המושכות בידי אמא רוסיה
במשך שנים ספג צבאו של נשיא סוריה אסד מפלות מידי המורדים וכוחות דאעש – עד שהרוסים לקחו על עצמם לנהל את העניינים. סקירה מיוחדת של המעורבות הצבאית של רוסיה בסוריה
פסח מלובני ונחמיה בורגין
| 22/03/2018
צילום: AP
ההסכם המתגבש בסוריה על עתיד המדינה בתום מלחמת האזרחים, מראה עד כמה הממשל הרוסי מעורב בקבלת ההחלטות במדינה ומנווט את עתיד סוריה על פי האינטרסים שלו במזרח התיכון.
מאז סוף 2015 אנו עדים להתפתחויות בלחימה בסוריה בין כוחות המשטר הסורי ובעלי בריתו לבין כוחות המורדים. התפתחויות אלה כוללות את הגעת הכוחות הרוסיים לסוריה במחצית השנייה של 2015, וכן צעדי התארגנות של כוחות המשטר לקראת מתקפות נרחבות כנגד כוחות המורדים, ובכלל זה הקמת שני גייסות חדשים שקיבלו את השמות גייס סער 4 וגייס סער 5.
עד פרוץ ההתקוממות ומלחמת האזרחים בסוריה היו לכוחות היבשה בצבא הסורי שלושה גייסות: גייס מס' 1, שהיה פרוס בחזית רמת הגולן, ואחראי על הגנת חזית זו מול ישראל. גייס מס' 2 שהיה פרוס בלבנון עד 2005, מועד יציאת כוחותיהם ממדינה זו תחת לחץ בינלאומי, בעקבות חיסולו של ראש הממשלה הלבנוני דאז, רפיק אל-חרירי. גייס זה נערך בשטח סוריה מול הגבול עם לבנון. גייס מס' 3, שהיה פרוס בצפון סוריה, והיה אחראי הן על בטחון הפנים במרחב זה והן על הגנת הגבול מול תורכיה. בנוסף לכך נכללו בצבא הכוחות שיעודם היה הגנת המשטר, ובכללם דיוויזיה 4 המפורסמת (כוחות "פלוגות ההגנה" לשעבר, שהיו בפיקודו של רפעת אל-אסד, אחי הנשיא חאפז אל-אסד) ודיוויזיית משמר הנשיאות.
במהלך שש שנות מלחמת האזרחים נפגעו כוחות היבשה הסורים, ובכללם שלושת גייסות אלה באופן משמעותי, הן בשל צמצום היקפי הגיוס לצבא של מגוייסי חובה, הן בשל היקף העריקות מהיחידות השונות שהתרחשו במהלך המלחמה, והן בשל היקף האבדות שנגרמו להם מכוחות המורדים והאופוזיציה השונים. ביולי 2015 הצהיר הנשיא בשאר אל-אסד כי צבאו סובל ממחסור בכוח אדם. לפני פרוץ המלחמה עמד סדר הכוחות של הצבא הסורי על פי הערכות שונות על כ-300,000 אנשי צבא, כשעיקרו מבוסס על מגוייסי החובה. באוקטובר 2015 הוערך סדר הכוחות של הצבא כמונה 100,000-80,000 אנשי צבא, צמצום משמעותי של הכוחות.
עם צבא בסדר גודל שכזה קשה היה לצפות שהמשטר יצליח להתגבר על מתנגדיו בבית, ואף יצליח לשרוד עוד תקופה ארוכה, ללא כל סיוע של מתנדבים מתוך האוכלוסיה הנאמנה לו שנשארה בסוריה, וכן מתרומתו של הסיוע שהמשטר קיבל מבעלי בריתו, רוסיה ואיראן. סיוע זה שקיבלו כוחות המשטר המדולדלים והמותשים, אפשר למשטר להפוך בשנתיים האחרונות את המאזן בשטח לטובתו, ולחולל את השינוי בו אנו נמצאים בשלב הנוכחי.
הרוסים נכנסים לעובי הקורה
במהלך המלחמה נוצרו בסוריה שלושה מושגים המתייחסים לכוחות הפועלים לצד המשטר. הראשון הם הכוחות המזויינים, קרי מה שנשאר מהצבא הסורי הנאמן למשטר; השני הם כוחות מיליציה, שהוקמו באזורים שונים בסוריה תחת הכותרת "כוחות ההגנה הלאומית", ונלחמים נגד ארגוני האופוזיציה השונים; והשלישי הם כוחות בעלות הברית, הכוחות האיראנים והמיליציות השיעיות השונות הפועלות מטעמם, וכן הכוחות הרוסים.
כוחות מיליציה מקומיים הוקמו בעיקר כדי לפעול בראש וראשונה במקומות שהיו בעלי חשיבות מבחינת המשטר, כערי החוף לאדקיה וטרטוס, ערי מרכז סוריה כחומס וחמאת וכן במרחב הבירה דמשק. מרבית המיליציות האלה שהוקמו לא נמצאו בהכרח תחת שליטה ישירה של המשטר, ומימונן התבצע בעיקר על ידי אנשי עסקים מתומכי המשטר. גיוס כוח האדם למיליציות אלה התבצע בעיקר על בסיס עדתי. מאחר והמרכיב הדתי עמד בבסיס התארגנותן ופעילותן, הרי שמרביתן פעלו תחת פיקוד "משמרות המהפכה" האיראניים וכוחות החזבאללה הלבנוני. מיליציות אלה, שפעלו בעיקר באזורים הסמוכים למקום מגורי אנשיהן, איפשרו למשטר לקיים את שליטתו על אזורים אלה באמצעותן, בדגש על מרכזי התמיכה שלו באזורי החוף והמרכז-מערב.
כניסתה של רוסיה לתמונת המלחמה בסוריה במחצית השנייה של 2015 יצרה שינוי משמעותי גם בתחום ארגון הכוחות הפועלים תחת מרות המשטר. עד אז ניהל המשטר את מלחמתו באופוזיציה על ידי כוחות הצבא המדולדל, שפעלו בשיתוף פעולה עם מיליציות בלתי ממוסדות אלה. לדעת פרשנים, ניסיון זה של הפעלת המיליציות היה כישלון, ולא זכה להצלחות בשדה הקרב.
