות החברתיות הוא הקו הדק העובר בין המוסרי לבלתי מוסרי, בין האסור למותר, בין החוקי לפלילי. דובר צה"ל לשעבר שרטט את הקווים האדומים שהוגדרו בצה"ל: "אחד – כצבא, אתה מתעסק בלגיטימציה לפעילות הצבאית. שתיים, תיצמד לעובדות. לא יהיו עובדות אלטרנטיביות או עובדות כזב במסרים של דובר צה"ל. שלוש, תפעל באופן שונה מול קהלי יעד שונים".

להתכתב עם מלכת היופי של לבנון

"אני חושב שלציבור הישראלי לא צריך לעשות קמפיין השפעה בסגנון 'תראו ניצחנו'. אבל זה לא נכון לגבי הציבור הבינלאומי והציבור הערבי, להם אתה יכול להעביר מידע באמצעים לגיטימיים. בלבנון, למשל, אסור לעקוב אחרי חשבונות של דובר צה"ל. אבל, לכל הכתבים בלבנון יש טוויטר, ואם תספק להם חומר מעניין הם ייקחו את זה".  

"יבואו אלה שיגידו שאתם עושים דברים רכים מדי", מציין מנליס בהתייחסו לביקורת על התוצרים "הנמוכים" לכאורה שייצרה חטיבת דובר צה"ל. "אתם עושים משחקים לחשיפת שמות של חבלים, אתם מתייגים את מלכת היופי של לבנון ומתכתבים איתה. אלה החוקים של הרשת. עם כל האהבה שלי לתקשורת בישראל, ידיעה בשער של העיתונים הגדולים בישראל לאו דווקא תהיה על סדר היום בלבנון, ולא תשפיע על סדר היום באנגליה או בארה"ב".  

"האזרח הלבנוני רוצה לדעת מה אביחי אדרעי (דובר צה"ל בערבית) אומר", מסביר תא"ל מנליס. "לא מעניינת אותי מה רמת החשיפה, מעניין אותי שעשרה כתבים עם 'וי כחול' בלבנון עשו שיתוף, ושראשי מדינות מצייצים מחדש פוסט שלנו. אז מה אם הפוסט הגיע ל-24 מיליון איש, אני רוצה שזה יגיע לאנשים הנכונים. אתה יכול לבוא ולהגיד לי שבסוף הכי חשוב זה איך הבית נופל. זה נכון, אבל לא בהכרח בזמן שבין מלחמות. אתה שם תוכן ובסיס של ידע שישרת אותך ביום פקודה".  

"הרעיונות שוקעים ברחוב הערבי"

אם בוחנים את ההתרחשויות האחרונות במזה"ת, אי אפשר שלא לחשוב האם הפעילות באמת עוזרת. בסופו של דבר, הפעילות הזו של דובר צה"ל מתוכננת להשפעה. הפגנות בעיראק או בלבנון ומחאות שונות ברחבי מדינות באזור – האם כל זה קשור לפעילות התודעה של צה"ל?

"אני לא יכול להגיד לך כמה אנשים בלבנון יצאו לרחובות בגלל צה"ל. אני כן יכול להגיד לך שהסוגיות שעלו בהפגנות בלבנון הן סוגיות שגם אנחנו הצפנו בחודשים האחרונים. כמו, למשל, לאן הולך הכסף, מי דואג לאנשים ומי דואג לעצמו כארגון טרור, תופעות של שחיתות, מה קורה בעולם הבריאות בלבנון", מסביר דובר צה"ל לשעבר.

כששאלנו את מנליס האם אחת המטרות של צה"ל דרך השימוש בכלים אלה היא השפעה על משטר, הייתה לו תשובה ברורה. "הגדרנו לעצמנו שאנחנו לא מתעסקים בבחירות פנימיות ובהנהגה המקומית, גם אם זה משרת את האינטרס המבצעי. אני כן יכול לדבר על נושאים שמשיקים לטרור. מה מחיר המלחמה בלבנון, הכסף האיראני. אני בטוח שהפעילות שלנו הביאה למצב שהמסרים האלה שוקעים בקרב הציבור – בלבנון, בעיראק, באיראן ובעזה. האם זה מה שמוציא אותם לרחוב? לא יודע".

