נבחרי השנה של כותבי ישראל דיפנס: שר הביטחון אביגדור ליברמן
אין ספק כי ליברמן שבר השנה את המיתוג הציבורי שדבק בו והתגלה כמדינאי מציאותי ומנהלן מוכשר. הוא אינו צמח במערכת הביטחון הישראלית, אך ניכר כי הוא הקפיד לקרוא את המפה האזורית בצורה די מדויקת. עמי רוחקס דומבה בחר בו כנבחר השנה שלו
עמי רוחקס דומבה
| 06/09/2018
השר ליברמן בביקור בצפון (צילום ארכיון: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)
איש השנה שלי הוא שר הביטחון , אביגדור ליברמן. הסיבה לבחירה היא הטיפול שלו במשבר האחרון סביב עזה. ליברמן, שדבקה בו תדמית ציבורית של איש כוחני, כזה שמציב אולטימטום לראשי טרור באשר הם, התגלה בחודשים האחרונים כמדינאי שקול ואחראי. על אף הציפייה ממנו להכניס את צה"ל למערכה נוספת בעזה עם בלון התבערה הראשון שחצה את הגדר לכיוון שדות החיטה של עוטף עזה, הוא עשה אחרת.
"אני אומר שכל אחד שנכנס לכיסא של שר הביטחון חייב להבין מה גודל האחריות. אני חוזר ואומר בכיסא הזה של שר הביטחון, כל הקלישאות שאנחנו אומרים 'שאלת חיים ומוות'- זה לא סתם שאלה, זו המציאות היום-יומית במדינת ישראל במזרח התיכון ולכן צריך לנהל את הדברים האלו בשיקול דעת ואחריות בגישה ממלכתית", אמר לאחרונה ליברמן בוועידת המשפיעים של חברת החדשות.
דבריו מבטאים את הלך הרוח סביב עזה. איפוק, הפעלת לחצים פוליטיים בינלאומיים והפעלת כוח במשורה כדי לתמוך במהלך מדיני. ליברמן הראה בחודשים האחרונים כי גם כאשר מגיעים לראש הפירמידה, ויושבים על כיסא שר הביטחון, אפשר להסתגל למציאות. על אף מוסכמות ישנות. ההסתגלות הזו על חשבון החלטות פופוליסטיות יכולה לעלות לו ביוקר בבחירות הקרובות בשנה הבאה. לא בטוח שכל אחד אחר במקומו היה עושה את אותן בחירות.
"מה שמבחינתי באמת הדבר היחידי הרלוונטי זו המציאות בשטח. אני מסתכל איך ארה"ב נלחמת בטרור, מה היא עושה בהקשר איראן, צפון קוריאה, חיזבאללה וחמאס. היא קודם כל מפעילה סנקציות כלכליות, מנוף כלכלי ורק אח"כ את המנוף הצבאי. כל מה שאני רוצה כרגע לקבע ברצועת עזה זה שהמנוף הכלכלי באמת יופעל באופן שיטתי וממוקד. [...] אנחנו חייבים להגיד את זה. מנוף כלכלי שלא מגובה במנוף צבאי- זה לא מספיק. גם מנוף צבאי לבד לא מספיק ולכן צריך לשלב את שני המנופים, גם הצבאי וגם הכלכלי", הוסיף ליברמן בוועידת המשפיעים.
לצד ניהול המשבר הביטחוני בעזה, ליברמן פעל גם בתחום המלחמה הכלכלית בארגוני טרור יותר מכל שר ביטחון אחר בשנים האחרונות. הוא הקים את המטה ללוחמה בטרור במשרד הביטחון כדי לעקוב אחר תשלומים של הרשות הפלסטינית למחבלים וכן כדי לתאם את מאמצי הסיכול הכלכליים של כלל זרועות הביטחון. הוא גם היה זה שדחף לחקיקה בנושא.
עוד בהיבט כלכלי, אבל אחר. בקדנציה שלו עברה ההחלטה למכור את תעש. לצד הפרטת חברות ביטחוניות, הוא גם מקפיד שמשרד הביטחון לא יפרוץ את מסגרת התקציב לשנה זו, והוא עושה זאת די בהצלחה. משימה לא פשוטה במשרד האחראי על תחום הביטחון בארץ. יותר קל לנגן לציבור על החשש הקיומי ולסחוט עוד כסף ממשלם המיסים. ליברמן גם שם דגש על ניהול רכש יעיל. מנה"ר תחת ליברמן ואודי אדם (מנכ"ל משרד הביטחון – ע.ר.ד.) נמדד על חסכון כמרכיב עיקרי.
אין ספק כי ליברמן שבר השנה את המיתוג הציבורי שדבק בו והתגלה כמדינאי מציאותי ומנהלן מוכשר. הוא אינו צמח במערכת הביטחון הישראלית, אך ניכר כי במקרה העזתי, הסורי והאיראני, הוא הקפיד לקרוא את המפה בצורה די מדויקת בסביבה בינלאומית הכוללת את רוסיה, ארה"ב ואירופה. עד כה, ישראל לא נכנסה למלחמה מיותרת, ומצבה האסטרטגי והכלכלי טוב מבשנים קודמות. אמנם לא הכול מיוחס לפעילותו של ליברמן, אך חלק ניכר מכך כן. ועל כך בחירתי בו לאיש השנה.
