הראש בחלל, הכסף בתיאוריה: הלוויין הישראלי מחכה למימון

למרות הניסיון להציג כי לישראל תעשיית חלל משגשגת, משרדי הממשלה לא מתקצבים שני לוויינים ישראליים שמחכים למימון. אם יש רצון בשינוי, צריך להתחיל בתוכנית רב שנתית מסודרת. פרשנות

הראש בחלל, הכסף בתיאוריה: הלוויין הישראלי מחכה למימון

שיגור עמוס 17 לחלל החודש. צילום: AP

שני לוויינים ישראליים מחכים למימון - לוויין התקשורת עמוס-8 ולוויין לחקר החלל תחת השם אולטראסט. לצדם, לוויינים הנמצאים בבנייה בתעשייה אווירית עבור משרד הביטחון מתעכבים בלו"ז האספקה. נראה שלמרות הניסיון להציג כי יש בישראל תעשיית חלל משגשגת ומובילה, בפועל, הממשלות בעשורים האחרונים לא עשו כלום כדי לממש תכנית בת קיימא כפי שקבעו דו"חות של ועדות שהוקמו לצורך פיתוח תחום החלל, כולל חקר כוכבים אחרים. תכנית הדורשת תקצוב שנתי גדול, כזה שלא תלוי בגחמות פוליטיות. תכנית תקצוב כזו תאפשר פיתוח משימות וטכנולוגיות תומכות המתאימות להשגתן.

נתחיל בעמוס-8. מדובר בלוויין תקשורת מסדרת לווייני עמוס שעתיד היה לספק לממשלת ישראל, ליס וללקוחות נוספים בעולם תקשורת מהירה מבוססת לוויין. הבעיה הייתה שהמחיר שדרשה תעשייה אווירית על הלוויין היה יקר מהמחיר שדרשה חברה אמריקאית. חברת חלל תקשורת בחרה באופציה הזולה (מבלי לפגוע באיכות המוצר, ואולי אפילו לקבל יותר איכותי), ממשלת ישראל הפעילה לחצים פוליטיים, והעסקה עם החברה האמריקאית בוטלה. חלל תקשורת נכנסה למו"מ מאולץ עם תעשייה אווירית שלא הגיע לשום מקום. בינתיים ממשלה נפלה, אחר כך עוד אחת, והעמוס-8 נשאר בתיאוריה. במקביל, רן גוראון, מנכ"ל יס, הודיע שהוא עובר משימוש בלוויין לתשתית קרקעית. ובלי יס, גורלו של העמוס-8 כמעט נחתם סופית. אלא אם הממשלה תדע להביא כסף, משימה לא פשוטה בעת גרעון שהולך וגדל בתקציב המדינה.

הלוויין השני שמחכה למימון הוא האולטראסאט. ההכרזה הדרמטית שיצאה החודש ממכון וייצמן ומשרד המדע הלהיבה את היצרים בציבור לגבי לוויין ישראלי ש"יחולל מהפכה ביכולתנו למדוד, לנתח ולהבין אירועים חולפים ביקום", כפי שכתבו בפרסום של מכון וייצמן. "פרויקט אולטרסאט צפוי להשפיע על מגוון רחב של תחומים מדעיים: מקורות של גלי כבידה, סופרנובות, כוכבים משתנים וכוכבי הבזק, גלקסיות פעילות, אירועי ספיחה של כוכבים לחורים שחורים מאסיביים, אובייקטים קומפקטיים וגלקסיות".  

יש חזון, אין מימון

גם במקרה זה, מדובר בחזון טכנולוגי ללא מקורות מימון. שאלנו את משרד האוצר מאיפה הכסף. המשרד הפנה אותנו למשרד המדע שהפנה למכון וייצמן, שטרם שלח תגובה. אם תהיה כזו, היא תפורסם כאן. לוויין כזה אמור לעלות, לפי הערכות, לכל הפחות 80-90 מיליוני דולרים.

אין ספק כי למשרד המדע ישנו חזון גדול לגבי תעשיית החלל הישראלית, אולם הוא אינו מגיע עם כיס עמוק מספיק. למעשה, הוא מגיע בלי כיס בכלל. את המימון לחללית בראשית למשל השיגו מתרומות וחוב של תעשייה אווירית (כ-10 מיליוני דולרים). כאשר מדובר בלוויינים, זהו כסף גדול של עשרות או מאות מיליוני דולרים ליחידה במחירים של התעשייה הישראלית. מיליונים שאמורים להגיע מאגרות חוב של חלל תקשורת (במקרה של עמוס-8) או ממשלם המיסים.

כאמור, מדינת ישראל נמצאת בגרעון של כשלושה אחוזים שרק גדל, כך שלא ברור מאיפה הכסף. אחת התזות היא שהכסף יגיע מתמלוגי הגז העתידיים. גם זה בינתיים לא קורה. רק כדי לסבר את האוזן, הכנסות תמלוגי הגז הגיעו בחציון ראשון של שנה זו לכ-426 מיליון ש"ח. כלומר, כמיליארד ש"ח בשנה לערך. בינתיים, שקל מזה לא עבר לתעשיית החלל. וטוב שכך. ללא תכנית רב שנתית מדובר בבזבוז כסף.

בפועל, תעשיית החלל הישראלית כוללת במציאות מנוע כלכלי בדמות משרד ממשלתי אחד שדוחף כסף ללוויין תצפית אחד בכל ארבע שנים לערך. כל השאר, בעיקר כותרות בכלי תקשורת. כאמור, אם רוצים שינוי, הוא מתחיל בתכנית רב שנתית עם תקציב ממשלתי ידוע ומוקצה מראש.

 

 

אולי יעניין אותך גם