הרבש"צים נגד משרד הביטחון: "שייקחו אחריות"
על אף ההסכם שנחתם לאחרונה בין המועצות האזוריות למשרד הביטחון, מוצאים עצמם רכזי הביטחון ביישובים בין הפטיש לסדן. "צריך להיות גורם מממן ומקצועי אחד. מדובר בביטחון בגבולות המדינה", אומר מנכ"ל ועד הרבש"צים
עמי רוחקס דומבה
| 24/11/2019
שריפה בעוטף עזה. הרבש"צים ממשיכים להיות בין הפטיש לסדן. צילום (ארכיון): AP
היה זה בן גוריון שיזם את הרעיון של התיישבות לצרכי ביטחון בגבולות המדינה, ומאז ממשלות ישראל לדורותיהן ממשיכות ליישם את הרעיון. לפי ההערכות, ההתיישבות בצמוד לגבולות המדינה מגיעה להיקף של כ-900,000 תושבים ביישובים שמרביתם חקלאיים. על הביטחון השוטף המידי של היישובים האלה אחראים כ-430 רכזי ביטחון שוטף (רבש"צים). למרות חשיבות עבודתם של רכזי הביטחון, בשנים האחרונות משרד הביטחון מתנער מאחריות לתעסוקתם.
נתיב הכסף
על מנת להבין את הבעיה, יש להבין איך עובדת המערכת. משרד הביטחון מעוניין בשמירה ביטחונית בהתיישבות בגבול, לכן הוא מקצה לכך תקציב. בעבר, רכזי הביטחון הועסקו ישירות על ידי המשרד, אולם בשנים האחרונות השתנתה הגישה, והמשרד אינו מעוניין להמשיך בכך. המשרד החליט להעביר את הכסף למשכורות רכזי הביטחון לוועדי היישובים והם אלה שישלמו את המשכורת לרכז. כך המנגנון עבד בעשור האחרון.
ביטחון בכל מקום: בואו לעקוב אחרינו באינסטגרם, בפייסבוק ובטוויטר
אולם, לאחר בדיקה שהתבצעה השנה, התברר כי השיטה לא חוקית. מדוע? כי משרד ממשלתי יכול להעביר כסף רק לגוף ממשלתי (בגלל חשש לשחיתות). לכן, המשרד החליט שהוא משנה שוב את המנגנון והפעם הכסף עובר מהמשרד למועצה האזורית, משם לוועד ומשם לרכז הביטחון. לצורך כך, ביקש המשרד להחתים את המועצות על הסכם חדש שמהותו להצהיר שאין יחסי עובד-מעביד בין המשרד לרבש"צ. מה יקרה למועצות שלא יחתמו? ניחשתם נכון - לא יקבלו כסף.
המועצות מצידן, מעוניינות לקבל את הכסף עבור משרת הרבש"צ, אבל לא רוצות לקחת את האחריות עליו או לתקנן אותו כעובד מועצה. לכן, המועצות החליטו לערוך הסכם עם ועדי היישוב בתחום המועצה. גם כאן נכנס הסכם חדש למשוואה בין המועצה לוועד תחתיה, שמהותו, שוב, שאין יחסי עובד-מעביד בין המועצה לרבש"צ וכן שהמועצה לא אחראית על הרבש"צים. וגם כאן, ניחשתם נכון, לא תחתום - לא תקבל כסף עבור רכז הביטחון.
הוועד, מתוקף החוק במדינה, משמש למעשה גוף סטטורי של המועצה לצורך ניהול היישוב וגם הוא פועל תחת משרד הפנים. אז כסף אין מניעה להעביר לו, אבל עם הכסף באה האחריות. בעיקר המשפטית והביטוחית סביב פעילות רכז הביטחון. ועדי היישובים קראו את ההסכם של המועצה, ונפל להם האסימון שהם לא רק צינור להעברת כסף, כפי שהיה נהוג עד היום, אלא נושאים באחריות המשפטית והביטוחית סביב פעילות רכז הביטחון. מכיוון שבמרבית היישובים הוועד פועל בהתנדבות על ידי תושבי המקום, ולא מנוהל על ידי אנשי מקצוע בשכר, מדובר בסיכון שחלק ניכר מהיישובים לא מוכנים לקחת.
