הגרעין, המדען וארון המסמכים
מסמכי הנשק הגרעיני שהוברחו מאיראן במבצע של המוסד והוצגו על ידי ראש הממשלה נתניהו מוכיחים את ההתנהלות השקרית של איראן בתחום הגרעין. סקירה מיוחדת של הממצאים, לקראת החלטת נשיא ארה"ב על גורל הסכם הגרעין
רפאל אופק
| 03/05/2018
גורל הסכם הגרעין עם איראן בידי נשיא ארה"ב (צילום: AP)
החומר המודיעיני על תכנית הנשק הגרעיני האיראנית שהושג לאחרונה במבצע של "המוסד", אשר נתניהו הציג בשידור חי בטלוויזיה (30.4.2018), היה הישג מדהים הן בהיבט המבצעי והן מבחינת ערכיות וכמות החומר. חרף זאת ולמרות המיצג התיאטרלי המרשים, חלוקות הדעות בישראל ובעולם אם במידע שהוצג היה חידוש כלשהו ואם הושגה מטרתו. אולם לא התממשו הציפיות בארץ ובעולם כי נתניהו יציג במהלך השידור "אקדח מעשן" מובהק שיצביע על הפרת הסכם הגרעין JCPOA מ-2015 מצד איראן.
במסמכים שהוברחו הוצג יעד תכנית הנשק הגרעיני האיראני: בניית 5 פצצות גרעיניות, כל אחת בעוצמת 10 קילוטון (בסדר גודל של פצצת הירושימה במלחמת העולם השנייה), שניתן יהיה להתקינן ברש"ק (warhead) טיל בליסטי. סביר כי היה זה רק יעד ביניים, שאם יוכתר בהצלחה תייצר איראן ארסנל נשק גרעיני משמעותי. כמו כן מרכיבי התכנית הוצגו במסמכים בפירוט רב: כריית אורניום והפקת תחמוצת האורניום "עוגה צהובה"; העשרת האורניום לדרגת נשק גרעיני; תכנון הפצצה; יציקת ליבת אורניום מועשר המורכבת משני חצאי כדורי אורניום; מערכת אימפלוזיה לדחיסת הליבה הגרעינית באמצעות חנ"מ ליצירת מסה על-קריטית שתאפשר תגובת שרשרת מתמשכת של ביקוע גרעיני אורניום-235; ניסויי פיצוץ גרעיני; והתקנת התקן הנפץ הגרעיני ברש"ק הטיל הבליסטי "שהאב-3".
כהרחבה למצגת נתניהו, תכנית הגרעין האיראנית פוצלה ב-2003 לשתי זרועות: חזית גלויה המוצגת כמיועדת ליישומים אזרחיים גרידא ומתנהלת במסגרת הארגון האיראני לאנרגיה אטומית (AEOI); ותכנית חשאית לפיתוח נשק גרעיני במסגרת פרויקט AMAD, שבראשה עמד מוחסן פאח'ריזאדה.
נתניהו ציין כי בשלב כלשהו החליט פאח'ריזאדה לסגור את פרויקט AMAD, ולהעביר את פעילויותיו למסגרת "הארגון לפיתוח ידע מדעי" שכינויו SPND. אכן כידוע, כפי שגם פורסם בדו"ח סבא"א (הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית(, בפברואר 2011 הוסבה תכנית הגרעין החשאית ל-SPND, "ארגון חדשנות ומחקר הגנתיים". אשר לפאח'ריזאדה, לפי מספר דיווחים הוא הגיע בפברואר 2013 בחשאי ותחת זהות בדויה לצפון קוריאה בראשות משלחת איראנית כדי לצפות בניסוי הגרעיני השלישי של קוריאה הצפונית.
יש הטוענים עתה בזלזול כלשהו כי המידע במסמכים שהוברחו לאחרונה מאיראן אינו חדשני והינו עוסק בתקופת השנים 2005-2003. טענה זו מסתמכת כנראה על חומר מודיעיני שנשמר במחשב נייד (laptop) של מדען איראני, ולאחר שנגנב ממנו או שהוברח על ידו מאיראן, הוא נמסר ל-CIA בערך במאי 2004. נמסר המידע שבמחשב הועבר לסבא"א בסוף 2005, הוגדר על ידה כ"אקדח מעשן" לפרויקט הנשק הגרעיני האיראני. המחשב הכיל מסמכים ושרטוטים שעסקו בתחומים שבלב הפרויקט, ותאמו למצגת של נתניהו. השרטוטים המאוחרים ביותר שבמחשב הנייד היו כנראה מפברואר 2003. בנוסף, מספר מדינות חברות סבא"א העבירו לה מסמכים מודיעיניים נוספים שתאמו למסמכי המחשב הנייד, והתאריך המאוחר ביותר שננקב בחלק מהמסמכים הללו היה מרץ 2004.
