כלים בלתי מאוישים - לקראת המפץ הגדול
תחום הכטב״ם ממשיך לחדור למרחבים חדשים, לפרוץ את גבולות היישומים הביטחוניים ולהתבסס במרחב הפתרונות לצרכים האזרחיים. מניתוח מעמיק עולה כי בשנה זו פועלים כוחות המעמידים את התחום לפני פריצה גדולה
אלון אונגר
| 14/10/2019
אילוסטרציה: Bigstock
מדי שנה נערך מחקר עומק איכותני-יישומי (ולא אקדמי) על שוק הכטב"ם, מגמותיו השונות בעולם ומקומה של מדינת ישראל במהלך. מטרתו להציג את התמונה הכוללת מבעד לפרטים הקטנים, ובכך ייחודו. מחד, חורש המחקר את מרחבי הרשת ואוקיינוס המידע הגלוי לכל ומאידך, ממצה תהליכים אינטימיים של מאות ראיונות ומפגשים אישיים, תצפיות וניתוח תהליכים מקומיים וגלובאליים על המתרחש בשוק ובסביבתו. תוצאות המחקר אשר יובאו במאמר זה, נדרשות לעמוד במבחן ההיסטוריה, כמו גם במבחן הקהל אשר בוחן אותן מדי שנה ביום פרסומו.
אתכם בכל מקום: בואו לעקוב אחרינו באינסטגרם, בפייסבוק ובטוויטר
בהמשך למגמה בשנת 2018, אשר הצביעה על כניסתו של תחום הכטב"ם למרחבים חדשים ובעיקר למרחב הציבורי, ניתוח ממצאי 2019 מצביע על התבגרות של שוק הכטב"ם ויציאה מגבולות המסגרת המסורתית שלו. הדבר משתקף לדוגמא בהאצה מטאורית של תחומי עניין רבים שעד עתה שמרו על ריחוק מהזדהות כלשהי עם תחום הכטב"ם, לצד מגמה של הבשלת תהליכים, שהיוו עד היום מחסומים משמעותיים לצמיחה והטמעה.
ביטחוני, אזרחי, ציבורי ומה שבניהם
תחום הכטב"ם המסורתי עוסק מזה 100 שנים ביישום הביטחוני, בדגש על הצבאי. במאמר שהתפרסם לפני כשנה לקראת כנס UVID 2018 ("כלים בלתי מאוישים במרחבים חדשים") , ניתן דגש על כניסת התחום בשנים האחרונות למרחב האזרחי ובהמשך – למרחב הציבורי.
אולם, בבחינה פרטנית מול בעלי העניין השונים בכל מרחב, נמצא שהם חוששים (ולעיתים אף נמנעים לחלוטין) מפני קשר או מיתוג כלשהו, רחמנא לצלן, עם המרחב השני. החברות הביטחוניות רואות פעמים רבות את עצמן כחברות כטב"ם (UAV\RPV) והשם Drones גורם להם להתנשאות או לביטול. מאידך, חברות ה–Drones האזרחיות, נרתעות מכל קשר לחברות הכטב"ם הביטחוניות עד כדי התנזרות מאירועים משותפים, גם אם יש בהם פוטנציאל עסקי רב.
בראיה מערכתית אסטרטגית, בוודאי בראיית טובתה של מדינת ישראל, כמו גם טובתן של החברות עצמן, חובה כי מרחבים אלה יפעלו ביחד, בצורה הרמונית וסינרגטית. התחום האזרחי הינו, במקרים רבים, הקטר הטכנולוגי ופורץ הדרך בראיה גלובלית. התחום שופע בחדשנות ובקשרים בינלאומיים ענפים המביאים איתם יכולות טכנולוגיות ואנושיות, יחד עם הזדמנויות עסקיות שאינן קיימות במרחב הביטחוני, שכן זהו המרחב העסקי המתפתח יותר בראיה עתידית. מאידך, העומק רב השנים אשר קיים במרחב הביטחוני, תקציבי המו"פ, כמו גם החיפוש המתמיד אחר פתרונות מבצעיים – מהווה כר נרחב לשיתוף פעולה מושכל.
