האתגרים של צה"ל בלחימה מול גרילה וטרור
בספרו, בוחן ד"ר אהוד עילם את דפוסי הפעולה של הארגונים הלא מדינתיים, שפועלים נגד ישראל ב-70 שנותיה
אפרים לפיד
| 15/10/2019
צה"ל מול הגרילה והטרור – דפוסי פעולה מרכזיים של צה"ל" ושל הגרילה והטרור במסגרת המאבק ביניהם, 2018-1948, מאת אהוד עילם, הוצאת מערכות ומודן, 2019
אתגר גדול לקח על עצמו ד"ר אהוד עילם בבואו לבחון את דפוסי הפעולה של הארגונים הלא-מדינתיים המתמודדים עם ישראל ב-70 שנותיה והתשובה של צה"ל לאיום זה. הבחינה מתייחסת לנושאים המוכרים כמו בניין הכוח, הפעלת הכוח, תקיפה באש ולוחמה זעירה. שנים רבות היה עימות זה מקביל ללחימה העיקרית מול הצבאות הסדירים של שלוש מדינות האויב המרכזיות – מצרים, סוריה וירדן.
הספר הוא סקירה היסטורית ופונקציונלית של נושאים עיקריים בלחימה בעצימות נמוכה, המחייבת שיטות ואמצעים שונים בהרבה מלחימה בשדה הקרב הקלסי – מטוסים, טנקים, תותחים חי"ר, כלי שיט ותומכי הלחימה. פרק חשוב מוקדש להשוואה למדינות מערביות אחרות המוצאות עצמן לאורך שנים בעימות בארגוני טרור רחוקים מארצם. מצד אחד – אנחנו לא לבד ומאידך מעניין לראות כמה אנו שונים, יצירתיים ומיוחדים. בולטת בספר המסקנה כי ההכרעה בעימות עם טרור וגרילה מאד מורכבת וחמקמקה. ברוב השנים, העדיפה ישראל לנקוט בגישה מגננתית או בתגובה מוגבלת.
פרק יוצא דופן, אשר לא ברור איך הוא קשור ליריעת העל של הספר, עוסק בשיתוף פעולה ויריבות בין ישראל למדינות וארגונים במזרח התיכון, כמו יחסי ישראל עם סוריה ואיראן (2011-2000) או השלכות מלחמת האזרחים בסוריה מאז 2011.
מעניין להדגיש כי החוקר מקדיש שני פרקים להיבט האנושי של נפגעים – חללים, פצועים, חטופים, שבויים ונעדרים. זו נקודת מבט אופיינית למערכת השיקולים המדינית והחברתית בישראל – שאלת המחיר (מילה מכובסת לאובדן חיי אדם). לא בכל מחקר ניתן לסוגיה זו משקל כה בולט (ובצדק).
הספר עמוס במקורות ביבליוגרפיים ויכול לשמש כלי עזר טוב לסטודנטים ולחניכים צבאיים בהכנת מחקרים על אירועי טרור וגרילה והבנת מקומו של הנושא בביטחון הלאומי של ישראל.
בספרו, בוחן ד"ר אהוד עילם את דפוסי הפעולה של הארגונים הלא מדינתיים, שפועלים נגד ישראל ב-70 שנותיה
צה"ל מול הגרילה והטרור – דפוסי פעולה מרכזיים של צה"ל" ושל הגרילה והטרור במסגרת המאבק ביניהם, 2018-1948, מאת אהוד עילם, הוצאת מערכות ומודן, 2019
אתגר גדול לקח על עצמו ד"ר אהוד עילם בבואו לבחון את דפוסי הפעולה של הארגונים הלא-מדינתיים המתמודדים עם ישראל ב-70 שנותיה והתשובה של צה"ל לאיום זה. הבחינה מתייחסת לנושאים המוכרים כמו בניין הכוח, הפעלת הכוח, תקיפה באש ולוחמה זעירה. שנים רבות היה עימות זה מקביל ללחימה העיקרית מול הצבאות הסדירים של שלוש מדינות האויב המרכזיות – מצרים, סוריה וירדן.
הספר הוא סקירה היסטורית ופונקציונלית של נושאים עיקריים בלחימה בעצימות נמוכה, המחייבת שיטות ואמצעים שונים בהרבה מלחימה בשדה הקרב הקלסי – מטוסים, טנקים, תותחים חי"ר, כלי שיט ותומכי הלחימה. פרק חשוב מוקדש להשוואה למדינות מערביות אחרות המוצאות עצמן לאורך שנים בעימות בארגוני טרור רחוקים מארצם. מצד אחד – אנחנו לא לבד ומאידך מעניין לראות כמה אנו שונים, יצירתיים ומיוחדים. בולטת בספר המסקנה כי ההכרעה בעימות עם טרור וגרילה מאד מורכבת וחמקמקה. ברוב השנים, העדיפה ישראל לנקוט בגישה מגננתית או בתגובה מוגבלת.
פרק יוצא דופן, אשר לא ברור איך הוא קשור ליריעת העל של הספר, עוסק בשיתוף פעולה ויריבות בין ישראל למדינות וארגונים במזרח התיכון, כמו יחסי ישראל עם סוריה ואיראן (2011-2000) או השלכות מלחמת האזרחים בסוריה מאז 2011.
מעניין להדגיש כי החוקר מקדיש שני פרקים להיבט האנושי של נפגעים – חללים, פצועים, חטופים, שבויים ונעדרים. זו נקודת מבט אופיינית למערכת השיקולים המדינית והחברתית בישראל – שאלת המחיר (מילה מכובסת לאובדן חיי אדם). לא בכל מחקר ניתן לסוגיה זו משקל כה בולט (ובצדק).
הספר עמוס במקורות ביבליוגרפיים ויכול לשמש כלי עזר טוב לסטודנטים ולחניכים צבאיים בהכנת מחקרים על אירועי טרור וגרילה והבנת מקומו של הנושא בביטחון הלאומי של ישראל.
