בין "הכרמל" למכרז רק"מ העתיד של ארה"ב

בהצגה שערך משרד הביטחון למדגים "הכרמל" של התעשיות הביטחוניות לקחו חלק גם נציגים מארה"ב. בהיעדר תוכנית רק"מ עתידי בישראל, התעשיות הביטחוניות המקומיות נושאות עיניים לארה"ב. סקירה מיוחדת של האופציות העומדות בפניהן

בין "הכרמל" למכרז רק"מ העתיד של ארה"ב

המדגים של רפאל. באדיבות החברה

ההצגה המוצלחת והמתוקשרת של מדגים "הכרמל" מצד משרד הביטחון וצה"ל בתקופה האחרונה, הייתה חלק ממערך השיווק של המשרד לקראת מכרז רק"מ העתיד של ארה"ב. שלוש התעשיות שהציגו פיתוחים ל"כרמל" - רפאל, תעשייה אווירית ואלביט - כולן מנהלות מו"מ עם הקבוצות שעתידות להציע הצעות במכרז האמריקאי, שצפוי לצאת לדרך בקרוב. בהצגה לקחו חלק כ-600 מבקרים מכ-40 מדינות בהם נציגים של עשרות תעשיות ביטחון זרות.

מתוך כלל המבקרים, נראה כי התעשייה האמריקאית והגרמנית הכי בשלות לתכנית רק"מ עתידי בה יוכלו לקחת חלק שלוש התעשיות שהציגו מכלולים ל"כרמל". משתיהן, התעשייה האמריקאית הכי מתקדמת בלוחות זמנים עם מכרז שיצא בקרוב לחלק מתכניות ה-NGCV. לקראתו, מתחילות להתכנס קבוצות תעשיות ביטחוניות בארה"ב.

אחת התעשיות האמריקאיות שכבר פרסמה צעדים בכיוון היא רייתיאון, שחברה ל-Pratt & Miller Defense. רייתיאון יחד עם Rheinmetall מפתחות יחד את ה-Lynx, כאשר התוספת של החברה השלישית היא למטרת איתות שבניית הרק"מ מתוכננת בארה"ב. מכרז ה-OMFV מתוכנן להחליף את נגמ"ש הברדלי עד 2026 כחלק מתכנית ה-NGCV.

"באוקטובר 2018 החליטה הנהגת הצבא לתכנן מחדש את NGCV כקבוצה אופציונלית לרכב מאויש חדש (OMFV) וכדי להוסיף תוכניות רכב נוספות למה שנקרא תוכנית NGCV", כותבים בפרסום של fas.org. לפי הפרסום, לצד הכלי המאויש, הצבא האמריקאי מתכנן לפתח שלושה אבות טיפוס של כלי רכב לא מאוישים שילוו אותו לשדה הקרב (RCV).

הצבא ביקש מימון של 219 מיליון דולר למחקר, פיתוח, מבחן והערכה (RDT & E) עבור ה-OMFV ו-160 מיליון דולר במימון RDT & E עבור ה-RCV בבקשת התקציב FY2020. כסף גדול עבור כל שלוש התעשיות הישראליות. בנוסף ישנן תוספות תקציב לפיתוח פתרונות אנרגיה שונים לכלי רכב אלו. תכנית ה-NGCV מורכבת מכמה תתי תכניות לפי סוגי רכבים. ה-OMFV נועד להחליף את הברדלי. ה-AMPV להחליף את ה-M113. ה-MPF לפיתוח טנק קל. ה-RCV לרכב רובוטי לא מאויש. ה-DLP להחלפת טנקי האברהמס M-1.

הAMPV-

בתכנית ה-AMPV זכתה BAE Systems ב-2014 שאמורה לספק לצבא האמריקאי 551 כלים מתוך 2,907 החל מ2020. במרץ 2019 התכנית הוקפאה בגלל שיקולי תקציב. ביולי האחרון פרסם RFI שמטרתו להציע ל-BAE טכנולוגיות חדשות לבדיקה עבור הכלי החדש. בתחילת אוגוסט פורסמה הודעה נוספת באתר המכרזים של ארה"ב שבסוף אוגוסט יפורסם RFP לאספקת שירותי תחזוקה לכלי. לפי הפרסום מיולי, לא ברור האם BAE תייצר את הכלי עבור הצבא האמריקאי או החברה שתזכה (לא ברור האם הפרסום מיולי מהותו ביטול הזכייה של BAE מ2014). החוזה עם הזוכה יחתם רק באמצע 2020 לפחות. (הרחבה לגבי ה-AMPV אפשר למצוא בפרסום נוסף של fas.org.) 