הרוסים לא רצו לפעול בתאום עם גורמים אלה, שסרו לפיקודם של הכוחות האיראנים, והעדיפו לפעול עם הגורמים הממוסדים והרשמיים של המשטר הסורי. לפיכך הם הפעילו לחץ על המשטר, כחודש לאחר הגעת כוחותיהם לסוריה, כדי שיקים על בסיסן גוף צבאי מסודר, שכן הם הודיעו לסורים שהם יסייעו רק לכוחות הצבא הערבי הסורי. לפיכך החליטו הסורים ל"בטל" לכאורה את כוחות "ההגנה הלאומית" ולמזג אותם לתוך שורות הצבא הסורי במסגרת חדשה שקיבלה את השם גייס סער מס' 4, שכלל גם חלק מכוחות "ההגנה הלאומית" והקבוצות הצבאיות למחצה השונות.
ואכן בתחילת אוקטובר 2015 הודיע הרמטכ"ל הסורי, עמאד (מקביל לרב אלוף) עלי עבדאללה איוב, על הקמתו של כוח חדש בצבא הסורי, הוא גייס סער 4, זאת במקביל להודעתו על תחילתה של יוזמה סורית צבאית חדשה כנגד ארגוני האופוזיציה השונים וכוחות דאע"ש, ועל פתיחת מתקפה נרחבת במטרה לחסלם ולשחרר את השטחים והערים שנפלו בידיהם וסבלו במהלך הכיבוש, וזאת בסיוע תקיפות אוויר רוסיות.
היה זה מהלך ארגוני ראשון משמעותי של הצבא הסורי מאז פרוץ המלחמה בתחילת 2011, והוא נועד לכאורה להצביע הן על "יכולתו" של הצבא הסורי לקיים את שליטתו על הכוחות השונים הפועלים לצידו, והן כדי להפגין מחדש את יכולתו המבצעית, ואת היותו מסוגל לארגן לעצמו כוחות חדשים, וזאת כדי להוכיח לידידים (הרוסים) שהוא מסוגל לשלוט בנעשה ובהתפתחויות השונות.
על פי מקורות שונים כולל גייס זה כוחות עילית, שהתמחו בלוחמה בשטח בנוי ובלחימת גרילה נגד כנופיות. סוגי לחימה אלה דורשים לוחמים בעלי כושר גופני גבוה וסיבולת נפשית, וכן שימוש בנשק איכותי ובטקטיקות לחימה ותמרונים מתאימים. בהודעה הסורית על הקמת הגייס נקבע כי ישרתו בו יועצים רוסים והפיקוד עליו יהיה משותף סורי-רוסי. על פי אחד המקורות כולל הגייס כוחות צבא מדיוויזיות 3 ו-4 ודיוויזיית משמר הנשיאות, וכן כוחות של מיליציות עלאוויות ומיליציות של הבעת'.
על פי מקורות שונים תוגבר הגייס על ידי כוחות רוסיים, שכללו בין השאר יחידות חי"ר ממוכן, נחתים (חי"ר ימי), קומנדו (ספצנאז (Spetsnaz ותותחנים.
לדברי פרשנים, אחד ההישגים של הקמת הגייס הוא שהמיליציות והקבוצות הלוחמות השונות שלצד המשטר הפכו לגוף צבאי וממושמע, שאין בו את המאפיינים השלילים שנלוו אליהם לפני כן, המסוגל להילחם בתאום עם בעלי הברית הרוסיים ושאר כוחות הצבא. משימתו הבסיסית היא לבצע פעולות התקפיות (סער), ולנצל את השפעת ותוצאות התקיפות האוויריות המשותפות של המטוסים הרוסים והסורים על הכוחות העוינים.
הפרשנים מציינים כי היתה זו החלטה חשובה, למרות שהתקבלה באיחור, שסללה את הדרך להישגים החשובים שהושגו בשטח מאז. זו החזירה את הכוח לצבא הסורי הממוסד, ואת הלכידות החברתית שנפגעה במהלך המלחמה. פעילותו של גייס זה התמקדה באזור מרכז סוריה, בדגש על הערים חומס וחמאת, וכן אדליב ולאדקיה, וזאת בסיוע רוסי נרחב. כדי להצביע על יכולתו המבצעית הטובה, הודיעה מפקדת הצבא על התקדמותו המהירה בשטח, ועל הצלחותיו והשתלטותו על שטחים שולטים וכפרים באזורי חמאת ולאדקיה.
המשטר הכריז בתעמולתו כי הקמת הגייס הוא ניסיון מוצלח של הצבא הסורי לבצע בהצלחה את כל משימותיו, ולהביא למיזוג כל המיליציות במסגרתו, וכי זו גם הצלחה של הרוסים לשפר את יכולת הצבא הסורי לשלוט בכל הכוחות הנלחמים לצידו. עם זאת, נראה כי המהלך נכשל מלהשיג את מטרתו, והצבא הצליח לארגן במסגרת הגייס רק מספר מיליציות באזורי חמאת ולאדקיה, כאשר חלק ניכר מהמיליציות לא הצטרפו אליו, והמשיכו לפעול מחוץ לשורות גייס זה לאחר הקמתו, דבר המצביע על כך שהצבא הסורי אינו מסוגל עדיין לשלוט ולהטיל את מרותו על כל הכוחות הפועלים לצד המשטר במלחמה זו, וכי התאום ושיתוף הפעולה בין רוסיה ואיראן בתחום זה לא היה מלא. על רקע כשלונות כוחות הגייס בשטח באזור לאדקיה, בשל ניהול גרוע של הלחימה, הודח מפקדו, לואא' (אלוף) שווקי יוסף, ביולי 2016, ומונה קצין אחר במקומו.
לדברי פרשנים רוסים, לא עמד גייס 4 בציפיות שתלו בו במוסקבה: הישגיו במשימות התקפיות היו מוגבלים למדי, והמפקדים הסורים של הגייס הפגינו יכולת ירודה, דבר שהביא כאמור להדחתו מפקדו. יצוין כי גייס 4 זכה לסיוע אווירי רוסי נרחב באמצעות מטוסי תקיפה, שפעלו מבסיס חיל האוויר חמיימים. כאמור, השתתפו בפעילות המבצעית של הגייס יחידות רוסיות שכללו כוחות מיוחדים, ארטילריה ושריון.
