המבצע שהיה והמבצע שיהיה
גם בסבב הלחימה שהתרחש השבוע בגזרת עזה, חמאס היה זה שיזם את המהלכים והכתיב את הקצב והכיוון אליו אנו הולכים. בלי שינוי משמעותי בתחום הזה שום דבר לא ישתנה כאן. דעה
ליאור אקרמן
| 01/06/2018
המהומות בגבול עזה באמצע מאי (צילום: AP)
אירועי השבוע האחרון בדרום לא צריכים להפתיע איש במערכת הצבאית או המדינית בישראל. שוב החמאס או הג'יהאד האיסלאמי יוזמים ירי מרגמות ורקטות לעבר ישראל, שוב החמאס יוזם טרור בכיסוי של הפגנות אזרחים ושוב הצד השני יוזם את המהלכים, מכתיב את הקצב ומוביל את הכיוון בו אנו הולכים.
הכתובת נמצאת על הקיר לאורך כל השנים ובעיקר לאחר סיומו של מבצע "צוק איתן". די אם נזכיר את מסקנות דו"ח מבקר המדינה על התנהלות הדרג הצבאי והמדיני במהלך מבצע "צוק איתן", הדו"ח אמנם לא חידש דבר, אך קבע כי ניהולו של מבצע "צוק איתן" היה כישלון מוחלט מיום שהחל ועד יום סיומו.
הכישלון המרכזי והבולט ביותר הוא כישלון אי הפנמת כל לקחי המבצעים שקדמו למבצע הזה, העובדה ששוב במקום לקיים הערכת מצב אמיתית ולבנות אסטרטגיית פעולה יזומה מול האיום, העדפנו להתעלם ולהישאר פסיביים.
שמונה מבצעים מלחמתיים בעזה כבר היו. "קשת בענן" ו"ימי תשובה" ב-2004 , "גשם ראשון" ב -2005 , "גשמי קיץ" ב- 2006 , "חורף חם" ב -2008, "עופרת יצוקה" ב- 2009, "עמוד ענן" ב- 2012. והאחרון שבהם "צוק איתן". כמעט כל המבצעים התרחשו בתגובה לפעילות יזומה של החמאס. בכל המקרים היה זה חמאס שיזם ותקף וחטף. בין כל המבצעים המשיך חמאס להיבנות, להתעצם, לחפור מנהרות, להתחמש ולפתח יכולות מודיעיניות משופרות כנגד צה"ל. לאורך כל המבצעים עבר החמאס שינוי ארגוני, השטח חולק לגזרות ולחטיבות מבצעיות שקיבלו אחריות עליהן, מונו מפקדים לניהול ההיערכות והלחימה וחוזקו התשתיות. היקפים עצומים של כסף, חומרי בנייה וחומרי לחימה הוסיפו לזרום אל תוך הרצועה. אבל חמאס לא שינה מעולם את האידיאולוגיה העומדת בבסיס פעילותו ואשר תכליתה המוצהרת היא השמדתה המוחלטת של מדינת ישראל, ופלסטין, והקמת חליפות אסלאמית על כל השטח.
צריך להודות שמבצע "צוק איתן" היה אולי העוצמתי והיקר ביותר. ישראל הצהירה רשמית כי ניצחה וכי החמאס הוכה קשות ויכולותיו נפגעו לאורך זמן מה שאכן היה נכון באופן יחסי לפעמים הקודמות. אבל המציאות הייתה שונה לחלוטין. גם האירועים השבוע, כמו כל קודמיהם, החלו ביוזמת חמאס. בירי רקטות, או בחטיפה או בפיגועי ירי, תחילה על הגדר ובהמשך בתוך השטח.
גם באירועים האחרונים כמו בקודמיהם, נגררנו לתגובה חלקית שאמנם הייתה טובה מהירה וחזקה ופגעה ברבים ממחבלי החמאס אולם גם הפעם כמו בפעמים הקודמות לא נתנו מענה עמוק ומרתיע. גם הפעם חמאס הוא שיזם את הפסקת האש ואת תחילת הירי, וגם הפעם, האירוע הסתיים ללא הכרעה וללא כל הישג צבאי או מדיני, מלבד אובדן נוסף של ההרתעה הצבאית הישראלית אל מול החמאס. גם האירועים האחרונים הזה כמו קודמיהם, הסתיימו בידיעה ברורה שהספירה לאחור כבר החלה לקראת המבצע הבא.
