הדרך החדשה להתמודדות עם האיום האיראני במפרץ
לאחר מקרים רבים של תקיפות מכליות נפט במפרץ, החליטו בעלי חברות ספנות לנקוט פעולה שנוגדת את התקנות של השיט הבין-לאומי. ויש בכך גם צד מסוכן
אייל פינקו
| 11/08/2019
אוניית סוחר בריטית שנתפסה על ידי איראן. צילום: AP
מיוני 2019 אנו עדים להתרחשויות רבות במפרץ הפרסי, המזכירות במעט את "מלחמת המכליות", שהתנהלה במהלך מלחמת איראן-עיראק, בין השנים 1980 ל-1988, ובמהלכה בוצעו תקיפות מכליות נפט (בעיקר באמצעות מיקוש ימי), שהובילו לשיבוש אספקת הנפט עולמית.
מיוני הותקפו כמה ספינות מכלית על ידי כוחות איראניים, חלקן באמצעות מיקוש ימי וחלקן אף "נחטפו" לחוף האיראני, כאמצעי לחץ על ממשלות ארצות הברית ובריטניה. על מנת להתמודד מול האיום האיראני במצרי הורמוז, החליטו בעלי ספינות סוחר ומכליות לנקוט בגישה שונה מעט, החורגת מחוקי הבטיחות של השיט הבינלאומי. הגישה השונה כוללת כיבוי של מערכת הזיהוי האוטומטית של כלי השיט ה-AIS, המאפשרת את זיהוי כלי השיט, מיקומו, מסלולו וייעודו.
מערכת ה-AIS הינה מערכת אוטומטית המשדרת, כאמור, את נתוניו של כלי השיט, והפעלתו מחויבת על הרגולציות הבינלאומיות של ארגון השיט הבינלאומי, ה-IMO (International Maritime Organization), הכופה על כל כלי שיט במשקל של מעל 300 טון להפעילה, כאמצעי בטיחות.
בחודשים האחרונים נצפו יותר מ-20 כלי שיט, המכבים את מערכת ה-AIS שלהם טרם הכניסה למצרי הורמוז, ופונים להפליג בנתיבי השיט הבינלאומיים הקרובים יותר לחוף הסעודי.
מערכות הגילוי החופי המופעלות לאורך חופי איראן במפרץ הפרסי ובמצרי הורמוז, על ידי חיל הים של משמרות המהפכה ושל חיל הים הסדיר האיראני, בעלות יכולת גילוי מכ"מי של כלי השיט, למרות כיבוי מערכות ה-AIS. אך כיבוי מערכת ה-AIS על ידי כלי בשיט מקשה במעט על הזיהוי החד ערכי שלהן.
כיבוי מערכות ה-AIS בכלי השיט מתבצע במקביל לאזהרה אשר פורסמה על ידי המנהל הימי במשרד התחבורה האמריקני, לפיה התקבלו דיווחים ממספר כלי שיט על שיבוש מערכות ה- GPS שלהן.
איראן יכולה להתמודד עם הכיבוי
החברות המפעילות את כלי השיט סבורות שכיבוי ה-AIS מהווה נדבך בהגנתן מפני האיום האיראני, אך הלכה למעשה, לחילות הים של איראן יש יכולות בניית תמונה ימית טובה בטווחים רחוקים מאד מהחוף, באמצעות אמצעי גילוי שונים, הכוללים מכ"מים המותקנים על אסדות קידוח גז ונפט, ספינות סוחר ודיג המדווחים על מטרות, מערכות סיגינט (SIGINT – מודיעין אותות אלקטרוני) הפועלות מהחוף ומאפשרות גילוי בטווחים גדולים מאד, מכ"מי חוף, מערכות AIS ושלל אמצעים נוסף. בניית התמונה מבוצעת על ידי היתוך מידע מהסנסורים השונים.
משמעות הדבר היא, שבמידה וחיל הים האיראני בונה תמונה בטווחים רחוקים מהחוף ומבצע מעקב על כלל האוניות הפועלות במרחב הים הערבי והמפרץ הפרסי, הרי שגילוי, סיווג וזיהוי כלי השיט מתרחש בטווחים רחוקים מאד ממצרי הורמוז, וכיבוי מערכת ה-AIS, עשוי אולי להקשות במעט על השולט האיראני בזיהוי כלי השיט המתקרב למצרי הורמוז, אך בסבירות נמוכה.
אליה וקוץ בה, דווקא כיבוי מערכת ה-AIS על ידי כלי השיט ונטרול היכולת למצוא את מיקומם ולוודא את זהותן באמצעות המערכת, ושיבוש מערכות ה-GPS המבוצע על ידי איראן, משבשות ואולי אף מנטרלות יכולות מדינות אחרות, דוגמת ארצות הברית, בריטניה וישראל, לעקוב אחר המתרחש במפרץ הפרסי ובמצרי הורמוז.
בכך מונעים כלי השיט, הסוחרות והמכליות, יכולת להגן על עצמם על ידי מעצמות או חילות ים אחרים, במידה וייתקפו על ידי חיל הים האיראני.