ניתן להבין זאת בדוגמא הבאה: תפיסתית – השמדת מזיקים בשדה חקלאי, כמוה כסגירת מעגל במשימת סיכול ממוקד ביטחונית הכוללת - מודיעין מקדים ועיתי, גילוי – הכרה – וזיהוי ממוקדים של המטרה (המזיק), הכוונת כוחות ייעודיים למטרה עם חימוש מתאים מבלי לפגוע בבלתי מעורבים (ריסוס ממוקד בנקודה) ודיווח תוצאות. בכך, תורמת דרך החשיבה הביטחונית לבניית התפיסה המערכתית בביצוע משימות חקלאיות, מאידך – הפתרונות הטכנולוגיים המיושמים בחקלאות, לעיתים בשל הכרח כלכלי, כדוגמת הצורך לפעול בריבוי כלים/להקות או גם פיתוחים טכנולוגיים כדוגמת מטע"דים מולטי-ספקטרליים או מזעור אופטיקה לטובת מענה למערכות קלות – מקנים תרומה משמעותית של התחום האזרחי לביטחוני.
כיום, אנשי החזון והחדשנות, בעיקר במגזר הביטחוני, מסירים חסמים וחששות ומבינים את הפוטנציאל הטמון בחיבור זה. התעשיות הביטחוניות הגדולות במדינת ישראל, דוגמת תע"א, רפאל, אלביט, כמו גם חברות מובילות בעולם (באוינג, איירבאס ועוד) מנסות להקים מרכזי חדשנות ולחבק את התעשיות האזרחיות הקטנות והסטרטאפים, אשר מצדם מגלים חשדנות רבה וחשש שחיבוק זה יהפוך לחיבוק דב, כדוגמת הצורך לפעול תחת בקרה של משרד הביטחון בפיקוח הייצוא. מן הראוי שנעודד פעילות משותפת של המרחבים הללו ונצמצם את החסמים הקיימים לייצוא יישומים אזרחיים בתחום הכטב"ם. בכנס UVID 2019 יינתן דגש לסינרגיה ולעידוד הקשר בין המרחבים השונים.
יותר "פתרונות חכמים" ופחות "מערכות כטב"ם"
התהליך האבולוציוני בתחום הכטב"ם השתנה עם השנים מעיסוק בפלטפורמה (Vehicle) להבנה כי מדובר במערכת של מערכות (System of Systems) הכוללות מרכיבי תקשורת, שליטה, מטע"דים וכו'. אולם גישה זו, מציבה במרכז את הטכנולוגיה ולא את התוצר, את הספק ולא את הלקוח. ההשתנות החברתית הכוללת, אשר מחפשת שירותים ונותנת ערך מוסף לפשטות ואיכות התוצאה הסופית, הגיעה גם לתחום הכטב"ם באמצעות החיפוש אחר פתרונות חכמים (Smart Solutions).
אילוסטרציה: Bigstock
כיום, מתמקדים השווקים בחיפוש אחר פתרונות בעיקר בתחומים הבאים: ביטחון (Defense & Security), חקלאות, תשתיות ואנרגיה, משלוחים ובידור. לכל אחד מהפתרונות החכמים הללו עולם ומלואו מולו נדרש לבנות מענה – באמצעות טכנולוגיה, מערכות, רגולציה, חינוך שוק וכו'. כנס UVID 2019 יעסוק ב"פתרונות חכמים באמצעות מערכות כטב"ם".
שחקנים, קהילות וחדשנות
העיסוק בפתרונות חכמים באמצעות כטב"ם, גורם לשינוי משמעותי בסביבה העסקית, בשחקנים ובכוחות הפועלים בשוק זה. הגבולות הברורים והמסורתיים של חברות הכטב"ם נפרצו וכעת ניתן למצוא שחקנים נוספים בדמות גופי חדשנות והשקעות (דוגמת קרנות ואקסלרטורים), קהילות מקצועיות מקבילות (דוגמת Agritech) וחברות ענק (דוגמת חברות האנרגיה, התחבורה, החקלאות והחשמל) שטומנות ידן בצלחת, כל זאת בראיה מקומית וגלובאלית.
