כן, אדוני שר (הביטחון)
שרי הביטחון המתחלפים בקצב מסחרר עושים בכס המשרד שימוש לקידום אג'נדה פוליטית. גם להצהרות האחרונות של בנט, כולל זו אודות הצווים המנהליים נגד פעילי טרור בחו"ל, אין באמת כיסוי והן לא פחות מהודעות ריקות מתוכן. דעה
עמי רוחקס דומבה
| 14/12/2019
נפתלי בנט לצד ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר בנימין נתניהו. צילום: AP
קצב חילופי שרי הביטחון במדינת ישראל בתקופה האחרונה תואם כמעט לקצב מערכות הבחירות. החל מאביגדור ליברמן, דרך בנימין נתניהו ועד נפתלי בנט. המשותף לכולם הוא שימוש ציני בכס שר הביטחון לצורך קידום אג'נדה פוליטית. מילא אם ההצהרות שיצאו מלשכותיהם היו עם מועד פירעון כלשהו, אך לבסוף מדובר בהצהרות שהן לא פחות מקרקס פוליטי נבוב.
חילוט בעלמא
ההצהרה האחרונה מצד שר הביטחון הנוכחי, נפתלי בנט, בדבר צווים מנהליים נגד אנשי חמאס, חיזבאללה או כל ארגון טרור אחר, היא עוד נדבך בשימוש הציני שלו במשרד. ההצהרה, שאמורה ללכת בקו בו נוקט הבית הלבן לקידום מלחמה כלכלית נגד מבצעי טרור, חלולה מתוכן. מדוע? מכיוון שצו מנהלי של שר ביטחון ישראלי ויצירת רשימת טרוריסטים אליה מופנים הצווים רלוונטית רק למערכת הבנקאות הישראלית. טרוריסטים כאלה לא ממש עושים שימוש במערכת הבנקאות הישראלית.
ביטחון בכל מקום: בואו לעקוב אחרינו באינסטגרם, בפייסבוק ובטוויטר
זאת ועוד, שר הביטחון לא הציג שום סולם מדידה לאפקטיביות של הצווים שלו, ושום מנגנון דיווח ציבורי שיראה אם אכן חולטו כספים מפעילי טרור. היעדר שיטת מדידה ומנגנון פרסום מעידים כי מדובר לכל היותר בספין פוליטי. "העתק הדבק" מהבית הלבן. האם השר לומר לציבור כמה כספים "צבועי" טרור מתנהלים כיום במערכת הבנקאות הישראלית, אותם מתכוון בנט לחלט באמצעות צווים? כמו כן, מהו פוטנציאל החילוט מעסקאות עתידיות.
העתק הדבק עם טעויות
בשונה ממערכת הבנקאות הישראלית, מערכת הבנקאות האמריקנית, היא חרב דמוקלס אמיתית על ארגונים ויחידים העוסקים בטרור. ועם זאת, גם בארה"ב אין סולם מדידה או פרסום לציבור אודות חילוט כספי סנקציות. במקרה האיראני קבעו מחלקות המדינה והאוצר "מספר אצבע" של כעשרה מיליארדי דולרים ללא שום גיבוי בנתוני אמת. מסתבר ששר הביטחון בישראל העתיק את המודל האמריקני עם אותם כשלים לוגיים.
הכתבות הכי נקראות באתר:
על גורדי שחקים בניו יורק: התוכנית למלחמה אורבנית
לראשונה: צו מנהלי בינ"ל נגד פעיל טרור בחו"ל
גוף ביון ישראלי בוחן שיטה ליישום מעקב ברשת מוצפנת
מסווג ביותר: משרד הבריאות מקים מאגר מידע גנטי
דיווח: רוסיה, סין ואיראן יערכו "משחק מלחמה" ימי
ההצהרה האחרונה מצטרפת להצהרות קודמות של שרי ביטחון, שמנסו לבטא תגובה חזקה נגד ארגוני טרור בעזה, פתרונות כאלו ואחרים לטרור או לאיום האיראני, וכלה בהצהרה קודמת של השר הנוכחי בדבר "שינוי משוואה" מול איראן, כאשר בפועל לא השתנה כלום. משרד הביטחון נוקט כבר שנים באסטרטגיית טיט-פור-טאט מול עזה או סוריה, מלבד אירועים חריגים כמו השמדת הכור הגרעיני בסוריה. היוזמה והתגובה נשמרות בתוך משוואה ידועה שמטרתה לאפשר יציבות ביטחונית ככל הניתן, למטרת פיתוח כלכלי של המדינה. אז למה למכור לציבור הצהרות ללא כיסוי?
