הכנה לתמרון: כך נערך אגף התקשוב למערכה הבאה
אחת המשימות של מרכז חושן באגף התקשוב של צה"ל היא ההכנה של תשתיות התקשורת ללחימה עתידית. בראיון לישראל דיפנס, מסביר מפקד המרכז היוצא, אל"מ שי שולומון: "יצרנו עוד מערכות לתמיכה בתמרון עמוק"
עמי רוחקס דומבה
| 21/11/2019
אגף התקשוב מתכונן למלחמה הבאה. אילוסטרציה: מתוך אתר צה"ל
אחד המרכזים באגף התקשוב שעוסק בהפעלת הכוח הוא מרכז חושן, הכולל את גדוד צמרת, איתנים ואמירים. המרכז, שאחראי על תחומי תקשורת נתונים, ביצע מספר מהלכים בצה"ל שאמורים להכין אותו למלחמה הבאה. בעקיפין, ניתן ללמוד מפעילות המרכז כיצד מתמודדים עם איומים עדכניים בזירה.
ביטחון בכל מקום: בואו לעקוב אחרינו באינסטגרם, בפייסבוק ובטוויטר
"בשנתיים האחרונות עסקנו במימוש טרנספורמציה דיגיטלית בצה"ל", מסביר אל"מ שי שולומון בראיון לישראל דיפנס. שולומון מסכם קדנציה כמפקד חושן ועתיד להתמנות לתפקיד מפקד תקשוב פיקודי בפיקוד צפון בדצמבר הקרוב. "התהליך התנהל בשלושה צירים עיקריים - יצירת שפה משותפת בעולמות התקשוב - מרמת המטכ"ל עד הגדוד, ניטור הוליסטי של ממדי התקשורת והיישומים יחד והעמקת שיתוף הפעולה הבין זרועי, בעיקר עם חיל האוויר".
בתקופתו של שולומון התנהלו בצה"ל מספר תהליכי רוחב בתחום התקשוב, ביניהן: צמצום חוות השרתים, שדרוג מערך ההצפנה האופטי, רכישת מאות אמצעים לתקשורת לוויינים, הכנה למכרז הענן והרחבת האחריות הרב-זרועית של אגף התקשוב. אומנם מרכז חושן לא אמון על כל תהליכים אלו, אך מתוקף הפעילות של שלושת הגדודים תחתיו, המרכז מושפע מכל אחד מהם.
"ההסתכלות על בניין הכוח השתנתה"
חלק ניכר מפעילות מרכז חושן היא הכנה למלחמה. עם זאת, אחת האניגמות שעדיין שוכנות לרגלי כל ראש אגף תקשוב מאז 2006, היא מה יקרה בשעת תמרון. ולא כזה במרחק כמה ק"מ ספורים מהגבול. אלא תמרון שיחייב את צה"ל להגיע ליעדים רחוקים. אלו מרחקים בהם אספקת רוחב פס ושיהוי נמוך הופכים להיות מאתגרים, וכל הלחימה הרשתית של צה"ל מוטלת בהם בספק.
מפקד מרכז חושן היוצא אל"מ שי שולומון. צילום: דובר צה"ל
"אנחנו לא נבחנים על המלחמה שבין המלחמות (מב"מ)", מסביר שולומון, "יצרנו עוד טווחי תקשורת ומערכות לתמיכה בתמרון עמוק. הגדודים של המרכז מתאמנים לשעת חירום של מלחמה, מתוך רצון לייצר רציפות תפקודית". אחד המהלכים, לצורך הנושא, שביצע צה"ל בשנים האחרונות הוא רכש של מאות אנטנות לוויין במטרה למשוך את רוחב הפס לאן שהטנקים נוסעים. עם זאת, שאלת רוחב הפס הלווייני בעת מלחמה מהווה אתגר.
אחד הפתרונות שצה"ל רוצה ליישם הוא רשת אד-הוק (MANET) שתאפשר תקשורת בנתק לקבוצת כלים. ישנן מספר חברות ביטחוניות בארץ שמספקות פתרונות כאלו לצבאות זרים. צה"ל גם רכש מכשירי קשר חדשים מבוססי רדיו תוכנה שיאפשרו בבוא העת רשת כזו.
היבט נוסף להכנה למלחמה הוא פיתוח התקשוב הרב-זרועי. מאז צוק איתן, שהיווה נקודת מפנה בנושא, הבינו בצה"ל שתקשוב אחוד הוא מכפיל כוח, ולכן התחילו לבצע שינויים, בעיקר בין היבשה לחיל האוויר. "ההסתכלות על בניין הכוח השתנתה", מסביר שולומון, "אנחנו אחראים על השרדת תשתיות ורציפות תפקודית, וההסתכלות היא איך, באמצעות רשתות, מגבים את כלל הזרועות. יש מספר פרויקטים משותפים ביבשה ובאוויר שאנחנו כאגף התקשוב נותנים להם מענה מקצה לקצה. המטרה היא למצות את היתרון היחסי של כל זרוע בהיבטים של התקשוב".