המגמה החברתית-עסקית בעידן הנוכחי, מובילה לתובנה כי הדרך לקידום תחום הכטב"ם עוברת דרך שיתופי פעולה ובניית אקוסיסטם מולטי-דיסציפלינארי עם הסביבה העסקית העוטפת. נדרש לחבור על בסיס ההצדקה הכלכלית וההבנה כי פעילות משולבת מכיוונים שונים תוביל ליישום פתרונות חכמים בדרך יעילה, איכותית ומהירה יותר. לדוגמא: החיבור סביב כנס UVID בין קהילת הכטב"ם, קהילת החקלאות, משרד החקלאות, גופי החדשנות וההשקעות המעורבים בתחום החקלאות, לחברות עצמן – הינו המפתח לבניית אקוסיסטם רחב יותר שיוביל לסינרגיה אמיתית הכוללת שילוב טכנולוגיות, הרחבת שווקים, קידום אסדרה, פיתוח יכולות משלימות ועוד. קהילת הכטב"ם נדרשת כיום להתארח ולארח קהילות מקצועיות ועסקיות אחרות בכדי להביא לידי מיצוי את יכולותיה ואיכותה. כנס UVID 2019 יפעל בשיתוף פעולה עם גופי חדשנות וקהילות עסקיות ומקצועיות לקידום פתרונות באמצעות מערכות כטב"ם. לכנס מונה צוות היגוי המורכב מבעלי עניין מובילים מתחומים משלימים.
מהפכת הביג דאטה
"מטוס עם מצלמה או מצלמה עם מטוס?", הינו שיח רב שנים בתחום הכטב"ם אשר ממשיך להיות רלוונטי גם בעידן הנוכחי של יכולות אוטונומיות מתקדמות, בין אם בשל נגזרות רגולטוריות ובין אם בשל הצורך להתמודד פעמים רבות, עם משתני אי-ודאות המשאירים את מפעיל הכטב"ם (והמטוס) במרכז. אולם, ניתן לומר ללא היסוס כי אנו חיים כבר היום בעידן בו מערכות הכטב"ם משמשות כסנסור מרכזי לאיסוף מידע ותהליך המיצוי ממנו הולך ומתקדם כחלק מהמהפכה העולמית בתחום זה. חומרת הכטב"ם (המערכת עצמה) הינה האמצעי – הסבל, בעוד המטרה עצמה הופכת ליעילה אפליקטיבית באמצעות שימוש בתוכנות וכלים מתוחכמים למיצוי המידע. חברות רבות, הפועלות כיום בשוק הכטב"ם מגדירות עצמן כחברות תוכנה ולא חברות כטב"ם.
שיח נוסף הרווח בין אנשי המקצוע בתחום הינו על בחירת המינוח: בלתי מאויש (כטב"ם), מאויש מרחוק (כטמ"ם – חיל האוויר, מונח שטבעתי במאמר שכתבתי בספטמבר 2012 בישראל דיפנס) או Drone (שלצערי אין לו עדיין ביטוי בעברית). שיח זה מבטא היטב את המגמות השונות בהבנה המעמיקה של התחום. בעוד שבמשימות ביטחוניות בעיקר, יש כיום (ובמקרים מסוימים גם בעתיד) למפעיל הכטב"ם מקום מרכזי, חיוני ומתחייב בביצוע המשימה, הרי שהעולם כולו מהגר לכיוון הטכנולוגי של הוצאת האדם מן החוג והתבססות רבה על תהליכים אוטומטיים/אוטונומיים – פעמים רבות כי פשוט לא ניתן לבצע זאת אחרת (הטסת נחיל של 1500 רחפנים במופע אור-קולי באולימפיאדה). כנס UVID 2019 יביא את בשורת מיצוי המידע ממערכות הכטב"ם ויציג את החיבור בין עולם הכטב"ם לעולם ה-Big Data, AI & Automation.
זמינות הכטב"ם בעולם מובילה, כצפוי, גם לשימוש לרעה בטכנולוגיה זו. בשנה זו אנו עדים לעליית מדרגה בסיכונים הביטחוניים והבטיחותיים הנובעים משימוש בכלים אלה על ידי גופים שמטרתם גרימת נזק. בכדי לאפשר את צמיחת תחום הכטב"ם חובה לעסוק ולחזק את נושא ההתמודדות עם איומים אלה. בכנס UVID 2019 יוצג בהרחבה נושא איום הכטב"ם וההתמודדות מולו.