נזק תדמיתי
הצהרות ריקות מתוכן של שרי ביטחון לאורך החודשים האחרונים עושות עוול לפעילות המקצועית שמתקיימת במשרד הביטחון בתחום הפיננסי. היה זה שר הביטחון הקודם, אביגדור ליברמן, שהקים מנהלת כלכלית המרכזת את המלחמה הפיננסית בארגוני טרור ואיראן מול כלל שירותי הביטחון הישראליים. ליברמן עשה זאת מסיבותיו שלו כמנגנון ליישום חוק קיזוז כספים מול הרשות הפלסטינית. חוק שהוא קידם בכנסת. אין בכך כדי להפחית מתרומתה של המנהלת.
על המנהלת אחראי ראש רשות ניירות ערך לשעבר, אדם מקצועי שעושה ימים ולילות כדי להבין איך עובר הכסף שבסוף מאפשר לחמאס לירות רקטות על עוטף עזה, או מאפשר למשמרות המהפכה להפעיל ארגון פרוקסי שישגר רקטות לעבר הגולן. סביר להניח כי גם את סאגת הצווים המנהליים של בנט תנהל מנהלת זו. בשקט, במקצועיות, ובלי הצהרות ללא כיסוי. מלחמה פיננסית היא מורכבת, ארוכת טווח, חוצת מדינות ויבשות, ולעיתים קרובות לא נושאת פירות.
אין ספק כי משרד הביטחון עושה כל שביכולתו לנהל מלחמה כלכלית מורכבת זו מול איראן וארגוני טרור למיניהם בשנים האחרונות, ללא קשר לזהות השר. עם זאת, אין בפעילות זו כדי להצדיק שימוש ציני של השר, כל שר, בכס. רצוי כי שר ביטחון, כמנהלן עליון של מערכת הביטחון, יתרום לשיח ביטחוני מקצועי בציבור, במקום להשתמש בתפקיד המכובד לצרכים פוליטיים. ויפה שעה אחת קודם.
שרי הביטחון המתחלפים בקצב מסחרר עושים בכס המשרד שימוש לקידום אג'נדה פוליטית. גם להצהרות האחרונות של בנט, כולל זו אודות הצווים המנהליים נגד פעילי טרור בחו"ל, אין באמת כיסוי והן לא פחות מהודעות ריקות מתוכן. דעה
נפתלי בנט לצד ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר בנימין נתניהו. צילום: AP
קצב חילופי שרי הביטחון במדינת ישראל בתקופה האחרונה תואם כמעט לקצב מערכות הבחירות. החל מאביגדור ליברמן, דרך בנימין נתניהו ועד נפתלי בנט. המשותף לכולם הוא שימוש ציני בכס שר הביטחון לצורך קידום אג'נדה פוליטית. מילא אם ההצהרות שיצאו מלשכותיהם היו עם מועד פירעון כלשהו, אך לבסוף מדובר בהצהרות שהן לא פחות מקרקס פוליטי נבוב.
חילוט בעלמא
ההצהרה האחרונה מצד שר הביטחון הנוכחי, נפתלי בנט, בדבר צווים מנהליים נגד אנשי חמאס, חיזבאללה או כל ארגון טרור אחר, היא עוד נדבך בשימוש הציני שלו במשרד. ההצהרה, שאמורה ללכת בקו בו נוקט הבית הלבן לקידום מלחמה כלכלית נגד מבצעי טרור, חלולה מתוכן. מדוע? מכיוון שצו מנהלי של שר ביטחון ישראלי ויצירת רשימת טרוריסטים אליה מופנים הצווים רלוונטית רק למערכת הבנקאות הישראלית. טרוריסטים כאלה לא ממש עושים שימוש במערכת הבנקאות הישראלית.
