דיון בכנסת חושף: מרבית חלקי הנגמ"שים המודרנים והטנקים עבור צה"ל מיוצרים בארה"ב

בדיון בועדת הכספים סביב קיטון בהמרת דולר סיוע לשקלים נחשף כי כמעט מאה אחוזים מנגמ"ש האיתן, 70 אחוזים מהנמ"ר ו-30 אחוזים מהמרכבה מיוצרים כבר היום בארה"ב. השינויים צפויים להגדיל את התלות של צה"ל בתעשיות אמריקאיות. במשרד הכלכלה טוענים כי רכש גומלין יכול לכסות על הפער הצפוי

ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני קיימה השבוע דיון בנושא 'המט"ח עם ארצות הברית השלכות הסכם המט"ח החדש עם ארצות הברית על התעשיות הביטחוניות ועל המשק', הצעתו של ח"כ מיקי לוי. מהדיון עלה כי אין כרגע לממשלה תכניות לפתרון המצב, והוועדה קראה לפתוח את הסכם סיוע החוץ שנחתם על ידי הממשל הקודם נוכח התמונה העולה.

במסגרת הדיון, אמר עמיר ניר, יו"ר פורום תעשיות המרכבה והרק"מ: "4 מיליארד ₪ זה קיצוץ של כמעט 40 אחוז, מתוך ה-11 מיליארד ₪ שמשרד הביטחון רוכש מהתעשייה הביטחונית בשנה.  מיליארד 1 הולך לרדת כבר בינואר 2019, זה נובע מהדלקים. מדובר ב-200 תעשיות שמייצרות את המרכבה והנמר. היו העברות של המרכבה בהיקפים אדירים לארה"ב, הנמר כ-70 אחוז מיוצר בארה"ב, המרכבה כ-30 אחוז. איתן הולך ברובו להיות מיוצר בארה"ב. פרויקט המרכבה סחט עד תום את נושא מט"ח הסיוע, זה אומר לסגור תעשייה ואת אותה ערכה לרכוש בתעשייה אמריקנית. הנזק הארוך טווח – לא תהייה מרכבה ולא נמר. הנזק ליצור, לכלכלה ולחברה כבר הוצג. זו מלכודת דבש".

ח"כ אייל בן ראובן: "אנחנו עלולים לאבד את העצמאות שלנו בזמן חירום – אם צריך כיפת ברזל בזמן מלחמה, מתקשר רה"מ ואומר לאחראים אני צריך עכשיו פעילות מבוקר עד בוקר לשם כך. במצב החדש אתה תלוי בתעשייה האמריקנית וזה נעלם. דבר שני זה הקטר טכנולוגי – בתעשיות הקטנות נוצרים הרבה רעיונות לתעשיות הגדולות יותר. רבות מהתעשיות האלה נמצאים בפריפריה שלנו, אנחנו לא יכולים להעלות על הדעת שהתעשיות האלה יסגרו. אומרים לנו שיש 6 שנים, זו מריחה, החברות הגדולות כבר בדרך לארה"ב, אנחנו כבר בתוך הבור. הכי מטריד שאין לממשלה פתרונות".

ח"כ גפני: "אם יסגרו פרויקטים כה משמעותיים נהייה תלויים בפרויקטים של ארה"ב".

זיוה איגר, מנהלת המיחידה להשקעות זרות, משרד הכלכלה: "רכש גומלין יכול להביא את הכסף הזה חזרה למדינת ישראל, סביב 120 חברות אמריקניות עושות את זה כאן. ניתן לגרום להם לעשות יותר, פחות לתת פטורים במשלחת הרכש בארה"ב, ולתת לנו להציג להם אופציות. במדינות אחרות שארה"ב נותנת להם סיוע ואין יכולת המרה יש עדיין יכולת ופריצה לעסוק במדינות היעד, כן לבקש מהממשל האמריקני חלק מהכספים האלה לעשות ברכש גומלין במדינת ישראל. עד היום זה לא היה חובה כי היה את ה-26 אחוז, ברגע שזה בוטל אפשר לבקש לעשות המרה בארץ. מדובר בסדר גודל של כמיליארד דולר בשנה שעברה ברכש גומלין של חברות אמריקניות בארץ. הפתרון הוא לא תקציבי, יש לחזק כלים קיימים, ללכת למשרד הביטחון ולחייב אותו במכרזים לתעשיות הגדולות לעשות 80 אחוז בארץ".

נבו ברנר, התעשייה האווירית: "בתעשייה האווירית יש דיסונס, 80 אחוז ייצוא, 95 אחוז מהעובדים והספקים וקבלני המשנה הם במדינת ישראל, לכן נפגע מאוד מהאירוע הזה. על מנת לדאוג לשרידות של התעשיות הקטנות והבינוניות יש לשפר גם את כושר העמידות של התעשיות הגדולות ביחס לעולם, אנחנו מתמודדים מול ענקיות. אתה בעצמך יו"ר הוועדה, ניסית לתקן עוול שהרחיק את התעשיות הביטחוניות הממשלתיות במסגרת חוק עידוד השקעות הון, עכשיו יש צורך גדול להוציא את הפעילות החוצה וצריך לשנות את המצב שאנחנו מתחרים עם החברות הלא ממשלתיות עם יד קשורה".

יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "אנחנו חושבים שצריך להחזיר את ההסכם לממשלה, ההשלכות מאוד חמורות על המרקם העדין של מדינת ישראל. לא ניתן לדבר כזה לעבור לידינו. נבקש לכנס בעוד חודש את הוועדה לדיון נוסף בנושא. [...] זו התרסקות לחברות הקטנות וכן מעבר לתלות בחברות אמריקניות. ראש הממשלה דיבר עם ראש ממשלת הודו, ראש ממשלת הודו אמר לו שצריך לסייע לתעשיות אך לייצר בהודו. זה מצב לא נורמלי באופן אמיתי, המשמעות היא שיהיה יותר סיוע מארה"ב אך החברה תתפורר מבפנים".