חלל תקשורת תבנה לווין בחו"ל. מסתמן: אין הצדקה עסקית לבנות לווין תקשורת בישראל

חלל תקשורת תבנה לווין בחו"ל. מסתמן: אין הצדקה עסקית לבנות לווין תקשורת בישראל

Photo: Spacecom

 

חברת חלל תקשורת החליטה, במהלך די צפוי, לרכוש לווין תקשורת חדש מחברת לוראל ולא מתעשייה אווירית. הסיבה הרשמית היא מחיר הלווין. נזכיר כי הדיונים סביב מי יבנה את עמוס 8 מתנהלים כבר תקופה ארוכה. הפער נובע בין המחיר שמוכנה לשלם חלל על לווין, לעומת מחיר העלות שלו בתעשייה אווירית. את ההפרש, תעשייה אווירית רוצה שהמדינה תסבסד. כמו בלווייני תצפית. והמדינה לא מסכימה.

"על-פי תנאי הסכם רכישת עמוס 8 ,הלוויין מתוכנן להימסר לחברה לאחר סיום בדיקותיו במסלול תוך 27 חודשים מיום תשלום המקדמה, לקראת פעילותו המתוכננת בנקודת המסלול . עמוס 8 יאפשר לחברה המשך צמיחה הגיאוסטציונרית 4W ,ולהחליף את הלוויין עמוס 27 והתפתחות באמצעות אספקת שירותי תקשורת למזרח התיכון, לאירופה ולאפריקה", נכתב בהודעת חלל לבורסה.

"[...] התמורה הכוללת בגין רכישת הלוויין ומערכותיו, כולל מערכת שליטה קרקעית לשם תפעול הלוויין, שירותי תמיכה בשיגור, תמיכה בתפעול הלוויין למשך חייו ותמיכה בפעולות לביטוח שיגור הלוויין ובעת פעילותו במסלול עומדת על סך של כ- 112 מיליון דולר. מטעד התקשורת של הלוויין עמוס 8 יכלול: 48 מקטעי חלל בתחום תדר Ku ,אשר יוקצו למתן שרות באמצעות אלומות קבועות וניידות. 2 משיבים רחבי סרט בתחום תדר Ka. אורך חיי הלוויין לפי ההסכם הוא 15 שנים לפחות, כאשר ללוויין מתוכננים חיי דלק לפעילות לתקופה ארוכה יותר."

הלווין ישוגר על ידי ספייס איקס. מנכ"ל החברה , אלון מאסק, היה בארץ לא מזמן. (מעניין אם נפגש עם חלל תקשורת בנושא).

לאור הפרסום, מה יהיה גורל כספי הביטוח על עמוס 6?

נזכיר כי בין תעשייה אווירית לחלל תקשורת יש סכסוך משפטי עומד. בחודש ספטמבר 2017 הגישה חלל תקשורת תביעה נגד תעשייה אווירית. במקביל, תעשייה אווירית הגישה תביעה נגד תאגיד הביטוח לוידס, סוכנות הביטוח פלתורס והברוקר האנגלי מארש , מבטחי הלווין.

אם מחשבים את קיזוז התביעות, תעשייה אווירית צפויה להישאר עם כ32 מליוני דולרים ביד. (אם יתקבלו כל הדרישות של כל הצדדים). את הכסף הזה, תאורטית, המדינה יכולה לדרוש חזרה כהתקזזות מול תעשייה אווירית על סבסוד העמוס 6. בדיון שהתנהל בועדת המדע באוקטובר 2017 אמרה מיכל גבע, אגף תקציבים, משרד האוצר בהקשר העמוס 8: "יש צורך בתקציב גדול יותר (לעמוס 8) למרות שהלוויין קטן יותר ואנחנו בהידיינות כדי להבין זאת. יש גם את עניין הביטוח של הלוויין הקודם". באותו דיון אמר פרץ וזאן, מנכ"ל משרד המדע: "סוגיית הביטוח נבחנת, במידה ויתקבלו כספים כמובן שהם ירדו מהעלויות."

האם האוצר ידרוש את הכסף מהתביעה, אם יכנס, מתעשייה אווירית? זו שאלה פתוחה. בחינה של המספרים תראה כי למעשה, לתעשייה אווירית לא היה כדאי בכל מקרה לבנות את העמוס 8. לא משנה מה התרחיש. בתרחיש אחד, תעשייה אווירית בונה לווין במחיר הפסד, שמתורגם לסבסוד ממשלתי בגובה ההפסד. את הכסף שיכנס מהתביעה, תעשייה אווירית תחזיר למדינה, ותרשום הפסד בגין הלווין.

