החשאיות בשירות ההסברה

ירדן ותיקאי, ששימש במשך יותר מעשור כמנהל מטה ההסברה הלאומי, חושף כיצד הופכת מדינת ישראל מודיעין סודי לקמפיין פומבי, שמשרת את האינטרסים שלה בזירות השונות של מלחמת ההסברה והתודעה. ראיון מיוחד

 
החשאיות בשירות ההסברה

ראש הממשלה בנימין נתניהו חושף את ארכיון הגרעין. צילום: AP

"ב־30 באפריל 2018 בשעה 20:10 עלה ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לבמה באולם אח"ם 3 בקריה בתל אביב והציג בפני עשרות עיתונאים מהארץ ומהעולם מצגת דרמטית, שחשפה את ארכיון הגרעין האיראני. מסיבת העיתונאים הועברה בשידור חי בתחנות הטלוויזיה המובילות בארץ ובעולם, באתרים וברשתות החברתיות, בחשיפה למיליוני צופים ועוקבים. מסיבת העיתונאים הביאה לסיומה עבודת הכנה שנמשכה כחודשיים, אותה ביצע צוות מצומצם של אנשי מודיעין, הסברה ומדיניות. עבודת ההכנה התאפיינה במתח מתמיד בין שיקולי ההסברה לשיקולי המודיעין". כך נפתח מאמרם של ירדן ותיקאי ואל"מ ע' שכותרתו: "כשאיש המודיעין ואיש ההסברה נפגשים".

ביטחון בכל מקום: בואו לעקוב אחרינו באינסטגרםבפייסבוק ובטוויטר

ותיקאי, שכיהן עד לאחרונה כראש מטה ההסברה במשרד ראש הממשלה, מסביר כי האירוע התקשורתי הזה הוא דוגמה מצוינת לדרך בה משרת מידע מודיעיני רגיש להסברה ישראלית אפקטיבית. במקרה הזה מדובר בארכיון הגרעין האיראני שנחשף על ידי המוסד. פעילות הסברתית כזו מעלה שאלות רבות ומורכבות על השימוש במידע החשאי שהושג בידי גופי המודיעין של מדינת ישראל, שלמעשה מקבלים פומביות והד תקשורתי רחב. איך בוחרים את המודיעין הנכון? כיצד מכינים את החומרים? איך מונעים מהאויב ללמוד על שיטות העבודה ולחשוף מקורות - ובעיקר כיצד מעבירים את המסר, על בסיס מידע רגיש ביותר, שמשרת בצורה הטובה ביותר את ישראל?

"הכל מתחיל בהגדרת היעד שלך", מסביר ירדן ותיקאי, מי שהיה אחד האנשים הקרובים ביותר לראש הממשלה נתניהו מאז מונה למנהל מטה ההסברה הלאומי בשנת 2008. "מדינת ישראל מבצעת כמה קמפיינים מרכזיים לאורך השנים. אחד מהם זה נגד איראן גרעינית, בעד החרפת הסנקציות, נגד ההשתלטות האזורית של איראן. זה כולל פעולות מדיניות ופעולות קינטיות. קמפיין נוסף הוא נגד חמאס. כמעט כל עבודה שלנו היא במסגרת הקמפיינים האלה", הוא אומר בראיון מיוחד לישראל דיפנס.

לצלול ל-100 אלף מסמכים בפרסית

"לכן, גם השאלה של שימוש בחומרי מודיעין, בעצם, נגזרת מהקמפיין שמתעסקים בו. בתוך הקמפיין יש פעולות שונות. זה מתחיל ממה אני רוצה לשדר לקהלי היעד שלי. מדינת ישראל משדרת ומקיימת דיאלוג עם שלושה סוגים של קהלי יעד – הישראלי, הבין-לאומי והאזורי. כל המערכות שלנו תמיד בנויות לתקשר מולם – דוברים בשפות השונות, הרשתות החברתיות שלנו, החומרים שאנחנו מפיצים", אומר ותיקאי, שכיהן בעברו במגוון תפקידי דוברות וייעוץ תקשורת בכירים.   

