בעיית הרבש"צים: הממד הכלכלי שמאחורי המאבק

מאבק רכזי הביטחון מורכב משני צירים מרכזיים – הסדרת שרשרת הניהול והדרישות הכספיות. המאבק חושף את המורכבות באבטחת יישובים צמודי גדר, והוא מעלה מספר שאלות לא פשוטות, למשרד הביטחון ולרבש"צים עצמם

 
בעיית הרבש"צים: הממד הכלכלי שמאחורי המאבק

הפגנת ועד רכזי הביטחון בתל אביב. צילום: ועד הרבש"צים

מאבק ועד הרבש"צים, תחת המטרייה של ההסתדרות הלאומית, מול משרד הביטחון במגמת החרפה. בעוד הרבש"צים מעוניינים בשיח עם משרד הביטחון, המשרד אינו שש לשבת סביב השולחן. על מה המאבק? ישנם שני צירים עיקריים. הראשון - הסדרת שרשרת הניהול. השני - דרישה כספית. תזה נוספת היא כי מחאת הרבש"צים תורמת למלחמה של משרד הביטחון מול האוצר. זאת, בנוסף לעיכוב תשלומים לספקים של המשרד כמנוף.

מנהל תקין של ועד היישוב

ציר המאבק סביב ניהול תקין של הרבש"צ נובע מכך שכיום ישנם הרבה גורמים בשרשרת הניהול ואין חוזי העסקה אחידים בין הרבש"צ לוועד היישוב. כפי שכתבתי בעבר, התשלום לרבש"צ מגיע ממשרד הביטחון, למועצה, לוועד היישוב ומשם לרבש"צ. הבעיה בריבוי תחנות היא שיש ריבוי מנהלים. רבש"צ ביישוב אחד יכול לעסוק רק בביטחון, בעוד שביישוב אחר הוא יעסוק בתליית דגלים ליום העצמאות בנוסף. למה? ככה. כי אפשר. הוועד משלם, והרבש"צ נתון לדרישות השונות של אנשי הוועד.

ישנם גם מקרים בהם המועצה מקבלת סכום מסוים בשביל משכורת הרבש"צ, מעבירה אותו ליישוב, והיישוב מחליט כמה ממנו לתת כשכר עבודה לרבש"צ. כלומר, בשני מקרים שונים, בהם משרד הביטחון שילם אותו סכום עבור הרבש"צ, השכר ששולם על ידי הוועד בסוף הדרך היה שונה. מדוע? כי אפשר. אין חוזה אחיד שמחייב את ועד היישוב. לצד היעדר האחידות בשרשרת התשלום, כאמור, הוועד, המועצה וצה"ל יכולים לתת לרבש"צ הוראות, לעיתים סותרות. תלוי באינטרס.

ומי מפקח על ההתנהלות הפיננסית של המועצה וועד היישוב? משרד הפנים. מדוע המאבק של הרבש"צים לא מנותב גם נגד משרד הפנים? זו שאלה פתוחה.

עשרות מיליונים תוספת לתקציב הביטחון

הציר השני של המאבק הוא פיננסי. כלומר, הרבש"צים רוצים שיפור תנאים. מדובר במשרת ביטחון שוטף שמצריכה עבודה גם בסופי שבוע, חגים וגם האפשרות לצאת לחופשה כמעט ולא קיימת. "אי אפשר להשאיר יישוב ללא אבטחה", אומרים מקורות לישראל דיפנס.

בשונה מאנשי ביטחון אחרים בצה"ל, משטרה, שב"כ או מוסד, שגם עובדים מסביב לשעון כל השנה, טוענים הרבש"צים שבעוד אלה מקבלים מעטפת של תנאים סוציאליים, ביטוחים ופיצוי כספי הולם, הרבש"צ אינו מקבל תנאים אלו. לכן, אנשי המאבק דורשים שהרבש"צים יהפכו לעובדי משרד הביטחון. כמה זה עתיד לעלות למדינה? מעבר של כ-400 איש לתקן של עובד מדינה במשרד הביטחון צפוי לעלות למשלם המיסים כ-40 מיליוני שקלים בשנה. תוספת לתקציב הביטחון. אלה לפחות הערכות שהצלחנו להשיג. מספרים מדויקים אין להסתדרות, לוועד הרבש"צים, למשרד הביטחון או לכל גורם אחר במאבק.

"איננו חוששים מתגובה ציבורית לבקשות הפיננסיות שלנו", אומרים מקורות לישראל דיפנס. "במצב הנוכחי אנחנו עובדים 24/7, בדיוק כמו כל חייל, שוטר איש מוסד או שב"כ. צריך לשלם לנו תנאים סוציאליים ואחרים באותה מידה". בנוסף, משרד הביטחון מתכוון גם לקצץ במימון רכבי הביטחון החל מינואר הקרוב. במקום השתתפות בשנת 2019 ברכב ביטחון בסכום של 39 אלף שקלים בשנה, בשנה הבאה הסכום קטן ל-32 אלפי שקלים ושנה לאחר מכן ל-25 אלפי שקלים. "זה אומר שכמות הק"מ שנוכל לעשות עם הרכב קטנה משמעותית", אומרים המקורות לישראל דיפנס.

לאור הציר הפיננסי במאבק הרבש"צים, עולה השאלה האם משרד הביטחון צריך לשקול חלופות אחרות דוגמת העברת האחריות על היישובים לצה"ל באופן מלא, למשטרה או לחברות אבטחה פרטיות. ובכן, גם זו שאלה פתוחה. משרד הביטחון לא עונה לשאלות בנושא.

