ככה זה שיש תכנית לחקר הירח. נאס"א בחרה חברות לפיתוח כלי רכב חללי מאויש
עמי רוחקס דומבה
| 19/05/2019
Credit: NASA
בתקציב של 45.5 מליוני דולרים, לא רחוק בהרבה מהסכום שהושקע בחללית בראשית, רוצים בנאס"א, סוכנות החלל האמריקאית, לפתח אבות טיפוס של מכלולים לכלי רכב מאויש שיוביל אנשים לירח. ולא, אף חברה ישראלית לא תשתתף. אצלנו מעדיפים גימיקים.
"נאס"א הודיעה ב16 מאי כי היא בחרה 11 חברות כדי להתחיל ללמוד אב טיפוס ראשוני לפיתוח חלקים של נחתות ירח בתקווה כי הסוכנות תוכל לפגוש את היעד 2024 לנחיתה האנושית שלה", כך לפי פרסום של spacenews.com .
ולא, שלא יאכילו אתכם במסרים לא רלוונטים. לתעשיית החלל הישראלית יש מה לתרום לנאס"א, ולישראל יש קשרים מצוינים עם ארה"ב, כולל בתחום החלל. אבל אצלנו, משרד המדע מעדיף לשים כספי מיסים על גימיקים מאשר לקדם השתתפות חברות ישראליות בתחרות של נאס"א. אין סיבה שמדינת ישראל לא תהיה מובילה בשוק תתי מכלולים לנחתות ירח כפי שהצליחה להיות מובילה בתחום התעופה, הרק"מ ותחומים נוספים.
הפרסים בתחרות של נאסא הם עבור הנחתת אדם במחקרים הידועים בשם NextSTEP נספח E. מחקרים אלה מוגבלים לשלבי ירידה, כלי רכב ואלמנטים של תדלוק. הפרסים מחייבים חברות לשלם לפחות 20 אחוזים מן העלות הכוללת של כל מחקר או פרויקט אב טיפוס, עם השלמת העבודה בתוך שישה חודשים. כדי לאפשר לחברות להתחיל לעבוד באופן מיידי, נאס"א אמרה כי היא משתמשת בגישה שנקראת "פעולות חוזים בלתי מוגדרות", כך שהחברות יכולות להתחיל לעבוד בעוד תנאי החוזה עדיין נמצאים במשא ומתן.
אם כן, בעוד אצלנו כאמור ממשיכים לעסוק בגימיקים, בארה"ב ובמקומות נוספים בעולם כבר חוקרים ומתכננים רכבי הובלה של אנשים לירח. בין שמדובר לטובת מחקר ירח, פעולות צבאיות, תיירות חלל או חציבת מינרלים יקרים מכוכבים, שוק המכלולים ותתי המכלולים לרכבי חלל הולך לגלגל ככל הנראה הרבה כסף בעשורים הקרובים. ובמקום לשים את הכסף של הממשלה על שיתופי פעולה של התעשייה שלנו עם האמירקאית בפרויקטי פיתוח, אנחנו, במקרה הטוב, נשאר עם מוראל גבוה ובלי נוכחות בשוק העולמי.
Credit: NASA
בתקציב של 45.5 מליוני דולרים, לא רחוק בהרבה מהסכום שהושקע בחללית בראשית, רוצים בנאס"א, סוכנות החלל האמריקאית, לפתח אבות טיפוס של מכלולים לכלי רכב מאויש שיוביל אנשים לירח. ולא, אף חברה ישראלית לא תשתתף. אצלנו מעדיפים גימיקים.
"נאס"א הודיעה ב16 מאי כי היא בחרה 11 חברות כדי להתחיל ללמוד אב טיפוס ראשוני לפיתוח חלקים של נחתות ירח בתקווה כי הסוכנות תוכל לפגוש את היעד 2024 לנחיתה האנושית שלה", כך לפי פרסום של spacenews.com .
ולא, שלא יאכילו אתכם במסרים לא רלוונטים. לתעשיית החלל הישראלית יש מה לתרום לנאס"א, ולישראל יש קשרים מצוינים עם ארה"ב, כולל בתחום החלל. אבל אצלנו, משרד המדע מעדיף לשים כספי מיסים על גימיקים מאשר לקדם השתתפות חברות ישראליות בתחרות של נאס"א. אין סיבה שמדינת ישראל לא תהיה מובילה בשוק תתי מכלולים לנחתות ירח כפי שהצליחה להיות מובילה בתחום התעופה, הרק"מ ותחומים נוספים.
הפרסים בתחרות של נאסא הם עבור הנחתת אדם במחקרים הידועים בשם NextSTEP נספח E. מחקרים אלה מוגבלים לשלבי ירידה, כלי רכב ואלמנטים של תדלוק. הפרסים מחייבים חברות לשלם לפחות 20 אחוזים מן העלות הכוללת של כל מחקר או פרויקט אב טיפוס, עם השלמת העבודה בתוך שישה חודשים. כדי לאפשר לחברות להתחיל לעבוד באופן מיידי, נאס"א אמרה כי היא משתמשת בגישה שנקראת "פעולות חוזים בלתי מוגדרות", כך שהחברות יכולות להתחיל לעבוד בעוד תנאי החוזה עדיין נמצאים במשא ומתן.
אם כן, בעוד אצלנו כאמור ממשיכים לעסוק בגימיקים, בארה"ב ובמקומות נוספים בעולם כבר חוקרים ומתכננים רכבי הובלה של אנשים לירח. בין שמדובר לטובת מחקר ירח, פעולות צבאיות, תיירות חלל או חציבת מינרלים יקרים מכוכבים, שוק המכלולים ותתי המכלולים לרכבי חלל הולך לגלגל ככל הנראה הרבה כסף בעשורים הקרובים. ובמקום לשים את הכסף של הממשלה על שיתופי פעולה של התעשייה שלנו עם האמירקאית בפרויקטי פיתוח, אנחנו, במקרה הטוב, נשאר עם מוראל גבוה ובלי נוכחות בשוק העולמי.