הוא מסביר כי לאחר הגדרת היעד והקהלים, בוחרים את הכלים בהם משתמשים. "בארכיון הגרעין האיראני לדוגמה, פנינו לקהל יעד בין לאומי. משקרה האירוע הזה, המטרה שלנו הייתה לנסות למצוא חומרים מתוך 100 אלף המסמכים שהיו שם, למצוא חומרים רלוונטיים שישרתו את המסר שלנו, שאומר - 'איראן שיקרה' לאורך כל הדרך. זה היה אוצר אדיר של חומר שכולו היה בפרסית, המוסד עשה עבודה ענקית. היה צריך לחפש בהם באמצעות צוות מצומצם, יחד עם אנשי המוסד, חומרים רלוונטיים שישרתו אותנו", הוא אומר.

להלבין את החשאי

"אחרי זה אתה צריך להלבין אותם", מפרט ותיקאי את התהליך המורכב של העברת חומר חשאי ביותר למידע שניתן לתת לו פומביות גדולה. "חלק מהחומרים הם בעיתיים להלבנה. עושים זאת יחד עם הגוף הממונה על החומרים. זה יכול להיות המוסד במקרה של ארכיון הגרעין, או שזה יכול להיות אמ"ן במקרה של חשיפת דובר צה"ל על מפעלי דיוק הטילים האיראניים בלבנון.

אתה הולך למקור המידע, בעיקר סוכנויות האיסוף, ואתה מקיים איתם שיח. השיח הזה הוא גם בינינו אנשי מקצוע, לבין הגורמים המודיעיניים וגם עם הדרג המדיני. בסופו של דבר יש דברים שמאושרים, ויש דברים שלא מתאפשרים. יש הרבה דברים שרצינו, ובסוף הוחלט שלא כי סוגיה כמו חיסיון מקורות או מידע כמו בארכיון הגרעין, יש פה הרבה מידע על איך מייצרים נשק גרעיני. אתה לא רוצה שהמידע הזה יהיה חשוף לכל העולם", כך ותיקאי.

במסגרת העבודה הזו, אומר לנו איש ההסברה שנחשף לסודות הגדולים ביותר, יש הרבה פרטים מודיעיניים או טכנולוגיים, שגם אם האויב הגיע אליהם, זה לא אומר שיש את זה לגורמים אחרים. "לכן", הוא מדגיש, "אתה מיד צריך לחשוב איך זה יוצא לאוויר העולם, ואיך זה לא משרת גורמים עוינים. כל גורמי המקצוע יושבים ועובדים על החומרים האלה. ישבנו חודשיים מראש על חומרי הארכיון, עבודה יום-יומית סיזיפית. אתה לא מקל בזה ראש".

לתקוף במהלך לחימה

אבל העבודה על קמפיינים המשלבים מודיעין והסברה לא מסתכמת רק בגופים כמו המוסד ואמ"ן, ולא מבוצעת רק נגד איראן או חיזבאללה. הזירה הפלסטינית, היא אחת הזירות המורכבות ביותר נגדן פועלת ישראל בתחומי ההסברה, הן במבצעים צבאיים והן בין מערכות. גוף מרכזי שעמו עובדים גורמי ההסברה הוא השב"כ, אתו מסביר ותיקאי יש קשרים מצוינים. אנחנו עובדים בצורה הדוקה. "זה גוף מאוד משוכלל ומאוד מתקדם. גם לשירות ההסברה. יש לו הרבה מאוד מידע והוא יודע גם לשחרר הרבה פעמים מידע", מציין ותיקאי.

נתניהו וותיקאי. צילום: קובי גדעון, לע"מ 

כך למשל מבצע עופרת יצוקה ברצועת עזה, החלה שמועה שישראל ביצעה ירי והרגה עשרות פלסטינים. העיתונים פרסמו כותרות לפיהן הישראלים הרגו עשרות פלסטינים חפים מפשע. "השב"כ התקשר אליי ושחרר מידע מוכמן על זה מה שקרה שם. מדובר היה בשני מחבלים, הם היו אפילו אחים. ניתנו השמות שלהם. אמרו שמהנקודה הזו הם ירו. אכן הייתה תגובה של צה"ל לכיוון, הסבירו לי, אך הטענות הפלסטיניות ממש לא היו נכונות", מתאר ותיקאי.