המשוואה שנוצרה "אין הסכם חתום - אין שכר לרכז הביטחון" הביאה להלנת שכר של מספר חודשים עבור חלק מרכזי הביטחון. מרבית המועצות חתמו עם המשרד כי הן לא רוצות לממן מכיסן את עלות הרבש"צ, וחלק ניכר מוועדי היישובים לא חתם על ההסכם. באותם יישובים הכסף מהמשרד לא הגיע לוועד, אלא נותר במועצה.
נאמנות וקוץ בה
אחת השאלות היא כיצד נתיב הכסף משפיע על הנאמנות המקצועית של רכז הביטחון. ובכן, בהגדרת תפקידו, רכז הביטחון הוא הנציגות של הצבא ביישוב והוא כפוף לחטיבה המרחבית של צה"ל באותו אזור. הציוד, האימונים וההנחיות המקצועיות מגיעות מהצבא. אולם, נתיב הכסף כולל את משרד הביטחון, המועצה והוועד המקומי. ובעל המאה, הוא, לפעמים, גם בעל הדעה.
"המשוואה הזו מייצרת שאלות רבות בשוטף למי אתה נאמן", מסביר אחד מרכזי הביטחון בדרום הארץ לישראל דיפנס. "הצבא מבקש משהו אחד, הוועד משהו שני, והמועצה משהו שלישי - אז למי אתה צריך להיות נאמן? למי שאחראי עליך מקצועית, או למי שיכול לפטר אותך?"
רכז ביטחון נוסף מיישוב ליד גבול סוריה אומר לישראל דיפנס כי "החברים שמנהלים את היישוב לא מבינים את המשמעות של אחריות העסקת הרבש"צ. עד היום היה אמון מלא בין הרבש"צ למערכת ולהיפך. עוד לא קרה אירוע שבו הרבש"צ היה צריך לפעול נגד המערכת. רוצים שנגיע לכך שהרבש"צ יתבע את היישוב שלו? החשש הוא שנגיע לשם בגלל החוזים החדשים. הקצינים בחטיבות לא רוצים להביע דעה בנושא, ודי נמנעים מלצאת נגד המשרד בנושא. אנחנו מחזיקים את כיתות הכוננות ואת כלל מרכיבי הביטחון ביישוב. כל תושב יודע לפנות אלי. בכל בעיה ביטחונית או אחרת. גם אם יש לו פרה בכניסה לבית בשתיים בלילה".
כאמור, משרד הביטחון מתנער מכל אחריות לרבש"צים במדינה פרט למספר בודדים (כ-15) שעדיין עובדים תחתיו בחוזי עבר. גם כאשר מרכז המועצות והמשרד חתמו על ההסכם החדש, המשרד ביקש שבדיונים ובטקס לא יהיו נציגי רבש"צים. נדבך נוסף לבעיית המימון של אבטחת יישובים נובע מקיצוץ של המשרד בשנה האחרונה בתקציבים למרכיבי ביטחון ביישובים וקיצוץ בימי מילואים לאימון הרבש"צ.
אלדד מנצור, מנכ"ל ארגון הרבש"צים הארצי ורבש"צ קרית נטפים, מסביר כי המשוואה הנוכחית שמה את הרבש"צ בין הפטיש לסדן. "מילוי פקודה מול תפעול משכורת. יש גם סיפור כל תקופה עם מימון רכב הביטחון. במצב כזה יש כאוס. צריך מנחה מקצועי אחד שהוא גם משלם המשכורת. ישנה גם תופעה שיישובים ומועצות משתמשים ברבש"צים שלא לתפקידים ביטחוניים. אומנם ביישובים יותר מאוימים זה פחות נפוץ, אבל היו מקרים בהם ביקשו מהרבש"צ להעביר כסאות של בית ספר", אמר מנצור.
המטרה: לקיחת אחריות
מנצור מסביר כי בניגוד לחייל שמגיע לאבטח יישוב, או איש מג"ב שמאבטח יישוב תחת חוזה של שוטר, לרבש"צ אין כיסוי ביטוחי בכל מצב. "אנחנו עובדים בחוזה שכר סטנדרטי. אם אני נפצע במהלך פעילות ביטחונית שולחים אותי לביטוח לאומי. המשרד לוקח אחריות רק בזמן אימון שאני בימי מילואים. יש רבש"צים בארץ שמתמודדים עם תביעות אזרחיות לבד. למה? מכיוון שהם סירבו להכניס פלסטיני ליישוב בהתאם לנהלים הצבאיים וההחלטה פגעה בהכנסות של חברות אזרחיות שפעלו ביישוב", אומר מנצור.