סדר במהפכת הכטב"ם בישראל
תחום הכטב"ם, אשר עומד לקראת "המפץ הגדול" בשל הצמיחה האדירה בביקוש לשימושים אזרחיים, נמצא כעת בשלב הבשלה של מספר תהליכי מאקרו עולמיים שיאפשרו זאת. התהליכים המרכזיים בעולם כוללים בעיקר מיסוד של תשתיות אוויריות (אזורים, נתיבים, שכבות, ארה"ב ואירופה), רגולטוריות (תעופה, ביטחון, בטיחות, הגנת פרטיות, תקשורת וכו'), טכנולוגיות (תקנים הנדסיים, אבני בניין, יישומים מקוונים וכו'), אקדמאיות - חינוכיות (תארים תומכים – הנדסיים, משפטיים וכו') וכמובן – נגזרות כלכליות (סוגיות ייצוא וייבוא, השקעות, חממות וכו'). יוזמות אלו מובלות לעיתים ברמה לאומית ובצורה מרכזית ע"י גורמי הממשל (ארה"ב – תכנית Drone Pilot Program בהנחייה ישירה של הנשיא) ולעיתים ע"י ארגונים בעלי עניין בקידום התחום, כאשר לא מתקיימת הובלה שלטונית (Drones Alliance, חברות ענק וכו').
במדינת ישראל, המעורבות השלטונית בתחום הכטב"ם באה לידי ביטוי בעיקר בצד המגביל את מרחב העיסוק וחופש הפעולה (כפי שבא לידי ביטוי בדו"ח מבקר המדינה, נובמבר 2017), בעוד נושא הכדאיות וחופש הפעולה אינם חלק מסדר היום של גורמים אלה. מאידך, מדינת ישראל הייתה, ובמובנים רבים עודנה, מעצמת כטב"ם בקנה מידה עולמי – בעיקר בתחום הביטחוני. אי ההלימה הזו, מחייבת תגובה ופעולה בכדי להמשיך ולשמר את מדינת ישראל בחזית הבמה של תחום משמעותי זה.
ניתן לציין כדוגמא את העיסוק הרב בעולם בהטסת מערכות מעל בני אדם ובמרחבים אורבניים, עיסוק הכולל השקעה של הון עתק ע"י חברות השילוח וחברות ה–Aerospace, כמו גם מאמץ טכנולוגי חקיקתי אדיר להגדרה ואישור הפעילות במרחב זה (הדבר מהווה חלק ממהפכת ה–Smart Urban Mobility). במדינת ישראל, קיימות מספר חברות העוסקות, ולעיתים אף מובילות, נושאים שונים הקשורים לפעילות במרחב האורבני, אולם אין כיום שום גורם ממלכתי אשר מתכונן ליום בו תבשיל הטכנולוגיה בעולם ונוכל להטמיעה בישראל. לפיכך, מוטלת עלינו, אנשי קהילת הכטב"ם להוביל את הראיה הלאומית ולקדם את מוכנותה של מדינת ישראל למהפכת הכטב"ם המתרחשת בעולם.
כיום, ניתן לומר בסיפוק שקיימים שני תהליכים העוסקים בקידום ראיה לאומית זו. הראשון הוא כנס UVID אשר משמש כבמה המרכזית בישראל לקידום התחום וכמקום המפגש השנתי של קהילת הכטב"ם. הכנס משמש כמרכז תוסס למפגשים עסקיים, ולהצגת החדשנות וההתפתחות של התחום בארץ ובעולם. ניתן לציין בסיפוק רב כי לגורמים רבים מהווה כנס זה מקור גאווה לאומי המשקף את עוצמתה של מדינת ישראל בתחום הכטב"ם. יעידו על כך המספרים האדירים של האנשים, הגופים והחברות הנוטלים בו חלק מדי שנה.
היוזמה השנייה היא ההקמה של IDA - ארגון הדרונס הישראלי – Israel Drones Alliance (ע.ר. 580676054) אשר שם לו כמטרה לקדם את תחום הכטב"ם בישראל ברמה הלאומית, מתוך הבנה כי רק אקטיביזם המובל ע"י בעלי העניין המקצועיים הפועלים בשוק יכול להוביל למהלך לאומי כולל.
הזדמנות פוגשת מציאות
מדי שנה אני מוביל את כנסUVID , המשקף את תוצרי מחקר העומק אותו אני עורך על מגמות שוק הכטב"ם העולמי והאופן בו הוא בא לידי ביטוי במדינת ישראל. אנו חיים בתקופה מרתקת של מרחבי הזדמנויות אינסופיים בתחום הכטב"ם אשר יובילו ל"מפץ הגדול" של כניסת הטכנולוגיה לחיינו. עלינו מוטלת האחריות להפגיש הזדמנויות אלה עם המציאות בראיית עתידה של מדינת ישראל. כנס UVID 2019 יעמוד השנה בסימן "יותר אזרחי, יותר בינלאומי, יותר מסחרי", יתמקד בעתידו של התחום בעולם ובמקומה של מדינת ישראל במהפכה זו.