"ברגע שהיה לנו את המידע הזה בזמן אמת, בזמן לחימה, יכולנו לשנות את הכותרות. מאירוע שיכול היה להיות כפר כנא, זה אירוע שפחות זוכרים אותו כי הוא לא עבר את הסף, הנרטיב השתנה. זו למשל הייתה חשיפה מודיעינית של שב"כ, בתוך אירוע לחימתי כדי למנוע משבר תדמיתי קשה מאוד לישראל, כפי חווינו בעבר", הוא אומר.

במקרה אחר, מידע מודיעיני הביא לחשיפה של השתלטות חמאס על תשתית ארגון סיוע בין-לאומי ברצועת עזה. מדובר היה בארגון World vision, אחד מארגוני הרווחה הנוצריים הגדולים בעולם. הוא הזרים הרבה מאוד כסף לעזה והיה לו סניף עזתי. השב"כ עלה על זה שחמאס השתלט, השתלטות מאוד מתוחכמת על הארגון הזה. ראש הארגון היה איש של חמאס. "התקבלה החלטה", מספר ותיקאי, "ביוזמת שב"כ, לחשוף את הסיפור הזה. עשינו מבצע תקשורתי לכמה קהלי יעד והסיפור הזה התפוצץ לחלוטין. היכולת הזו של חמאס נגדעה. השימוש הזה בארגון, שהזרים הרבה מאוד כסף לחמאס, היכולת הזו נגמרה. הארגון היה משוטה. הייתה פה חשיפה של חומר מודיעיני 'הארד קור' בתשתית הזו של חמאס".

תמרור עצור מגורמי המודיעין

לצד קמפיינים רבים של מידע מודיעיני שכן הגיעו לפרסום, היו גם הרבה מקרים לאורך השנים שבהם רצו אנשי ההסברה להשתמש במידע מודיעיני, אך זה נמנע מהם. ירדן ותיקאי מספר על המתח המתמיד בין הצורך ההסברתית לשמירת המידע הכה רגיש: "למשל, רצינו לפרסם דברים שקשורים לתוכנית הגרעין האיראנית, לחשוף אתרים נוספים וכל מיני דוגמאות נוספות. בסופו של דבר לא עשו בהם שימוש. רצינו לעשות גם שימוש בחומרים של הצבא באירועים כמו 'מגן צפוני'. לא תמיד יכולנו להשתמש בחומרים מבחינת סיווג.

יש פה דיאלוג בריא וטוב, שלעיתים אותנו מתסכל בתור אנשי מקצוע. זה מתח תמידי, ויש גם מקרים שיש התנגדות של המודיעין והאינטרס ההסברתי מנצח. בסופו של דבר, אם יש שאלות קשות על הצורך בפרסום, ראש הממשלה הוא זה שפוסק. במידה והייתה התנגדות נחרצת של המודיעין ולא היו מוכנים להתפשר, ההחלטה הייתה ללכת עם המודיעין. אבל זה לא הכל או כלום. בסוף זה מובא לקברניט, לראש הממשלה באופן אישי".

לעיתים, על סוגיית העיתוי של פרסום הדברים יש ביקורת, אם כי היא מופנית בשתי מערכות הבחירות האחרונות לראש הממשלה נתניהו. על פי אותן טענות, הפרסומים נועדו לגרוף הון פוליטי. לירדן ותיקאי, שהיה כאמור אחד האנשים הצמודים לנתניהו יותר מעשור, יש דעה ברורה מאוד לגבי העניין: "בעיקרון הטענות האלה לא נכונות. כשמדברים על זה צריך להכיר את המערכת שדרכה, או התהליכים שדרכם הדברים עובדים.

אלה תהליכים שמערבים כל כך הרבה אנשי מקצוע, קשה לי להאמין שהתפוקה היא רק פוליטית. אף אחד לא יכול לחשוד בגורמי המודיעין שהם גורמים פוליטיים. ולכן השיקול שלהם הוא ענייני. שנית, אני לא זוכר הרבה מקרים שבהם גופי המודיעין עמדו על רגליהם האחוריות, ובא הקברניט ואמר על אפכם ועל חמתכם אני מפרסם. אם יש אירוע שבו גוף המודיעין עומד על הרגליים האחוריות, הקברניט לא יעשה את זה בניגוד לדעתם. יש דעות שונות בכל מקום, אבל בסוף יש ראש ארגון שצריך לקבל החלטה".  