בעקבות הרפורמה של משרד הביטחון עשרות רבש"צים במועצה האזורית הר חברון הוזמנו לשימוע פיטורים. הסיבה לכך היא שבחלק מהיישובים אין ועד מקומי, ואחרים לא מוכנים לקחת אחריות על העסקת הרבש"צ. יתרה מכך, מכיוון שהוועד כפוף למשרד הפנים, העסקת הרבש"צ צריכה להתקיים במכרז פומבי והמשמעות היא שחלק מאלה המכהנים כיום בתפקיד לא יהיו כשירים לעמוד בתנאי הסף. ביישובים אחרים בארץ, הרבש"צ מועסק דרך האגודה החקלאית. גם באלה נדרשת רפורמה תפעולית ביישוב לצורך המשך העסקתו.
בשל המורכבות בהעסקת הרבש"צ בציר הכסף והאחריות המקצועית, ארגון הרבש"צים הארצי חבר להסתדרות הלאומית שתייצג אותו מול המשרד. "עדיין לא כל הרבש"צים בארץ הצטרפו לארגון, אבל השגנו מאסה קריטית מספיקה למהלך", מסביר מנצור. "הפתרון הוא שהמשרד ייקח אחריות על הרבש"צים. צריך להיות גורם מממן ומקצועי אחד. מדובר בסופו של יום בביטחון ההתיישבות בגבולות המדינה", הוא אומר.
אין ספק כי לאור החלטת משרד הביטחון להתנער מהעסקת הרבש"צים, נוצר מצב בעייתי במדינה בכל הקשור לאופי התשלום לרכז, וכן להליך קבלת ההחלטות המקצועי סביב עבודתו בשוטף. לאור גל השימועים הצפוי במועצת הר חברון תתקיים ישיבת חירום של ועד הרבש"צים בהסתדרות הלאומית כדי לבחון דרכי פעולה להתמודדות עם המצב שנוצר.
טרם התקבלה תגובת משרד הביטחון.
על אף ההסכם שנחתם לאחרונה בין המועצות האזוריות למשרד הביטחון, מוצאים עצמם רכזי הביטחון ביישובים בין הפטיש לסדן. "צריך להיות גורם מממן ומקצועי אחד. מדובר בביטחון בגבולות המדינה", אומר מנכ"ל ועד הרבש"צים
שריפה בעוטף עזה. הרבש"צים ממשיכים להיות בין הפטיש לסדן. צילום (ארכיון): AP
היה זה בן גוריון שיזם את הרעיון של התיישבות לצרכי ביטחון בגבולות המדינה, ומאז ממשלות ישראל לדורותיהן ממשיכות ליישם את הרעיון. לפי ההערכות, ההתיישבות בצמוד לגבולות המדינה מגיעה להיקף של כ-900,000 תושבים ביישובים שמרביתם חקלאיים. על הביטחון השוטף המידי של היישובים האלה אחראים כ-430 רכזי ביטחון שוטף (רבש"צים). למרות חשיבות עבודתם של רכזי הביטחון, בשנים האחרונות משרד הביטחון מתנער מאחריות לתעסוקתם.
נתיב הכסף
על מנת להבין את הבעיה, יש להבין איך עובדת המערכת. משרד הביטחון מעוניין בשמירה ביטחונית בהתיישבות בגבול, לכן הוא מקצה לכך תקציב. בעבר, רכזי הביטחון הועסקו ישירות על ידי המשרד, אולם בשנים האחרונות השתנתה הגישה, והמשרד אינו מעוניין להמשיך בכך. המשרד החליט להעביר את הכסף למשכורות רכזי הביטחון לוועדי היישובים והם אלה שישלמו את המשכורת לרכז. כך המנגנון עבד בעשור האחרון.
