נטרול מרחוק: הפתרון להתמודדות עם מוקשים

איום השימוש במוקשים, בעיקר זה שמגיע מכיוונה של איראן, הופך להיות משמעותי יותר. דרך אפקטיבית להתמודדות עם האיום היא שימוש בכלים בלתי מאוישים. היתרונות, החסרונות והאתגרים - סקירה

 
נטרול מרחוק: הפתרון להתמודדות עם מוקשים

הפגיעה במכלית הנפט האיראנית. נפגעה ממוקשים? צילום: AP

בחודשים יולי עד ספטמבר 2019 נפגעו מספר אוניות סוחר במהלך הפלגתן בים האדום ובמפרץ הפרסי. ההערכות שניתנו אז נגעו באפשרות שהפגיעה באוניות נגרמה ממוקשים ימיים. השימוש במוקשים ימיים הינו עתיק יומין, והשימוש בהם נעשה במלחמות העולם, מלחמת איראן-עיראק, מלחמת יום הכיפורים ובעוד אינספור אירועי לחימה בים.

יותר מכך, בחינת האימונים והתרגילים של משמרות המהפכה האיראניים מצביעה על שימוש משמעותי של כוחות אלה במיקוש ימי, אשר פיזורו המהיר במפרץ הפרסי, יאפשר לאיראנים לסגור כמעט הרמטית את המפרץ הפרסי. האימונים האיראניים נסמכים על תורת לחימה אשר פותחה ונוסתה במהלך מלחמת איראן-עיראק ופגעה משמעותית ביכולת הצי האמריקני לסייע לעיראק דרך הים.

ביטחון בכל מקום: בואו לעקוב אחרינו באינסטגרםבפייסבוק ובטוויטר

המוקשים הימיים, אשר הפעלתם פשוטה ומחירם זול, מאפשרים לצד המפעיל אותם לייצר אפקט משמעותי של מצור ימי על הצד היריב ומניעת גישה ימית לאזורים בהם פוזר המיקוש.

קיימים מספר סוגים של מוקשים ימיים, אשר ניתן לסווגם על פי אופן השימוש בהם. הסוג הראשון הוא מוקשים הצפים על פני המים ומופעלים באמצעות חישה מרחוק או הקשה במטרתם. הסוג השני, הם מוקשים ימיים המוצבים על פני קרקעית הים. מוקשים אלו מופעלים באמצעות חיישנים אקוסטיים (המודדים את הרעש המתפשט במים הנוצר כתוצאה מהפלגת כלי השיט) או באמצעות חיישנים חשמליים (המודדים את השינויים בשטף החשמלי שנוצרים במים בעקבות הפלגת כלי השיט). מדידת החיישן מפעילה את המוקש, אשר עולה מהקרקעית אל פני הים ופוגע במטרה. הסוג השלישי והאחרון הוא מוקשים אשר צפים בעומק מסויים ופועלים בדומה למוקשי הקרקעית.

המוקשים הימיים קשים מאוד לגילוי ואף יותר מכך קשים לנטרול. חילות ים בעולם עושים מאמצים שונים לפיתוח מערכות, הנישאות על כלי שיט ומסוקים ימיים, לגילוי ונטרול של המוקשים. אחד הפתרונות היעילים ביותר לכך הם כלי השיט הלא מאוישים.

לנטרל ללא מגע אדם

בניגוד לממד האווירי בו נעשה שימוש רב בכלי טיס לא מאוישים, בממד הימי השימוש בכלים לא מאוישים דל יחסית, ועיקרו כיום במשימות אזרחיות (לרוב עבור מחקר אוקיאונוגרפי אקדמי ויישומי), משימות שיטור והגנת נמלים. הפעלת כלים לא מאוישים במשימות צבאיות דל יחסית במדינות העולם השונות, ובין המדינות השונות המפעילות כלים כאלה ניתן לציין את ישראל, ירדן, סינגפור, איראן, ארצות הברית, בריטניה ומדינות נוספות באירופה.

במספר מדינות מתנהלים מחקרים לבחינה ולפיתוח תפיסות, תורות לחימה ויישומים שונים של כלי לא מאוישים, ומספר מדינות, בעיקר באירופה, החלו תהליכים של ניסויים ובדיקות של פלטפורמות לא מאוישות, אשר משמשות לפיתוח יכולות, טכנולוגיות ובחינת תרחישים ואופן ההפעלה של הפלטפורמות הלא מאוישות בלחימה ובשגרה.

בישראל מתנהל פיתוח של מספר כלי שיט לא מאוישים בשני כיוונים מרכזיים. האחד, כלי שיט שנועד לגילוי וללוחמה נגד צוללות (כולל יכולת שהוכחה לירי טורפדו. הכיוון השני הוא כלים למטרות אבטחת נמלים, כולל יכולת ירי מתותחים וטילים לטווחים קצרים, וכן כלי שיט לא מאוישים בעלי יכולת להפעיל אמצעי לוחמה אלקטרונית.