היכולת למנוע מלחמה

דובר צה"ל לשעבר, תא"ל רונן מנליס, אמר לפני כמה חודשים בטקס פרישתו מהתפקיד כי "פעילותנו (פעילות ההסברה) הביאה לשינוי בהיערכות האויב, אני בטוח שדוברות שקולה ואחראית הצליחה להרחיק מלחמות ועימותים כשהיה ניתן לעשות כך". ירדן ותיקאי, ששירת גם בתפקידים בכירים ביחידת דובר צה"ל, מתחבר מאוד לדבריו של מנליס. "אם יש לך יכולות לסכל אירוע מסוים באמצעים מדיניים יש לעשות זאת. כך את 'תיק הגולן' - חשיפת התשתית החיזבאלאית ברמת הגולן. הייתה תשתית מאוד אינטנסיבית שהחלה להיבנות מולנו. בעבר יוחסו לישראל פעולות באזור, אבל ההחלטה לחשוף את הסיפור עשתה את שלה".

"המטרה הייתה לפורר אותו על ידי חשיפתו. אם לא הייתה חשיפה אז הייתה תקיפה שלנו", קובע ותיקאי, "האם הייתה יכולה להיות אסקלציה? אתה אף פעם לא יודע. ב'מגן צפוני' היו מגוון אופציות, ועובדה שחלטנו לסכל את זה באמצעים מדיניים והסברתיים. פעילות כזו מובילה ראשית להימנעות מפעולה קינטית. שזה תמיד טוב. זה מאפשר לך גם לגבש תמיכה בין-לאומית. העולם והשותפים שלך, האמריקנים והאירופים, תמיד יחשבו שעדיף פעולה לא אלימה. אתה גם יכול לא לשרוף את ההוכחות. אם היית מפציץ מהאוויר את המנהרות, החיזבאללה היו אומרים שאין לך הוכחות. ברגע שאתה עושה חשיפה כזו ומביא גורמים זרים, אתה ניצחת את הקרב המדיני הזה. יוניפ"יל כבר דיווח לכל גורמיו שישראל צודקת. במקרים כמו 'תיק הגולן', תוכננה מראש שהחשיפה היא הדרך הנכונה".

הכתבות הכי נקראות באתר:

הרמטכ"ל: "האפשרות לעימות לא מוגבל מול איראן קיימת"

טיל היפר סוני רוסי בעל יכולות גרעין הפך מבצעי

דיווח ערבי: "מיליציה פרו-איראנית מסתירה משלוחי טילים מטהרן"

סוכן להשכיר: סוכנויות מודיעין פרטיות בעולם

מסר מאיים לקים: כוחות קומנדו "לכדו" בכיר צפון קוריאני

סוגיית המערכה המדינית היא מורכבת ביותר. לשכנע את האמריקנים, אך בעיקר את האירופים, זו משימה יום-יומית. והשימוש במודיעין מתבטא היטב בפגישות המדיניות של ראש הממשלה. נתניהו נוהג להציג בפגישותיו עם בכירים בעולם מצגת שבנויה על פרטים מודיעיניים חשאיים שהולבנו. "ראש הממשלה, בכל מפגש שלו עם ראשי מדינה, ויש לו כ-300 כאלה בשנה, מדבר עם מצגת הסברתית כזו שאני הייתי אחראי על הפקתה. בניתי אותה יחד איתו", מספר ותיקאי.

"בתוך המצגת הזו משולבים הרבה מאוד חומרי מודיעין. העבודה המרכזית הייתה עם עוזר המודיעין של ראש הממשלה. תלוי ביעד שלנו. אם היעד שלנו היה לייצר שקף בנושא הטילים האיראניים, אז יש בתוך זה חומרים מודיעיניים. בסוף הם חומרים גלויים, אך זה מתחיל ממחשבה מה אנחנו רוצים להראות. המודיעין מביא את החומרים, מסננים במה אפשר להשתמש. וכמובן, איך מציגים אותם. לא יעזור אם תביא מידע מצוין, אם אין לזה צורה ברורה שמעבירה את המסר זה לא שווה", הוא מספר.