יצויין כי לצד היחידות הרוסיות הסדירות, נטלו חלק בלחימה גם שכירי חרב רוסים הידועים בכינוי "קבוצת וואגנר" (כוח חי"ר על שם כינויו של קולונל רוסי, שהצטיין במערכה בחצי האי קרים ובמזרח אוקראינה). כוח זה הורכב ממתנדבים בעלי הכשרה קרבית מהצבא הרוסי, בוגרי קרבות בצ'צ'ניה ובמזרח אוקראינה. הכוח מנה בשיאו כ-2,500 איש, אך רוב הזמן הוא מנה 1,500-1,000 איש. שכירי החרב הנ"ל עברו הכנה במחנה של המודיעין הצבאי הרוסי (GRU) בדרום רוסיה, והחימוש סופק להם ממחסני הצבא הרוסי. הכוח פועל בחסותו ובמימונו של אוליגרך המקורב לנשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, בשם פריגוז'ין (Yevgeni Prigozhin). יצויין כי מפקדים מהכוח עוטרו בעיטורים גבוהים מידיו של פוטין בטכס פומבי שנערך בקרמלין. כמו כן, לאחרונה עברה חקיקה בפרלמנט הרוסי (הדומה) המעניקה לגיטימציה לפעילות שכירי חרב מחוץ לגבולות רוסיה, דבר שהיה אסור עד כה על פי החוק הרוסי.
מגפיים על הקרקע
כאמור, מבחינת הרוסים, למרות הסיוע הנרחב שהגישו, הגייס לא עמד במשימות שנקבעו לו, ולפיכך הם פעלו בהמשך להקמת גייס חדש, הפעם בשליטתם המלאה. כך הוחלט, בתאום עם הסורים, על הקמת גייס סער 5. בשונה מגייס סער 4, הרוסים לקחו על עצמם אחריות פיקודית ומבצעית מלאה על גייס זה. בנוסף, מדריכים רוסים הופקדו על הדרכה והכשרה מקיפה לסגל הקצונה הסורי בגייס החדש.
מסתבר שהאיראנים פעלו ללא הצלחה מול הרוסים, כדי שישלבו בגייס זה גם מיליציות שיעיות וכן יחידות חיזבאללה, ואולם הרוסים העדיפו שכוחות אלה יפעלו בנפרד, אך בתאום עם מפקדת הגייס. פרשנים רוסים הסבירו כי בכך רצו שלטונות הקרמלין לשים מגבלות להשפעה האיראנית בניהול המלחמה בגורמי האופוזיציה בסוריה, ולשמור על דומיננטיות רוסית בהפעלת הגייס שניזום על ידם. לפיכך נקבע גם שיחידות קרקע רוסיות ושכירי חרב רוסים יכללו במסגרת הגייס החדש.
הקמת גייס זה שרתה אף היא את המשטר הסורי במאמציו לחזק את כוחותיו, ולגייס הפעם מתנדבים לצבא, כולל כאלה שלא נכללו במסגרת גייס סער 4. במחצית השנייה של נובמבר 2016 הודיעה מפקדת הצבא הסורי על הקמתו של גייס זה המורכב ממתנדבים, שמשימתו לפעול נגד הכוחות העוינים, לצד יחידות הצבא האחרות וכוחות בעלות הברית. המפקדה קראה לאזרחים להתנדב לכוח זה, ובכלל זה לאלה שערקו מן הצבא במהלך המלחמה, או לא התייצבו לשירות בצבא, שבתמורה יקבלו חנינה מהמשטר, וכן גם לעובדי מדינה, ופירסמה את מקומות ההתייצבות במחנות הצבא השונים שברחבי המדינה. המדינה גם הציעה למתנדבים הטבות שונות, ובכלל זה שכר חודשי. אופן הקמתו של גייס זה, המבוסס בין השאר על גיוס מתנדבים אמור לחקות את מבצע "הגיוס העממי" שהתבצע בעיראק למלחמה בדאעש, שכן גם במקרה הזה התבצע גיוס נרחב של מתנדבים, בין השאר ממזרח סוריה, במטרה להלחם במדינה האסלאמית, שהתקיימה במרחב זה.
מי שסייע לסורים בהקמת גייס זה והפעלתו המבצעית בשטח הם הרוסים. סיוע זה בא לידי ביטוי במימון, בציוד הכוח באמל"ח ובאימון המתגייסים.
הגייס החדש מונה על פי הערכות שונות לא יותר מ-10,000 איש, והוא כולל כוחות שונים, ביניהם "ציידי דאעש", כוח שאומן על ידי הרוסים לבצע פשיטות על מעוזי דאעש וכן את כוח "נמר" הסורי, המתבסס בעיקר על כוחות מיוחדים של הצבא הסורי. כוח זה, הנקרא על שם הכינוי שהודבק למפקדו, עמיד (תא"ל) סוהיל אל-חסן, התפרסם ככוח עילית שנחל עד כה רק הצלחות בקרבות קודמים. הגייס מצויד באמל"ח שסופק ע"י הרוסים, ובכלל זה טנקי 62-T ו-72-T משופרים עם מיגון משופר, נגמ"שי 1-BMP ו-2-BMP, נק"ל, כלי רכב וכן כוחותיו מקבלים אספקה שוטפת של תחמושת וצרכים אחרים.
מאז הקמתו, פעל הגייס בעיקר במזרח המדינה, כשכוחותיו נטלו חלק בהגנה מוצלחת על בסיס 4-T מול התקפות דאעש, ולאחר מכן החלו להתקדם לעבר תדמור, עליה הצליחו להשתלט בתחילת מרס 2017, בסיוע אווירי רוסי מסיבי. באפריל הרחיבו כוחות הגייס את שליטתם על השטחים שמסביב לעיר. כן הצליח הגייס לפעול באזור חמאת ולהשתלט על שטחים שהיו בשליטת האופוזיציה. בהמשך פעל הגייס בגזרת דיר א-זור.