תחום הכטב״ם ממשיך לחדור למרחבים חדשים, לפרוץ את גבולות היישומים הביטחוניים ולהתבסס במרחב הפתרונות לצרכים האזרחיים. מניתוח מעמיק עולה כי בשנה זו פועלים כוחות המעמידים את התחום לפני פריצה גדולה
אילוסטרציה: Bigstock
מדי שנה נערך מחקר עומק איכותני-יישומי (ולא אקדמי) על שוק הכטב"ם, מגמותיו השונות בעולם ומקומה של מדינת ישראל במהלך. מטרתו להציג את התמונה הכוללת מבעד לפרטים הקטנים, ובכך ייחודו. מחד, חורש המחקר את מרחבי הרשת ואוקיינוס המידע הגלוי לכל ומאידך, ממצה תהליכים אינטימיים של מאות ראיונות ומפגשים אישיים, תצפיות וניתוח תהליכים מקומיים וגלובאליים על המתרחש בשוק ובסביבתו. תוצאות המחקר אשר יובאו במאמר זה, נדרשות לעמוד במבחן ההיסטוריה, כמו גם במבחן הקהל אשר בוחן אותן מדי שנה ביום פרסומו.
אתכם בכל מקום: בואו לעקוב אחרינו באינסטגרם, בפייסבוק ובטוויטר
בהמשך למגמה בשנת 2018, אשר הצביעה על כניסתו של תחום הכטב"ם למרחבים חדשים ובעיקר למרחב הציבורי, ניתוח ממצאי 2019 מצביע על התבגרות של שוק הכטב"ם ויציאה מגבולות המסגרת המסורתית שלו. הדבר משתקף לדוגמא בהאצה מטאורית של תחומי עניין רבים שעד עתה שמרו על ריחוק מהזדהות כלשהי עם תחום הכטב"ם, לצד מגמה של הבשלת תהליכים, שהיוו עד היום מחסומים משמעותיים לצמיחה והטמעה.
ביטחוני, אזרחי, ציבורי ומה שבניהם
תחום הכטב"ם המסורתי עוסק מזה 100 שנים ביישום הביטחוני, בדגש על הצבאי. במאמר שהתפרסם לפני כשנה לקראת כנס UVID 2018 ("כלים בלתי מאוישים במרחבים חדשים") , ניתן דגש על כניסת התחום בשנים האחרונות למרחב האזרחי ובהמשך – למרחב הציבורי.
אולם, בבחינה פרטנית מול בעלי העניין השונים בכל מרחב, נמצא שהם חוששים (ולעיתים אף נמנעים לחלוטין) מפני קשר או מיתוג כלשהו, רחמנא לצלן, עם המרחב השני. החברות הביטחוניות רואות פעמים רבות את עצמן כחברות כטב"ם (UAV\RPV) והשם Drones גורם להם להתנשאות או לביטול. מאידך, חברות ה–Drones האזרחיות, נרתעות מכל קשר לחברות הכטב"ם הביטחוניות עד כדי התנזרות מאירועים משותפים, גם אם יש בהם פוטנציאל עסקי רב.
בראיה מערכתית אסטרטגית, בוודאי בראיית טובתה של מדינת ישראל, כמו גם טובתן של החברות עצמן, חובה כי מרחבים אלה יפעלו ביחד, בצורה הרמונית וסינרגטית. התחום האזרחי הינו, במקרים רבים, הקטר הטכנולוגי ופורץ הדרך בראיה גלובלית. התחום שופע בחדשנות ובקשרים בינלאומיים ענפים המביאים איתם יכולות טכנולוגיות ואנושיות, יחד עם הזדמנויות עסקיות שאינן קיימות במרחב הביטחוני, שכן זהו המרחב העסקי המתפתח יותר בראיה עתידית. מאידך, העומק רב השנים אשר קיים במרחב הביטחוני, תקציבי המו"פ, כמו גם החיפוש המתמיד אחר פתרונות מבצעיים – מהווה כר נרחב לשיתוף פעולה מושכל.
