לא עוצרת באדום: אירן רוצה כביש מהיר טהראן-דמשק
יוסי מנשרוף
| 15/04/2019
בשנים האחרונות איראן שוקדת על טיפוח מסדרון קרקעי שישתרע משטחה אל סוריה דרך עיראק. הקמת המסדרון התאפשרה בחסות המאבק נגד דאעש, שאפשר לאיראן להציג את השתתפותה בלחימה בסוריה כלגיטימית וכאינטרסכלל-עולמי. מטרת המסדרון, שמהווה שטח בשליטה איראנית לכל דבר, היא להבטיח נגישות איראנית לחזבאללה ללא קשר למצב הלחימה בסוריה, ולאפשר למשמרות המהפכה להעמיק את מאמצי ההתבססות שלהם בשטח סוריה. מאמציםאלו ניכריםגם ברמת הגולן הסורית, שמשמשת נקודהחשובה במסגרת המאמץ האיראני להקים תשתית מודיעינית וצבאית התקפית מול ישראל.
בדצמבר 2017 קיבל פרויקט המסדרון האיראני דחיפה משמעותית לאחר שצבא סוריה וכוחות פרו-איראניים, הכוללים את חזבאללה הלבנוני ואת המליציות השיעיות העיראקיות אל-נוג'באא' וכתאא'ב חזבאללה, כבשו את המעבר שמקשר בין עיראק לסוריה (אל-קאא'ם בצידו העיראקי, אבוכמאל בצידו הסורי) מידי דאעש, והחלו להשתמש בו להעברת אמל"ח.
במסגרת נחישותה לסכל את מאמצי ההתבססות האיראנית בסוריה ביצעה ישראלתקיפות מגוונות נגד יעדי כוחות קודס, מליציות שיעיות עיראקיות וחזבאללה, ובמסגרת זאת, לפי דיווחים, אף תקפה ביוני 2018 מתקן המשמש את מליציית כתאא'ב חזבאללה, בקרבת אבו-כמאל שבגבול סוריה-עיראק.
על מנת לעקוף את התקיפות הישראליות הפעילה איראן רכבת אווירית לדמשק, לחלב ולבירות, באמצעותה המשיכה להעביר טכנולוגיה טילית ואמל"ח, תוך שהיא נהנית משיתוף פעולה של צבא לבנון, האחראי על שדה התעופה בלבנון. למרות זאת איראן שוקדת על ביסוס המסדרון הקרקעי, כיוון שהוא יכול לשמש אותה בצורה נרחבת יותר מרכבת אווירית שבהכמות והיקף הציוד שניתן להעביר הינם מוגבלים.
קידום המסדרון קיבל דחיפה בפגישת הרמטכ"לים של איראן, עיראק וסוריה באמצע מרץ 2019 בסוריה. בפגישה הכריזו השלושה על פתיחת מעבר יבשתי בין עיראק לסוריה. מקורות עיראקיים מסרו לתקשורת שמבין שלושת מעברי הגבול שבין עיראק לסוריה מדובר במעבר אל-קאא'ם.
היומון הקטרי אל-ערבי אל-ג'דיד, היוצא לאור בלונדון, פרסם ב-26 במרץ דיווח בלעדי שאיראן מקדמת תוכנית לסלילת כביש מהיר שיקשר בין טהראן לדמשק דרך עיראק, כאשר בהמשך הכוונה היא להמשיכו עד לבנון. מקורות עיראקיים מסרו ליומון שהקמת הכביש עוגנה בהסכם שנחתם לאחרונה בין ממשלות איראן ועיראק. משלחת טכנית איראנית הגיעה לעיראק בתקופה האחרונה ונפגשה עם בכירים בממשלת עיראק. קידום המיזם עלה ככל הנראה בביקור שקיים נשיא איראן רוחאני בעיראק באמצע מרץ 2019, במהלכו הוא גם קרא לממשלת עיראק ליישם את בניית מסילת הרכבת שתקשר בין שלמצ'ה שבגבול איראן-עיראק לבצרה, ומשם לחוף לט'קיה בסוריה, מיזם שאיראן עובדת עליו עוד מ-2013.
בעת הנוכחית, האיראנים דנים עם הצד העיראקי על מסלול הכביש ועל היבטים טכניים נוספים הקשורים למיזם. האיראנים הציגו לעיראקים שני מסלולים אפשריים, היוצאים שניהם ממחוז כרמאנשאה שבגבול איראן-עיראק. מסלול היוצא מהעיר קסר-י שירין שבמחוז כרמאנשאה בגבול איראן-עיראק, משם מתקדם לעיר כאלאר (kalar) בצד העיראקי, מגיע אל העיר טוז-ח'וראמטו (TuzKhurmatu), משם לרכס הרי חאמרין, העיר נינווה, ומשם למחוז דיר א-זור שבסוריה.
