אחרי התאונות: האם ה-737 מקס ייכנס לישראל?
על רקע חקירת שתי התאונות המחרידות של דגם המטוס, סוכנות התעופה האמריקנית הודיעה כי ההחלטה האם לאפשר כניסת למדינות העולם תיקבע על ידי המדינה עצמה. החלטה בישראל צפויה להיות מורכבת
עמי רוחקס דומבה
| 24/09/2019
מטוס ה-737 מקס של חברת אתיופיאן. צילום: AP
סאגת מטוס הבואינג 737 מקס ממשיכה. נתחיל בתזכורת: שתי תאונות מחרידות עם יותר מ-300 נספים, וחקירה בארה"ב סביב ההיתכנות לכשלים בתהליכי בקרת איכות של בואינג וה-FAA בהקשר הדגם המסוים. חזרה להווה: כעת מודיעה סוכנות ה-FAA שההחלטה האם לאפשר למטוס להיכנס למרחב האווירי של מדינה נופלת לפתחה של כל רשות תעופה מדינתית. במילים אחרות, ה-FAA מעבירה את האחריות ממנה לכל מדינה.
אתכם בכל מקום: בואו לעקוב אחרינו באינסטגרם, בפייסבוק ובטוויטר
המשמעות היא שרשות התעופה האזרחית של כל מדינה, כולל זו הישראלית הפועלת תחת משרד התחבורה, תצטרך לפעול מול בואינג כדי להבין האם המטוס כשיר לתעופה. לאור החקירה בארה"ב, והטענות לטיוח, לכאורה, סביב בקרת האיכות של מערכות המטוס, עולה השאלה כיצד רשות שדות התעופה תצליח מול בואינג איפה שה-FAA נכשלה.
על פי דיווחים בתקשורת העולמית, התקלות נבעו ממרכיב תוכנה אוטונומי שאחראי על מניעת הזדקרות. בשתי התאונות, כך לפי פרסומים, המנגנון הופעל, ניתק את השליטה של הטייסים, הפנה את אף המטוס מטה - והמטוס צלל עם כל נוסעיו. לאחר שתי תאונות בהפרש של מספר חודשים, קורקעו כלל המטוסים מסוג זה והחלה חקירה פדרלית בארה"ב. בין היתר, טיס הניסוי של המטוס נתלה על התיקון החמישי של החוקה כדי להסתיר מסמכים מהחוקרים. במקביל, בואינג החלה לשלם פיצויים. משפחתו של כל נוסע שנפטר בתאונה תקבל פיצוי של 144,500 דולרים.
אין ספק כי ההחלטה של ה-FAA מעבירה את האחריות בנושא זה למשרד התחבורה הישראלי. אבל לא רק אליו. היות ומדובר במערכות תוכנה שכשלו במטוס, משרד התחבורה יצטרך להיעזר במערך הסייבר. מערך הסייבר מצידו, יצטרך להיעזר במטריקס, שזכתה במכרז להגנת תחום התעופה הישראלי בסייבר (מכרז הרקולס). המשמעות היא ששלושת הגופים הללו - רת"א, מערך הסייבר ומטריקס יצטרכו להחליט אילו בקרות הם דורשים מבואינג לגבי מטוס ה-737 מקס טרם אישורו במרחב האווירי של ישראל.
על רקע חקירת שתי התאונות המחרידות של דגם המטוס, סוכנות התעופה האמריקנית הודיעה כי ההחלטה האם לאפשר כניסת למדינות העולם תיקבע על ידי המדינה עצמה. החלטה בישראל צפויה להיות מורכבת
מטוס ה-737 מקס של חברת אתיופיאן. צילום: AP
סאגת מטוס הבואינג 737 מקס ממשיכה. נתחיל בתזכורת: שתי תאונות מחרידות עם יותר מ-300 נספים, וחקירה בארה"ב סביב ההיתכנות לכשלים בתהליכי בקרת איכות של בואינג וה-FAA בהקשר הדגם המסוים. חזרה להווה: כעת מודיעה סוכנות ה-FAA שההחלטה האם לאפשר למטוס להיכנס למרחב האווירי של מדינה נופלת לפתחה של כל רשות תעופה מדינתית. במילים אחרות, ה-FAA מעבירה את האחריות ממנה לכל מדינה.
אתכם בכל מקום: בואו לעקוב אחרינו באינסטגרם, בפייסבוק ובטוויטר
המשמעות היא שרשות התעופה האזרחית של כל מדינה, כולל זו הישראלית הפועלת תחת משרד התחבורה, תצטרך לפעול מול בואינג כדי להבין האם המטוס כשיר לתעופה. לאור החקירה בארה"ב, והטענות לטיוח, לכאורה, סביב בקרת האיכות של מערכות המטוס, עולה השאלה כיצד רשות שדות התעופה תצליח מול בואינג איפה שה-FAA נכשלה.
על פי דיווחים בתקשורת העולמית, התקלות נבעו ממרכיב תוכנה אוטונומי שאחראי על מניעת הזדקרות. בשתי התאונות, כך לפי פרסומים, המנגנון הופעל, ניתק את השליטה של הטייסים, הפנה את אף המטוס מטה - והמטוס צלל עם כל נוסעיו. לאחר שתי תאונות בהפרש של מספר חודשים, קורקעו כלל המטוסים מסוג זה והחלה חקירה פדרלית בארה"ב. בין היתר, טיס הניסוי של המטוס נתלה על התיקון החמישי של החוקה כדי להסתיר מסמכים מהחוקרים. במקביל, בואינג החלה לשלם פיצויים. משפחתו של כל נוסע שנפטר בתאונה תקבל פיצוי של 144,500 דולרים.
אין ספק כי ההחלטה של ה-FAA מעבירה את האחריות בנושא זה למשרד התחבורה הישראלי. אבל לא רק אליו. היות ומדובר במערכות תוכנה שכשלו במטוס, משרד התחבורה יצטרך להיעזר במערך הסייבר. מערך הסייבר מצידו, יצטרך להיעזר במטריקס, שזכתה במכרז להגנת תחום התעופה הישראלי בסייבר (מכרז הרקולס). המשמעות היא ששלושת הגופים הללו - רת"א, מערך הסייבר ומטריקס יצטרכו להחליט אילו בקרות הם דורשים מבואינג לגבי מטוס ה-737 מקס טרם אישורו במרחב האווירי של ישראל.