פעילותו ההתקפית של הגייס במחוזות המזרחיים של סוריה, התנהלה בסיוע כוחות שריון סורים, כוחות קרקע רוסים, ומיליציות פרו-איראניות. במהלך מערכה זו הצליחו יחידות הגייס להשתלט על אזורים נרחבים שהיו בשליטת דאעש ולכבוש ערי מפתח, כולל דיר-אזור, שבה היה נצור כוח סורי זמן ממושך. על פי מקורות רוסיים, מתברר כי מפקדו הראשון של הגייס היה קצין רוסי, גנרל-ליטננט סרגיי סבריוקוב Sergei Sevriukov)), שפיקד קודם לכן על ארמיה 49 בדרום רוסיה. במאי 2017 החליפו בפיקוד על גייס זה גנרל ליטננט ויטאלי אספוב ((Vitali Asapov, שפיקד בצבא הרוסי על ארמיה 5 במזרח הרחוק. גנרל אספוב נהרג באמצע ספטמבר ליד דיר-אזור, כתוצאה מהפגזת פצמ"רים של דאעש. יודגש כי מינוי גנרל רוסי לפקד על עוצבה סורית, הינה תופעה ללא תקדים, המשקפת את חולשת הצבא הסורי וכן את תלותו המוחלטת של משטר אסד בסיוע הצבאי והמדיני של מוסקבה.
מאז מותו של גנרל אספוב, שינו הרוסים את מינהגם עד כה להסתיר ככל הניתן את מעורבותם הצבאית המסיבית בלחימה לצד משטרו של אסד. בעוד הצבא הסורי משתבח בהישגיו הגדולים בלחימה מול דאעש, מודים כעת הרוסים רשמית כי המערכה הצבאית במזרח סוריה תוכננה על ידי מפקדת הכוחות הרוסים בסוריה, בראשותו של גנרל סורוביקין (Sergey Surovikin) בתחילת השנה, וכי הניצחון הושג בזכות הפיקוד של הגנרלים הרוסים וכוחות הקרקע של הצבא הרוסי. בגזרה זו נטלו חלק מרכזי כוחות מיוחדים רוסיים, יחידת נחתים (חי"ר ימי), ויחידות ארטילריה, וכן כוח הנדסה רוסי שהקים גשר צבאי על נהר הפרת, עליו חצו הכוחות התוקפים לעבר דיר אל-זור. כל זאת בסיוע אווירי מסיבי של מטוסי הפצצה משדה התעופה חמיימים, וגם גיחות הפצצה של מפציצים אסטרטגיים רוסים מדגם TU-22M3 (כינוי נאט"ו Blackjack) על מטרות של דאעש בגזרת אבו כמאל. מפציצים אלה הגיעו מרוסיה לסוריה דרך תחומן האווירי של איראן ועיראק. כל אלה מצביעים כי תרומתם של הכוחות הרוסים להצלחת המבצע היתה מכרעת.
במסגרת המבצע הקימו הרוסים שתי מפקדות אד-הוק, לניהול הלחימה ולשליטה על כל כוחות המשטר הפועלים בצירי ההתקפה הראשיים לעבר דיר-אזור. בראשן עמדו גם כן מפקדים רוסיים - גנרל מאיור אנדריי איבנאייב ( Ivanaev (Andrei בציר הדרומי (מפקדה שנקראת "מפקדת הפרת"), ששימש סגן מפקד ארמיה בתפקידו הקודם בצבא הרוסי, וגנרל מאיור רוסתם מוראדוב (Rustam Muradov) בציר הצפוני, ששימש לפני כן ראש מטה ארמיה. במסגרת הגייס פעלו גם שכירי חרב רוסים, שספגו אבידות כבדות בגזרת דיר אזור. על פי המקורות הרוסיים נהרגו בלחימה בסוריה מאז תחילת השנה 135 אנשי צבא רוסים (שכירי החרב הרוסים לבדם איבדו בלחימה באזור דיר אל-זור כמאה לוחמים, וכן פצועים רבים).
קשה באימונים, קל בקרב
בראייה הרוסית נודעת חשיבות עליונה לניצול הלחימה בסוריה כדי להקנות נסיון מבצעי למפקדים הבכירים של הצבא הרוסי בכל הזרועות והחילות. לדברי הרמטכ"ל, הגנרל גרסימוב ((Valeri Gerasimov, שרתו בסוריה במסגרת סבבי תחלופה, מאז תחילת המעורבות הרוסית הפעילה באוגוסט 2015, קצינים בכירים, ובכללם כל מפקדי האזורים הצבאיים והארמיות, וכן ראשי המטות שלהם; מרבית מפקדי הדיוויזיות וכמחצית ממפקדי החטיבות (בריגדות). על פי בדיקתנו מדובר בלפחות 60 קצינים בדרגת גנרל, ומעל מאה קצינים בדרגת קולונל.
לדברי גרסימוב, כמעט כל טייסי הקרב של חיל האוויר הרוסי רכשו ניסיון מבצעי בסוריה בסבבי תחלופה שהתבצעו בשנתיים האחרונות (על פי בדיקתנו מדובר בלפחות אלף טייסי מטוסים ומסוקים). כן יצוין כי מאז תחילת המעורבות הרוסית בלחימה בסוריה נטלו חלק בסבבי תחלופה, כוחות קרקע מארבע חטיבות נחתים (חי"ר ימי), מחטיבות של כוחות מיוחדים (ספצנאז ,(Spetsnaz מחטיבות חי"ר ממוכן וכן יחידות ארטילריה, שריון, הנדסה, קשר, לוחמה אלקטרונית (ל"א) ומודיעין קרבי.
גנרל גרסימוב גם התייחס בהרחבה לניסיון החשוב הנרכש על ידי הרוסים בסוריה באשר להפעלת אמצעי הלחימה השונים של צבא רוסיה המופעלים בתנאי לחימה.
לדברי שר ההגנה הרוסי הגנרל שויגו (Sergey Shoigu) בכנס הפיקוד העליון (ב-22 בדצמבר 2017), שירתו בסוריה, מאז תחילת המעורבות הצבאית בה (30 בספטמבר 2015), 48 אלף חיילים מכל הזרועות והחילות בצבא הרוסי.
בפגישתו עם הנשיא בשאר אל-אסד בסוצ'י שבקרים ב-21 בנובמבר, הכריז פוטין כי המערכה הצבאית נגד גורמי טרור בסוריה עומדת בפני סיום, וכי כעת יש לפעול להשגת הסדר מדיני לסיום מלחמת האזרחים במדינה.
על פי מקורות רוסיים, עולה כי בכוונת הקרמלין לסיים את מעורבותה הצבאית של רוסיה בלחימה בסוריה בחודשים הקרובים.
בסוריה ישארו רק כוחות המאבטחים את בסיסי האוויר והים בחמיימים ובטרטוס, מערכי הגנ"א, המזל"טים והמודיעין, שימשיכו לפעול ללא שינוי.