ניתן להבין זאת בדוגמא הבאה: תפיסתית – השמדת מזיקים בשדה חקלאי, כמוה כסגירת מעגל במשימת סיכול ממוקד ביטחונית הכוללת - מודיעין מקדים ועיתי, גילוי – הכרה – וזיהוי ממוקדים של המטרה (המזיק), הכוונת כוחות ייעודיים למטרה עם חימוש מתאים מבלי לפגוע בבלתי מעורבים (ריסוס ממוקד בנקודה) ודיווח תוצאות. בכך, תורמת דרך החשיבה הביטחונית לבניית התפיסה המערכתית בביצוע משימות חקלאיות, מאידך – הפתרונות הטכנולוגיים המיושמים בחקלאות, לעיתים בשל הכרח כלכלי, כדוגמת הצורך לפעול בריבוי כלים/להקות או גם פיתוחים טכנולוגיים כדוגמת מטע"דים מולטי-ספקטרליים או מזעור אופטיקה לטובת מענה למערכות קלות – מקנים תרומה משמעותית של התחום האזרחי לביטחוני.
כיום, אנשי החזון והחדשנות, בעיקר במגזר הביטחוני, מסירים חסמים וחששות ומבינים את הפוטנציאל הטמון בחיבור זה. התעשיות הביטחוניות הגדולות במדינת ישראל, דוגמת תע"א, רפאל, אלביט, כמו גם חברות מובילות בעולם (באוינג, איירבאס ועוד) מנסות להקים מרכזי חדשנות ולחבק את התעשיות האזרחיות הקטנות והסטרטאפים, אשר מצדם מגלים חשדנות רבה וחשש שחיבוק זה יהפוך לחיבוק דב, כדוגמת הצורך לפעול תחת בקרה של משרד הביטחון בפיקוח הייצוא. מן הראוי שנעודד פעילות משותפת של המרחבים הללו ונצמצם את החסמים הקיימים לייצוא יישומים אזרחיים בתחום הכטב"ם. בכנס UVID 2019 יינתן דגש לסינרגיה ולעידוד הקשר בין המרחבים השונים.
יותר "פתרונות חכמים" ופחות "מערכות כטב"ם"
התהליך האבולוציוני בתחום הכטב"ם השתנה עם השנים מעיסוק בפלטפורמה (Vehicle) להבנה כי מדובר במערכת של מערכות (System of Systems) הכוללות מרכיבי תקשורת, שליטה, מטע"דים וכו'. אולם גישה זו, מציבה במרכז את הטכנולוגיה ולא את התוצר, את הספק ולא את הלקוח. ההשתנות החברתית הכוללת, אשר מחפשת שירותים ונותנת ערך מוסף לפשטות ואיכות התוצאה הסופית, הגיעה גם לתחום הכטב"ם באמצעות החיפוש אחר פתרונות חכמים (Smart Solutions).
אילוסטרציה: Bigstock
כיום, מתמקדים השווקים בחיפוש אחר פתרונות בעיקר בתחומים הבאים: ביטחון (Defense & Security), חקלאות, תשתיות ואנרגיה, משלוחים ובידור. לכל אחד מהפתרונות החכמים הללו עולם ומלואו מולו נדרש לבנות מענה – באמצעות טכנולוגיה, מערכות, רגולציה, חינוך שוק וכו'. כנס UVID 2019 יעסוק ב"פתרונות חכמים באמצעות מערכות כטב"ם".
שחקנים, קהילות וחדשנות
העיסוק בפתרונות חכמים באמצעות כטב"ם, גורם לשינוי משמעותי בסביבה העסקית, בשחקנים ובכוחות הפועלים בשוק זה. הגבולות הברורים והמסורתיים של חברות הכטב"ם נפרצו וכעת ניתן למצוא שחקנים נוספים בדמות גופי חדשנות והשקעות (דוגמת קרנות ואקסלרטורים), קהילות מקצועיות מקבילות (דוגמת Agritech) וחברות ענק (דוגמת חברות האנרגיה, התחבורה, החקלאות והחשמל) שטומנות ידן בצלחת, כל זאת בראיה מקומית וגלובאלית.
