האנליסטים המבצעיים: הדאטה עולה על מדים
לאחרונה הסתיים בבה"ד 7 קורס הדאטה אנליסטים המבצעיים הצה"לי הראשון. מתוך הבנה שהמידע עשוי להיות נשק נגד האויב, בהחלט נראה שמדובר בצעד חשוב. עם זאת, השלב הבא צריך להיות גם שילוב של אנליסטים במערכת הניהולית של צה"ל. דעה
יוסי רודריק
| 11/08/2019
מתוך אתר צה"ל
ברכות למסיימי קורס ה"דאטה אנליסטים המבצעיים" הראשון בצה"ל. על פי הדיווח באתר צה"ל, יותר מ-10 חיילים השתתפו בקורס "אנליסט מבצעי" בבית הספר למקצועות המחשב ומקצועות הסייבר, המוכר בשמו סמ"ח או בה"ד 7. מדובר בקורס פיילוט, שהחל באפריל השנה, ונמשך כחודשיים וחצי, ובמהלכו רכשו הדאטה אנליסטים לעתיד יכולות של ניתוח ועיבוד מידע באמצעות הפעלת אלגוריתם, ולסייע למפקדי השטח של צה"ל לייעל את הפעלת הלוחמים וציוד הלחימה, מתוך ניתוח המידע העצום הצבור במערכות המבצעיות הצבאיות.
גורמים צה"ליים ציינו כי השאיפה היא שיהיו שניים עד שלושה קורסים מסוג זה מדי שנה, וכי בוגריו מיועדים להשתלב באוגדות המרחביות והסדירות, לסייע לפיקוד האוגדה לדלות מידע רלוונטי מתוך אוקיינוס המידע הנאגר ונשמר במערכות הדיגיטל הצבאיות, ולהפוך אותו למסקנות והמלצות מבצעיות.
מדובר לדעתי בצעד חשוב קדימה שמבצע צה"ל, והכרה בכך שמידע הוא נשק. אם במגזר העסקי נהוג לומר ש"מידע הוא כוח", אז בעולם הצבאי בהחלט אפשר לראות במידע ושימוש נכון בו כלי נשק שיכול לסייע בידי המפקדים לפקד בצורה טובה יותר על הכוחות שלהם בשטח, ולמנף את המידע כדי להכות בצורה אפקטיבית ויעילה יותר באויב. אלא שבעוד שבצד אחד של המשוואה עידן הדיגיטל הביא איתו את הצפת המידע, אז מהצד השני של המשוואה אנחנו רואים כי גם במגזר העסקי, גם במגזר הממשלתי, ולבטח גם במגזר הצבאי רק את הניצנים של ההתמודדות עם כמויות המידע הללו, וכיצד להפיק ממנו תועלות ברמה מקסימלית.
רק לאחרונה דיווח פורטל הצבא האמריקאי על סימפוזיון מעניין שהתקיים בהשתתפות מפקדים בכירים בצבא ארה"ב עם בכירים בחברת אמזון. הנושא היה דרכים כיצד להאיץ, לשפר ולדייק את תובלת האספקה הצבאית. המסקנה של הרב-שיח הייתה שעל הצבא לאמץ את הגישות בניתוח המידע שפיתחה אמזון, בדגש על אנליטיקה של המידע הנצבר בכ-200 מאגרי מידע צבאיים שונים. לצורך כך הקים הצבא האמריקאי גוף – Army Analytics Board – שמטרתו לייעץ ולהנחות את האופן בו הופך המידע במערכות לתובנות המסייעות לצבא לנהל את הפעילות שלו. המאמץ הזה משתלב באסטרטגיה גדולה ורחבה הרבה יותר שמטרתה לייצר את המתודולוגיה כיצד ולאילו מטרות להשתמש במידע, לבנות את התשתיות הטכנולוגיות הנדרשות כדי לאפשר את עבודת האנליסטים, ולייצר קהילה של אנליסטים בעלת אחידות מטרה ופעולה.
צה"ל מול צבא ארה"ב
אלא שכבר במבט אחד ניתן לראות כי קיים שוני בין הגישה האמריקאית לשימוש במידע, לעומת הגישה הישראלית לשימוש בו. הגישה האמריקאית רואה צורך בהפקת תובנות בעיקר מהמערכות התפעוליות-ניהוליות של הצבא – הם רואים שכול חייל או מכונה צבאית מייצרים אינסוף של מידע דיגיטלי, והמטרה שלהם היא לנהל טוב יותר את הצבא באמצעות תובנות שיפיקו מהמידע הזה. כך לדוגמא, זה יכול להיות בניהול טוב יותר של מערכת ההכשרות הצבאית, או חוזי נכון של מלאי התחמושת או תחזוקה של מערכות צבאיות.
