משלב האיסוף ועד הטיל למיטה: המודיעין לקראת תקיפות מדויקות
תוצאות מבצע החיסול הממוקד בעזה מעידות על איכות המודיעין שהושג. עד לפגיעה המדויקת במיטה של בכיר הג'יהאד יש דרך ארוכה ומורכבת של השגת מידע. כך הכל קורה
אייל פינקו
| 14/11/2019
אתמול חיסלה ישראל את בההא אבו-אלעטא, מפקד החטיבה הצפונית בזרוע הצבאית של ארגון הגא"פ ברצועת עזה. אבו-אלעטא נחשב לאחד המנהיגים הבכירים של הזרוע הצבאית של גא"פ ברצועה, וידוע כיד ימינו של ראש הזרוע הצבאית של הארגון.
ביטחון בכל מקום: בואו לעקוב אחרינו באינסטגרם, בפייסבוק ובטוויטר
הגא"פ הוא ארגון טרור סוני הפועל בחסות איראנית ברצועה, במקביל לחמאס. במשך השנים האחרונות פעלה איראן לטיפוח ופיתוח שני ארגוני הטרור במקביל, החמאס השיעי והגא"פ הסוני. במסגרת מאמצים אלה אימנה וציידה איראן את שני הארגונים במיטב אמצעי הלחימה ותורות הלחימה שלה. שני הארגונים הם בעלי אינטרסים שונים זה מזה ואינם פועלים בהכרח זה לצד זה. כך, איראן למעשה מבטיחה לעצמה שליטה והשפעה ברצועת עזה, המשמשת כאזור פעולה איראני נגד ישראל.
כמעט במקביל לחיסולו של בהא אבו- אלעטא, הואשמה ישראל על ידי הסורים כי ביצעה תקיפה בדמשק. באותו אירוע, כידוע, הותקף ביתו של בכיר בארגון הג'יהאד האסלאמי, אכרם עג'ורי, החבר בלשכה המדינית של הארגון. בתקיפה נהרגו בנו של הבכיר ועוד שישה נפצעו.
במבט מדיני אסטרטגי, יש בשתי התקיפות, שבוצעו בעזה וזו שיוחסה לישראל בדמשק, אמירה ואות אזהרה לארגון הג'יהאד האיסלמי ובעיקר לאיראן, על כך שאין בכוונת ישראל לשבת בחיבוק ידיים אל מול המהלכים האיראניים במזרח התיכון.
המנוע המודיעיני מאחורי החיסולים
מעבר למסר זה, מעניין להבין מה הוא המנוע הנסתר, העומד מאחורי התקיפות. בקצה המבצעי של התקיפות עומד חיל האוויר, אשר מביא לידי ביטוי יכולות מבצעיות וטכנולוגיות מצויינות של פלטפורמות ואמצעי לחימה. אותן יכולות מאפשרות ביצוע תקיפה מדויקת מאוד וכירורגית נגד מטרות איכות, הממוקמות בלב שכונות מגורים ופגיעה מינימאלית בבלתי מעורבים.
המנוע הנסתר הזה הוא המודיעין האיכותי, המאפשר את המבצעים והתקיפות המדויקות. מאמצי המודיעין, המכונה מודיעין למטרות, הם מאמצים המתבצעים ברמות שונות ונאספים באמצעים שונים על מנת לאתר מטרות ואישים, שהופכים ליעדי התקיפה.
מסייבר ועד גורמי השטח
ככלל, מודיעין המטרות נאסף באמצעות הפעלת סוכנים בשטח, באמצעות הפעלת אמצעי סיגינט (מודיעין אותות אלקטרוני), המאפשר מעקב אחר שיחות טלפון ואמצעי תקשורת, באמצעותם ניתן לאתר במדויק את מיקום האנשים והיעדים. כמו כן, נעשה שימוש באיסוף מידע חזותי (מטוסי סיור, כלי טיס לא מאוישים וצילומי לוויין) על היעד וסביבתו, ובאמצעות איסוף במרחב הסייבר.