ה-OMFV

לגבי תכנית ה-OMFV פורסם RFP במרץ 2019.  ביולי האחרון, תחת אותו פרסום, התווסף נספח של חברות המתעניינות להציע טכנולוגיות לפרויקט. ברשימה ניתן למצוא את אלביט, תעשייה אווירית (אלתא) ורפאל - שלוש החברות המפתחות מכלולים ל"כרמל". חברות ישראליות נוספות כוללות את ראדא, פלסן, SCD.

"עד ה -1 באוקטובר 2019, התעשייה תידרש להגיש רכבי אב-טיפוס לצבא לצורך בחינה וברבעון השני של FY2020 הצבא מתכנן לבחור שני ספקים לבנות 14 טיפוסי טיפוס להערכה נוספת", כך לפי הפרסום. שלושה ספקים הציגו כבר כלים לטובת פרויקט הOMFV. חברת BAE הציגה את הCV-90. חברת GDLS הציגה את הGriffin III. שת"פ Raytheon/Rheinmetall הציג את הLynx. נזכיר כי אלביט הציגה את החץ דורבן על הCV-90 ועל הGriffin III. לגבי הLynx טרם ברור איזו מערכת תבחר. Rheinmetall מנסה לדחוף מערכת שלה בפיתוח עצמי שנכשלה בבדיקות שביצע צבא ארה"ב בעבר על רכבים קרביים.

כאמור תכנית ה-OMFV מגיעה עם לווי של רק"מ לא מאויש תחת תכנית RCV. הרעיון הוא שהכלים הלא מאוישים יפתחו את הציר לכלי המאויש ויפחיתו תמותה. הכלים הלא מאוישים ישלטו על ידי הצוות האנושי ב-OMFV שיוכל לשלוט גם על נחילים של כאלו. ישנן שלוש גרסאות על הפרק - RCV–L, RCV–M ו-RCV–H. שלוש הגרסאות מייצגות מידת קטלניות שונה כאשר נחיל RCV יוכל להיות מורכב מתמהיל של שלוש הגרסאות. לפי דיווח של armyrecognition, הליך בחינת כרב"מים לסיוע במסגרת תכנית RCV החלה עם אופק ניסויים במתארים שונים עד 2023.

צופה פני ארה"ב

עבור שלוש התעשיות הישראליות שהציגו פתרונות ל"כרמל", ועוד תעשיות קטנות יותר שהציגו מכלולים יחד עם שלוש הגדולות, תכניות ה-NGCV הן כרגע החלופה הכי מבושלת לקבל החזר בתוספת רווח על ההשקעה בכרמל. בישראל , כפי שכתבתי בעבר, אין תכניות חדשות לרק"מ עתידי. המשמעות היא שROI להשקעה בפיתוח לא תבוא משקלים. בגרמניה אין עדין תכנית רק"מ עתידי בשלה, כך שגם לא צפוי החזר השקעה ביורו.

לעומת זאת, בארה"ב כל אחת מחמש תכניות הNGCV- כוללת אלפי כלים בייצור סדרתי, עם מימון קיים לפיתוח חלק מתכניות אלו. מעבר לצריכה עצמית של צבא ארה"ב, חברה שתספק מכלולים לאחת התכניות תזכה למנוף השיווק של התעשיות האמריקאיות בכל העולם. יתרה מכך, לפי הגרעון הישראלי הגדל, נראה כי מודרניזציה עתידית של זרוע היבשה בכלים מאוישים או לא מאוישים תעשה גם היא כחלק מהכלים שייוצרו בתכניות הNGCV. כמו שקונים מטוסים בדולר סיוע ניתן לקנות נגמ"שים וכרב"מים. כך שגם המכירות לצה"ל בעתיד יעשו ככל הנראה דרך מפעלים בארה"ב.

אם צריך לסכם, משרד הביטחון לא סתם מתקשה להסביר למה צריך את "הכרמל" אם אין בארץ תכניות רק"מ עתידי. במציאות, מנהלת הפיתוח של "הכרמל" במשרד הביטחון, כולל שלוש התעשיות שהשקיעו כספי מו"פ בפרויקט, כולן נושאות עיניים לארה"ב.