אולם ההתייחסות במסמכים המוברחים לארגון SPND מוכיחה כי חלקם הינם משנת 2011 ואולי אף מאוחר יותר. בכך מוכחשת אפוא הטענה כי המידע הינו מהשנים 2005-2003. זאת ועוד, נתניהו גם הציג שרטוט ותמונה מתוך המסמכים שמתייחסים למתקן העשרת האורניום Fordow, אשר נחצב בהר ונבנה כפרויקט בטחוני במסגרת AMAD. אולם המתקן נחשף במערב בערך ב-2009, לקראת סיום הקמתו, וסביר אפוא שהתמונה שהוצגה צולמה כנראה בערך ב-2009.
יתר על כן, כמות המסמכים שהוברחו עצומה: כ-55 אלף דפים וכ-55 אלף קבצים המאוחסנים ב-183 דיסקים. לדברי גורם מודיעיני בכיר, מעולם לא הגיעה לקהיליית המודיעין כמות כה רבה של חומר מודיעיני, וכי טרם הושלמו העיבוד והמחקר של החומר בשל הכמות העצומה של חומר בשפה הפרסית. נראה אפוא כי היקף המידע שניתן יהיה להפיק מהמסמכים על תכנית הנשק הגרעיני האיראני עולה לעין שיעור על מה שהיה ידוע עד כה לסבא"א ולסוכנויות המודיעין בעולם.
מתחת לפני השטח
ברם, לפי מיצג נתניהו הדגש במידע החדש היה ההוכחה שטענת איראן כי תכניתה הגרעינית נועדה למטרות שלום אינה אלא כזב. ההתנהלות השקרית המתמשכת עדיין של איראן מטילה צל כבד על התרפסות ממשל אובמה והאיחוד האירופי ב-2015 בפני איראן כדי לשכנעה לחתום על הJCPOA-. זאת בניגוד לשכל הישר, לפיו הסכם עם רמאי הינו מפוקפק.
בנוסף למידע שבמיצג, הודו ראשי ארגון האטום האיראני בעבר ובהווה בעצמם כי לעיתים שיקרו כלפי העולם. כך ראש הארגון לשעבר, פריידון עבאסי, ציין לתומו בראיון בספטמבר 2012 לעיתון 'אל חיאת': "פעמים רבות מסרנו מידע כוזב לפקחי סבא"א כדי להגן על המתקנים הגרעיניים שלנו ועל הישגינו... לא הייתה לנו ברירה אלא לרמות את סבא"א ואת המרגלים האחרים".
כמו כן, ראש הארגון הנוכחי, עלי אכבאר סאלחי, התראיין לטלוויזיה האיראנית הרשמית IRINN בסוף אוגוסט 2017, לנוכח כוונת טראמפ לבטל את הסכם הגרעין. בראיון שבו איים כי איראן עלולה לחדש במהירות את תכנית הגרעין הצבאית, הוא הודה כי איראן נאלצת לעיתים לשקר בנוגע לתכניתה הגרעינית. זאת, בהתייחסו לכור המים הכבדים שאיראן הקימה ליד אראק ושנועד להפיק פלוטוניום עבור נשק גרעיני (מסלול הפלוטוניום האיראני התנהל במסגרת AEOI ולא במסגרת AMAD/SPND, ולכן במסמכים שהוברחו מאיראן אין כנראה התייחסות לכך). בהסכם JCPOA הוחלט על הסבת הכור למטרות אזרחיות, וכן על הרחקת מיכל הליבה מתוכו והוצאת מיכל הליבה מכלל פעולה על ידי מילוי פתחיו בבטון כך שסבא"א תוכל לוודא שיהיה בלתי שמיש ליישומים גרעיניים כלשהם.