במשך שנים ספג צבאו של נשיא סוריה אסד מפלות מידי המורדים וכוחות דאעש – עד שהרוסים לקחו על עצמם לנהל את העניינים. סקירה מיוחדת של המעורבות הצבאית של רוסיה בסוריה
צילום: AP
ההסכם המתגבש בסוריה על עתיד המדינה בתום מלחמת האזרחים, מראה עד כמה הממשל הרוסי מעורב בקבלת ההחלטות במדינה ומנווט את עתיד סוריה על פי האינטרסים שלו במזרח התיכון.
מאז סוף 2015 אנו עדים להתפתחויות בלחימה בסוריה בין כוחות המשטר הסורי ובעלי בריתו לבין כוחות המורדים. התפתחויות אלה כוללות את הגעת הכוחות הרוסיים לסוריה במחצית השנייה של 2015, וכן צעדי התארגנות של כוחות המשטר לקראת מתקפות נרחבות כנגד כוחות המורדים, ובכלל זה הקמת שני גייסות חדשים שקיבלו את השמות גייס סער 4 וגייס סער 5.
עד פרוץ ההתקוממות ומלחמת האזרחים בסוריה היו לכוחות היבשה בצבא הסורי שלושה גייסות: גייס מס' 1, שהיה פרוס בחזית רמת הגולן, ואחראי על הגנת חזית זו מול ישראל. גייס מס' 2 שהיה פרוס בלבנון עד 2005, מועד יציאת כוחותיהם ממדינה זו תחת לחץ בינלאומי, בעקבות חיסולו של ראש הממשלה הלבנוני דאז, רפיק אל-חרירי. גייס זה נערך בשטח סוריה מול הגבול עם לבנון. גייס מס' 3, שהיה פרוס בצפון סוריה, והיה אחראי הן על בטחון הפנים במרחב זה והן על הגנת הגבול מול תורכיה. בנוסף לכך נכללו בצבא הכוחות שיעודם היה הגנת המשטר, ובכללם דיוויזיה 4 המפורסמת (כוחות "פלוגות ההגנה" לשעבר, שהיו בפיקודו של רפעת אל-אסד, אחי הנשיא חאפז אל-אסד) ודיוויזיית משמר הנשיאות.
במהלך שש שנות מלחמת האזרחים נפגעו כוחות היבשה הסורים, ובכללם שלושת גייסות אלה באופן משמעותי, הן בשל צמצום היקפי הגיוס לצבא של מגוייסי חובה, הן בשל היקף העריקות מהיחידות השונות שהתרחשו במהלך המלחמה, והן בשל היקף האבדות שנגרמו להם מכוחות המורדים והאופוזיציה השונים. ביולי 2015 הצהיר הנשיא בשאר אל-אסד כי צבאו סובל ממחסור בכוח אדם. לפני פרוץ המלחמה עמד סדר הכוחות של הצבא הסורי על פי הערכות שונות על כ-300,000 אנשי צבא, כשעיקרו מבוסס על מגוייסי החובה. באוקטובר 2015 הוערך סדר הכוחות של הצבא כמונה 100,000-80,000 אנשי צבא, צמצום משמעותי של הכוחות.
עם צבא בסדר גודל שכזה קשה היה לצפות שהמשטר יצליח להתגבר על מתנגדיו בבית, ואף יצליח לשרוד עוד תקופה ארוכה, ללא כל סיוע של מתנדבים מתוך האוכלוסיה הנאמנה לו שנשארה בסוריה, וכן מתרומתו של הסיוע שהמשטר קיבל מבעלי בריתו, רוסיה ואיראן. סיוע זה שקיבלו כוחות המשטר המדולדלים והמותשים, אפשר למשטר להפוך בשנתיים האחרונות את המאזן בשטח לטובתו, ולחולל את השינוי בו אנו נמצאים בשלב הנוכחי.
הרוסים נכנסים לעובי הקורה
במהלך המלחמה נוצרו בסוריה שלושה מושגים המתייחסים לכוחות הפועלים לצד המשטר. הראשון הם הכוחות המזויינים, קרי מה שנשאר מהצבא הסורי הנאמן למשטר; השני הם כוחות מיליציה, שהוקמו באזורים שונים בסוריה תחת הכותרת "כוחות ההגנה הלאומית", ונלחמים נגד ארגוני האופוזיציה השונים; והשלישי הם כוחות בעלות הברית, הכוחות האיראנים והמיליציות השיעיות השונות הפועלות מטעמם, וכן הכוחות הרוסים.
כוחות מיליציה מקומיים הוקמו בעיקר כדי לפעול בראש וראשונה במקומות שהיו בעלי חשיבות מבחינת המשטר, כערי החוף לאדקיה וטרטוס, ערי מרכז סוריה כחומס וחמאת וכן במרחב הבירה דמשק. מרבית המיליציות האלה שהוקמו לא נמצאו בהכרח תחת שליטה ישירה של המשטר, ומימונן התבצע בעיקר על ידי אנשי עסקים מתומכי המשטר. גיוס כוח האדם למיליציות אלה התבצע בעיקר על בסיס עדתי. מאחר והמרכיב הדתי עמד בבסיס התארגנותן ופעילותן, הרי שמרביתן פעלו תחת פיקוד "משמרות המהפכה" האיראניים וכוחות החזבאללה הלבנוני. מיליציות אלה, שפעלו בעיקר באזורים הסמוכים למקום מגורי אנשיהן, איפשרו למשטר לקיים את שליטתו על אזורים אלה באמצעותן, בדגש על מרכזי התמיכה שלו באזורי החוף והמרכז-מערב.
כניסתה של רוסיה לתמונת המלחמה בסוריה במחצית השנייה של 2015 יצרה שינוי משמעותי גם בתחום ארגון הכוחות הפועלים תחת מרות המשטר. עד אז ניהל המשטר את מלחמתו באופוזיציה על ידי כוחות הצבא המדולדל, שפעלו בשיתוף פעולה עם מיליציות בלתי ממוסדות אלה. לדעת פרשנים, ניסיון זה של הפעלת המיליציות היה כישלון, ולא זכה להצלחות בשדה הקרב.