להגיב לארכי-מחבל בטוויטר

ההשפעה של צה"ל מגיעה גם מעצם הנוכחות ברשתות, קובע מנליס. "בעבר, כאשר כתב של אל-מנאר היה אומר את משנתו, הוא נשאר באוויר לבד. עכשיו, כל בן אדם בעולם הערבי שפותח את הרשת, רואה גם אותי באותו עמוד. אני מגיב לאל-מנאר. שואלים אותי: 'מה אתה מדבר עם מחבלים'? לא, אני משתמש במה שהרשת מאפשרת. היא מאפרת לי להתכתב עם מוסא אבו-מרזוק (בכיר חמאס). מדובר בארכי-מחבל, אין לי כוונה לנהל איתו מו"מ. אבל הוא כתב משהו בטוויטר, ואני אענה לו כדי שכל האנשים שראו אותו, יראו גם אותי", אומר הקצין הבכיר.  

מעבר להשפעה התודעתית על אזרחים, מנליס טוען כי לפעילות הזו יש השפעה גם על היערכות האויב. "מחבלים משנים את אופן ההתנהגות שלהם בעקבות החשיפה של השמות שלהם ברשתות, אתרי טרור מפונים או משנים את שגרת הפעילות שלהם".  

דובר צה"ל לשעבר מדגיש בראיון שהכלים האלה הם הכרח מבצעי של ממש. כנגזרת מכך, אם אכן מדובר בבניין כוח של צבא, הרי יש להיערך ולפתח את הכלים האלה בהתאם. "כל עוד אין מלחמה זה הזמן. צריך לבנות מנגנון מספיק חזק כך שבעת מלחמה, כשכולם יהיו עסוקים בפצצות, הוא ימשיך לפעול. צריך לשים את זה כווקטור של בניין כוח משמעותי.

"במסגרת המב"מ, שהתחיל בשלהי כהונתו של גנץ וממשיך היום, אני משתמש במגוון רחב של יכולות, קודם כל קינטיות כשצריך, אבל גם יכולות רכות. בתוך אלה יש מבצעי תודעה, מבצעי השפעה, מבצעי דוברות, מבצעי תקשורת. אתה צריך לבצע את הדברים עם חומר מודיעיני, שאושר מראש, עם נוהל קרב דיגיטלי שמכין את זה בתוצרים שונים".

להטריל את נסראללה

חלק מהתוצאות החשובות של פעילות דובר צה"ל במרחבי ההשפעה והתודעה היו, לטענת מנליס, הסדק שהצליח צה"ל ליצור בתדמית של מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה וברמת אמינותו. "למה חשוב יותר שתהיה כותרת ראשית בעיתון ישראלי, מאשר ששיחת היום בלבנון תהיה המשבר הכלכלי של חיזבאללה? אנחנו יכולים לקרוא לעיתונאים וכולם כותבים על זה, אבל זה לא מגיע לתקשורת הלבנונית. ואז, אביחי (אדרעי) כותב לזמרת הלבנונית אייפא וואהבי: 'השנה נסראללה לא יקנה לך מתנה, כי אין לו כסף'. בום, שריפה, הטרלה".

"בסוף הרעיון הוא להטריל את נסראללה. כי מה הוא היה עושה עד היום? הוא היה מטריל את הישראלים. הוא היה יושב, מוציא סרט דרך אל-מנאר עם נ"צ של בסיסי חיל האוויר והקריה. בום, כותרת ראשית ב-YNET – 'חיזבאללה מאיים: נפגע בכל נקודה בישראל'. אין לו יכולת. אין יכולת למה שמוצג בסרט, אבל כל ישראל כותרות ראשיות. מה הוא עשה? הוא הטריל אותך. הוא הרתיע אותך. אני לא רוצה שהוא יהיה לבד על המגרש במשחק הזה", אומר מנליס.  