בניגוד לכך, סאלחי הודה כי התמונות שאיראן הפיצה בתקשורת, בהן כביכול הבור (pit) שנועד להצבת מיכל המים הכבדים של הכור המקורי נאטם כולו בביטון, זויפו באמצעות פוטושופ. וכן לדבריו: "יצקנו ביטון רק לכמה צינורות חיצוניים של הכור שקוטרם מספר ס"מ ואורכם שניים עד שלושה מ', ולא לתוך הכור עצמו...אם יורו לנו לשקם את הכור הקודם... יהיה עלינו לסלק את הקטעים הקדמיים והאחוריים של הצינורות הללו ולהתקין צינורת חדשים, וזאת רק תוך מספר חודשים".
אשר לשאלה אם ובאיזו מידה הפרה איראן את ה-JCPOA, התשובה לכך מצויה בארכיון מסמכי תכנית הנשק הגרעיני שהוברחו לישראל. איראן המשיכה להחזיק ברשותה מידע רגיש זה גם לאחר חתימת ההסכם ב-2015, תוך הפרה בוטה של הסעיף הבא: "איראן לא תהיה מעורבת בפעילויות, כולל ברמת מחקר ופיתוח, שעשויות לתרום לפיתוח התקן נפץ גרעיני".
בנוסף נראה כי איראן מפרה את ה-JCPOA גם בתחום פיתוח וייצור דגמי צנטריפוגות מתקדמים. סאלחי הצהיר בראיון טלוויזיוני באפריל 2017 כי החל ייצור סדרתי של הצנטריפוגות המתקדמות מדגמי IR2, IR4 ו-IR6. אולם לפי הסכם הגרעין הותר לאיראן להתחיל לייצר צנטריפוגות מדגם IR-6 בכמויות של 200 יחידות לשנה רק בתום השנה השמינית ליום הפעלת ה-JCPOA, דהיינו לאחר פברואר 2023. וכן הוא הוסיף וכי אחרי כן איראן תתחיל לייצר קסקדות עבור צנטריפוגות IR-8 בערך במחצית השנייה של 2019. אולם בכך צפויה איראן להפר את הסעיף ב-JCPOA הקובע כי איראן רשאית להתחיל לבצע ניסויי קסקדות המכילות עד 30 צנטריפוגות מהדגמים IR-6 וכן R-8 רק בתום שמונה וחצי שנים מיום תחילת הפעלת ה-JCPOA, דהיינו רק במחצית השנייה של יולי 2024.
אף שאיראן מבקשת להציג כי היא עומדת בהסכם ככתבו וכלשונו, עומדות על הפרק מספר סוגיות המצביעות עד כמה ההסכם גרוע. בניגוד לרוח ההסכם, נראה כי איראן מקשה את גישתם של פקחי סבא"א לאתרים בהם עלולה להתנהל פעילות פיתוח נשק גרעיני, בתואנה שמדובר בבסיסים צבאיים ולפיכך צפויה פגיעה בביטחונה.
בראיון הטלוויזיוני בסוף אוגוסט 2017, סאלחי אף התריס כלפי ארה"ב: "אם נרצה בכך, נוכל להעשיר אורניום לשיעור של 20 אחוזים תוך חמישה ימים". בכך הוא רמז כי ביכולת ארצו לפרוץ מההסכם תוך פחות מחצי שנה, בניגוד לטענת אובמה ערב חתימת ה- JCPOAכי פריצת איראן החוצה מן ההסכם הינו לפחות שנה אחת.
סוגיה מטרידה מאוד הינה סוגיית "שקיעת השמש" (sunset): האפשרות שהוענקה לאיראן להשתחרר בתום ההסכם מכל מגבלותיה ולחדש את מאמציה לפתח נשק גרעיני. הרמז לכוונותיה בעתיד מצוי בעובדה שהקפידה לשמור בארכיון סודי את תכניות הנשק הגרעיני אף לאחר חתימת ההסכם, המשיכה בפעילויות הפיתוח של צנטריפוגות מתקדמות ושמרה לעצמה אופציה לחדש את הקמת כור המים הכבדים.
חרף התעלמותם של גורמים כלשהם באיחוד האירופי מהפגמים שבהסכם הגרעין האיראני ודבקותם בשימורו כמות שהוא, מי שיקבע את גורל ההסכם יהיה טראמפ, ובפרט על רקע המסמכים שהוברחו מאיראן הוא כנראה יחליט בדומה לדברי נתניהו: "יתוקן או יבוטל".