בתרחיש שני, לא מתקבלים כספים מהביטוח, תעשייה אווירית בונה לווין בהפסד והמדינה מסבסדת את ההפסד, שוב. כלומר, לא משנה איך מסתכלים על העוגה, עלות הבנייה לא מתכנסת עם המחיר בשוק העולמי של לווין כמו שרוצה חלל. (112 מליוני דולרים).

כעת, כאשר הוחלט שחלל לא בונה לווין בתעשייה אווירית, אם המדינה תוותר על הכספים שיכנסו מהתביעה לאחר קיזוז התביעה של חלל, תעשייה אווירית יכולה להישאר עם 32 מליוני דולרים כרווח נקי על עמוס 6. באופן פרדוקסלי, אפשר לטעון כי ההחלטה של חלל תקשורת היא הטובה ביותר הצילה את תעשייה אווירית מהפסד ואת משלם המסים מכיסוי ההפסד.

אין ספק כי עולה השאלה, מה צריכה להיות מעורבות משלם המיסים בשימור יכולת בניית לוויני תקשורת ישראלים. חלל היא חברה מתפעלת, לא יצרנית לוויינים. עם זאת, בחו"ל הלווינים יותר זולים. לא סתם. תשתית ייצור לווינים עולה הון לשמר ולפתח. הון שישראל משקיעה במקומות אחרים. במדרג העדיפות, נראה כי באוצר מעדיפים לתת למדינות אחרות להשקיע ולממן את תשתית הייצור. בצורה כזו, האוצר קונה חלק מהלווין כשירות מחלל תקשורת, ומקבל את החדשנות 'נטו' בצריכת השירותים. שיקול עסקי גרידא שמדינה עם משאבים מוגבלים כמו ישראל עושה.

עבור תעשייה אווירית, מדובר בנקודת מפנה בתחום לוויני תקשורת. באותו דיון מדובר בכנסת אמר עופר דורון, מנהל מבת חלל: "חלפו 7 חודשים מאז פרסמה הוועדה את מסקנותיה, הלווייניים ממשיכים להסתובב סביב העולם ולא מחכים למדינת ישראל. אנחנו משלמים הרבה כסף על החכרת הלוויין שמחליף את עמוס 6. לצערי יצא מכרז בין לאומי ללוויין שיחליף אותו – עמוס 8, ומי שתזכה תהייה חברה בין לאומית ובזה ייסתם הגולל על יכולת ישראל בלווייניות תקשורת. התחלנו לפזר את הצוותים שעמלו על תכנון עמוס 8, אני מאמין שבתקופה הקרובה נעצור את כלל הפעולות בנושא זה. את פעולות הרכש כבר עצרנו".

מכאן נובע כי תעשייה אווירית יכולה להשקיע בפיתוח קו לוויני תקשורת קטנים בעצמה או באמצעות שיתופי פעולה והיא יכולה להחליט לסגור את הקו. בכל מקרה, קו ייצור לוויני התצפית הממומן מכספים של משרד הביטחון בצורה ישירה או כרכש גומלין על עסקאות ביטחוניות שעושה המשרד - נשאר.  

תגובת תעשייה אווירית

"התעשייה האווירית הציעה לחברת חלל לווין מתוחכם הנותן מענה לצרכי מדינת ישראל. הצעה זו התבססה גם על מעורבות ומימון ממשלתיים. משהחליטה ממשלת ישראל שלא לסייע לפרוייקט לא היה כל סיכוי לתעשייה האווירית להתחרות במחיר של חברות זרות המייצרות לווינים בכמויות גדולות הרבה יותר מאשר התעשייה האוירית.

"התעשייה האווירית היא חברה למטרות ריווח וכזו אינה יכולה לבצע פרוייקט בהפסד. כחלק מתפיסה אסטרטגית של מדינת ישראל ביקש ראש הממשלה נתניהו כבר בשנת 2012 לתקצב את סוכנות החלל הישראלית בסך של 300 מלשח לשנה. תקציב זה מעולם לא אושר. כמו כן התקבלו בשנת 2017 החלטות בוועדות הכנסת ומשרד המדע, שכללו דרישה לתקצוב ממשלתי של נושא החלל. זאת במטרה לשמר את יכולות לווינות התקשורת העצמאיות של מדינת ישראל.

"לקראת שנת השבעים למדינה, אזרחי ישראל גאים על כך שמדינת ישראל חברה במועדון החלל היוקרתי בו חברות מדינות בודדות בעולם. מי שהובילה את המדינה למועדון זה היא התעשייה האוירית. ללא תמיכה ממשלתית ירד לטמיון נכס לאומי בעל חשיבות אסטרטגית של ידע ויכולות בתחומי החלל והלווינות אשר נצברו במשך עשרות שנים."

אולי יעניין אותך גם