המלחמה בפייק ניוז ברשת

כפי שהמצגת של ראש הממשלה מתעדכנת, כך משתנה באופן תמידי מפת התקשורת. וכך, גם ארגז הכלים שבו משתמשים בקמפיינים משולבי מידע מודיעיני. הכלים הרלוונטיים בעולם התקשורת בשנת 2008, השנה בה החל ותיקאי את תפקידו במטה ההסברה, שונים מאלה של שנת 2019. אחד השינויים המרכזיים היו כניסתן של הרשתות החברתיות. "הן גם אתגר וגם הזדמנות", אומר ותיקאי, "יש המון אינפורמציה. אתה לא יודע מה מקורה, מה אמינותה. הרבה מאוד פייק ניוז, יש הרבה מאוד גורמים שעוסקים בזה נגדנו. מצד שני זה מאפשר גם לנו להגיע לקהלים, שקשה להגיע אליהם דרך התקשורת המסורתית, שהרבה פעמים מבקרת ועינת לישראל. אתה יכול לכוון מידע, אתה יכול לקדם דברים שאתה רוצה לקדם במקומות מסוימים".

ולפלטפורמות הדיגיטליות של מטה ההסברה, שכוללים גופים כמו משרד רה"מ, משרד הביטחון, דובר צה"ל ועוד – יש חשיפה לא קטנה. "סך הכל החשיפה דרך הפלטפורמות הרשמיות היא גבוהה מאוד, אבל יש הרבה יותר נגדך. המספרים הם לא לטובתנו, גם אם אנחנו משתכללים המון ומפתחים פלטפורמות חדשות, עדיין הקמפיינים שנגד הם גדולים רבה יותר. המוטיבציה שלהם לפעולה היא הרבה יותר גדולה", אומר ותיקאי.

"מתפ"ש (מתאם הפעולות בשטחים) ייצר בשנים האחרונות פלטפורמה בשם אלמונסק, שמדברת 'מעל הראש' של הממשל הפלסטיני. הן גם נותנות מידע חיובי  על מה נכנס, סחורות וכדומה, וגם מידע שלילי על השתלטות של חמאס על סחורות וציוד הומניטארי שהגיע עבור האוכלוסייה. אתה יכול לחשוף בפני האוכלוסייה הפלסטינית מה שחמאס מסתיר. ואתה יכול לעשות את זה רק דרך הרשתות החברתיות. יש לנו הזדמנות לדבר גם לאוכלוסיות האלה ביו"ש ובעזה. אביחי אדרעי, דובר צה"ל בערבית, הוא סטאר בעולם הערבי. גם אם יש נגדו שטנה אין סופית בפיד שלו. עדיין הוא אישיות מאוד חשובה. הוא מעביר מסר מאוד חשוב. בים האין סופי של שטנה בעולם הערבי יש קולות בודדים שאנחנו מצליחים לייצר, אם זה אביחי או עופר גנדלמן".  

"מידע מודיעיני" ברשתות החברתיות

ותיקאי מסביר כי הגופים השונים לא רק אחראים על תגובה והפצת מידע ברשתות החברתיות. כלי מאוד חשוב, שיכול בהרבה מקרים להוות סוג של "מודיעין גלוי", הוא המעקב אחר החשבונות וניטור "מידע מפליל". "יש לך גופי מעקב שעוקבים אחר הרשתות החברתיות. אנחנו שמים ממש צוותים שעושים שלושה דברים: הם מבצעים מעקב חזק איפה יש לך בעיות, יכולים להגיב לאירועים מתפתחים, ויכולים להפיק משם נתונים שעוזרים לך. למשל, צילומים על הגבול בהתמודדות עם אירועי הגדר. אין לך הרבה צילומים מהצד שלך. למרות שנפרסו המון אמצעים שמנסים להרשיע, רוב מה שיש לנו זה מהצד הפלסטיני. כשרואים דברים כאלה, למשל פלסטיני על הגדר בהפגנות עם מצ'טה, אתה יכול לחשוף את פרצופם האמיתי.