מסלול ששימש מעבר רשמי בין עיראק לסוריה עד פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה ב-2011. נכנס לעיראק דרך מחוז דיאלה שבגבול עיראק-איראן, מתקדם לעיר הגבול מנזריה לכיוון בגדאד, פונה לאבו-ע'ריב ומשם לפלוג'ה, מתקדם לרמאדי ונכנס לסוריה דרך אל-קאא'ם.
לפי הדיווח, בראש מענייניה של איראן עומד הצורך להרחיק ככל האפשר את מסלול הכביש מבסיסים ומנוכחות אמריקאית, וכן מכל נוכחות אחרת של הקואליציה נגד דאעש. כמו כן, איראן, הנתונה תחת משטר סנקציות שכבר נותן את אותותיו בהיבטים תקציביים שונים, מעוניינת להשתמש בתשתית הכבישים הקיימת, במטרה לחסוך עלויות.
לפי המקורות העיראקיים, האיראנים, שמגלים התלהבות לקדם כעת את התוכנית יותר מאשר הצד העיראקי, מציגים לממשלת עיראק את התועלות הכלכליות שיצמחו לה מהמיזם, כגון מתן אפשרויות עבודה לעיראקים, העסקת משאיות השייכות למגזר הפרטי בעיראק ודרישת תשלום דמי מעבר על ידי השלטונות העיראקיים למכוניות העוברות לסוריה.
כפי הנראה, המקורות העיראקיים הדליפו את קיום המיזם ואת קידומו ליומון אל-ערבי אל-ג'דיד, כנגזרת מהתנגדותם כלפיו. במסגרת זאת הם מסרו ליומון שברור שהוא אינו נועד לקדם צרכים מסחריים של שתי המדינות אלא יעמוד לשירות משמרות המהפכה והמליציות השיעיות שנתמכות על ידי כוחות קודס. כך הביע מוחמד נורי עבד-רבה, בכיר בסיעת אל-נצר שבראשה עומד ר"מ עיראק לשעבר, חידר אל-עבאדי, בריאיון לאל-ערבי אל-ג'דיד, התנגדות נחרצת למיזם, והסביר שהוא מסוכן לביטחון עיראק ולכלכלתה. לפיכך הוא קרא לדון היטב בהשלכות המיזם, ולהעמיד את האינטרס העיראקי לפני האינטרס האיראני. עבד-רבה תיאר את המיזם ככזה שמשרת את השתלטותה של איראן על חלק מעיראק, וטען שהוא נועד לקדם את פרויקט הסהר השיעי האיראני.
הממשל האמריקאי מודע לסכנה המתהווה מצד איראן והמליציות השיעיות העיראקיות הפועלות בשירותה, ולפיכך כלל ברשימת הסנקציות בראשית מרץ את המליציה השיעית העיראקית אל-נוג'באא', הנתמכת על ידי כוחות קודס. אף שהשתתפה בחלק מהקרבות בעיראק נגד דאעש, עיקר פעילותה של המליציה הזו התבצע בסוריה, והיא מילאה תפקיד מרכזי בפעילות הפרו-איראנית הצבאית בסוריה.
בינואר 2019 דווח על כוונת הנשיא טראמפ לדרוש מעיראק לפזר את 67 המליציות השיעיות המרכיבות את "כוחות הגיוס העממי", אל-חשד אל-שעבי, מהלך שגרר איומים מצד מליציות שיעיות עיראקיות נגד הכוחות האמריקאיים בעיראק. נראה שלאור הפגיעות הרבה שלה ברחבי עיראק ארה"ב איננה מסוגלת לקדם בעת הנוכחית את התוכנית. זאת בעיקר כשהיא מקפידה למקד את מאבקה נגד איראן ושלוחותיה בפן הכלכלי ואינה מעוניינת לעלות על מסלול התנגשות צבאית ישירה עם טהראן.
קידום הכביש המהיר טהראן-דמשק עלול לחזק את ההתבססות האיראנית בעיראק ובסוריה, והוא עומד בניגוד לאינטרס האמריקאי באזור. לפיכך, ראוי לדאוג לכך שהממשל האמריקאי והקונגרס ידונו במיזם האיראני הנוכחי כדי לסכלו באמצעות לחץ פוליטי כבד על ממשלת עיראק בראשות עאדל עבד אל-מהדי. סיכול המיזם ישרת את המדיניות האמריקאית בעיראק, השואפת לחזק את הריבונות העיראקית, כפי שהודגש בשיחת הטלפון שקיים מזכיר המדינה האמריקאי פומפאו עם ראש ממשלת עיראק עבד אל-מהדי בראשית מרץ.
ד"ר יוסי מנשרוף משמש חוקר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JISS) וחוקר במרכז עזרי לחקר איראן באוניברסיטת חיפה.