המידע הנאסף על ידי גורמי המודיעין השונים מאפשר לחוקרי המודיעין להגיע למיקומו המדויק של היעד, להבין את המתרחש בו ואת שגרת פעולתו, וכך להכין את יעדי התקיפה ולהצביע על התזמון הרצוי לביצועה. האתגרים העומדים בפני גופי המודיעין השונים להכנת יעדי התקיפה הם רבים. אך מבין העיקריים שבהם ניתן לציין את אתגרי האיסוף, ההערכה וההטעמה.
אתגרי המודיעין
אתגר האיסוף כולל את המאמצים המבוצעים על ידי סוכנויות האיסוף השונות, תיאומם והפעלת יכולות מודיעיניות בממד האנושי, התקשורתי החזותי והסייבר. מאמצי איסוף אלו הינם ארוכי טווח, והפעלתם דורשת משאבים רבים של זמן, תקציבים, טכנולוגיה והון אנושי.
אתגר ההערכה כולל את ליקוט הידיעות, זו אחר זו, העולות כפירות מאמצי האיסוף, ומאפשרות את בניית הפאזל המודיעיני המורכב מאד, והבנת תמונת המציאות ויעדי היריב.
לאתגר ההטמעה שני ממדים. הממד הראשון הינו השיח שבין חוקרי המודיעין, המלקטים את ידיעות המודיעיניות ובונים את תמונת המודיעין, לבין גורמי האיסוף לשם חידוד פערי המידע, הידוק ודיוק מאמצי האיסוף. הממד השני הוא השיח המתנהל בין חוקרי המודיעין לגורמים המבצעיים, המאפשר הבנה של האתגרים והמגבלות המבצעיים מחד, ומאידך על צורכי המידע הנדרש לשם ביצוע התקיפות והפעילות המבצעית.
שתי התקיפות שבוצעו בעזה ובדמשק, שיוחסה לישראל על ידי סוריה, מצביעות על איכות המודיעין שנאסף. אותו מידע מאפשר לבצע תקיפות מדויקות מאוד, תוך הבנה בזמן אמת על מיקומם של יעדי התקיפה מחד, ומאידך מצביעות על איכות השיח המתנהל בין דרגי האיסוף, המחקר והמבצעים. שיח כזה מביא לידי ביטוי את עליונות המודיעין והיכולת להוציאו מהכוח אל הפועל במבצעי התקיפה.
תוצאות מבצע החיסול הממוקד בעזה מעידות על איכות המודיעין שהושג. עד לפגיעה המדויקת במיטה של בכיר הג'יהאד יש דרך ארוכה ומורכבת של השגת מידע. כך הכל קורה
אתמול חיסלה ישראל את בההא אבו-אלעטא, מפקד החטיבה הצפונית בזרוע הצבאית של ארגון הגא"פ ברצועת עזה. אבו-אלעטא נחשב לאחד המנהיגים הבכירים של הזרוע הצבאית של גא"פ ברצועה, וידוע כיד ימינו של ראש הזרוע הצבאית של הארגון.
ביטחון בכל מקום: בואו לעקוב אחרינו באינסטגרם, בפייסבוק ובטוויטר
הגא"פ הוא ארגון טרור סוני הפועל בחסות איראנית ברצועה, במקביל לחמאס. במשך השנים האחרונות פעלה איראן לטיפוח ופיתוח שני ארגוני הטרור במקביל, החמאס השיעי והגא"פ הסוני. במסגרת מאמצים אלה אימנה וציידה איראן את שני הארגונים במיטב אמצעי הלחימה ותורות הלחימה שלה. שני הארגונים הם בעלי אינטרסים שונים זה מזה ואינם פועלים בהכרח זה לצד זה. כך, איראן למעשה מבטיחה לעצמה שליטה והשפעה ברצועת עזה, המשמשת כאזור פעולה איראני נגד ישראל.
כמעט במקביל לחיסולו של בהא אבו- אלעטא, הואשמה ישראל על ידי הסורים כי ביצעה תקיפה בדמשק. באותו אירוע, כידוע, הותקף ביתו של בכיר בארגון הג'יהאד האסלאמי, אכרם עג'ורי, החבר בלשכה המדינית של הארגון. בתקיפה נהרגו בנו של הבכיר ועוד שישה נפצעו.