הרוסים לא רצו לפעול בתאום עם גורמים אלה, שסרו לפיקודם של הכוחות האיראנים, והעדיפו לפעול עם הגורמים הממוסדים והרשמיים של המשטר הסורי. לפיכך הם הפעילו לחץ על המשטר, כחודש לאחר הגעת כוחותיהם לסוריה, כדי שיקים על בסיסן גוף צבאי מסודר, שכן הם הודיעו לסורים שהם יסייעו רק לכוחות הצבא הערבי הסורי. לפיכך החליטו הסורים ל"בטל" לכאורה את כוחות "ההגנה הלאומית" ולמזג אותם לתוך שורות הצבא הסורי במסגרת חדשה שקיבלה את השם גייס סער מס' 4, שכלל גם חלק מכוחות "ההגנה הלאומית" והקבוצות הצבאיות למחצה השונות.
ואכן בתחילת אוקטובר 2015 הודיע הרמטכ"ל הסורי, עמאד (מקביל לרב אלוף) עלי עבדאללה איוב, על הקמתו של כוח חדש בצבא הסורי, הוא גייס סער 4, זאת במקביל להודעתו על תחילתה של יוזמה סורית צבאית חדשה כנגד ארגוני האופוזיציה השונים וכוחות דאע"ש, ועל פתיחת מתקפה נרחבת במטרה לחסלם ולשחרר את השטחים והערים שנפלו בידיהם וסבלו במהלך הכיבוש, וזאת בסיוע תקיפות אוויר רוסיות.
היה זה מהלך ארגוני ראשון משמעותי של הצבא הסורי מאז פרוץ המלחמה בתחילת 2011, והוא נועד לכאורה להצביע הן על "יכולתו" של הצבא הסורי לקיים את שליטתו על הכוחות השונים הפועלים לצידו, והן כדי להפגין מחדש את יכולתו המבצעית, ואת היותו מסוגל לארגן לעצמו כוחות חדשים, וזאת כדי להוכיח לידידים (הרוסים) שהוא מסוגל לשלוט בנעשה ובהתפתחויות השונות.
על פי מקורות שונים כולל גייס זה כוחות עילית, שהתמחו בלוחמה בשטח בנוי ובלחימת גרילה נגד כנופיות. סוגי לחימה אלה דורשים לוחמים בעלי כושר גופני גבוה וסיבולת נפשית, וכן שימוש בנשק איכותי ובטקטיקות לחימה ותמרונים מתאימים. בהודעה הסורית על הקמת הגייס נקבע כי ישרתו בו יועצים רוסים והפיקוד עליו יהיה משותף סורי-רוסי. על פי אחד המקורות כולל הגייס כוחות צבא מדיוויזיות 3 ו-4 ודיוויזיית משמר הנשיאות, וכן כוחות של מיליציות עלאוויות ומיליציות של הבעת'.
על פי מקורות שונים תוגבר הגייס על ידי כוחות רוסיים, שכללו בין השאר יחידות חי"ר ממוכן, נחתים (חי"ר ימי), קומנדו (ספצנאז (Spetsnaz ותותחנים.
לדברי פרשנים, אחד ההישגים של הקמת הגייס הוא שהמיליציות והקבוצות הלוחמות השונות שלצד המשטר הפכו לגוף צבאי וממושמע, שאין בו את המאפיינים השלילים שנלוו אליהם לפני כן, המסוגל להילחם בתאום עם בעלי הברית הרוסיים ושאר כוחות הצבא. משימתו הבסיסית היא לבצע פעולות התקפיות (סער), ולנצל את השפעת ותוצאות התקיפות האוויריות המשותפות של המטוסים הרוסים והסורים על הכוחות העוינים.
הפרשנים מציינים כי היתה זו החלטה חשובה, למרות שהתקבלה באיחור, שסללה את הדרך להישגים החשובים שהושגו בשטח מאז. זו החזירה את הכוח לצבא הסורי הממוסד, ואת הלכידות החברתית שנפגעה במהלך המלחמה. פעילותו של גייס זה התמקדה באזור מרכז סוריה, בדגש על הערים חומס וחמאת, וכן אדליב ולאדקיה, וזאת בסיוע רוסי נרחב. כדי להצביע על יכולתו המבצעית הטובה, הודיעה מפקדת הצבא על התקדמותו המהירה בשטח, ועל הצלחותיו והשתלטותו על שטחים שולטים וכפרים באזורי חמאת ולאדקיה.
המשטר הכריז בתעמולתו כי הקמת הגייס הוא ניסיון מוצלח של הצבא הסורי לבצע בהצלחה את כל משימותיו, ולהביא למיזוג כל המיליציות במסגרתו, וכי זו גם הצלחה של הרוסים לשפר את יכולת הצבא הסורי לשלוט בכל הכוחות הנלחמים לצידו. עם זאת, נראה כי המהלך נכשל מלהשיג את מטרתו, והצבא הצליח לארגן במסגרת הגייס רק מספר מיליציות באזורי חמאת ולאדקיה, כאשר חלק ניכר מהמיליציות לא הצטרפו אליו, והמשיכו לפעול מחוץ לשורות גייס זה לאחר הקמתו, דבר המצביע על כך שהצבא הסורי אינו מסוגל עדיין לשלוט ולהטיל את מרותו על כל הכוחות הפועלים לצד המשטר במלחמה זו, וכי התאום ושיתוף הפעולה בין רוסיה ואיראן בתחום זה לא היה מלא. על רקע כשלונות כוחות הגייס בשטח באזור לאדקיה, בשל ניהול גרוע של הלחימה, הודח מפקדו, לואא' (אלוף) שווקי יוסף, ביולי 2016, ומונה קצין אחר במקומו.
לדברי פרשנים רוסים, לא עמד גייס 4 בציפיות שתלו בו במוסקבה: הישגיו במשימות התקפיות היו מוגבלים למדי, והמפקדים הסורים של הגייס הפגינו יכולת ירודה, דבר שהביא כאמור להדחתו מפקדו. יצוין כי גייס 4 זכה לסיוע אווירי רוסי נרחב באמצעות מטוסי תקיפה, שפעלו מבסיס חיל האוויר חמיימים. כאמור, השתתפו בפעילות המבצעית של הגייס יחידות רוסיות שכללו כוחות מיוחדים, ארטילריה ושריון.