מאידך, הגישה הישראלית, כפי שבאה לידי ביטוי במטרות קורס הדאטה אנליסטים, שמה דגש יותר על ניתוח מידע המופק מתוך המערכות המבצעיות, ואמור לשמש את המפקדים בשטח כדי לגרום פגיעה יעילה ואפקטיבית יותר באויב. פה מדובר פחות על ניהול הצבא, ניהול הכשרות, או מלאי, והכינוי לפיכך שניתן לדאטה אנליסט הצה"לי כ-"דאטה אנליסט מבצעי", הוא אכן נכון ומדויק.
נשאלת השאלה – מה הגישה הנכונה? לשאלה הזו אין פתרון בית ספר. ראשית, כי אין הצבא האמריקאי והצבא הישראלי דומים. אין דומה לגודלו של הצבא האמריקאי, לזירה הגלובלית בה הוא פועל, ולמורכבות של המערכים שהוא מפעיל. צבא בהיקף שכזה נכון לו שייעזר במידע כדי לייצר רמת ניהוליות גבוהה יותר של הכוחות שלו. לעומת זאת, הצבא הישראלי הוא קטן הרבה יותר, הזירה בה הוא פועל מצומצמת הרבה יותר, ומידת הפעילות המבצעית בו היא גבוהה גם בעיתות רגיעה, דבר שמחייב ניהול נכון יותר מבוסס מידע של הפעילות המבצעית.
ועדיין, לדעתי צה"ל לא יסתפק רק בהכנסת אנליסטים להיבטים המבצעיים של הפעילויות שלו. השלב הבא של אבולוציית המידע יהיה שילוב אנליסטים וניתוח מידע גם באספקטים של המערכים התפעוליים-ניהוליים של הצבא. ככול שהצבא יתקדם בשימוש שהוא עושה בדאטה אנליסטים, ככל שהניסיון יצטבר, כך תגיע גם הדרישה מצידם של הגורמים הניהוליים בצבא, להקים ולנהל מערך אנליטיקס צבאי הדומה באופיו לזה האזרחי, לצידו של מערך האנליטיקס המבצעי שיופעל במפקדות בחזית.
הכותב הינו מנכ"ל אקורייט (aQurate) מקבוצת UCL, המתמחה בניהול סביבות דאטה והפקת ערך עסקי מהן. מייצגת בישראל את החברות Talend, Trifacta ו-Knime
לאחרונה הסתיים בבה"ד 7 קורס הדאטה אנליסטים המבצעיים הצה"לי הראשון. מתוך הבנה שהמידע עשוי להיות נשק נגד האויב, בהחלט נראה שמדובר בצעד חשוב. עם זאת, השלב הבא צריך להיות גם שילוב של אנליסטים במערכת הניהולית של צה"ל. דעה
מתוך אתר צה"ל
ברכות למסיימי קורס ה"דאטה אנליסטים המבצעיים" הראשון בצה"ל. על פי הדיווח באתר צה"ל, יותר מ-10 חיילים השתתפו בקורס "אנליסט מבצעי" בבית הספר למקצועות המחשב ומקצועות הסייבר, המוכר בשמו סמ"ח או בה"ד 7. מדובר בקורס פיילוט, שהחל באפריל השנה, ונמשך כחודשיים וחצי, ובמהלכו רכשו הדאטה אנליסטים לעתיד יכולות של ניתוח ועיבוד מידע באמצעות הפעלת אלגוריתם, ולסייע למפקדי השטח של צה"ל לייעל את הפעלת הלוחמים וציוד הלחימה, מתוך ניתוח המידע העצום הצבור במערכות המבצעיות הצבאיות.
גורמים צה"ליים ציינו כי השאיפה היא שיהיו שניים עד שלושה קורסים מסוג זה מדי שנה, וכי בוגריו מיועדים להשתלב באוגדות המרחביות והסדירות, לסייע לפיקוד האוגדה לדלות מידע רלוונטי מתוך אוקיינוס המידע הנאגר ונשמר במערכות הדיגיטל הצבאיות, ולהפוך אותו למסקנות והמלצות מבצעיות.
מדובר לדעתי בצעד חשוב קדימה שמבצע צה"ל, והכרה בכך שמידע הוא נשק. אם במגזר העסקי נהוג לומר ש"מידע הוא כוח", אז בעולם הצבאי בהחלט אפשר לראות במידע ושימוש נכון בו כלי נשק שיכול לסייע בידי המפקדים לפקד בצורה טובה יותר על הכוחות שלהם בשטח, ולמנף את המידע כדי להכות בצורה אפקטיבית ויעילה יותר באויב. אלא שבעוד שבצד אחד של המשוואה עידן הדיגיטל הביא איתו את הצפת המידע, אז מהצד השני של המשוואה אנחנו רואים כי גם במגזר העסקי, גם במגזר הממשלתי, ולבטח גם במגזר הצבאי רק את הניצנים של ההתמודדות עם כמויות המידע הללו, וכיצד להפיק ממנו תועלות ברמה מקסימלית.