***
סא"ל (מיל') ד"ר רפאל אופק הוא מומחה לפיזיקה והטכנולוגיה של הגרעין. בעברו הוא שירת בקהיליית המודיעין הישראלית כחוקר ומנתח בכיר
מסמכי הנשק הגרעיני שהוברחו מאיראן במבצע של המוסד והוצגו על ידי ראש הממשלה נתניהו מוכיחים את ההתנהלות השקרית של איראן בתחום הגרעין. סקירה מיוחדת של הממצאים, לקראת החלטת נשיא ארה"ב על גורל הסכם הגרעין
גורל הסכם הגרעין עם איראן בידי נשיא ארה"ב (צילום: AP)
החומר המודיעיני על תכנית הנשק הגרעיני האיראנית שהושג לאחרונה במבצע של "המוסד", אשר נתניהו הציג בשידור חי בטלוויזיה (30.4.2018), היה הישג מדהים הן בהיבט המבצעי והן מבחינת ערכיות וכמות החומר. חרף זאת ולמרות המיצג התיאטרלי המרשים, חלוקות הדעות בישראל ובעולם אם במידע שהוצג היה חידוש כלשהו ואם הושגה מטרתו. אולם לא התממשו הציפיות בארץ ובעולם כי נתניהו יציג במהלך השידור "אקדח מעשן" מובהק שיצביע על הפרת הסכם הגרעין JCPOA מ-2015 מצד איראן.
במסמכים שהוברחו הוצג יעד תכנית הנשק הגרעיני האיראני: בניית 5 פצצות גרעיניות, כל אחת בעוצמת 10 קילוטון (בסדר גודל של פצצת הירושימה במלחמת העולם השנייה), שניתן יהיה להתקינן ברש"ק (warhead) טיל בליסטי. סביר כי היה זה רק יעד ביניים, שאם יוכתר בהצלחה תייצר איראן ארסנל נשק גרעיני משמעותי. כמו כן מרכיבי התכנית הוצגו במסמכים בפירוט רב: כריית אורניום והפקת תחמוצת האורניום "עוגה צהובה"; העשרת האורניום לדרגת נשק גרעיני; תכנון הפצצה; יציקת ליבת אורניום מועשר המורכבת משני חצאי כדורי אורניום; מערכת אימפלוזיה לדחיסת הליבה הגרעינית באמצעות חנ"מ ליצירת מסה על-קריטית שתאפשר תגובת שרשרת מתמשכת של ביקוע גרעיני אורניום-235; ניסויי פיצוץ גרעיני; והתקנת התקן הנפץ הגרעיני ברש"ק הטיל הבליסטי "שהאב-3".
כהרחבה למצגת נתניהו, תכנית הגרעין האיראנית פוצלה ב-2003 לשתי זרועות: חזית גלויה המוצגת כמיועדת ליישומים אזרחיים גרידא ומתנהלת במסגרת הארגון האיראני לאנרגיה אטומית (AEOI); ותכנית חשאית לפיתוח נשק גרעיני במסגרת פרויקט AMAD, שבראשה עמד מוחסן פאח'ריזאדה.
נתניהו ציין כי בשלב כלשהו החליט פאח'ריזאדה לסגור את פרויקט AMAD, ולהעביר את פעילויותיו למסגרת "הארגון לפיתוח ידע מדעי" שכינויו SPND. אכן כידוע, כפי שגם פורסם בדו"ח סבא"א (הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית(, בפברואר 2011 הוסבה תכנית הגרעין החשאית ל-SPND, "ארגון חדשנות ומחקר הגנתיים". אשר לפאח'ריזאדה, לפי מספר דיווחים הוא הגיע בפברואר 2013 בחשאי ותחת זהות בדויה לצפון קוריאה בראשות משלחת איראנית כדי לצפות בניסוי הגרעיני השלישי של קוריאה הצפונית.
יש הטוענים עתה בזלזול כלשהו כי המידע במסמכים שהוברחו לאחרונה מאיראן אינו חדשני והינו עוסק בתקופת השנים 2005-2003. טענה זו מסתמכת כנראה על חומר מודיעיני שנשמר במחשב נייד (laptop) של מדען איראני, ולאחר שנגנב ממנו או שהוברח על ידו מאיראן, הוא נמסר ל-CIA בערך במאי 2004. נמסר המידע שבמחשב הועבר לסבא"א בסוף 2005, הוגדר על ידה כ"אקדח מעשן" לפרויקט הנשק הגרעיני האיראני. המחשב הכיל מסמכים ושרטוטים שעסקו בתחומים שבלב הפרויקט, ותאמו למצגת של נתניהו. השרטוטים המאוחרים ביותר שבמחשב הנייד היו כנראה מפברואר 2003. בנוסף, מספר מדינות חברות סבא"א העבירו לה מסמכים מודיעיניים נוספים שתאמו למסמכי המחשב הנייד, והתאריך המאוחר ביותר שננקב בחלק מהמסמכים הללו היה מרץ 2004.