יצויין כי לצד היחידות הרוסיות הסדירות, נטלו חלק בלחימה גם שכירי חרב רוסים הידועים בכינוי "קבוצת וואגנר" (כוח חי"ר על שם כינויו של קולונל רוסי, שהצטיין במערכה בחצי האי קרים ובמזרח אוקראינה). כוח זה הורכב ממתנדבים בעלי הכשרה קרבית מהצבא הרוסי, בוגרי קרבות בצ'צ'ניה ובמזרח אוקראינה. הכוח מנה בשיאו כ-2,500 איש, אך רוב הזמן הוא מנה 1,500-1,000 איש. שכירי החרב הנ"ל עברו הכנה במחנה של המודיעין הצבאי הרוסי (GRU) בדרום רוסיה, והחימוש סופק להם ממחסני הצבא הרוסי. הכוח פועל בחסותו ובמימונו של אוליגרך המקורב לנשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, בשם פריגוז'ין (Yevgeni Prigozhin). יצויין כי מפקדים מהכוח עוטרו בעיטורים גבוהים מידיו של פוטין בטכס פומבי שנערך בקרמלין. כמו כן, לאחרונה עברה חקיקה בפרלמנט הרוסי (הדומה) המעניקה לגיטימציה לפעילות שכירי חרב מחוץ לגבולות רוסיה, דבר שהיה אסור עד כה על פי החוק הרוסי.
מגפיים על הקרקע
כאמור, מבחינת הרוסים, למרות הסיוע הנרחב שהגישו, הגייס לא עמד במשימות שנקבעו לו, ולפיכך הם פעלו בהמשך להקמת גייס חדש, הפעם בשליטתם המלאה. כך הוחלט, בתאום עם הסורים, על הקמת גייס סער 5. בשונה מגייס סער 4, הרוסים לקחו על עצמם אחריות פיקודית ומבצעית מלאה על גייס זה. בנוסף, מדריכים רוסים הופקדו על הדרכה והכשרה מקיפה לסגל הקצונה הסורי בגייס החדש.
מסתבר שהאיראנים פעלו ללא הצלחה מול הרוסים, כדי שישלבו בגייס זה גם מיליציות שיעיות וכן יחידות חיזבאללה, ואולם הרוסים העדיפו שכוחות אלה יפעלו בנפרד, אך בתאום עם מפקדת הגייס. פרשנים רוסים הסבירו כי בכך רצו שלטונות הקרמלין לשים מגבלות להשפעה האיראנית בניהול המלחמה בגורמי האופוזיציה בסוריה, ולשמור על דומיננטיות רוסית בהפעלת הגייס שניזום על ידם. לפיכך נקבע גם שיחידות קרקע רוסיות ושכירי חרב רוסים יכללו במסגרת הגייס החדש.
הקמת גייס זה שרתה אף היא את המשטר הסורי במאמציו לחזק את כוחותיו, ולגייס הפעם מתנדבים לצבא, כולל כאלה שלא נכללו במסגרת גייס סער 4. במחצית השנייה של נובמבר 2016 הודיעה מפקדת הצבא הסורי על הקמתו של גייס זה המורכב ממתנדבים, שמשימתו לפעול נגד הכוחות העוינים, לצד יחידות הצבא האחרות וכוחות בעלות הברית. המפקדה קראה לאזרחים להתנדב לכוח זה, ובכלל זה לאלה שערקו מן הצבא במהלך המלחמה, או לא התייצבו לשירות בצבא, שבתמורה יקבלו חנינה מהמשטר, וכן גם לעובדי מדינה, ופירסמה את מקומות ההתייצבות במחנות הצבא השונים שברחבי המדינה. המדינה גם הציעה למתנדבים הטבות שונות, ובכלל זה שכר חודשי. אופן הקמתו של גייס זה, המבוסס בין השאר על גיוס מתנדבים אמור לחקות את מבצע "הגיוס העממי" שהתבצע בעיראק למלחמה בדאעש, שכן גם במקרה הזה התבצע גיוס נרחב של מתנדבים, בין השאר ממזרח סוריה, במטרה להלחם במדינה האסלאמית, שהתקיימה במרחב זה.
מי שסייע לסורים בהקמת גייס זה והפעלתו המבצעית בשטח הם הרוסים. סיוע זה בא לידי ביטוי במימון, בציוד הכוח באמל"ח ובאימון המתגייסים.
הגייס החדש מונה על פי הערכות שונות לא יותר מ-10,000 איש, והוא כולל כוחות שונים, ביניהם "ציידי דאעש", כוח שאומן על ידי הרוסים לבצע פשיטות על מעוזי דאעש וכן את כוח "נמר" הסורי, המתבסס בעיקר על כוחות מיוחדים של הצבא הסורי. כוח זה, הנקרא על שם הכינוי שהודבק למפקדו, עמיד (תא"ל) סוהיל אל-חסן, התפרסם ככוח עילית שנחל עד כה רק הצלחות בקרבות קודמים. הגייס מצויד באמל"ח שסופק ע"י הרוסים, ובכלל זה טנקי 62-T ו-72-T משופרים עם מיגון משופר, נגמ"שי 1-BMP ו-2-BMP, נק"ל, כלי רכב וכן כוחותיו מקבלים אספקה שוטפת של תחמושת וצרכים אחרים.
מאז הקמתו, פעל הגייס בעיקר במזרח המדינה, כשכוחותיו נטלו חלק בהגנה מוצלחת על בסיס 4-T מול התקפות דאעש, ולאחר מכן החלו להתקדם לעבר תדמור, עליה הצליחו להשתלט בתחילת מרס 2017, בסיוע אווירי רוסי מסיבי. באפריל הרחיבו כוחות הגייס את שליטתם על השטחים שמסביב לעיר. כן הצליח הגייס לפעול באזור חמאת ולהשתלט על שטחים שהיו בשליטת האופוזיציה. בהמשך פעל הגייס בגזרת דיר א-זור.