לכולם ברור כי חמאס חופר מנהרות. צה"ל ושב"כ אף יודעים לרוב כמה מנהרות חוצות גבול נחפרו מהרצועה. לכולם ידוע גם כיום כי חמאס מוסיף וחופר, מדפן ומחמש, בונה מנהרות בתוך הרצועה וממקש אותן בכמויות אדירות של חומרי נפץ. ובעיקר מכין את עצמו למערכה הבא שגם אותה כצפוי, הוא ייזום בעיתוי הנוח לו.
המבצע הבא שטרם החל יצא לדרכו כבר באוגוסט 2014 עם סיום "צוק איתן". כל עמדות התצפית והמודיעין של חמאס אוישו מחדש, ייצור הרקטות חודש, וחלקן אף שוגר לשטח ישראל. חפירת המנהרות התחדשה מייד, אימוני הקומנדו של חמאס התחדשו אף הם, ולנוכח האיומים, ככל הנראה, מתאמנים גם בהשתלטות על יישובים ישראלים. החמאס ממשיך לצבור נשק ורקטות, המנהרות מתארכות, טפטופי הירי כבר החלו והצבע האדום שוב נשמע באוויר כבר לפני שנתיים. אירועי השבוע האחרון רק המחישו את עוצמת האיום בשנית.
החמאס ממשיך לפעול ולהתארגן בנחישות בידיעה שאיש אינו מפריע לו להתארגן. צריך להודות שעד היום לא נבנתה שום אסטרטגיה אל מול החמאס. שב"כ מביא מודיעין מצוין ועושה זאת גם כיום, צה"ל יודע להילחם ולפגוע באויב.
לחמאס אין אינטרס כרגע להסלים ולהגיע למלחמה מפני שהוא עדיין לא ערוך לכך אבל נוח למנהיגיו לייצר הסלמה איטית שמצד אחד שומרת את מצוקת עזה בתודעה ומאידך לא גוררת את ישראל למלחמה. הבעיה היא שהם שולטים בגובה הלהבות והגיע הזמן לשנות את המשוואה. יותר יוזמה, יותר תקיפה, יותר תגובות חזקות וקשות, יותר פגיעה במנהיגי הטרור ובעיקר יותר הרתעה מול החמאס. בלי שינוי משמעותי בתחום הזה שום דבר לא ישתנה כאן.
***
ליאור אקרמן הוא לשעבר בכיר בשב"כ, שכיהן כראש מטה ראש השב"כ
גם בסבב הלחימה שהתרחש השבוע בגזרת עזה, חמאס היה זה שיזם את המהלכים והכתיב את הקצב והכיוון אליו אנו הולכים. בלי שינוי משמעותי בתחום הזה שום דבר לא ישתנה כאן. דעה
המהומות בגבול עזה באמצע מאי (צילום: AP)
אירועי השבוע האחרון בדרום לא צריכים להפתיע איש במערכת הצבאית או המדינית בישראל. שוב החמאס או הג'יהאד האיסלאמי יוזמים ירי מרגמות ורקטות לעבר ישראל, שוב החמאס יוזם טרור בכיסוי של הפגנות אזרחים ושוב הצד השני יוזם את המהלכים, מכתיב את הקצב ומוביל את הכיוון בו אנו הולכים.
הכתובת נמצאת על הקיר לאורך כל השנים ובעיקר לאחר סיומו של מבצע "צוק איתן". די אם נזכיר את מסקנות דו"ח מבקר המדינה על התנהלות הדרג הצבאי והמדיני במהלך מבצע "צוק איתן", הדו"ח אמנם לא חידש דבר, אך קבע כי ניהולו של מבצע "צוק איתן" היה כישלון מוחלט מיום שהחל ועד יום סיומו.
הכישלון המרכזי והבולט ביותר הוא כישלון אי הפנמת כל לקחי המבצעים שקדמו למבצע הזה, העובדה ששוב במקום לקיים הערכת מצב אמיתית ולבנות אסטרטגיית פעולה יזומה מול האיום, העדפנו להתעלם ולהישאר פסיביים.