רק לאחרונה דיווח פורטל הצבא האמריקאי על סימפוזיון מעניין שהתקיים בהשתתפות מפקדים בכירים בצבא ארה"ב עם בכירים בחברת אמזון. הנושא היה דרכים כיצד להאיץ, לשפר ולדייק את תובלת האספקה הצבאית. המסקנה של הרב-שיח הייתה שעל הצבא לאמץ את הגישות בניתוח המידע שפיתחה אמזון, בדגש על אנליטיקה של המידע הנצבר בכ-200 מאגרי מידע צבאיים שונים. לצורך כך הקים הצבא האמריקאי גוף – Army Analytics Board – שמטרתו לייעץ ולהנחות את האופן בו הופך המידע במערכות לתובנות המסייעות לצבא לנהל את הפעילות שלו. המאמץ הזה משתלב באסטרטגיה גדולה ורחבה הרבה יותר שמטרתה לייצר את המתודולוגיה כיצד ולאילו מטרות להשתמש במידע, לבנות את התשתיות הטכנולוגיות הנדרשות כדי לאפשר את עבודת האנליסטים, ולייצר קהילה של אנליסטים בעלת אחידות מטרה ופעולה.
צה"ל מול צבא ארה"ב
אלא שכבר במבט אחד ניתן לראות כי קיים שוני בין הגישה האמריקאית לשימוש במידע, לעומת הגישה הישראלית לשימוש בו. הגישה האמריקאית רואה צורך בהפקת תובנות בעיקר מהמערכות התפעוליות-ניהוליות של הצבא – הם רואים שכול חייל או מכונה צבאית מייצרים אינסוף של מידע דיגיטלי, והמטרה שלהם היא לנהל טוב יותר את הצבא באמצעות תובנות שיפיקו מהמידע הזה. כך לדוגמא, זה יכול להיות בניהול טוב יותר של מערכת ההכשרות הצבאית, או חוזי נכון של מלאי התחמושת או תחזוקה של מערכות צבאיות.
מאידך, הגישה הישראלית, כפי שבאה לידי ביטוי במטרות קורס הדאטה אנליסטים, שמה דגש יותר על ניתוח מידע המופק מתוך המערכות המבצעיות, ואמור לשמש את המפקדים בשטח כדי לגרום פגיעה יעילה ואפקטיבית יותר באויב. פה מדובר פחות על ניהול הצבא, ניהול הכשרות, או מלאי, והכינוי לפיכך שניתן לדאטה אנליסט הצה"לי כ-"דאטה אנליסט מבצעי", הוא אכן נכון ומדויק.
נשאלת השאלה – מה הגישה הנכונה? לשאלה הזו אין פתרון בית ספר. ראשית, כי אין הצבא האמריקאי והצבא הישראלי דומים. אין דומה לגודלו של הצבא האמריקאי, לזירה הגלובלית בה הוא פועל, ולמורכבות של המערכים שהוא מפעיל. צבא בהיקף שכזה נכון לו שייעזר במידע כדי לייצר רמת ניהוליות גבוהה יותר של הכוחות שלו. לעומת זאת, הצבא הישראלי הוא קטן הרבה יותר, הזירה בה הוא פועל מצומצמת הרבה יותר, ומידת הפעילות המבצעית בו היא גבוהה גם בעיתות רגיעה, דבר שמחייב ניהול נכון יותר מבוסס מידע של הפעילות המבצעית.
ועדיין, לדעתי צה"ל לא יסתפק רק בהכנסת אנליסטים להיבטים המבצעיים של הפעילויות שלו. השלב הבא של אבולוציית המידע יהיה שילוב אנליסטים וניתוח מידע גם באספקטים של המערכים התפעוליים-ניהוליים של הצבא. ככול שהצבא יתקדם בשימוש שהוא עושה בדאטה אנליסטים, ככל שהניסיון יצטבר, כך תגיע גם הדרישה מצידם של הגורמים הניהוליים בצבא, להקים ולנהל מערך אנליטיקס צבאי הדומה באופיו לזה האזרחי, לצידו של מערך האנליטיקס המבצעי שיופעל במפקדות בחזית.
הכותב הינו מנכ"ל אקורייט (aQurate) מקבוצת UCL, המתמחה בניהול סביבות דאטה והפקת ערך עסקי מהן. מייצגת בישראל את החברות Talend, Trifacta ו-Knime