פעילותו ההתקפית של הגייס במחוזות המזרחיים של סוריה, התנהלה בסיוע כוחות שריון סורים, כוחות קרקע רוסים, ומיליציות פרו-איראניות. במהלך מערכה זו הצליחו יחידות הגייס להשתלט על אזורים נרחבים שהיו בשליטת דאעש ולכבוש ערי מפתח, כולל דיר-אזור, שבה היה נצור כוח סורי זמן ממושך. על פי מקורות רוסיים, מתברר כי מפקדו הראשון של הגייס היה קצין רוסי, גנרל-ליטננט סרגיי סבריוקוב Sergei Sevriukov)), שפיקד קודם לכן על ארמיה 49 בדרום רוסיה. במאי 2017 החליפו בפיקוד על גייס זה גנרל ליטננט ויטאלי אספוב ((Vitali Asapov, שפיקד בצבא הרוסי על ארמיה 5 במזרח הרחוק. גנרל אספוב נהרג באמצע ספטמבר ליד דיר-אזור, כתוצאה מהפגזת פצמ"רים של דאעש. יודגש כי מינוי גנרל רוסי לפקד על עוצבה סורית, הינה תופעה ללא תקדים, המשקפת את חולשת הצבא הסורי וכן את תלותו המוחלטת של משטר אסד בסיוע הצבאי והמדיני של מוסקבה.
מאז מותו של גנרל אספוב, שינו הרוסים את מינהגם עד כה להסתיר ככל הניתן את מעורבותם הצבאית המסיבית בלחימה לצד משטרו של אסד. בעוד הצבא הסורי משתבח בהישגיו הגדולים בלחימה מול דאעש, מודים כעת הרוסים רשמית כי המערכה הצבאית במזרח סוריה תוכננה על ידי מפקדת הכוחות הרוסים בסוריה, בראשותו של גנרל סורוביקין (Sergey Surovikin) בתחילת השנה, וכי הניצחון הושג בזכות הפיקוד של הגנרלים הרוסים וכוחות הקרקע של הצבא הרוסי. בגזרה זו נטלו חלק מרכזי כוחות מיוחדים רוסיים, יחידת נחתים (חי"ר ימי), ויחידות ארטילריה, וכן כוח הנדסה רוסי שהקים גשר צבאי על נהר הפרת, עליו חצו הכוחות התוקפים לעבר דיר אל-זור. כל זאת בסיוע אווירי מסיבי של מטוסי הפצצה משדה התעופה חמיימים, וגם גיחות הפצצה של מפציצים אסטרטגיים רוסים מדגם TU-22M3 (כינוי נאט"ו Blackjack) על מטרות של דאעש בגזרת אבו כמאל. מפציצים אלה הגיעו מרוסיה לסוריה דרך תחומן האווירי של איראן ועיראק. כל אלה מצביעים כי תרומתם של הכוחות הרוסים להצלחת המבצע היתה מכרעת.
במסגרת המבצע הקימו הרוסים שתי מפקדות אד-הוק, לניהול הלחימה ולשליטה על כל כוחות המשטר הפועלים בצירי ההתקפה הראשיים לעבר דיר-אזור. בראשן עמדו גם כן מפקדים רוסיים - גנרל מאיור אנדריי איבנאייב ( Ivanaev (Andrei בציר הדרומי (מפקדה שנקראת "מפקדת הפרת"), ששימש סגן מפקד ארמיה בתפקידו הקודם בצבא הרוסי, וגנרל מאיור רוסתם מוראדוב (Rustam Muradov) בציר הצפוני, ששימש לפני כן ראש מטה ארמיה. במסגרת הגייס פעלו גם שכירי חרב רוסים, שספגו אבידות כבדות בגזרת דיר אזור. על פי המקורות הרוסיים נהרגו בלחימה בסוריה מאז תחילת השנה 135 אנשי צבא רוסים (שכירי החרב הרוסים לבדם איבדו בלחימה באזור דיר אל-זור כמאה לוחמים, וכן פצועים רבים).
קשה באימונים, קל בקרב
בראייה הרוסית נודעת חשיבות עליונה לניצול הלחימה בסוריה כדי להקנות נסיון מבצעי למפקדים הבכירים של הצבא הרוסי בכל הזרועות והחילות. לדברי הרמטכ"ל, הגנרל גרסימוב ((Valeri Gerasimov, שרתו בסוריה במסגרת סבבי תחלופה, מאז תחילת המעורבות הרוסית הפעילה באוגוסט 2015, קצינים בכירים, ובכללם כל מפקדי האזורים הצבאיים והארמיות, וכן ראשי המטות שלהם; מרבית מפקדי הדיוויזיות וכמחצית ממפקדי החטיבות (בריגדות). על פי בדיקתנו מדובר בלפחות 60 קצינים בדרגת גנרל, ומעל מאה קצינים בדרגת קולונל.
לדברי גרסימוב, כמעט כל טייסי הקרב של חיל האוויר הרוסי רכשו ניסיון מבצעי בסוריה בסבבי תחלופה שהתבצעו בשנתיים האחרונות (על פי בדיקתנו מדובר בלפחות אלף טייסי מטוסים ומסוקים). כן יצוין כי מאז תחילת המעורבות הרוסית בלחימה בסוריה נטלו חלק בסבבי תחלופה, כוחות קרקע מארבע חטיבות נחתים (חי"ר ימי), מחטיבות של כוחות מיוחדים (ספצנאז ,(Spetsnaz מחטיבות חי"ר ממוכן וכן יחידות ארטילריה, שריון, הנדסה, קשר, לוחמה אלקטרונית (ל"א) ומודיעין קרבי.
גנרל גרסימוב גם התייחס בהרחבה לניסיון החשוב הנרכש על ידי הרוסים בסוריה באשר להפעלת אמצעי הלחימה השונים של צבא רוסיה המופעלים בתנאי לחימה.
לדברי שר ההגנה הרוסי הגנרל שויגו (Sergey Shoigu) בכנס הפיקוד העליון (ב-22 בדצמבר 2017), שירתו בסוריה, מאז תחילת המעורבות הצבאית בה (30 בספטמבר 2015), 48 אלף חיילים מכל הזרועות והחילות בצבא הרוסי.
בפגישתו עם הנשיא בשאר אל-אסד בסוצ'י שבקרים ב-21 בנובמבר, הכריז פוטין כי המערכה הצבאית נגד גורמי טרור בסוריה עומדת בפני סיום, וכי כעת יש לפעול להשגת הסדר מדיני לסיום מלחמת האזרחים במדינה.
על פי מקורות רוסיים, עולה כי בכוונת הקרמלין לסיים את מעורבותה הצבאית של רוסיה בלחימה בסוריה בחודשים הקרובים.
בסוריה ישארו רק כוחות המאבטחים את בסיסי האוויר והים בחמיימים ובטרטוס, מערכי הגנ"א, המזל"טים והמודיעין, שימשיכו לפעול ללא שינוי.