"הצלחנו לסדוק את האמינות של נסראללה". צילום: AP

"אני חושב שהאמינות של נסראללה נסדקה בשנתיים האחרונות", מדגיש דובר צה"ל לשעבר, "גם בציבור הישראלי וגם בציבור הלבנוני. זה מתבטא בכך שישראלים אומרים 'טוב, אז הוא אמר'. זה אומר שגם הלבנונים לא לוקחים אותו כרעם ביום בהיר. זה אומר שיש גם פרשנים או מאמרים בעיתונים שמדברים נגדו".

"לא שיקרתי לאף אחד"

אחד האירועים שיכולים לסמל באופן הטוב ביותר את השימוש של צה"ל במערך הדוברות ככלי תודעתי הוא תקרית ירי הנ"ט של חיזבאללה. כזכור, לאחר ירי הנ"ט הועברו דיווחים על חיילים שנפגעו, דבר שלא קרה ולאחר מכן התברר כחלק מתרגיל של צה"ל לחיזבאללה. שאלות רבות עלו לאחר הסיפור הזה, ועסקו בעיקר בגבול שבין גוף דוברות צבאי לגוף מודיעיני שלוקח חלק במבצע הטעיה.

"אסור לפגוע באמינות של דובר צה"ל," מדגיש מנליס. "מדינת ישראל צריכה להבין שכשאומרים דובר צה"ל, מדברים על עובדות. באותם רגעים קרו שני דברים – הגדרנו לעצמנו שאנחנו רוצים לייצר ערפל קרב למשך זמן מסוים של כשעתיים. הבנו שאם נצליח לייצר ערפל קרב לפרק הזמן הזה, הצד השני יקבל את ההחלטות שאנחנו רוצים שהוא יקבל, על בסיס תמונה שתיווצר אצלו", חושף מנליס.

"באירוע הזה", הוא מדגיש, "לא הוצאתי הודעה שיש נפגעים, לא שיקרתי לאף אחד, לא אמרתי בשום מקום 'בוחנים אם יש נפגעים'. הדבר היחיד שלא עשיתי זה שלא אמרתי שאין. יש מי שמנסה לצייר את האירוע הזה כערעור של ההסכם העדין הזה (האמינות של דו"צ), אך דובר צה"ל הקפיד על כל הקווים האדומים שלו. הוא לא הוציא הודעה שקרית, הוא לא ניסה להטעות, הוא פשוט לא מסר מידע. עיתונאי שצלצל אליי באירוע קיבל תשובה אחת – ניתוק".

"חטיבת דובר צה"ל הייתה חלק מפעולה מבצעית שאחד ההיבטים שלה היה יצירת ערפל לאויב. ידענו שזה קורה, זה תוכנן יחד איתנו. אי אפשר ליצור את ערפל הקרב הזה לצד השני ללא דובר צה"ל. היו אנשים שרצו שהערפל יימשך שמונה שעות, אך אמרנו שזה זמן בלתי סביר", מוסיף מנליס. למבקרים הוא עונה: "אם ההבדל היחיד בין ירי נוסף של חיזבאללה לבין הפסקת האירוע היה השעתיים האלה (של הערפול התקשורתי) – האם זה שווה את זה? בוודאי שכן.

"אני מעריך שאם הצד השני היה מבין מייד שאין נפגעים בצד הישראלי, הוא היה ערוך לעוד ירי. היה פה גם הרבה מזל עם ההחטאה של הירי. זה היה יכול להיגמר אחרת לגמרי".

ניהול קרב תקשורתי

אירוע גדול נוסף שלווה בפעילות התקשורתית של דובר צה"ל הוא מבצע "מגן צפוני" – לאיתור וחיסול מנהרות חיזבאללה בצפון. "במאמץ מודיעיני-מבצעי-טכנולוגי פיתחה ישראל יכולת לאתר ולהשמיד את המנהרות האלה, ולמיטב הבנתנו אין מנהרות של ארגון חיזבאללה מלבנון לישראל", אומר מנליס.