בשנים האחרונות איראן שוקדת על טיפוח מסדרון קרקעי שישתרע משטחה אל סוריה דרך עיראק. הקמת המסדרון התאפשרה בחסות המאבק נגד דאעש, שאפשר לאיראן להציג את השתתפותה בלחימה בסוריה כלגיטימית וכאינטרסכלל-עולמי. מטרת המסדרון, שמהווה שטח בשליטה איראנית לכל דבר, היא להבטיח נגישות איראנית לחזבאללה ללא קשר למצב הלחימה בסוריה, ולאפשר למשמרות המהפכה להעמיק את מאמצי ההתבססות שלהם בשטח סוריה. מאמציםאלו ניכריםגם ברמת הגולן הסורית, שמשמשת נקודהחשובה במסגרת המאמץ האיראני להקים תשתית מודיעינית וצבאית התקפית מול ישראל.
בדצמבר 2017 קיבל פרויקט המסדרון האיראני דחיפה משמעותית לאחר שצבא סוריה וכוחות פרו-איראניים, הכוללים את חזבאללה הלבנוני ואת המליציות השיעיות העיראקיות אל-נוג'באא' וכתאא'ב חזבאללה, כבשו את המעבר שמקשר בין עיראק לסוריה (אל-קאא'ם בצידו העיראקי, אבוכמאל בצידו הסורי) מידי דאעש, והחלו להשתמש בו להעברת אמל"ח.
במסגרת נחישותה לסכל את מאמצי ההתבססות האיראנית בסוריה ביצעה ישראלתקיפות מגוונות נגד יעדי כוחות קודס, מליציות שיעיות עיראקיות וחזבאללה, ובמסגרת זאת, לפי דיווחים, אף תקפה ביוני 2018 מתקן המשמש את מליציית כתאא'ב חזבאללה, בקרבת אבו-כמאל שבגבול סוריה-עיראק.
על מנת לעקוף את התקיפות הישראליות הפעילה איראן רכבת אווירית לדמשק, לחלב ולבירות, באמצעותה המשיכה להעביר טכנולוגיה טילית ואמל"ח, תוך שהיא נהנית משיתוף פעולה של צבא לבנון, האחראי על שדה התעופה בלבנון. למרות זאת איראן שוקדת על ביסוס המסדרון הקרקעי, כיוון שהוא יכול לשמש אותה בצורה נרחבת יותר מרכבת אווירית שבהכמות והיקף הציוד שניתן להעביר הינם מוגבלים.
קידום המסדרון קיבל דחיפה בפגישת הרמטכ"לים של איראן, עיראק וסוריה באמצע מרץ 2019 בסוריה. בפגישה הכריזו השלושה על פתיחת מעבר יבשתי בין עיראק לסוריה. מקורות עיראקיים מסרו לתקשורת שמבין שלושת מעברי הגבול שבין עיראק לסוריה מדובר במעבר אל-קאא'ם.
היומון הקטרי אל-ערבי אל-ג'דיד, היוצא לאור בלונדון, פרסם ב-26 במרץ דיווח בלעדי שאיראן מקדמת תוכנית לסלילת כביש מהיר שיקשר בין טהראן לדמשק דרך עיראק, כאשר בהמשך הכוונה היא להמשיכו עד לבנון. מקורות עיראקיים מסרו ליומון שהקמת הכביש עוגנה בהסכם שנחתם לאחרונה בין ממשלות איראן ועיראק. משלחת טכנית איראנית הגיעה לעיראק בתקופה האחרונה ונפגשה עם בכירים בממשלת עיראק. קידום המיזם עלה ככל הנראה בביקור שקיים נשיא איראן רוחאני בעיראק באמצע מרץ 2019, במהלכו הוא גם קרא לממשלת עיראק ליישם את בניית מסילת הרכבת שתקשר בין שלמצ'ה שבגבול איראן-עיראק לבצרה, ומשם לחוף לט'קיה בסוריה, מיזם שאיראן עובדת עליו עוד מ-2013.
בעת הנוכחית, האיראנים דנים עם הצד העיראקי על מסלול הכביש ועל היבטים טכניים נוספים הקשורים למיזם. האיראנים הציגו לעיראקים שני מסלולים אפשריים, היוצאים שניהם ממחוז כרמאנשאה שבגבול איראן-עיראק. מסלול היוצא מהעיר קסר-י שירין שבמחוז כרמאנשאה בגבול איראן-עיראק, משם מתקדם לעיר כאלאר (kalar) בצד העיראקי, מגיע אל העיר טוז-ח'וראמטו (TuzKhurmatu), משם לרכס הרי חאמרין, העיר נינווה, ומשם למחוז דיר א-זור שבסוריה.
