כסף, טכנולוגיה והשפעה: אנשי העשור בעולם
ממנהיגים שהשפיעו רבות על העולם, דרך טכנולוגיה ששינתה את פני הדור ועד הדרך המשתלמת שהתפתחה לצד אמצעי הלחימה הקינטיים - חברי מערכת ישראל דיפנס בוחרים את תופעות ואנשי העשור שלהם. פרויקט סיכום עשור מיוחד
ישראל דיפנס
| 31/12/2019
מנהיגי מעצמות העולם בשורה אחת. צילום: AP
הבחירה של שי רובין – הרשתות החברתיות
מאוד קל לבחור באזרחים שיצאו לרחובות בעשור האחרון, במדינות ערביות, באסיה ובמקומות אחרים בעולם, כאנשי העשור. האומץ האנושי הוא בלתי נתפס. לצאת להפגין נגד משטרים מדכאים, משטרים שלא חששו להשתמש באמצעים האלימים והאפלים ביותר על מנת להשתיק את הקול האזרחי. המחאות האלה הביאו לשינויים גדולים, החלפת משטרים, למלחמות. במשך עשרות שנים משטרים הצליחו לדכא מרי אזרחי, גם באמצעות שליטה באמצעי התקשורת המסורתיים. אבל לא עוד.
העשור האחרון הביא לנו אמצעי שמעטים מאוד יכולים לספק עוצמה כמו שיש לו, לטוב ולרע –הרשתות החברתיות. תשאלו איך רשתות חברתיות קשורות לביטחון? איך הן קשורות לפרוץ מלחמות? הרשת וההתפתחות הטכנולוגית הביאו עמן כוח עצום שעבר מריכוזיות השלטון לכל אחד מאיתנו – לנייד, למחשב. אזרחים ברחבי העולם הצליחו לעקוף את המערכת ולארגן הפגנות שהוציאו מיליוני אנשים לרחובות.
זווית אחרת היא השימוש של צבאות וגורמים מדינתיים, ביניהם גם צה"ל וישראל, ברשתות החברתיות ככלי באמצעותו ניתן להשפיע על אוכלוסיות, על האויב. מנהיגים ברחבי העולם, דוגמת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, מנהלים את הממשל שלהם דרך הטוויטר.
שינו את פני הדור. הרשתות החברתיות. אילוסטרציה: Bigstock
אך עם כל היתרונות בכלים האלה, יש בהם גם סכנה גדולה. חלק מהם מוצפנים ומאפשרים פעילות של גורמים עוינים. אם ברחבי העולם התפתחו קבוצות פליליות שעסקו בסחר נרחב בסמים באפליקציית הטלגרם, גם ארגוני טרור יכולים לעשות זאת. והם מנצלים פלטפורמות אחרות כדי לארגן ולעסוק בטרור. בשנים האחרונות התפרסמו עוד ועוד טענות ודיווחים אודות השפעה של גורמים כאלה ואחרים על מערכות בחירות ברחבי העולם, באמצעות אותן רשתות חברתיות. אז עד איפה נמתח החבל של הפרטיות בדמוקרטיה? כנראה שהעשור הבא ייתן לנו תשובות.
אך עוד לפני כן, אין לי ספק שהתופעה החשובה שיותר של העשור בעולם היא הרשתות החברתיות. אין מנהיג, מנהיגה, ארגון או כל גוף כלשהו שהשפיע יותר מהן על ההיסטוריה בעשור האחרון וכנראה גם על העתיד.
הבחירה של עמי רוחקס דומבה - משרד האוצר ומחלקת המדינה של ארה"ב
השנה האחרונה הייתה שנת הסנקציות של ארה"ב - איראן, ונצואלה, מיאנמר ועוד מגוון "רעות חולות" בתחום הצבאי וזכויות אדם שהוצאו מהמערכת הפיננסית האמריקנית באמצעות עיצומים כלכליים. אמנם אין זו השנה היחידה בה ארה"ב משתמשת בכלי הסנקציות, אולם בשנה זו למדנו כי הסנקציות הכלכליות מטעם משרד האוצר ומחלקת המדינה החליפו תקיפות קינטיות נגד איראן. המסר ברור - משקל המטבע גדול ממשקל העופרת בכדור.
