מנהרת הזמן: הנשר המשטרתי מפקח מלמעלה

כבר בשנותיה הראשונות של משטרת ישראל היא הקימה טייסת קלה למניעת הסתננות ואיתור נעדרים. תזכורת בטור השבועי של אפרים

 

מנהרת הזמן: הנשר המשטרתי מפקח מלמעלה

מטוס ססנה 170 בטייסת המשטרה. באדיבות אתר בית מורשת משטרת ישראל www.policemuseum.org.il

שנת 1950 לא הייתה קלה למדינת ישראל בכלל ולמשטרה בפרט: מלחמת העצמאות, שהסתיימה זמן קצר קודם לכן, הותירה אלפי משפחות שכולות והרס רב; במשק שרר מיתון כבד, שחייב להטיל משטר צנע וקיצוב; העלייה ההמונית גרמה למצוקות דיור ותעסוקה חמורות; ומסתננים חדרו לשטח המדינה מדי לילה. לכל אלה היו השלכות על המשטרה, אשר נדרשה להתמודד עם תופעות חמורות של פשיעה, פלילית וביטחונית.

דווקא על רקע זה לא ברור מדוע החליט המפקח הכללי בדצמבר 1950 להקים טייסת משטרתית, שנקראה אז “חוליית סיור אווירי” ובה ארבעה טייסים ומספר מטוסים קלים. הטייסים, קבע סגן המפקח הכללי, עמוס בן גוריון, לא יבחרו מבין יוצאי חיל-האוויר, אלא יהיו שוטרים מן השורה, שיצטרפו לקורס הטיס הצבאי. מועמדים מתאימים היו שוטרים בדרגת סמל, בעלי “בריאות מעולה ביותר” והשכלה תיכונית.

טייסת המשטרה נוסדה בשנת 1952 וכללה מטוסים קלים מסוג פייפר פייסר (Piper PA-20 Pacer), פייפר טריפייסר (PA-22 Tri-Pacer) וססנה 170 .היחידה פעלה משדה דב ואת המטוסים תחזקו המכונאים של הטייסת הקלה בחיל האוויר (טייסת 100). ארבעת הטייסים-השוטרים הראשונים הוכשרו על ידי צה”ל במשך כשנה. אליהם הצטרפו עם הזמן גם יוצאי חיל האוויר. על היחידה פיקד מפקח אליעזר בן-יצחק, שהתחיל את שירותו המשטרתי כזקיף בנמל חיפה. משימתה העיקרית של טייסת המשטרה הייתה לסייר לאורך גבולות המדינה, במטרה לסכל את פעילות המסתננים והמבריחים.

בנוסף, סייעו המטוסים גם במשימות משטרתיות שגרתיות, כגון איתור נעדרים.  במאמר בביטאון המשטרה “999” בשנת 1954 נכתב: "מאז הופעל לראשונה מטוס-הסיור של המשטרה, נהפכה קערת המסתננים והמבריחים על פיה. נפקקו נתיבי הסתננות והברחה, שעד אז כמעט ולא הייתה גישה אליהם מצד סיירי קרקע; נתגלו דרכי הברחה והסתננות נסתרות, ונבלמה גניבת תבואות משדותינו ורעיית בקר-מסתנן על אדמותינו".

השתתפותה של הטייסת בפעילות צה"ל

בעיצוב הסמל לטייסת בחרו אנשי היחידה כנפי טיס, שקיבלו מחיל האוויר עם כפתור פליז מבריק, עליו התנוסס סמל המשטרה. שילוב זה, שהיה אולי אלתור פשוט, סימל את התכלית הכפולה של הטייסת, אשר בזמן מלחמה פעלה תחת פיקוד צה”ל (בדומה למשמר הגבול ולסירות השיטור הימי).

במבצע קדש באוקטובר 1956, בהתאם לסיכום עם צה”ל, עברה טייסת המשטרה לרשות חיל-האוויר. מטוסי היחידה ביצעו משימות תובלה, סיור וקישור שונות במהלך המערכה וסייעו לכוחות הקרקע. ב-6 בנובמבר 1956, בתום המערכה, הוטל על הטייס בנימין גורדון להטיס את מפקד פיקוד הדרום, אל"מ אסף שמחוני וקצין נוסף, סא"ל אשר דרומי, מטקס הניצחון בשארם א-שיח’ לרמת דוד. גורדון, שעבר למשטרה במאי 1956, לאחר שירות בן ארבע שנים בטייסת הקישור של חיל האוויר, התבקש ע"י אל”מ שמחוני וסא”ל דרומי להביאם לביקור ביחידות צה”ל בא-טור ומשם יצאו צפונה.

בשלב זה, נראה כי שמחוני, שהיה בעל הכשרה מסוימת בטיסה, ביקש להטיס את המטוס בעצמו. למרבה הצער, בשל רוחות חזקות שנשבו באותו הערב, נסחף המטוס לירדן והתרסק באזור עג’לון. גופותיהם של גורדון, דרומי ושמחוני, שנהרגו בהתרסקות, הוחזרו על ידי הירדנים לאחר מספר ימים. מפקח בנימין גורדון ז"ל היה החלל הראשון של טייסת המשטרה.

לאחר מבצע קדש חזרה הטייסת לפעול בשירות המשטרה. עם זאת, השיפור במצב הביטחון ובמיוחד הצמצום הדרמטי בהסתננות בעקבות הלחימה, הפחית את הצורך בשירותיה. במקביל, גרמה מצוקה כלכלית לירידה בשכר הטייסים במשטרה לעומת השכר לאנשי חיל האוויר. סיבות אלה ואחרות עמדו בבסיס ההחלטה לפרק את היחידה בשנת 1966. מטוסי המשטרה וטייסיה היו לזיכרון עמום, שנשמר רק בדפיו המצהיבים של “999 : על פני הגבול מכירים כבר את טרטורו מטוס המשטרה. הוא נוסך הרגשת בטחון ועידוד, הרגשה של “נשר יעיר על קינו”. חובבי רדיו יכולים לקלוט במשך מרבית שעות היום את קריאתו של הטייס במדים הכחולים, מפקח-ראשון במשטרת ישראל, המכריז – לידיעת תחנות המשטרה השונות – על פעולותיו החיוניות: “הלו, הלו, אני נמצא מעל לגבול…”

תודה לבית מורשת משטרת ישראל בבית שמש

אולי יעניין אותך גם