ביטחון בכל מקום: בואו לעקוב אחרינו באינסטגרם, בפייסבוק ובטוויטר
זאת ועוד, שר הביטחון לא הציג שום סולם מדידה לאפקטיביות של הצווים שלו, ושום מנגנון דיווח ציבורי שיראה אם אכן חולטו כספים מפעילי טרור. היעדר שיטת מדידה ומנגנון פרסום מעידים כי מדובר לכל היותר בספין פוליטי. "העתק הדבק" מהבית הלבן. האם השר לומר לציבור כמה כספים "צבועי" טרור מתנהלים כיום במערכת הבנקאות הישראלית, אותם מתכוון בנט לחלט באמצעות צווים? כמו כן, מהו פוטנציאל החילוט מעסקאות עתידיות.
העתק הדבק עם טעויות
בשונה ממערכת הבנקאות הישראלית, מערכת הבנקאות האמריקנית, היא חרב דמוקלס אמיתית על ארגונים ויחידים העוסקים בטרור. ועם זאת, גם בארה"ב אין סולם מדידה או פרסום לציבור אודות חילוט כספי סנקציות. במקרה האיראני קבעו מחלקות המדינה והאוצר "מספר אצבע" של כעשרה מיליארדי דולרים ללא שום גיבוי בנתוני אמת. מסתבר ששר הביטחון בישראל העתיק את המודל האמריקני עם אותם כשלים לוגיים.
הכתבות הכי נקראות באתר:
על גורדי שחקים בניו יורק: התוכנית למלחמה אורבנית
לראשונה: צו מנהלי בינ"ל נגד פעיל טרור בחו"ל
גוף ביון ישראלי בוחן שיטה ליישום מעקב ברשת מוצפנת
מסווג ביותר: משרד הבריאות מקים מאגר מידע גנטי
דיווח: רוסיה, סין ואיראן יערכו "משחק מלחמה" ימי
ההצהרה האחרונה מצטרפת להצהרות קודמות של שרי ביטחון, שמנסו לבטא תגובה חזקה נגד ארגוני טרור בעזה, פתרונות כאלו ואחרים לטרור או לאיום האיראני, וכלה בהצהרה קודמת של השר הנוכחי בדבר "שינוי משוואה" מול איראן, כאשר בפועל לא השתנה כלום. משרד הביטחון נוקט כבר שנים באסטרטגיית טיט-פור-טאט מול עזה או סוריה, מלבד אירועים חריגים כמו השמדת הכור הגרעיני בסוריה. היוזמה והתגובה נשמרות בתוך משוואה ידועה שמטרתה לאפשר יציבות ביטחונית ככל הניתן, למטרת פיתוח כלכלי של המדינה. אז למה למכור לציבור הצהרות ללא כיסוי?
נזק תדמיתי
הצהרות ריקות מתוכן של שרי ביטחון לאורך החודשים האחרונים עושות עוול לפעילות המקצועית שמתקיימת במשרד הביטחון בתחום הפיננסי. היה זה שר הביטחון הקודם, אביגדור ליברמן, שהקים מנהלת כלכלית המרכזת את המלחמה הפיננסית בארגוני טרור ואיראן מול כלל שירותי הביטחון הישראליים. ליברמן עשה זאת מסיבותיו שלו כמנגנון ליישום חוק קיזוז כספים מול הרשות הפלסטינית. חוק שהוא קידם בכנסת. אין בכך כדי להפחית מתרומתה של המנהלת.
על המנהלת אחראי ראש רשות ניירות ערך לשעבר, אדם מקצועי שעושה ימים ולילות כדי להבין איך עובר הכסף שבסוף מאפשר לחמאס לירות רקטות על עוטף עזה, או מאפשר למשמרות המהפכה להפעיל ארגון פרוקסי שישגר רקטות לעבר הגולן. סביר להניח כי גם את סאגת הצווים המנהליים של בנט תנהל מנהלת זו. בשקט, במקצועיות, ובלי הצהרות ללא כיסוי. מלחמה פיננסית היא מורכבת, ארוכת טווח, חוצת מדינות ויבשות, ולעיתים קרובות לא נושאת פירות.
אין ספק כי משרד הביטחון עושה כל שביכולתו לנהל מלחמה כלכלית מורכבת זו מול איראן וארגוני טרור למיניהם בשנים האחרונות, ללא קשר לזהות השר. עם זאת, אין בפעילות זו כדי להצדיק שימוש ציני של השר, כל שר, בכס. רצוי כי שר ביטחון, כמנהלן עליון של מערכת הביטחון, יתרום לשיח ביטחוני מקצועי בציבור, במקום להשתמש בתפקיד המכובד לצרכים פוליטיים. ויפה שעה אחת קודם.