מזכיר האוצר האמריקני סטיבן מנוצ'ין, מזכיר המדינה האמריקני מייק פומפאו ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ. צילום: AP
ארה"ב ממשיכה להוות מגדלור בכל הקשור למלחמה פיננסית בארגוני טרור ומדינות סוררות, בכך שהיא משווקת מסר פשוט לעולם - מי שלא ישחק לפי הכללים של המערב, לא יזכה ליהנות מפירותיו. אמנם סנקציות כלכליות אינם מושלמות בבואן למגר טרור ופשע, בדומה לפעולה מלחמתית קינטית, אולם הן גובות פחות חיי אדם ומאפשרות לכלכלה העולמית להמשיך להתנהל יחסית בחופשיות, במקביל לניסיון לתקן את עוולות העולם.
הבחירה של דן ארקין - נשיא רוסיה ולדימיר פוטין
רוסיה כבר כאן. בבסיס האוויר חמיימים ובבסיס הימי טרטוס בסוריה, לא הרחק מגבול הצפון ומחיפה. ברית המועצות ז"ל נהגה לספק נשק ולחמש מדינות ערביות עוינות. אצל רוסיה של פוטין לא רק מספקים נשק אלא מראים נוכחות - "שימו לב – אנחנו כאן".
אם נכונה הידיעה שמטוסי קרב רוסיים המריאו מבסיסם בסורי והרחיקו, או "ביקשו יפה" ממטוסי קרב ישראליים לא לתקוף מטרות במקום ש"לא התאים" להם, לרוסים, הרי זו ליבת ההישג של ולדימיר פוטין בשנים האחרונות באזורנו.
האמריקנים מתלבטים אם להשאיר 600 או 1,200 או 1,500 חיילים באזור, ופוטין שולט בזירה ובאג'נדה: מבטיח-לא מבטיח לישראל להרחיק את האיראנים, מקיים-לא-מקיים. מציל את משטרו של אסד, זה שגרם למותם של מאות אלפים והסב מיליוני בני ארצו לפליטים. פוטין מפקח מרחוק ובזהירות על מעורבות טורקיה בצפון-מערב סוריה, מוכר לאנקרה S-400 ומבטיח מטוסי קרב אם ארדואן לא יקבל F-35 מוושינגטון. פוטין מקיים עם ישראל מנגנון למניעת התנגשות בין מטוסים, מנגנון שמורט במידה מסוימת את נוצותיו של חיל האוויר הישראלי.
צעד אחד לפני כולם. ולדימיר פוטין. צילום: AP
לפוטין יש הרבה צרות מבית ומחוץ: אוקראינה, קרים, ארה"ב של טראמפ, מדינות לאורך בגבולותיה המערביים של רוסיה שמתחמשות וכלכלה מבית. אך קשה להצביע על שגיאות חמורות שמבצע השליט הרוסי. הוא מדינאי מיומן ומאומן, אדם נטול רגשות ובעל שליטה עצמית אדירה. כמי שהיה קצין בקג"ב ושירת בדירקטורט החמישי (טיפול באויבי המשטר מבית), התבטא פוטין פעמים רבות כי בראש מעייניו "שמירת הסדר החברתי", ואת זה עושים בנחישות, לפעמים באכזריות, בחוסר מעצורים ובשמירה על האינטרסים "שלי".
פוטין הוא מדינאי העשור שלי כיוון שידע לכלכל את מעשיו תוך ניצול חולשות של מנהיגים אחרים, קיצוניות דתית, טרור והססנות פוליטית כדי לתקוע יתד צבאי ולקבוע תקדים של נוכחות צבאית רוסית בזירה כה קרובה אלינו. לרוסיה של פוטין אין שום כוונה לזוז מכאן. במזרח התיכון יש היום מדינות ערביות סוניות ושיעיות, ישראל, טורקיה בשוליים – ורוסיה.