במבט מדיני אסטרטגי, יש בשתי התקיפות, שבוצעו בעזה וזו שיוחסה לישראל בדמשק, אמירה ואות אזהרה לארגון הג'יהאד האיסלמי ובעיקר לאיראן, על כך שאין בכוונת ישראל לשבת בחיבוק ידיים אל מול המהלכים האיראניים במזרח התיכון.
המנוע המודיעיני מאחורי החיסולים
מעבר למסר זה, מעניין להבין מה הוא המנוע הנסתר, העומד מאחורי התקיפות. בקצה המבצעי של התקיפות עומד חיל האוויר, אשר מביא לידי ביטוי יכולות מבצעיות וטכנולוגיות מצויינות של פלטפורמות ואמצעי לחימה. אותן יכולות מאפשרות ביצוע תקיפה מדויקת מאוד וכירורגית נגד מטרות איכות, הממוקמות בלב שכונות מגורים ופגיעה מינימאלית בבלתי מעורבים.
המנוע הנסתר הזה הוא המודיעין האיכותי, המאפשר את המבצעים והתקיפות המדויקות. מאמצי המודיעין, המכונה מודיעין למטרות, הם מאמצים המתבצעים ברמות שונות ונאספים באמצעים שונים על מנת לאתר מטרות ואישים, שהופכים ליעדי התקיפה.
מסייבר ועד גורמי השטח
ככלל, מודיעין המטרות נאסף באמצעות הפעלת סוכנים בשטח, באמצעות הפעלת אמצעי סיגינט (מודיעין אותות אלקטרוני), המאפשר מעקב אחר שיחות טלפון ואמצעי תקשורת, באמצעותם ניתן לאתר במדויק את מיקום האנשים והיעדים. כמו כן, נעשה שימוש באיסוף מידע חזותי (מטוסי סיור, כלי טיס לא מאוישים וצילומי לוויין) על היעד וסביבתו, ובאמצעות איסוף במרחב הסייבר.
המידע הנאסף על ידי גורמי המודיעין השונים מאפשר לחוקרי המודיעין להגיע למיקומו המדויק של היעד, להבין את המתרחש בו ואת שגרת פעולתו, וכך להכין את יעדי התקיפה ולהצביע על התזמון הרצוי לביצועה. האתגרים העומדים בפני גופי המודיעין השונים להכנת יעדי התקיפה הם רבים. אך מבין העיקריים שבהם ניתן לציין את אתגרי האיסוף, ההערכה וההטעמה.
אתגרי המודיעין
אתגר האיסוף כולל את המאמצים המבוצעים על ידי סוכנויות האיסוף השונות, תיאומם והפעלת יכולות מודיעיניות בממד האנושי, התקשורתי החזותי והסייבר. מאמצי איסוף אלו הינם ארוכי טווח, והפעלתם דורשת משאבים רבים של זמן, תקציבים, טכנולוגיה והון אנושי.
אתגר ההערכה כולל את ליקוט הידיעות, זו אחר זו, העולות כפירות מאמצי האיסוף, ומאפשרות את בניית הפאזל המודיעיני המורכב מאד, והבנת תמונת המציאות ויעדי היריב.
לאתגר ההטמעה שני ממדים. הממד הראשון הינו השיח שבין חוקרי המודיעין, המלקטים את ידיעות המודיעיניות ובונים את תמונת המודיעין, לבין גורמי האיסוף לשם חידוד פערי המידע, הידוק ודיוק מאמצי האיסוף. הממד השני הוא השיח המתנהל בין חוקרי המודיעין לגורמים המבצעיים, המאפשר הבנה של האתגרים והמגבלות המבצעיים מחד, ומאידך על צורכי המידע הנדרש לשם ביצוע התקיפות והפעילות המבצעית.
שתי התקיפות שבוצעו בעזה ובדמשק, שיוחסה לישראל על ידי סוריה, מצביעות על איכות המודיעין שנאסף. אותו מידע מאפשר לבצע תקיפות מדויקות מאוד, תוך הבנה בזמן אמת על מיקומם של יעדי התקיפה מחד, ומאידך מצביעות על איכות השיח המתנהל בין דרגי האיסוף, המחקר והמבצעים. שיח כזה מביא לידי ביטוי את עליונות המודיעין והיכולת להוציאו מהכוח אל הפועל במבצעי התקיפה.