"כשאתה יוצא לפעולה כזאת אתה לא יודע מה הצד השני יעשה. תאר לך שהיינו מגיעים למתיחות האחרונה עם חיזבאללה (בין המצרים) כשיש שש מנהרות טרור מוכנות. סל הכלים של נסראללה היה הרבה יותר גדול. נסראללה התחיל לדבר בשנת 2013 לדעתי על התוכנית לכיבוש הגליל, ואחד האלמנטים בתוכנית הזו היו המנהרות. למעשה לקחת לו את החלק שהוא ניסה לשמור עליו הכי בסודיות. אני לא חושב שאם הוא היה משלים את המנהרות הוא היה יוצא ישר לפעולה, אבל זה היה מייצר לו סל כלים רחב יותר. הפעולה בוצעה כשהבנו שנוצר המצב האופטימלי בין המוכנות המבצעית שלנו לבין השמשת המנהרות", סיפר מנליס.

"הקהל הישראלי הוא לא הקהל היחיד שלי", הוא מבהיר. "אני רוצה שבלונדון זה יהיה כותרת ראשית, שבסין יתעסקו בזה. לכן אני מכניס קודם כל את ה-CNN למנהרה. התקשורת בישראל התחרפנה. בראייה שלי המשימה התקשורתית משרתת רעיון מבצעי. הרעיון הוא שבאו"ם ובבית הלבן לא יוכלו להתעלם מזה שיש מנהרות. בסוף זה היה ניהול קרב של מבצע תקשורתי במקביל למבצע הצבאי, שנועד בדיוק לזה".

במהלך המבצע פרסם דובר צה"ל סרטון ובו נראה פעיל חיזבאללה בתוך מנהרה, כאשר הוא מסתכל לתוך המצלמה שהציב צה"ל. בסוף התפוצץ עליו מטען קטן, שגרם לו לנוס על נפשו. עולה השאלה האם זה לא היה צעד מתריס מדי. "זה לא היה סרט קשה לצפייה. ברור שיש דילמה. מצד אחד זה סרט מטורף שמראה על היכולות שלך. מצד שני, זה יכול להשפיל את הצד השני. מצד שלישי, גם בישראל אתה משלם מחיר, אבל אותי לא מעניין מה יחשבו בתל אביב, אני רוצה שהאו"ם יבין שיש פה מנהרה חדשה. אני גם רוצה להעביר מסר מרתיע לחיזבאללה. במכלול השיקולים, הדוברותיים והמבצעיים, מתקבלת ההחלטה לעשות את זה".  

מה מסתתר מאחורי הקלפים

תחום נוסף שתופס כותרות בשנים האחרונות הוא פרויקט דיוק הטילים האיראני בסוריה ובלבנון. "נסראללה טען שלחיזבאללה אין מפעל לדיוק טילים. אנחנו בהכנה מראש, בשילוב הזה של המודיעין והדוברות, מצליחים להראות לו – 'תראה את המפעל שלך בבקעא'. נכון שהוא לא פעיל, אבל אל תגיד שאין לך. לכן זה אירוע שהשפיע מאוד. נסראללה לא יודע כל הזמן מה יש לך בידיים. צא מנקודת הנחה שאם הגיעו דברים לפרסום, יש במקביל אחרים שלא הגיעו, ונסראללה יודע את זה. הוא מתחיל לחשוב מה הקלפים שלך. זה מתחיל להיות חלק מהפעולה הצבאית. מבצעי החשיפה מוסיפים רובד שלם של התמודדות שמחייבים את הצד השני להגיב", מציין מנליס.  

לאורך כהונתו של מנליס כדובר צה"ל ספג המערך ביקורת קשה מצד תושבי עוטף עזה. בין היתר, טענו התושבים על אירועים שלא מדווחים, ואירועים בהם פרסם צה"ל דיווחים שלטענתם היו שונים לחלוטין מהמציאות. "זה אירוע מורכב בשתי רמות. מחד, צריך לזכור שצה"ל לא קובע מדיניות. מאידך, בסיטואציה שנוצרה בעזה, מצאתי את עצמי פעמים רבות כדובר הרשמי היחיד. מצד אחד אתה לא קובע מדיניות, מצד שני אתה נשאר לבד בחזית הדוברות. חייב להיות במדינת ישראל גוף ממוסד מדינתי שיש לו יכולות ביצוע ואחריות ביצוע", מסביר דובר צה"ל לשעבר.  