ממנהיגים שהשפיעו רבות על העולם, דרך טכנולוגיה ששינתה את פני הדור ועד הדרך המשתלמת שהתפתחה לצד אמצעי הלחימה הקינטיים - חברי מערכת ישראל דיפנס בוחרים את תופעות ואנשי העשור שלהם. פרויקט סיכום עשור מיוחד
מנהיגי מעצמות העולם בשורה אחת. צילום: AP
הבחירה של שי רובין – הרשתות החברתיות
מאוד קל לבחור באזרחים שיצאו לרחובות בעשור האחרון, במדינות ערביות, באסיה ובמקומות אחרים בעולם, כאנשי העשור. האומץ האנושי הוא בלתי נתפס. לצאת להפגין נגד משטרים מדכאים, משטרים שלא חששו להשתמש באמצעים האלימים והאפלים ביותר על מנת להשתיק את הקול האזרחי. המחאות האלה הביאו לשינויים גדולים, החלפת משטרים, למלחמות. במשך עשרות שנים משטרים הצליחו לדכא מרי אזרחי, גם באמצעות שליטה באמצעי התקשורת המסורתיים. אבל לא עוד.
העשור האחרון הביא לנו אמצעי שמעטים מאוד יכולים לספק עוצמה כמו שיש לו, לטוב ולרע –הרשתות החברתיות. תשאלו איך רשתות חברתיות קשורות לביטחון? איך הן קשורות לפרוץ מלחמות? הרשת וההתפתחות הטכנולוגית הביאו עמן כוח עצום שעבר מריכוזיות השלטון לכל אחד מאיתנו – לנייד, למחשב. אזרחים ברחבי העולם הצליחו לעקוף את המערכת ולארגן הפגנות שהוציאו מיליוני אנשים לרחובות.
זווית אחרת היא השימוש של צבאות וגורמים מדינתיים, ביניהם גם צה"ל וישראל, ברשתות החברתיות ככלי באמצעותו ניתן להשפיע על אוכלוסיות, על האויב. מנהיגים ברחבי העולם, דוגמת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, מנהלים את הממשל שלהם דרך הטוויטר.
שינו את פני הדור. הרשתות החברתיות. אילוסטרציה: Bigstock
אך עם כל היתרונות בכלים האלה, יש בהם גם סכנה גדולה. חלק מהם מוצפנים ומאפשרים פעילות של גורמים עוינים. אם ברחבי העולם התפתחו קבוצות פליליות שעסקו בסחר נרחב בסמים באפליקציית הטלגרם, גם ארגוני טרור יכולים לעשות זאת. והם מנצלים פלטפורמות אחרות כדי לארגן ולעסוק בטרור. בשנים האחרונות התפרסמו עוד ועוד טענות ודיווחים אודות השפעה של גורמים כאלה ואחרים על מערכות בחירות ברחבי העולם, באמצעות אותן רשתות חברתיות. אז עד איפה נמתח החבל של הפרטיות בדמוקרטיה? כנראה שהעשור הבא ייתן לנו תשובות.
אך עוד לפני כן, אין לי ספק שהתופעה החשובה שיותר של העשור בעולם היא הרשתות החברתיות. אין מנהיג, מנהיגה, ארגון או כל גוף כלשהו שהשפיע יותר מהן על ההיסטוריה בעשור האחרון וכנראה גם על העתיד.
הבחירה של עמי רוחקס דומבה - משרד האוצר ומחלקת המדינה של ארה"ב
השנה האחרונה הייתה שנת הסנקציות של ארה"ב - איראן, ונצואלה, מיאנמר ועוד מגוון "רעות חולות" בתחום הצבאי וזכויות אדם שהוצאו מהמערכת הפיננסית האמריקנית באמצעות עיצומים כלכליים. אמנם אין זו השנה היחידה בה ארה"ב משתמשת בכלי הסנקציות, אולם בשנה זו למדנו כי הסנקציות הכלכליות מטעם משרד האוצר ומחלקת המדינה החליפו תקיפות קינטיות נגד איראן. המסר ברור - משקל המטבע גדול ממשקל העופרת בכדור.