ביטחון בכל מקום: בואו לעקוב אחרינו באינסטגרם, בפייסבוק ובטוויטר
אולם, לאחר בדיקה שהתבצעה השנה, התברר כי השיטה לא חוקית. מדוע? כי משרד ממשלתי יכול להעביר כסף רק לגוף ממשלתי (בגלל חשש לשחיתות). לכן, המשרד החליט שהוא משנה שוב את המנגנון והפעם הכסף עובר מהמשרד למועצה האזורית, משם לוועד ומשם לרכז הביטחון. לצורך כך, ביקש המשרד להחתים את המועצות על הסכם חדש שמהותו להצהיר שאין יחסי עובד-מעביד בין המשרד לרבש"צ. מה יקרה למועצות שלא יחתמו? ניחשתם נכון - לא יקבלו כסף.
המועצות מצידן, מעוניינות לקבל את הכסף עבור משרת הרבש"צ, אבל לא רוצות לקחת את האחריות עליו או לתקנן אותו כעובד מועצה. לכן, המועצות החליטו לערוך הסכם עם ועדי היישוב בתחום המועצה. גם כאן נכנס הסכם חדש למשוואה בין המועצה לוועד תחתיה, שמהותו, שוב, שאין יחסי עובד-מעביד בין המועצה לרבש"צ וכן שהמועצה לא אחראית על הרבש"צים. וגם כאן, ניחשתם נכון, לא תחתום - לא תקבל כסף עבור רכז הביטחון.
הוועד, מתוקף החוק במדינה, משמש למעשה גוף סטטורי של המועצה לצורך ניהול היישוב וגם הוא פועל תחת משרד הפנים. אז כסף אין מניעה להעביר לו, אבל עם הכסף באה האחריות. בעיקר המשפטית והביטוחית סביב פעילות רכז הביטחון. ועדי היישובים קראו את ההסכם של המועצה, ונפל להם האסימון שהם לא רק צינור להעברת כסף, כפי שהיה נהוג עד היום, אלא נושאים באחריות המשפטית והביטוחית סביב פעילות רכז הביטחון. מכיוון שבמרבית היישובים הוועד פועל בהתנדבות על ידי תושבי המקום, ולא מנוהל על ידי אנשי מקצוע בשכר, מדובר בסיכון שחלק ניכר מהיישובים לא מוכנים לקחת.
המשוואה שנוצרה "אין הסכם חתום - אין שכר לרכז הביטחון" הביאה להלנת שכר של מספר חודשים עבור חלק מרכזי הביטחון. מרבית המועצות חתמו עם המשרד כי הן לא רוצות לממן מכיסן את עלות הרבש"צ, וחלק ניכר מוועדי היישובים לא חתם על ההסכם. באותם יישובים הכסף מהמשרד לא הגיע לוועד, אלא נותר במועצה.
נאמנות וקוץ בה
אחת השאלות היא כיצד נתיב הכסף משפיע על הנאמנות המקצועית של רכז הביטחון. ובכן, בהגדרת תפקידו, רכז הביטחון הוא הנציגות של הצבא ביישוב והוא כפוף לחטיבה המרחבית של צה"ל באותו אזור. הציוד, האימונים וההנחיות המקצועיות מגיעות מהצבא. אולם, נתיב הכסף כולל את משרד הביטחון, המועצה והוועד המקומי. ובעל המאה, הוא, לפעמים, גם בעל הדעה.
"המשוואה הזו מייצרת שאלות רבות בשוטף למי אתה נאמן", מסביר אחד מרכזי הביטחון בדרום הארץ לישראל דיפנס. "הצבא מבקש משהו אחד, הוועד משהו שני, והמועצה משהו שלישי - אז למי אתה צריך להיות נאמן? למי שאחראי עליך מקצועית, או למי שיכול לפטר אותך?"
רכז ביטחון נוסף מיישוב ליד גבול סוריה אומר לישראל דיפנס כי "החברים שמנהלים את היישוב לא מבינים את המשמעות של אחריות העסקת הרבש"צ. עד היום היה אמון מלא בין הרבש"צ למערכת ולהיפך. עוד לא קרה אירוע שבו הרבש"צ היה צריך לפעול נגד המערכת. רוצים שנגיע לכך שהרבש"צ יתבע את היישוב שלו? החשש הוא שנגיע לשם בגלל החוזים החדשים. הקצינים בחטיבות לא רוצים להביע דעה בנושא, ודי נמנעים מלצאת נגד המשרד בנושא. אנחנו מחזיקים את כיתות הכוננות ואת כלל מרכיבי הביטחון ביישוב. כל תושב יודע לפנות אלי. בכל בעיה ביטחונית או אחרת. גם אם יש לו פרה בכניסה לבית בשתיים בלילה".