אולם ההתייחסות במסמכים המוברחים לארגון SPND מוכיחה כי חלקם הינם משנת 2011 ואולי אף מאוחר יותר. בכך מוכחשת אפוא הטענה כי המידע הינו מהשנים 2005-2003. זאת ועוד, נתניהו גם הציג שרטוט ותמונה מתוך המסמכים שמתייחסים למתקן העשרת האורניום Fordow, אשר נחצב בהר ונבנה כפרויקט בטחוני במסגרת AMAD. אולם המתקן נחשף במערב בערך ב-2009, לקראת סיום הקמתו, וסביר אפוא שהתמונה שהוצגה צולמה כנראה בערך ב-2009.
יתר על כן, כמות המסמכים שהוברחו עצומה: כ-55 אלף דפים וכ-55 אלף קבצים המאוחסנים ב-183 דיסקים. לדברי גורם מודיעיני בכיר, מעולם לא הגיעה לקהיליית המודיעין כמות כה רבה של חומר מודיעיני, וכי טרם הושלמו העיבוד והמחקר של החומר בשל הכמות העצומה של חומר בשפה הפרסית. נראה אפוא כי היקף המידע שניתן יהיה להפיק מהמסמכים על תכנית הנשק הגרעיני האיראני עולה לעין שיעור על מה שהיה ידוע עד כה לסבא"א ולסוכנויות המודיעין בעולם.
מתחת לפני השטח
ברם, לפי מיצג נתניהו הדגש במידע החדש היה ההוכחה שטענת איראן כי תכניתה הגרעינית נועדה למטרות שלום אינה אלא כזב. ההתנהלות השקרית המתמשכת עדיין של איראן מטילה צל כבד על התרפסות ממשל אובמה והאיחוד האירופי ב-2015 בפני איראן כדי לשכנעה לחתום על הJCPOA-. זאת בניגוד לשכל הישר, לפיו הסכם עם רמאי הינו מפוקפק.
בנוסף למידע שבמיצג, הודו ראשי ארגון האטום האיראני בעבר ובהווה בעצמם כי לעיתים שיקרו כלפי העולם. כך ראש הארגון לשעבר, פריידון עבאסי, ציין לתומו בראיון בספטמבר 2012 לעיתון 'אל חיאת': "פעמים רבות מסרנו מידע כוזב לפקחי סבא"א כדי להגן על המתקנים הגרעיניים שלנו ועל הישגינו... לא הייתה לנו ברירה אלא לרמות את סבא"א ואת המרגלים האחרים".
כמו כן, ראש הארגון הנוכחי, עלי אכבאר סאלחי, התראיין לטלוויזיה האיראנית הרשמית IRINN בסוף אוגוסט 2017, לנוכח כוונת טראמפ לבטל את הסכם הגרעין. בראיון שבו איים כי איראן עלולה לחדש במהירות את תכנית הגרעין הצבאית, הוא הודה כי איראן נאלצת לעיתים לשקר בנוגע לתכניתה הגרעינית. זאת, בהתייחסו לכור המים הכבדים שאיראן הקימה ליד אראק ושנועד להפיק פלוטוניום עבור נשק גרעיני (מסלול הפלוטוניום האיראני התנהל במסגרת AEOI ולא במסגרת AMAD/SPND, ולכן במסמכים שהוברחו מאיראן אין כנראה התייחסות לכך). בהסכם JCPOA הוחלט על הסבת הכור למטרות אזרחיות, וכן על הרחקת מיכל הליבה מתוכו והוצאת מיכל הליבה מכלל פעולה על ידי מילוי פתחיו בבטון כך שסבא"א תוכל לוודא שיהיה בלתי שמיש ליישומים גרעיניים כלשהם.