"באירועי הגדר היו הרבה ידיעות של דיסאינפורמציה ומיסאינפורמציה. למשל, שהרגנו נכים או שהרגנו פרמדיקית. הרשתות החברתיות הן מה שמייצר קמפיין נגדך. ראו איזה נכה ואמרו שישראל ירתה בו. אתה לא יודע מה קרה שם. יש שם עשרות אלפי אנשים וצה"ל משתמש לפעמים באמצעים לפיזור הפגנות. אתה עומד מול מידע שמופץ ברשת, וחלק מההוכחות שלך הוא במידע מודיעיני או במידע ויזואלי שאתה מביא. למשל, של חוליה חמושה שניסתה לחדור לישראל. כל זה הוא מלחמה ברשתות החברתיות.

"מאוד קשה להתמודד עם הפייק ניוז הזה. רק דרך צוות שעוקב כל הזמן, אמצעים טכנולוגיים, ההבנה שיש לך משבר, תגובה מהירה, ולא תמיד אתה יכול, חשיפה של חומרים מודיעיניים – רק על ידי זה אתה יכול להתמודד עם הדברים", מסכם ותיקאי. 

לא רק מלחמות האקרים

תחום נוסף עמו יתמודדו בעתיד הוא זירה שעד כה לא התנסינו בה רבות – הסייבר. כך למשל, במהלך האירוויזיון בישראל בוצעה נגד תאגיד השידור 'כאן' תקיפת סייבר. הגופים השונים נתנו לכך מענה טכנולוגי, תגובה לעיתונאים - והאירוע הסתיים. לאחר מכן התראיין על הנושא גורם תקשורתי בכיר ואמר שזו הייתה תקיפה של חמאס. ברגע שאמר, הוא צוטט בעשרות כתבות בעולם. זה פתאום הופך מאירוע "סייברי" למשהו שיש לו שם, יש שם לתוקף, זה הופך לדרמה תקשורתית. ירדן ותיקאי מסביר כי זה אירוע שאתה יכול לנהל אותו בצורה שונה, ואתה יכול לסיים אותו ולא להעצים אותו.

"ליוויתי את מערך הסייבר הלאומי מהקמתו ועד ימים אלה. בתוך זה אתה מגלה איזה עולם חשוב יש בזווית הציבורית שלו, במרחב הציבורי שלו. כשאנחנו מדברים על סייבר זה תמיד נראה כמו מלחמות האקרים. יש תוקף ויש מותקף. גם המענה של המערכות השונות לאירועים מהסוג הזה הוא מענה טכנולוגי. יש פריצה, שמים עוד אבטחה. אבל ככל שאתה מתעמק בזה, אתה מבין שהניהול של המרחב התקשורתי בסוגיה הזו, הוא חשוב מאוד. הרבה פעמים הנזק התדמיתי הוא הרבה יותר גדול מהנזק הטכנולוגי שנוצר כתוצאה מהתקיפה", מסביר ותיקאי.

"תראה את הסיפור של סוני והתקיפה", הוא מדגים, "התקיפה לכאורה צפון קוריאה. הנזק התדמיתי לסוני היה גדול יותר מהנזק הפיזי. בהרבה מקרים הצלחנו למנוע תקלות תדמיתיות ועצרנו אירועים שלא קיבלו חשיפה. הם לא יצרו אפקט תודעתי גדול, מה שאותם תוקפים רצו".  

חרף ההצלחות ותיקאי מדגיש כי יש צורך לפתח גם את תחום ניהול המשברים בסייבר. "מנהלי מערכות צריכים להבין שיש להם מערכה תקשורתית מול הציבור, מול בעלי המניות, מול התוקף כאמצעי הרתעה, מול קהלים אחרים במרחב הציבורי. אנחנו עוד בתחילת העידן הזה. אנחנו מתנסים לא מעט, ישראל היא מדינה מותקפת מאוד, אבל עוד לא התנסינו בהם מספיק באירועים גדולים. אנחנו מפתחים את הידע אבל צריך להטמיע גם את המערכה ההסברתית. יש לנו עוד הרבה לאן להתפתח", מסכם ותיקאי.  

אולי יעניין אותך גם