מזכיר האוצר האמריקני סטיבן מנוצ'ין, מזכיר המדינה האמריקני מייק פומפאו ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ. צילום: AP
ארה"ב ממשיכה להוות מגדלור בכל הקשור למלחמה פיננסית בארגוני טרור ומדינות סוררות, בכך שהיא משווקת מסר פשוט לעולם - מי שלא ישחק לפי הכללים של המערב, לא יזכה ליהנות מפירותיו. אמנם סנקציות כלכליות אינם מושלמות בבואן למגר טרור ופשע, בדומה לפעולה מלחמתית קינטית, אולם הן גובות פחות חיי אדם ומאפשרות לכלכלה העולמית להמשיך להתנהל יחסית בחופשיות, במקביל לניסיון לתקן את עוולות העולם.
הבחירה של דן ארקין - נשיא רוסיה ולדימיר פוטין
רוסיה כבר כאן. בבסיס האוויר חמיימים ובבסיס הימי טרטוס בסוריה, לא הרחק מגבול הצפון ומחיפה. ברית המועצות ז"ל נהגה לספק נשק ולחמש מדינות ערביות עוינות. אצל רוסיה של פוטין לא רק מספקים נשק אלא מראים נוכחות - "שימו לב – אנחנו כאן".
אם נכונה הידיעה שמטוסי קרב רוסיים המריאו מבסיסם בסורי והרחיקו, או "ביקשו יפה" ממטוסי קרב ישראליים לא לתקוף מטרות במקום ש"לא התאים" להם, לרוסים, הרי זו ליבת ההישג של ולדימיר פוטין בשנים האחרונות באזורנו.
האמריקנים מתלבטים אם להשאיר 600 או 1,200 או 1,500 חיילים באזור, ופוטין שולט בזירה ובאג'נדה: מבטיח-לא מבטיח לישראל להרחיק את האיראנים, מקיים-לא-מקיים. מציל את משטרו של אסד, זה שגרם למותם של מאות אלפים והסב מיליוני בני ארצו לפליטים. פוטין מפקח מרחוק ובזהירות על מעורבות טורקיה בצפון-מערב סוריה, מוכר לאנקרה S-400 ומבטיח מטוסי קרב אם ארדואן לא יקבל F-35 מוושינגטון. פוטין מקיים עם ישראל מנגנון למניעת התנגשות בין מטוסים, מנגנון שמורט במידה מסוימת את נוצותיו של חיל האוויר הישראלי.
צעד אחד לפני כולם. ולדימיר פוטין. צילום: AP
לפוטין יש הרבה צרות מבית ומחוץ: אוקראינה, קרים, ארה"ב של טראמפ, מדינות לאורך בגבולותיה המערביים של רוסיה שמתחמשות וכלכלה מבית. אך קשה להצביע על שגיאות חמורות שמבצע השליט הרוסי. הוא מדינאי מיומן ומאומן, אדם נטול רגשות ובעל שליטה עצמית אדירה. כמי שהיה קצין בקג"ב ושירת בדירקטורט החמישי (טיפול באויבי המשטר מבית), התבטא פוטין פעמים רבות כי בראש מעייניו "שמירת הסדר החברתי", ואת זה עושים בנחישות, לפעמים באכזריות, בחוסר מעצורים ובשמירה על האינטרסים "שלי".
פוטין הוא מדינאי העשור שלי כיוון שידע לכלכל את מעשיו תוך ניצול חולשות של מנהיגים אחרים, קיצוניות דתית, טרור והססנות פוליטית כדי לתקוע יתד צבאי ולקבוע תקדים של נוכחות צבאית רוסית בזירה כה קרובה אלינו. לרוסיה של פוטין אין שום כוונה לזוז מכאן. במזרח התיכון יש היום מדינות ערביות סוניות ושיעיות, ישראל, טורקיה בשוליים – ורוסיה.