"אני חושב ששילמנו בסיטואציה הזו מחירים כצבא. השיקולים תורגמו גם לשיקולים מבצעיים – תשומת לב יתרה לצפון, לאיום האיראני. כל אירוע בעזה שידענו עליו דובר", מבהיר מנליס. "האם יצאה הודעה על כל אירוע? לא. האם יוצאת הודעה על כל אירוע באיו"ש? לא. יש לי את האחריות להחליט מה רמת הדיווח על כל אירוע. אין אירוע שהיו מסתירים אותו".  

"אני יכול להטריף את המדינה עם כמות האירועים שקורים. אני לא רוצה את זה. אני רוצה שתתנהל במדינה שגרת חיים נורמלית. זה התפקיד של הצבא להתמודד עם הבעיות האלה. בתחושה שלי, האירועים האלה גרמו לפגיעה בראיית תושבי העוטף, ובאופן שבו צה"ל מספק את המידע. עשיתי הרבה מאוד צעדים כדי לפתור את זה. הייתי קשוב, נסעתי לדבר עם התושבים. ועדיין יש פה בסוף שיקולים, גם להם ולגם לי", הוא אומר.  

"לא ירינו על דיונות"

ביקורת נוספת שנשמעה נגד צה"ל בסבבים השונים לאורך השנים, הייתה שהצבא יורה לפעמים "על דיונות" בתגובה לירי רקטות של ארגוני הטרור ברצועה. "בעברי הייתי קצין המודיעין של עזה, ובעברי היותר רחוק הייתי קצין מטרות. אין דבר כזה שצה"ל תוקף דיונות. צה"ל תוקף מטרות אמ"ן – מטרה ששני גורמים שונים הצביעו עליה כאויב ויש בה תשתית. זה יכול להיות מבנה, קומה, מחסן, חממה – לא דיונה. התחושה נבעה מכך שלא נהרגו שם אנשים", מבהיר מנליס.

"עזה זו טרגדיה", אומר הקצין הבכיר. "יש שם אנשים ששולט עליהם ארגון טרור. על זה תוסיף שהוא מחזיק בגופות של חיילים ושני אזרחים שנמצאים אצלו בשבי. אני לא אופטימי לגבי עזה, אבל תראה עד כמה השתפר המצב האסטרטגי של מדינת ישראל מאז 'צוק איתן'. המבצע הביא שקט לתקופה. צה"ל ניצל את התקופה הזו כדי לאתר את המנהרות, להשלים את בניית הגדר, לטפל באיומים השונים בעזה, ולטפל בגזרות אחרות כמו בצפון".

אין ספק שהכלים שפיתח צה"ל בשנים האחרונות בתחומי התודעה ברשתות החברתיות חורגים במעט מההגדרה המסורתית של דוברות. עם זאת, צריך לזכור ש"כל העולם" נמצא שם. כפי שאמר מנליס עצמו, האויבים שלנו מצטיינים בתחומים האלה. האתגר שבפעולה במרחבים האלה הוא גדול, גם כי לישראל יש רמות מוסר מסוימות שאין לאויביה, אך בעיקר כי דרושות שנים רבות כדי להגיע להשפעה אמיתית על דעת קהל. בעיקר על דעת הקהל הערבי.

"אני חושב שהרכבת יצאה", טוען מנליס בהתייחסותו לפעילות של צה"ל בתחומי התודעה וההשפעה. "אסור לחזור אחורה. יש לאן ללכת קדימה, תחת אותן מגבלות שציינתי קודם. אני חושב שכל עוד הצד השני ימשיך לנצל את זה, אתה חייב להיות שם. הוכחנו שזה עובד. זה עידן חדש וזה ילווה את העימותים בשנים הקרובות. אני מקווה שזה יהפוך למשהו שיטתי, לבניין כוח. הייתי מגדיר את זה כ'עידן המלחמות החדשות ברשת'", מסכם מנליס. 

מתוך גיליון 46 של ישראל דיפנס

אולי יעניין אותך גם

אל"מ אמיל אזרן. צילום: דובר צה״ל

״רואים מרחוק את אורות מטולה"

על רקע חלוקת אות רצועת הביטחון בלבנון, אל"מ אמיל אזרן נזכר בחוויות כלוחם צעיר ברצועת הביטחון בלבנון. ״האמנו שאנחנו מגינים על יישובי הצפון״