המגמה החברתית-עסקית בעידן הנוכחי, מובילה לתובנה כי הדרך לקידום תחום הכטב"ם עוברת דרך שיתופי פעולה ובניית אקוסיסטם מולטי-דיסציפלינארי עם הסביבה העסקית העוטפת. נדרש לחבור על בסיס ההצדקה הכלכלית וההבנה כי פעילות משולבת מכיוונים שונים תוביל ליישום פתרונות חכמים בדרך יעילה, איכותית ומהירה יותר. לדוגמא: החיבור סביב כנס UVID בין קהילת הכטב"ם, קהילת החקלאות, משרד החקלאות, גופי החדשנות וההשקעות המעורבים בתחום החקלאות, לחברות עצמן – הינו המפתח לבניית אקוסיסטם רחב יותר שיוביל לסינרגיה אמיתית הכוללת שילוב טכנולוגיות, הרחבת שווקים, קידום אסדרה, פיתוח יכולות משלימות ועוד. קהילת הכטב"ם נדרשת כיום להתארח ולארח קהילות מקצועיות ועסקיות אחרות בכדי להביא לידי מיצוי את יכולותיה ואיכותה. כנס UVID 2019 יפעל בשיתוף פעולה עם גופי חדשנות וקהילות עסקיות ומקצועיות לקידום פתרונות באמצעות מערכות כטב"ם. לכנס מונה צוות היגוי המורכב מבעלי עניין מובילים מתחומים משלימים.
מהפכת הביג דאטה
"מטוס עם מצלמה או מצלמה עם מטוס?", הינו שיח רב שנים בתחום הכטב"ם אשר ממשיך להיות רלוונטי גם בעידן הנוכחי של יכולות אוטונומיות מתקדמות, בין אם בשל נגזרות רגולטוריות ובין אם בשל הצורך להתמודד פעמים רבות, עם משתני אי-ודאות המשאירים את מפעיל הכטב"ם (והמטוס) במרכז. אולם, ניתן לומר ללא היסוס כי אנו חיים כבר היום בעידן בו מערכות הכטב"ם משמשות כסנסור מרכזי לאיסוף מידע ותהליך המיצוי ממנו הולך ומתקדם כחלק מהמהפכה העולמית בתחום זה. חומרת הכטב"ם (המערכת עצמה) הינה האמצעי – הסבל, בעוד המטרה עצמה הופכת ליעילה אפליקטיבית באמצעות שימוש בתוכנות וכלים מתוחכמים למיצוי המידע. חברות רבות, הפועלות כיום בשוק הכטב"ם מגדירות עצמן כחברות תוכנה ולא חברות כטב"ם.
שיח נוסף הרווח בין אנשי המקצוע בתחום הינו על בחירת המינוח: בלתי מאויש (כטב"ם), מאויש מרחוק (כטמ"ם – חיל האוויר, מונח שטבעתי במאמר שכתבתי בספטמבר 2012 בישראל דיפנס) או Drone (שלצערי אין לו עדיין ביטוי בעברית). שיח זה מבטא היטב את המגמות השונות בהבנה המעמיקה של התחום. בעוד שבמשימות ביטחוניות בעיקר, יש כיום (ובמקרים מסוימים גם בעתיד) למפעיל הכטב"ם מקום מרכזי, חיוני ומתחייב בביצוע המשימה, הרי שהעולם כולו מהגר לכיוון הטכנולוגי של הוצאת האדם מן החוג והתבססות רבה על תהליכים אוטומטיים/אוטונומיים – פעמים רבות כי פשוט לא ניתן לבצע זאת אחרת (הטסת נחיל של 1500 רחפנים במופע אור-קולי באולימפיאדה). כנס UVID 2019 יביא את בשורת מיצוי המידע ממערכות הכטב"ם ויציג את החיבור בין עולם הכטב"ם לעולם ה-Big Data, AI & Automation.
זמינות הכטב"ם בעולם מובילה, כצפוי, גם לשימוש לרעה בטכנולוגיה זו. בשנה זו אנו עדים לעליית מדרגה בסיכונים הביטחוניים והבטיחותיים הנובעים משימוש בכלים אלה על ידי גופים שמטרתם גרימת נזק. בכדי לאפשר את צמיחת תחום הכטב"ם חובה לעסוק ולחזק את נושא ההתמודדות עם איומים אלה. בכנס UVID 2019 יוצג בהרחבה נושא איום הכטב"ם וההתמודדות מולו.