כאמור, משרד הביטחון מתנער מכל אחריות לרבש"צים במדינה פרט למספר בודדים (כ-15) שעדיין עובדים תחתיו בחוזי עבר. גם כאשר מרכז המועצות והמשרד חתמו על ההסכם החדש, המשרד ביקש שבדיונים ובטקס לא יהיו נציגי רבש"צים. נדבך נוסף לבעיית המימון של אבטחת יישובים נובע מקיצוץ של המשרד בשנה האחרונה בתקציבים למרכיבי ביטחון ביישובים וקיצוץ בימי מילואים לאימון הרבש"צ.
אלדד מנצור, מנכ"ל ארגון הרבש"צים הארצי ורבש"צ קרית נטפים, מסביר כי המשוואה הנוכחית שמה את הרבש"צ בין הפטיש לסדן. "מילוי פקודה מול תפעול משכורת. יש גם סיפור כל תקופה עם מימון רכב הביטחון. במצב כזה יש כאוס. צריך מנחה מקצועי אחד שהוא גם משלם המשכורת. ישנה גם תופעה שיישובים ומועצות משתמשים ברבש"צים שלא לתפקידים ביטחוניים. אומנם ביישובים יותר מאוימים זה פחות נפוץ, אבל היו מקרים בהם ביקשו מהרבש"צ להעביר כסאות של בית ספר", אמר מנצור.
המטרה: לקיחת אחריות
מנצור מסביר כי בניגוד לחייל שמגיע לאבטח יישוב, או איש מג"ב שמאבטח יישוב תחת חוזה של שוטר, לרבש"צ אין כיסוי ביטוחי בכל מצב. "אנחנו עובדים בחוזה שכר סטנדרטי. אם אני נפצע במהלך פעילות ביטחונית שולחים אותי לביטוח לאומי. המשרד לוקח אחריות רק בזמן אימון שאני בימי מילואים. יש רבש"צים בארץ שמתמודדים עם תביעות אזרחיות לבד. למה? מכיוון שהם סירבו להכניס פלסטיני ליישוב בהתאם לנהלים הצבאיים וההחלטה פגעה בהכנסות של חברות אזרחיות שפעלו ביישוב", אומר מנצור.
בעקבות הרפורמה של משרד הביטחון עשרות רבש"צים במועצה האזורית הר חברון הוזמנו לשימוע פיטורים. הסיבה לכך היא שבחלק מהיישובים אין ועד מקומי, ואחרים לא מוכנים לקחת אחריות על העסקת הרבש"צ. יתרה מכך, מכיוון שהוועד כפוף למשרד הפנים, העסקת הרבש"צ צריכה להתקיים במכרז פומבי והמשמעות היא שחלק מאלה המכהנים כיום בתפקיד לא יהיו כשירים לעמוד בתנאי הסף. ביישובים אחרים בארץ, הרבש"צ מועסק דרך האגודה החקלאית. גם באלה נדרשת רפורמה תפעולית ביישוב לצורך המשך העסקתו.
בשל המורכבות בהעסקת הרבש"צ בציר הכסף והאחריות המקצועית, ארגון הרבש"צים הארצי חבר להסתדרות הלאומית שתייצג אותו מול המשרד. "עדיין לא כל הרבש"צים בארץ הצטרפו לארגון, אבל השגנו מאסה קריטית מספיקה למהלך", מסביר מנצור. "הפתרון הוא שהמשרד ייקח אחריות על הרבש"צים. צריך להיות גורם מממן ומקצועי אחד. מדובר בסופו של יום בביטחון ההתיישבות בגבולות המדינה", הוא אומר.
אין ספק כי לאור החלטת משרד הביטחון להתנער מהעסקת הרבש"צים, נוצר מצב בעייתי במדינה בכל הקשור לאופי התשלום לרכז, וכן להליך קבלת ההחלטות המקצועי סביב עבודתו בשוטף. לאור גל השימועים הצפוי במועצת הר חברון תתקיים ישיבת חירום של ועד הרבש"צים בהסתדרות הלאומית כדי לבחון דרכי פעולה להתמודדות עם המצב שנוצר.
טרם התקבלה תגובת משרד הביטחון.