המעבר לפיתוח פלטפורמות לא מאוישות ולבחינת השימוש בהן נובע ממספר גורמים. ראשית, צורך מבצעי לפעול במתארי לחימה בקרבת החוף (Littoral Warfare) ובמתארי לחימה א-סימטריים. הגורם השני נובע מקיומן ובשלותן של טכנולוגיות, המאפשרות פיתוח כלים לא מאוישים בים. הגורם השלישי, הוא צמצום תקציבי הביטחון בעיקר במדינות המערב, הגורם גם לציי ים לחשוב ולפעול לצמצום עלויות הקיום שלהם. כלים לא מאוישים מאפשרים צמצום עלויות משמעותי מאוד, הן בהיבט רכש כלי שיט והן בהיבטים של הפעלתם ותחזוקתם. הגורם האחרון להאצת פיתוח הפלטפורמות הלא מאוישות הוא השאיפה למנוע פגיעה בחיי אדם ולסכנם במינימום הניתן.

הקטנת סיכונים ועלויות

ניתן לציין מספר יתרונות לשימוש בכלים לא מאוישים לפעילות הצבאית הימית, ובמיוחד למשימות גילוי ונטרול מיקוש ימי: אוטונומיות - היכולת לבצע משימות באופן עצמאי, לפרקי זמן ממושכים, עשוי להוות מכפיל כוח לחיל ים ולסייע בידו לבצע משימות חשובות ומורכבות; הקטנת סיכונים - הקטנת חשיפת לוחמים לסיכונים (מיריבים או מפגעי טבע); פריסה והפעלה מפלטפורמות שונות - ניתן לשלח כלים לא מאוישים מכלי שיט אחרים למגוון רחב של משימות.

בנוסף ישנן סיבות נוספות: התמדה - התמודדות עם מצבי ים שונים והמשך המשימה, ללא סיכון אנשי הצוות או הפסקת משימה במצבי מזג אוויר חריגים; עלות כלכלית - העלות הכלכלית של פלטפורמות לא מאוישות נמוך מאוד בהשוואה לפלטפורמות מאוישות, הן בהיבט הרכש, כוח האדם הנדרש לתחזוקה והפעלה והן בהיבט עלויות האימון וההדרכה והתחזוקה; גנריות - ניתן לעשות שימוש בפלטפורמות אזרחיות קיימות וברכיבים אזרחיים אחרים, זולים, מיידיים לשימוש (ללא פיתוח) ורובוסטים; מודולריות - ניתן לשלב בכלי השיט מודולים שונים (למשל תקיפה, לוחמת צוללות, איסוף מודיעין או לוחמה אלקטרונית) ובכך לשנות בקלות יחסית את ייעודם ומשימתם.

היכולות המרכזיות הנדרשות מכלי שיט לא מאוישים למשימות לחימה במיקוש: יכולת עבודה ושרידות בים גבוה ובזרמים חזקים; זמן שהייה ארוך בים; רובסטיות ויכולת עמידה במשימות ארוכות ובטווחים רחוקים בהיבטי אמינות, כשירות ואנרגיה; הגנה פיזית על כלי השיט (מפני השתלטות עוינת או תקיפת כלי השיט על ידי חימוש); חסינות מתקיפות סייבר; עלות נמוכה (עלות הרכש ועלות התחזוקה).

האתגרים שמציבים כלי שיט בלתי מאוישים

חילות ים, המבקשים להטמיע כלים לא מאוישים כחלק מיכולותיהם, ניצבים בפני מספר אתגרים. האתגר הראשון הוא תרבותי. חילות ים בעולם הם מטבעם שמרניים, במיוחד בדרגי מקבלי ההחלטות, ומתקשים לקבל שינויים בכלל ובפרט שינויים להכנסת כלים לא מאוישים, אשר יחליפו במשימותיהם כלים מאוישים או שיפעלו במשותף עם כלים מאוישים.

האתגר השני הוא גיבוש אסטרטגיית ותפיסת הפעלה כוללת, לרבות הגדרת משימות כלי השיט, אופן השתלבותם במשימות הכוללות של החיל ובאסטרטגיית הפעולה בתרחישי לחימה שונים (בטחון שוטף ובעימות), גיבוש תהליכי שליטה ובקרה (לרבות סמכויות פתיחה באש מכלים לא מאוישים בהם משולבים אמצעי לחימה ועמדות הבקרה והשליטה נמצאות בחוף או על כלי שיט אחר) ועוד.

אתגר שלישי הינו אתגר ההגנה על כלי השיט, לו מספר היבטים אותם ניתן לציין. הראשון שבהם הוא הגנה פיזית על כלי השיט, ובמיוחד על כלים בעלי רמת אוטונומיות גבוהה, מפני חטיפה והשתלטות. בהקשר זה ניתן לציין כדוגמה את חטיפת כלי השיט התת מימי הלא מאויש האמריקאי על ידי חיל הים הסיני בדצמבר 2016. ההיבט השני הינו הגנה על כלי השיט מפני חימושים שונים (מכדורים, פגזים ועד טילים). ההיבט הנוסף הוא הגנה מפני איומי סייבר ולוחמה אלקטרונית, במיוחד עבור כלי שיט הנשלטים על ידי ערוצי תקשורת.

קבוצת האתגרים הנוספת הם אתגרים טכנולוגיים, המאפשרים פיתוח יכולות לכלי השיט. מבין האתגרים הטכנולוגיים המשמעותיים ביותר ניתן לציין אנרגיה (להפעלה ממושכת של כלי השיט ומערכותיו), מערכות ניווט מדויקות, מזעור סנסורים (לשם הקטנת הספק ויכולת שילוב בכלי השיט) תוך שמירה על ביצועיהם ואמינות גבוהה, תקשורת חסינה, חשאית ומוצפנת ויכולת עבודה אוטונומית ברשת תוך תיאום בין כלל כלי השיט.

אולי יעניין אותך גם