סדר במהפכת הכטב"ם בישראל
תחום הכטב"ם, אשר עומד לקראת "המפץ הגדול" בשל הצמיחה האדירה בביקוש לשימושים אזרחיים, נמצא כעת בשלב הבשלה של מספר תהליכי מאקרו עולמיים שיאפשרו זאת. התהליכים המרכזיים בעולם כוללים בעיקר מיסוד של תשתיות אוויריות (אזורים, נתיבים, שכבות, ארה"ב ואירופה), רגולטוריות (תעופה, ביטחון, בטיחות, הגנת פרטיות, תקשורת וכו'), טכנולוגיות (תקנים הנדסיים, אבני בניין, יישומים מקוונים וכו'), אקדמאיות - חינוכיות (תארים תומכים – הנדסיים, משפטיים וכו') וכמובן – נגזרות כלכליות (סוגיות ייצוא וייבוא, השקעות, חממות וכו'). יוזמות אלו מובלות לעיתים ברמה לאומית ובצורה מרכזית ע"י גורמי הממשל (ארה"ב – תכנית Drone Pilot Program בהנחייה ישירה של הנשיא) ולעיתים ע"י ארגונים בעלי עניין בקידום התחום, כאשר לא מתקיימת הובלה שלטונית (Drones Alliance, חברות ענק וכו').
במדינת ישראל, המעורבות השלטונית בתחום הכטב"ם באה לידי ביטוי בעיקר בצד המגביל את מרחב העיסוק וחופש הפעולה (כפי שבא לידי ביטוי בדו"ח מבקר המדינה, נובמבר 2017), בעוד נושא הכדאיות וחופש הפעולה אינם חלק מסדר היום של גורמים אלה. מאידך, מדינת ישראל הייתה, ובמובנים רבים עודנה, מעצמת כטב"ם בקנה מידה עולמי – בעיקר בתחום הביטחוני. אי ההלימה הזו, מחייבת תגובה ופעולה בכדי להמשיך ולשמר את מדינת ישראל בחזית הבמה של תחום משמעותי זה.
ניתן לציין כדוגמא את העיסוק הרב בעולם בהטסת מערכות מעל בני אדם ובמרחבים אורבניים, עיסוק הכולל השקעה של הון עתק ע"י חברות השילוח וחברות ה–Aerospace, כמו גם מאמץ טכנולוגי חקיקתי אדיר להגדרה ואישור הפעילות במרחב זה (הדבר מהווה חלק ממהפכת ה–Smart Urban Mobility). במדינת ישראל, קיימות מספר חברות העוסקות, ולעיתים אף מובילות, נושאים שונים הקשורים לפעילות במרחב האורבני, אולם אין כיום שום גורם ממלכתי אשר מתכונן ליום בו תבשיל הטכנולוגיה בעולם ונוכל להטמיעה בישראל. לפיכך, מוטלת עלינו, אנשי קהילת הכטב"ם להוביל את הראיה הלאומית ולקדם את מוכנותה של מדינת ישראל למהפכת הכטב"ם המתרחשת בעולם.
כיום, ניתן לומר בסיפוק שקיימים שני תהליכים העוסקים בקידום ראיה לאומית זו. הראשון הוא כנס UVID אשר משמש כבמה המרכזית בישראל לקידום התחום וכמקום המפגש השנתי של קהילת הכטב"ם. הכנס משמש כמרכז תוסס למפגשים עסקיים, ולהצגת החדשנות וההתפתחות של התחום בארץ ובעולם. ניתן לציין בסיפוק רב כי לגורמים רבים מהווה כנס זה מקור גאווה לאומי המשקף את עוצמתה של מדינת ישראל בתחום הכטב"ם. יעידו על כך המספרים האדירים של האנשים, הגופים והחברות הנוטלים בו חלק מדי שנה.
היוזמה השנייה היא ההקמה של IDA - ארגון הדרונס הישראלי – Israel Drones Alliance (ע.ר. 580676054) אשר שם לו כמטרה לקדם את תחום הכטב"ם בישראל ברמה הלאומית, מתוך הבנה כי רק אקטיביזם המובל ע"י בעלי העניין המקצועיים הפועלים בשוק יכול להוביל למהלך לאומי כולל.
הזדמנות פוגשת מציאות
מדי שנה אני מוביל את כנסUVID , המשקף את תוצרי מחקר העומק אותו אני עורך על מגמות שוק הכטב"ם העולמי והאופן בו הוא בא לידי ביטוי במדינת ישראל. אנו חיים בתקופה מרתקת של מרחבי הזדמנויות אינסופיים בתחום הכטב"ם אשר יובילו ל"מפץ הגדול" של כניסת הטכנולוגיה לחיינו. עלינו מוטלת האחריות להפגיש הזדמנויות אלה עם המציאות בראיית עתידה של מדינת ישראל. כנס UVID 2019 יעמוד השנה בסימן "יותר אזרחי, יותר בינלאומי, יותר מסחרי", יתמקד בעתידו של התחום בעולם ובמקומה של מדינת ישראל במהפכה זו.