אין ספק כי ליברמן שבר השנה את המיתוג הציבורי שדבק בו והתגלה כמדינאי מציאותי ומנהלן מוכשר. הוא אינו צמח במערכת הביטחון הישראלית, אך ניכר כי הוא הקפיד לקרוא את המפה האזורית בצורה די מדויקת. עמי רוחקס דומבה בחר בו כנבחר השנה שלו
השר ליברמן בביקור בצפון (צילום ארכיון: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)
איש השנה שלי הוא שר הביטחון , אביגדור ליברמן. הסיבה לבחירה היא הטיפול שלו במשבר האחרון סביב עזה. ליברמן, שדבקה בו תדמית ציבורית של איש כוחני, כזה שמציב אולטימטום לראשי טרור באשר הם, התגלה בחודשים האחרונים כמדינאי שקול ואחראי. על אף הציפייה ממנו להכניס את צה"ל למערכה נוספת בעזה עם בלון התבערה הראשון שחצה את הגדר לכיוון שדות החיטה של עוטף עזה, הוא עשה אחרת.
"אני אומר שכל אחד שנכנס לכיסא של שר הביטחון חייב להבין מה גודל האחריות. אני חוזר ואומר בכיסא הזה של שר הביטחון, כל הקלישאות שאנחנו אומרים 'שאלת חיים ומוות'- זה לא סתם שאלה, זו המציאות היום-יומית במדינת ישראל במזרח התיכון ולכן צריך לנהל את הדברים האלו בשיקול דעת ואחריות בגישה ממלכתית", אמר לאחרונה ליברמן בוועידת המשפיעים של חברת החדשות.
דבריו מבטאים את הלך הרוח סביב עזה. איפוק, הפעלת לחצים פוליטיים בינלאומיים והפעלת כוח במשורה כדי לתמוך במהלך מדיני. ליברמן הראה בחודשים האחרונים כי גם כאשר מגיעים לראש הפירמידה, ויושבים על כיסא שר הביטחון, אפשר להסתגל למציאות. על אף מוסכמות ישנות. ההסתגלות הזו על חשבון החלטות פופוליסטיות יכולה לעלות לו ביוקר בבחירות הקרובות בשנה הבאה. לא בטוח שכל אחד אחר במקומו היה עושה את אותן בחירות.
"מה שמבחינתי באמת הדבר היחידי הרלוונטי זו המציאות בשטח. אני מסתכל איך ארה"ב נלחמת בטרור, מה היא עושה בהקשר איראן, צפון קוריאה, חיזבאללה וחמאס. היא קודם כל מפעילה סנקציות כלכליות, מנוף כלכלי ורק אח"כ את המנוף הצבאי. כל מה שאני רוצה כרגע לקבע ברצועת עזה זה שהמנוף הכלכלי באמת יופעל באופן שיטתי וממוקד. [...] אנחנו חייבים להגיד את זה. מנוף כלכלי שלא מגובה במנוף צבאי- זה לא מספיק. גם מנוף צבאי לבד לא מספיק ולכן צריך לשלב את שני המנופים, גם הצבאי וגם הכלכלי", הוסיף ליברמן בוועידת המשפיעים.
לצד ניהול המשבר הביטחוני בעזה, ליברמן פעל גם בתחום המלחמה הכלכלית בארגוני טרור יותר מכל שר ביטחון אחר בשנים האחרונות. הוא הקים את המטה ללוחמה בטרור במשרד הביטחון כדי לעקוב אחר תשלומים של הרשות הפלסטינית למחבלים וכן כדי לתאם את מאמצי הסיכול הכלכליים של כלל זרועות הביטחון. הוא גם היה זה שדחף לחקיקה בנושא.
עוד בהיבט כלכלי, אבל אחר. בקדנציה שלו עברה ההחלטה למכור את תעש. לצד הפרטת חברות ביטחוניות, הוא גם מקפיד שמשרד הביטחון לא יפרוץ את מסגרת התקציב לשנה זו, והוא עושה זאת די בהצלחה. משימה לא פשוטה במשרד האחראי על תחום הביטחון בארץ. יותר קל לנגן לציבור על החשש הקיומי ולסחוט עוד כסף ממשלם המיסים. ליברמן גם שם דגש על ניהול רכש יעיל. מנה"ר תחת ליברמן ואודי אדם (מנכ"ל משרד הביטחון – ע.ר.ד.) נמדד על חסכון כמרכיב עיקרי.
אין ספק כי ליברמן שבר השנה את המיתוג הציבורי שדבק בו והתגלה כמדינאי מציאותי ומנהלן מוכשר. הוא אינו צמח במערכת הביטחון הישראלית, אך ניכר כי במקרה העזתי, הסורי והאיראני, הוא הקפיד לקרוא את המפה בצורה די מדויקת בסביבה בינלאומית הכוללת את רוסיה, ארה"ב ואירופה. עד כה, ישראל לא נכנסה למלחמה מיותרת, ומצבה האסטרטגי והכלכלי טוב מבשנים קודמות. אמנם לא הכול מיוחס לפעילותו של ליברמן, אך חלק ניכר מכך כן. ועל כך בחירתי בו לאיש השנה.