בניגוד לכך, סאלחי הודה כי התמונות שאיראן הפיצה בתקשורת, בהן כביכול הבור (pit) שנועד להצבת מיכל המים הכבדים של הכור המקורי נאטם כולו בביטון, זויפו באמצעות פוטושופ. וכן לדבריו: "יצקנו ביטון רק לכמה צינורות חיצוניים של הכור שקוטרם מספר ס"מ ואורכם שניים עד שלושה מ', ולא לתוך הכור עצמו...אם יורו לנו לשקם את הכור הקודם... יהיה עלינו לסלק את הקטעים הקדמיים והאחוריים של הצינורות הללו ולהתקין צינורת חדשים, וזאת רק תוך מספר חודשים".
אשר לשאלה אם ובאיזו מידה הפרה איראן את ה-JCPOA, התשובה לכך מצויה בארכיון מסמכי תכנית הנשק הגרעיני שהוברחו לישראל. איראן המשיכה להחזיק ברשותה מידע רגיש זה גם לאחר חתימת ההסכם ב-2015, תוך הפרה בוטה של הסעיף הבא: "איראן לא תהיה מעורבת בפעילויות, כולל ברמת מחקר ופיתוח, שעשויות לתרום לפיתוח התקן נפץ גרעיני".
בנוסף נראה כי איראן מפרה את ה-JCPOA גם בתחום פיתוח וייצור דגמי צנטריפוגות מתקדמים. סאלחי הצהיר בראיון טלוויזיוני באפריל 2017 כי החל ייצור סדרתי של הצנטריפוגות המתקדמות מדגמי IR2, IR4 ו-IR6. אולם לפי הסכם הגרעין הותר לאיראן להתחיל לייצר צנטריפוגות מדגם IR-6 בכמויות של 200 יחידות לשנה רק בתום השנה השמינית ליום הפעלת ה-JCPOA, דהיינו לאחר פברואר 2023. וכן הוא הוסיף וכי אחרי כן איראן תתחיל לייצר קסקדות עבור צנטריפוגות IR-8 בערך במחצית השנייה של 2019. אולם בכך צפויה איראן להפר את הסעיף ב-JCPOA הקובע כי איראן רשאית להתחיל לבצע ניסויי קסקדות המכילות עד 30 צנטריפוגות מהדגמים IR-6 וכן R-8 רק בתום שמונה וחצי שנים מיום תחילת הפעלת ה-JCPOA, דהיינו רק במחצית השנייה של יולי 2024.
אף שאיראן מבקשת להציג כי היא עומדת בהסכם ככתבו וכלשונו, עומדות על הפרק מספר סוגיות המצביעות עד כמה ההסכם גרוע. בניגוד לרוח ההסכם, נראה כי איראן מקשה את גישתם של פקחי סבא"א לאתרים בהם עלולה להתנהל פעילות פיתוח נשק גרעיני, בתואנה שמדובר בבסיסים צבאיים ולפיכך צפויה פגיעה בביטחונה.
בראיון הטלוויזיוני בסוף אוגוסט 2017, סאלחי אף התריס כלפי ארה"ב: "אם נרצה בכך, נוכל להעשיר אורניום לשיעור של 20 אחוזים תוך חמישה ימים". בכך הוא רמז כי ביכולת ארצו לפרוץ מההסכם תוך פחות מחצי שנה, בניגוד לטענת אובמה ערב חתימת ה- JCPOAכי פריצת איראן החוצה מן ההסכם הינו לפחות שנה אחת.
סוגיה מטרידה מאוד הינה סוגיית "שקיעת השמש" (sunset): האפשרות שהוענקה לאיראן להשתחרר בתום ההסכם מכל מגבלותיה ולחדש את מאמציה לפתח נשק גרעיני. הרמז לכוונותיה בעתיד מצוי בעובדה שהקפידה לשמור בארכיון סודי את תכניות הנשק הגרעיני אף לאחר חתימת ההסכם, המשיכה בפעילויות הפיתוח של צנטריפוגות מתקדמות ושמרה לעצמה אופציה לחדש את הקמת כור המים הכבדים.
חרף התעלמותם של גורמים כלשהם באיחוד האירופי מהפגמים שבהסכם הגרעין האיראני ודבקותם בשימורו כמות שהוא, מי שיקבע את גורל ההסכם יהיה טראמפ, ובפרט על רקע המסמכים שהוברחו מאיראן הוא כנראה יחליט בדומה לדברי נתניהו: "יתוקן או יבוטל".
***
סא"ל (מיל') ד"ר רפאל אופק הוא מומחה לפיזיקה והטכנולוגיה של הגרעין. בעברו הוא שירת בקהיליית המודיעין הישראלית כחוקר ומנתח בכיר