מסלול ששימש מעבר רשמי בין עיראק לסוריה עד פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה ב-2011. נכנס לעיראק דרך מחוז דיאלה שבגבול עיראק-איראן, מתקדם לעיר הגבול מנזריה לכיוון בגדאד, פונה לאבו-ע'ריב ומשם לפלוג'ה, מתקדם לרמאדי ונכנס לסוריה דרך אל-קאא'ם.
לפי הדיווח, בראש מענייניה של איראן עומד הצורך להרחיק ככל האפשר את מסלול הכביש מבסיסים ומנוכחות אמריקאית, וכן מכל נוכחות אחרת של הקואליציה נגד דאעש. כמו כן, איראן, הנתונה תחת משטר סנקציות שכבר נותן את אותותיו בהיבטים תקציביים שונים, מעוניינת להשתמש בתשתית הכבישים הקיימת, במטרה לחסוך עלויות.
לפי המקורות העיראקיים, האיראנים, שמגלים התלהבות לקדם כעת את התוכנית יותר מאשר הצד העיראקי, מציגים לממשלת עיראק את התועלות הכלכליות שיצמחו לה מהמיזם, כגון מתן אפשרויות עבודה לעיראקים, העסקת משאיות השייכות למגזר הפרטי בעיראק ודרישת תשלום דמי מעבר על ידי השלטונות העיראקיים למכוניות העוברות לסוריה.
כפי הנראה, המקורות העיראקיים הדליפו את קיום המיזם ואת קידומו ליומון אל-ערבי אל-ג'דיד, כנגזרת מהתנגדותם כלפיו. במסגרת זאת הם מסרו ליומון שברור שהוא אינו נועד לקדם צרכים מסחריים של שתי המדינות אלא יעמוד לשירות משמרות המהפכה והמליציות השיעיות שנתמכות על ידי כוחות קודס. כך הביע מוחמד נורי עבד-רבה, בכיר בסיעת אל-נצר שבראשה עומד ר"מ עיראק לשעבר, חידר אל-עבאדי, בריאיון לאל-ערבי אל-ג'דיד, התנגדות נחרצת למיזם, והסביר שהוא מסוכן לביטחון עיראק ולכלכלתה. לפיכך הוא קרא לדון היטב בהשלכות המיזם, ולהעמיד את האינטרס העיראקי לפני האינטרס האיראני. עבד-רבה תיאר את המיזם ככזה שמשרת את השתלטותה של איראן על חלק מעיראק, וטען שהוא נועד לקדם את פרויקט הסהר השיעי האיראני.
הממשל האמריקאי מודע לסכנה המתהווה מצד איראן והמליציות השיעיות העיראקיות הפועלות בשירותה, ולפיכך כלל ברשימת הסנקציות בראשית מרץ את המליציה השיעית העיראקית אל-נוג'באא', הנתמכת על ידי כוחות קודס. אף שהשתתפה בחלק מהקרבות בעיראק נגד דאעש, עיקר פעילותה של המליציה הזו התבצע בסוריה, והיא מילאה תפקיד מרכזי בפעילות הפרו-איראנית הצבאית בסוריה.
בינואר 2019 דווח על כוונת הנשיא טראמפ לדרוש מעיראק לפזר את 67 המליציות השיעיות המרכיבות את "כוחות הגיוס העממי", אל-חשד אל-שעבי, מהלך שגרר איומים מצד מליציות שיעיות עיראקיות נגד הכוחות האמריקאיים בעיראק. נראה שלאור הפגיעות הרבה שלה ברחבי עיראק ארה"ב איננה מסוגלת לקדם בעת הנוכחית את התוכנית. זאת בעיקר כשהיא מקפידה למקד את מאבקה נגד איראן ושלוחותיה בפן הכלכלי ואינה מעוניינת לעלות על מסלול התנגשות צבאית ישירה עם טהראן.
קידום הכביש המהיר טהראן-דמשק עלול לחזק את ההתבססות האיראנית בעיראק ובסוריה, והוא עומד בניגוד לאינטרס האמריקאי באזור. לפיכך, ראוי לדאוג לכך שהממשל האמריקאי והקונגרס ידונו במיזם האיראני הנוכחי כדי לסכלו באמצעות לחץ פוליטי כבד על ממשלת עיראק בראשות עאדל עבד אל-מהדי. סיכול המיזם ישרת את המדיניות האמריקאית בעיראק, השואפת לחזק את הריבונות העיראקית, כפי שהודגש בשיחת הטלפון שקיים מזכיר המדינה האמריקאי פומפאו עם ראש ממשלת עיראק עבד אל-מהדי בראשית מרץ.
ד"ר יוסי מנשרוף משמש חוקר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JISS) וחוקר במרכז עזרי לחקר איראן באוניברסיטת חיפה.