לחפש עוד ממדים
תחום נוסף שהעסיק את חושן בתקופה האחרונה הוא בניין כוח והפעלתו למטרת פעילות בממד הסייבר. אמנם תחום הסייבר מופעל תחת זרוע ייעודית באגף התקשוב, אך חושן אחראית להפעלה בפועל של תשתיות תקשורת, ולכן חלק מהפעילות נעשית בגדודים הרלוונטיים. שולומון לא מפרט הרבה בשל הסיווג, אך ניכר כי הנושא העסיק אותו רבות. "חל שינוי גם בדרך בה אנו ניגשים לתקלה. אם פעם חשבנו רק על תקלה תפעולית, כיום מחפשים עוד ממדים. עשינו שינויים גם ב-SOC. בעבר היו שני מרכזי ניטור - לתקשורת ויישומים - כעת איחדנו אותם".
אילוסטרציה: דובר צה"ל
המהלך של חושן תואם מגמה בעולם ההגנה בסייבר באזרחות. הבנה שהכל קשור בהכל. שיטת הפעלת כוח בסילואים לא תעבוד מול יריב מיומן, ולכן יש צורך להסתכל על כל שכבות הרשת בצורה הוליסטית. "אנו עוסקים בניטור ובקרה, הפעלת SOC וחקירות של אירועים בתחום שלנו", מסביר שולומון.
הפעילות בתחום הסייבר כאמור אינה שונה במהות ממהלכים שמבצעים ארגונים מסחריים. אחד מהם הוא סגמנטציה של הרשת. לא אעמיק, אך אם בעבר ביצוע הסגמנטציה היה מבוסס בעיקרו על VLAN, שחילק את הרשת לאזורים, כיום הפתרונות 'עלו' במודל OSI ומאפשרים סגמנטציה גם ברמת היישומים. עד רזולוציה של יישום בודד. סגמנטציה מאפשרת, בין היתר, ליישם עוד אמצעים תחת השם הכולל תפיסת "אפס אמון" (Zero Trust) בין סביבות שונות. (כלומר, זיהום חלק אחד לא מתפשט לחלקים אחרים).
אחת המשימות של מרכז חושן באגף התקשוב של צה"ל היא ההכנה של תשתיות התקשורת ללחימה עתידית. בראיון לישראל דיפנס, מסביר מפקד המרכז היוצא, אל"מ שי שולומון: "יצרנו עוד מערכות לתמיכה בתמרון עמוק"
אגף התקשוב מתכונן למלחמה הבאה. אילוסטרציה: מתוך אתר צה"ל
אחד המרכזים באגף התקשוב שעוסק בהפעלת הכוח הוא מרכז חושן, הכולל את גדוד צמרת, איתנים ואמירים. המרכז, שאחראי על תחומי תקשורת נתונים, ביצע מספר מהלכים בצה"ל שאמורים להכין אותו למלחמה הבאה. בעקיפין, ניתן ללמוד מפעילות המרכז כיצד מתמודדים עם איומים עדכניים בזירה.
ביטחון בכל מקום: בואו לעקוב אחרינו באינסטגרם, בפייסבוק ובטוויטר
"בשנתיים האחרונות עסקנו במימוש טרנספורמציה דיגיטלית בצה"ל", מסביר אל"מ שי שולומון בראיון לישראל דיפנס. שולומון מסכם קדנציה כמפקד חושן ועתיד להתמנות לתפקיד מפקד תקשוב פיקודי בפיקוד צפון בדצמבר הקרוב. "התהליך התנהל בשלושה צירים עיקריים - יצירת שפה משותפת בעולמות התקשוב - מרמת המטכ"ל עד הגדוד, ניטור הוליסטי של ממדי התקשורת והיישומים יחד והעמקת שיתוף הפעולה הבין זרועי, בעיקר עם חיל האוויר".
בתקופתו של שולומון התנהלו בצה"ל מספר תהליכי רוחב בתחום התקשוב, ביניהן: צמצום חוות השרתים, שדרוג מערך ההצפנה האופטי, רכישת מאות אמצעים לתקשורת לוויינים, הכנה למכרז הענן והרחבת האחריות הרב-זרועית של אגף התקשוב. אומנם מרכז חושן לא אמון על כל תהליכים אלו, אך מתוקף הפעילות של שלושת הגדודים תחתיו, המרכז מושפע מכל אחד מהם.