שמונה מבצעים מלחמתיים בעזה כבר היו. "קשת בענן" ו"ימי תשובה" ב-2004 , "גשם ראשון" ב -2005 , "גשמי קיץ" ב- 2006 , "חורף חם" ב -2008, "עופרת יצוקה" ב- 2009, "עמוד ענן" ב- 2012. והאחרון שבהם "צוק איתן". כמעט כל המבצעים התרחשו בתגובה לפעילות יזומה של החמאס. בכל המקרים היה זה חמאס שיזם ותקף וחטף. בין כל המבצעים המשיך חמאס להיבנות, להתעצם, לחפור מנהרות, להתחמש ולפתח יכולות מודיעיניות משופרות כנגד צה"ל. לאורך כל המבצעים עבר החמאס שינוי ארגוני, השטח חולק לגזרות ולחטיבות מבצעיות שקיבלו אחריות עליהן, מונו מפקדים לניהול ההיערכות והלחימה וחוזקו התשתיות. היקפים עצומים של כסף, חומרי בנייה וחומרי לחימה הוסיפו לזרום אל תוך הרצועה. אבל חמאס לא שינה מעולם את האידיאולוגיה העומדת בבסיס פעילותו ואשר תכליתה המוצהרת היא השמדתה המוחלטת של מדינת ישראל, ופלסטין, והקמת חליפות אסלאמית על כל השטח.
צריך להודות שמבצע "צוק איתן" היה אולי העוצמתי והיקר ביותר. ישראל הצהירה רשמית כי ניצחה וכי החמאס הוכה קשות ויכולותיו נפגעו לאורך זמן מה שאכן היה נכון באופן יחסי לפעמים הקודמות. אבל המציאות הייתה שונה לחלוטין. גם האירועים השבוע, כמו כל קודמיהם, החלו ביוזמת חמאס. בירי רקטות, או בחטיפה או בפיגועי ירי, תחילה על הגדר ובהמשך בתוך השטח.
גם באירועים האחרונים כמו בקודמיהם, נגררנו לתגובה חלקית שאמנם הייתה טובה מהירה וחזקה ופגעה ברבים ממחבלי החמאס אולם גם הפעם כמו בפעמים הקודמות לא נתנו מענה עמוק ומרתיע. גם הפעם חמאס הוא שיזם את הפסקת האש ואת תחילת הירי, וגם הפעם, האירוע הסתיים ללא הכרעה וללא כל הישג צבאי או מדיני, מלבד אובדן נוסף של ההרתעה הצבאית הישראלית אל מול החמאס. גם האירועים האחרונים הזה כמו קודמיהם, הסתיימו בידיעה ברורה שהספירה לאחור כבר החלה לקראת המבצע הבא.
לכולם ברור כי חמאס חופר מנהרות. צה"ל ושב"כ אף יודעים לרוב כמה מנהרות חוצות גבול נחפרו מהרצועה. לכולם ידוע גם כיום כי חמאס מוסיף וחופר, מדפן ומחמש, בונה מנהרות בתוך הרצועה וממקש אותן בכמויות אדירות של חומרי נפץ. ובעיקר מכין את עצמו למערכה הבא שגם אותה כצפוי, הוא ייזום בעיתוי הנוח לו.
המבצע הבא שטרם החל יצא לדרכו כבר באוגוסט 2014 עם סיום "צוק איתן". כל עמדות התצפית והמודיעין של חמאס אוישו מחדש, ייצור הרקטות חודש, וחלקן אף שוגר לשטח ישראל. חפירת המנהרות התחדשה מייד, אימוני הקומנדו של חמאס התחדשו אף הם, ולנוכח האיומים, ככל הנראה, מתאמנים גם בהשתלטות על יישובים ישראלים. החמאס ממשיך לצבור נשק ורקטות, המנהרות מתארכות, טפטופי הירי כבר החלו והצבע האדום שוב נשמע באוויר כבר לפני שנתיים. אירועי השבוע האחרון רק המחישו את עוצמת האיום בשנית.
החמאס ממשיך לפעול ולהתארגן בנחישות בידיעה שאיש אינו מפריע לו להתארגן. צריך להודות שעד היום לא נבנתה שום אסטרטגיה אל מול החמאס. שב"כ מביא מודיעין מצוין ועושה זאת גם כיום, צה"ל יודע להילחם ולפגוע באויב.
לחמאס אין אינטרס כרגע להסלים ולהגיע למלחמה מפני שהוא עדיין לא ערוך לכך אבל נוח למנהיגיו לייצר הסלמה איטית שמצד אחד שומרת את מצוקת עזה בתודעה ומאידך לא גוררת את ישראל למלחמה. הבעיה היא שהם שולטים בגובה הלהבות והגיע הזמן לשנות את המשוואה. יותר יוזמה, יותר תקיפה, יותר תגובות חזקות וקשות, יותר פגיעה במנהיגי הטרור ובעיקר יותר הרתעה מול החמאס. בלי שינוי משמעותי בתחום הזה שום דבר לא ישתנה כאן.
***
ליאור אקרמן הוא לשעבר בכיר בשב"כ, שכיהן כראש מטה ראש השב"כ
