האם סיב"ט תפרוץ את השוק היפני?
יפן משקיעה כ-50 מיליארד דולרים באמל"ח, בשוק שנחשב סגור בפני חברות ישראליות. לאור התחרות העזה עם ארה"ב על שווקים באירופה ואסיה, לישראל אין את האפשרות לוותר על שוק ביטחוני כזה גדול
עמי רוחקס דומבה
| 02/09/2019
ראש הממשלה נתניהו ומקבילו שינזו אבה היפני. צילום (ארכיון): AP
שוק האמל"ח היפני גדל לממדים של כ-50 מיליארדי דולרים בשנה. ביפן שנת התקציב מתחילה באפריל, ואחת השאלות היא האם משרד הביטחון יצליח לפתוח את השוק היפני, הנחשב סגור, לחברות ביטחוניות ישראליות. לאור התחרות העזה עם ארה"ב על שווקים מסורתיים באירופה ואסיה, והירידה בהמרת דולר סיוע, נראה כי לישראל אין את הלוקסוס לוותר על שוק ביטחוני כה גדול.
אומנם, יגידו המקטרגים, מרבית הכסף מושקע במטוסי F-35 ומערכות הגנה אווירית, אך עדיין מתקציב של 50 מיליארד נשאר עודף שחלקו יכול להגיע לשוק הביטחוני ישראלי. קושי נוסף טמון ברצון של היפנים לעשות ככל הניתן לבד, באמצעות חברות מקומיות. עם זאת, ייתכן ושיתופי פעולה עם חברות כמו מיצובישי ואחרות יכולים להניב לתעשייה הישראלית יתרונות. חלקם בכניסה לשוק היפני ושווקים נוספים באסיה, וכן לשווקים כמו אפריקה ודרום אמריקה שיפן משקיעה בהם הרבה כספים לעידוד הכלכלה ותמיכה הומניטרית.
אזכיר כי יפן רואה בקוריאה הצפונית והדרומית ובסין אויבות פוטנציאליות (כולל עבר עשיר במלחמות הדדיות). כמו כן, יפן החליטה לאחרונה שהיא רוצה להתחיל למקד את התעשייה הביטחונית שלה בייצוא, וחבירה לתעשיות יפניות יכולה להיות השקעה ארוכת טווח ומשתלמת.
יפן משקיעה כ-50 מיליארד דולרים באמל"ח, בשוק שנחשב סגור בפני חברות ישראליות. לאור התחרות העזה עם ארה"ב על שווקים באירופה ואסיה, לישראל אין את האפשרות לוותר על שוק ביטחוני כזה גדול
ראש הממשלה נתניהו ומקבילו שינזו אבה היפני. צילום (ארכיון): AP
שוק האמל"ח היפני גדל לממדים של כ-50 מיליארדי דולרים בשנה. ביפן שנת התקציב מתחילה באפריל, ואחת השאלות היא האם משרד הביטחון יצליח לפתוח את השוק היפני, הנחשב סגור, לחברות ביטחוניות ישראליות. לאור התחרות העזה עם ארה"ב על שווקים מסורתיים באירופה ואסיה, והירידה בהמרת דולר סיוע, נראה כי לישראל אין את הלוקסוס לוותר על שוק ביטחוני כה גדול.
אומנם, יגידו המקטרגים, מרבית הכסף מושקע במטוסי F-35 ומערכות הגנה אווירית, אך עדיין מתקציב של 50 מיליארד נשאר עודף שחלקו יכול להגיע לשוק הביטחוני ישראלי. קושי נוסף טמון ברצון של היפנים לעשות ככל הניתן לבד, באמצעות חברות מקומיות. עם זאת, ייתכן ושיתופי פעולה עם חברות כמו מיצובישי ואחרות יכולים להניב לתעשייה הישראלית יתרונות. חלקם בכניסה לשוק היפני ושווקים נוספים באסיה, וכן לשווקים כמו אפריקה ודרום אמריקה שיפן משקיעה בהם הרבה כספים לעידוד הכלכלה ותמיכה הומניטרית.
אזכיר כי יפן רואה בקוריאה הצפונית והדרומית ובסין אויבות פוטנציאליות (כולל עבר עשיר במלחמות הדדיות). כמו כן, יפן החליטה לאחרונה שהיא רוצה להתחיל למקד את התעשייה הביטחונית שלה בייצוא, וחבירה לתעשיות יפניות יכולה להיות השקעה ארוכת טווח ומשתלמת.