"ההסתכלות על בניין הכוח השתנתה"
חלק ניכר מפעילות מרכז חושן היא הכנה למלחמה. עם זאת, אחת האניגמות שעדיין שוכנות לרגלי כל ראש אגף תקשוב מאז 2006, היא מה יקרה בשעת תמרון. ולא כזה במרחק כמה ק"מ ספורים מהגבול. אלא תמרון שיחייב את צה"ל להגיע ליעדים רחוקים. אלו מרחקים בהם אספקת רוחב פס ושיהוי נמוך הופכים להיות מאתגרים, וכל הלחימה הרשתית של צה"ל מוטלת בהם בספק.
מפקד מרכז חושן היוצא אל"מ שי שולומון. צילום: דובר צה"ל
"אנחנו לא נבחנים על המלחמה שבין המלחמות (מב"מ)", מסביר שולומון, "יצרנו עוד טווחי תקשורת ומערכות לתמיכה בתמרון עמוק. הגדודים של המרכז מתאמנים לשעת חירום של מלחמה, מתוך רצון לייצר רציפות תפקודית". אחד המהלכים, לצורך הנושא, שביצע צה"ל בשנים האחרונות הוא רכש של מאות אנטנות לוויין במטרה למשוך את רוחב הפס לאן שהטנקים נוסעים. עם זאת, שאלת רוחב הפס הלווייני בעת מלחמה מהווה אתגר.
אחד הפתרונות שצה"ל רוצה ליישם הוא רשת אד-הוק (MANET) שתאפשר תקשורת בנתק לקבוצת כלים. ישנן מספר חברות ביטחוניות בארץ שמספקות פתרונות כאלו לצבאות זרים. צה"ל גם רכש מכשירי קשר חדשים מבוססי רדיו תוכנה שיאפשרו בבוא העת רשת כזו.
היבט נוסף להכנה למלחמה הוא פיתוח התקשוב הרב-זרועי. מאז צוק איתן, שהיווה נקודת מפנה בנושא, הבינו בצה"ל שתקשוב אחוד הוא מכפיל כוח, ולכן התחילו לבצע שינויים, בעיקר בין היבשה לחיל האוויר. "ההסתכלות על בניין הכוח השתנתה", מסביר שולומון, "אנחנו אחראים על השרדת תשתיות ורציפות תפקודית, וההסתכלות היא איך, באמצעות רשתות, מגבים את כלל הזרועות. יש מספר פרויקטים משותפים ביבשה ובאוויר שאנחנו כאגף התקשוב נותנים להם מענה מקצה לקצה. המטרה היא למצות את היתרון היחסי של כל זרוע בהיבטים של התקשוב".
לחפש עוד ממדים
תחום נוסף שהעסיק את חושן בתקופה האחרונה הוא בניין כוח והפעלתו למטרת פעילות בממד הסייבר. אמנם תחום הסייבר מופעל תחת זרוע ייעודית באגף התקשוב, אך חושן אחראית להפעלה בפועל של תשתיות תקשורת, ולכן חלק מהפעילות נעשית בגדודים הרלוונטיים. שולומון לא מפרט הרבה בשל הסיווג, אך ניכר כי הנושא העסיק אותו רבות. "חל שינוי גם בדרך בה אנו ניגשים לתקלה. אם פעם חשבנו רק על תקלה תפעולית, כיום מחפשים עוד ממדים. עשינו שינויים גם ב-SOC. בעבר היו שני מרכזי ניטור - לתקשורת ויישומים - כעת איחדנו אותם".
אילוסטרציה: דובר צה"ל
המהלך של חושן תואם מגמה בעולם ההגנה בסייבר באזרחות. הבנה שהכל קשור בהכל. שיטת הפעלת כוח בסילואים לא תעבוד מול יריב מיומן, ולכן יש צורך להסתכל על כל שכבות הרשת בצורה הוליסטית. "אנו עוסקים בניטור ובקרה, הפעלת SOC וחקירות של אירועים בתחום שלנו", מסביר שולומון.
הפעילות בתחום הסייבר כאמור אינה שונה במהות ממהלכים שמבצעים ארגונים מסחריים. אחד מהם הוא סגמנטציה של הרשת. לא אעמיק, אך אם בעבר ביצוע הסגמנטציה היה מבוסס בעיקרו על VLAN, שחילק את הרשת לאזורים, כיום הפתרונות 'עלו' במודל OSI ומאפשרים סגמנטציה גם ברמת היישומים. עד רזולוציה של יישום בודד. סגמנטציה מאפשרת, בין היתר, ליישם עוד אמצעים תחת השם הכולל תפיסת "אפס אמון" (Zero Trust) בין סביבות שונות. (כלומר, זיהום חלק אחד לא מתפשט לחלקים אחרים).