הכתבות הכי נקראות באתר:

באניות לנמל אשדוד: מסוקי "יסעור" הובאו לישראל

קידום מכירות איראני: התעשיות האמריקניות פורחות

כוונות ימיות: תכניות הענק של טורקיה בזירת הים

סוריה: "ישראל ביצעה ירי טילים לשטחנו"

דיווח: ארה"ב הצליחה ליירט תדרים של S-400

עוד נקודה שאינה ברורה היא האם אזרחי ישראל משלמים פעמיים על אבטחת יישובים. כלומר, כמו שצה"ל אחראי להגן צבאית על תל אביב, ירושלים וחיפה, האם הוא אחראי להגן צבאית גם על יישובים בעוטף עזה או ביו"ש? אם כן, אז המיסים שמממנים את צה"ל אמורים להספיק והתשלום הציבורי על הרבש"צ כפול. אם לא, אז צה"ל צריך להראות שהתשלום לרבש"צים נלקח מהתקציב שלו לאבטחת אותם יישובים. מכיוון שאין שקיפות מצד משרד הביטחון, ההתקזזות בתקציב הביטחון בהקשר זה אינה ברורה.

על הפרק: שינוי סיווג יישובים

במהלך איסוף המידע אודות מאבק הרבש"צים עלתה נקודה נוספת למאבק - שינוי סיווג יישובים בשנה הבאה. מהו סיווג יישוב? כל יישוב צמוד גדר מקבל ממשרד הביטחון סיווג שקובע את גובה ההשתתפות של המשרד במימון הוצאות הביטחון של היישוב. ישנם שלושה סיווגים - יישוב קדמי (עד 4 ק"מ מגבול בינלאומי ומגבול הרשות הפלסטינית ביו"ש), יישוב סמוך (עד 7 ק"מ מגבול בינלאומי ומגבול הרשות הפלסטינית ביו"ש) ויישוב עורף (עד 9-12 ק"מ מגבול בינלאומי ומגבול הרשות הפלסטינית ביו"ש). כאמור, כל סיווג משמעותו סכום כסף שונה.

את העבודה סביב שינוי הסיווג של היישובים משרד הביטחון שומר סודית. אולם, במידה ותצא לפועל, משמעותה גדולה עבור הרבש"צים. לדוגמא, יישוב שיסווג כסמוך גדר במקום קדמי, יקבל פחות כסף למימון הרבש"צ. במקרה כזה, היות ולא ניתן לבצע הרעת תנאים בשכר על פי חוק, היישוב יעמוד בפני צומת החלטה - לממן לבדו את ההפרש או לפטר את הרבש"צ הקיים ולקלוט אחר בחוזה עם שכר נמוך יותר. כמו כן, גורלם של הרבש"צים ביישובים עורפיים לא ברור לאור התכנית של המשרד.

המאבק על תקציב הביטחון

אחת השאלות במאבק הרבש"צים היא מדוע משרד הביטחון לא שש להיפגש אתם? הרי הוא המממן שלהם, וזה שמוצא ערך בעבודתם (אחרת לא היה משלם). ובכן, התשובה כנראה טמונה במאבק על תקציב הביטחון בין האוצר לביטחון. משרד הביטחון, כרגיל, משתמש בכל האמצעים העומדים לרשותו לטובת הנושא. אחד מהם הוא עיכוב תשלומים לספקים שלו בכסות עלה תאנה שאין ממשלה נבחרת. אולם, שר הביטחון, נפתלי בנט, כן העביר כסף למשכורות הרבש"צים, ואפילו ויתר לארבע מועצות ביו"ש על הצורך לחתום על ההסכם מול משרד הביטחון. דרישה שלא ויתר עליה ל-26 המועצות האחרות בארץ המעסיקות רבש"צים.

כלומר, שר הביטחון יכול להעביר כספים למשכורות גם ללא ממשלה חדשה. ומה שונה שכר רבש"צ משכר בעל עסק שסיפק שירותים או מוצרים למשרד הביטחון? ובכן, אין הבדל. כמו שאין הבדל בין עיכוב המשכורות לבעלי עסקים מצד המשרד להימנעות מפגישה עם ועד הרבש"צים. הכל תחת אותו מאבק בין-משרדי על תקציב הביטחון.

בינתיים יש מי שאולי כופה על משרד הביטחון לשבת לשולחן המשא ומתן. בית הדין לענייני עבודה החליט היום (ב') להורות למשרד הביטחון ללוות ולהתערב במשבר הרבש"צים, והורה למועצות ומשרד הביטחון לנהל עם ההסתדרות הלאומית וארגון הרבש"צים משא ומתן אינטנסיבי ומידי. "זהו יום חשוב עבור הרבש"צים ואנו מלאי תקווה שאכן משרד הביטחון ייתן את כל מרצו למען רכזי הביטחון המוסרים נפשם", נמסר מההסתדרות הלאומית.

לסיכום, מאבק הרבש"צים חושף את המורכבות באבטחת יישובים צמודי גדר, והוא מעלה מספר שאלות לא פשוטות, למשרד הביטחון ולרבש"צים עצמם. האם צריך את תפקיד הרבש"צ או שיש חלופה יותר זולה באיכות ביצוע סבירה? בסוף מדובר בכסף ציבורי. אם אין, האם תוספת תקציב הביטחון שדורשים הרבש"צים לצורך מעבר להיות עובדי מדינה מוצדקת? שאלות נוספות עולות סביב השימוש של משרד הביטחון במאבק הרבש"צים לטובת המאבק שלו מול משרד האוצר.

ולבסוף, שאלות נוספות הן איפה האחריות של משרד הפנים בכל המאבק הזה כגורם המפקח על מועצות וועדים יישוביים? ומדוע משרד הביטחון לא מפרסם את התכנית שלו לשינוי סיווג היישובים אם אכן יש כזו בדיונים?

אולי יעניין אותך גם