לאחר מקרים רבים של תקיפות מכליות נפט במפרץ, החליטו בעלי חברות ספנות לנקוט פעולה שנוגדת את התקנות של השיט הבין-לאומי. ויש בכך גם צד מסוכן
אוניית סוחר בריטית שנתפסה על ידי איראן. צילום: AP
מיוני 2019 אנו עדים להתרחשויות רבות במפרץ הפרסי, המזכירות במעט את "מלחמת המכליות", שהתנהלה במהלך מלחמת איראן-עיראק, בין השנים 1980 ל-1988, ובמהלכה בוצעו תקיפות מכליות נפט (בעיקר באמצעות מיקוש ימי), שהובילו לשיבוש אספקת הנפט עולמית.
מיוני הותקפו כמה ספינות מכלית על ידי כוחות איראניים, חלקן באמצעות מיקוש ימי וחלקן אף "נחטפו" לחוף האיראני, כאמצעי לחץ על ממשלות ארצות הברית ובריטניה. על מנת להתמודד מול האיום האיראני במצרי הורמוז, החליטו בעלי ספינות סוחר ומכליות לנקוט בגישה שונה מעט, החורגת מחוקי הבטיחות של השיט הבינלאומי. הגישה השונה כוללת כיבוי של מערכת הזיהוי האוטומטית של כלי השיט ה-AIS, המאפשרת את זיהוי כלי השיט, מיקומו, מסלולו וייעודו.
מערכת ה-AIS הינה מערכת אוטומטית המשדרת, כאמור, את נתוניו של כלי השיט, והפעלתו מחויבת על הרגולציות הבינלאומיות של ארגון השיט הבינלאומי, ה-IMO (International Maritime Organization), הכופה על כל כלי שיט במשקל של מעל 300 טון להפעילה, כאמצעי בטיחות.
בחודשים האחרונים נצפו יותר מ-20 כלי שיט, המכבים את מערכת ה-AIS שלהם טרם הכניסה למצרי הורמוז, ופונים להפליג בנתיבי השיט הבינלאומיים הקרובים יותר לחוף הסעודי.
מערכות הגילוי החופי המופעלות לאורך חופי איראן במפרץ הפרסי ובמצרי הורמוז, על ידי חיל הים של משמרות המהפכה ושל חיל הים הסדיר האיראני, בעלות יכולת גילוי מכ"מי של כלי השיט, למרות כיבוי מערכות ה-AIS. אך כיבוי מערכת ה-AIS על ידי כלי בשיט מקשה במעט על הזיהוי החד ערכי שלהן.
כיבוי מערכות ה-AIS בכלי השיט מתבצע במקביל לאזהרה אשר פורסמה על ידי המנהל הימי במשרד התחבורה האמריקני, לפיה התקבלו דיווחים ממספר כלי שיט על שיבוש מערכות ה- GPS שלהן.
איראן יכולה להתמודד עם הכיבוי
החברות המפעילות את כלי השיט סבורות שכיבוי ה-AIS מהווה נדבך בהגנתן מפני האיום האיראני, אך הלכה למעשה, לחילות הים של איראן יש יכולות בניית תמונה ימית טובה בטווחים רחוקים מאד מהחוף, באמצעות אמצעי גילוי שונים, הכוללים מכ"מים המותקנים על אסדות קידוח גז ונפט, ספינות סוחר ודיג המדווחים על מטרות, מערכות סיגינט (SIGINT – מודיעין אותות אלקטרוני) הפועלות מהחוף ומאפשרות גילוי בטווחים גדולים מאד, מכ"מי חוף, מערכות AIS ושלל אמצעים נוסף. בניית התמונה מבוצעת על ידי היתוך מידע מהסנסורים השונים.
משמעות הדבר היא, שבמידה וחיל הים האיראני בונה תמונה בטווחים רחוקים מהחוף ומבצע מעקב על כלל האוניות הפועלות במרחב הים הערבי והמפרץ הפרסי, הרי שגילוי, סיווג וזיהוי כלי השיט מתרחש בטווחים רחוקים מאד ממצרי הורמוז, וכיבוי מערכת ה-AIS, עשוי אולי להקשות במעט על השולט האיראני בזיהוי כלי השיט המתקרב למצרי הורמוז, אך בסבירות נמוכה.
אליה וקוץ בה, דווקא כיבוי מערכת ה-AIS על ידי כלי השיט ונטרול היכולת למצוא את מיקומם ולוודא את זהותן באמצעות המערכת, ושיבוש מערכות ה-GPS המבוצע על ידי איראן, משבשות ואולי אף מנטרלות יכולות מדינות אחרות, דוגמת ארצות הברית, בריטניה וישראל, לעקוב אחר המתרחש במפרץ הפרסי ובמצרי הורמוז.
בכך מונעים כלי השיט, הסוחרות והמכליות, יכולת להגן על עצמם על ידי מעצמות או חילות ים אחרים, במידה וייתקפו על ידי חיל הים האיראני.
