נכון ולא נכון בנושא המנהרות
השיח הציבורי הממושך סביב נושא המנהרות ברצועת עזה עדיין כולל סימני שאלה ודיסאינפורמציה. הטור השבועי של עמיר רפפורט מנסה לעשות קצת סדר
עמיר רפפורט
| 18/01/2018
המנהרה שנחשפה והושמדה באזור כרם שלום (צילום: דו"צ)
פעולת צה"ל להשמדת מנהרת החמאס בכרם שלום השבוע זכתה לכותרות גדולות, אבל השיח הציבורי הממושך סביב הנושא (מאז מבצע ״צוק איתן״ ב-2014) עדיין כולל סימני שאלה ולעיתים גם דיסאינפורמציה.
חלק מהאמירות שנשמעו גם השבוע נכונות רק בחלקן. מה נכון ומה לא?
1. "צה"ל השמיד השבוע מנהרה שלא הייתה כמוה"
נכון ולא נכון.
מצד אחד ברור שכמעט כל מנהרה היא כזאת ש"לא היה כמוה". לכל מנהרה תוואי, עומק ואורך אחרים, וגם שיטות כריה ובנייה משתנים.
מצד שני, המנהרה שהופצצה במפתיע ולאחר מכן, ככל הנראה, נאטמה בכמויות אדירות של מלט ובטון, באמת הייתה חריגה באורכה ובגודל האסון שהייתה עלולה להמיט: פיגוע כבד במעבר הסחורות, כרם שלום, שמעליה.
התקיפה בוצעה על פתח המנהרה בפאתי העיר רפיח. המנהרה החלה במזרח העיר, 900 מטר מגדר המערכת, ועברה מתחת לצינור הגז והסולר של מעבר כרם שלום ומשם למצרים. מתוך התוואי הכולל, 180 מטרים עברו בשטח ישראל.
החמאס טען באופן מידי שמדובר מנהרה מסחרית להברחה השייכת לבדואים. ייתכן שהעבירו בה פעילי חמאס למצרים. אורכה הכולל של המנהרה היה 1.5 ק"מ והיא עדיין הייתה בשלבי בנייה בשנה האחרונה, לפני שהושמדה.
2. "צה"ל פיתח אמצעי טכנולוגי כמו 'כיפת ברזל' נגד המנהרות"
לא נכון.
למרבה הצער, למרות השקעות עתק בפיתוח טכנולוגיות נגד מנהרות (פרויקט בהובלת אלביט מערכות ובהשתתפות חברות רבות) כנראה עדיין אין "כיפה תת קרקעית" או אמצעי מופלא אחר שיגלה מה קורה בדיוק מתחת הקרקע. יש להניח כי הגילויים של המנהרות מבוססים על תמהיל של אמצעים טכנולוגיים ומודיעיניים.
האם לישראל יש אינטרס ליצור רושם מוגזם שיש "אמצעי פלא" נגד מנהרות? יכול בהחלט להיות.
3. "סוגיית המנהרות היא אחד המחדלים החמורים שלמערכת הביטחון"
אולי המשפט הזה מוגזם - אבל בעיקרון הוא נכון.
מבקר המדינה בחן בשנים האחרונות את הטיפול באיום המנהרות לפני "צוק איתן". לא ברור האם הדו"ח הזה יפורסם.
4. "צה"ל ייתן מענה שלם למנהרות עד לסוף שנת 2018"
נכון מאוד.
גם אם אין פתרון פלא טכנולוגי - שילוב של יכולות גילוי מכל הסוגים, כולל "אנושיים" עם פרויקט הנדסי עצום להקמת גדר תת קרקעית בעומק עשרות מטרים, יביא למיגור האיום עד לסוף 2018, בהתאם ליעד שקבע הרמטכ"ל. ככה זה כשמערכת הביטחון מחליטה לטפל בצורה יסודית באיום כלשהו, ללא מגבלת תקציב.
יש שתי בעיות נלוות: המאמץ העצום להשמדת מנהרות גורם למתיחות רבה שעלולה להתפתח למלחמה ששום צד אינו חפץ בה; וההשקעה חסרת התקדים לא תיתן מענה ישיר גם לאיום הגדול הבא, שיכול להיות נחיל של כלי טיס בלתי מאוישים שייצאו מרצועת עזה או סכנה אחרת כיד הדמיון של החמאס והג׳יהאד האיסלאמי הפלסטיני.
השיח הציבורי הממושך סביב נושא המנהרות ברצועת עזה עדיין כולל סימני שאלה ודיסאינפורמציה. הטור השבועי של עמיר רפפורט מנסה לעשות קצת סדר
המנהרה שנחשפה והושמדה באזור כרם שלום (צילום: דו"צ)
פעולת צה"ל להשמדת מנהרת החמאס בכרם שלום השבוע זכתה לכותרות גדולות, אבל השיח הציבורי הממושך סביב הנושא (מאז מבצע ״צוק איתן״ ב-2014) עדיין כולל סימני שאלה ולעיתים גם דיסאינפורמציה.
חלק מהאמירות שנשמעו גם השבוע נכונות רק בחלקן. מה נכון ומה לא?
1. "צה"ל השמיד השבוע מנהרה שלא הייתה כמוה"
נכון ולא נכון.
מצד אחד ברור שכמעט כל מנהרה היא כזאת ש"לא היה כמוה". לכל מנהרה תוואי, עומק ואורך אחרים, וגם שיטות כריה ובנייה משתנים.
מצד שני, המנהרה שהופצצה במפתיע ולאחר מכן, ככל הנראה, נאטמה בכמויות אדירות של מלט ובטון, באמת הייתה חריגה באורכה ובגודל האסון שהייתה עלולה להמיט: פיגוע כבד במעבר הסחורות, כרם שלום, שמעליה.
התקיפה בוצעה על פתח המנהרה בפאתי העיר רפיח. המנהרה החלה במזרח העיר, 900 מטר מגדר המערכת, ועברה מתחת לצינור הגז והסולר של מעבר כרם שלום ומשם למצרים. מתוך התוואי הכולל, 180 מטרים עברו בשטח ישראל.
החמאס טען באופן מידי שמדובר מנהרה מסחרית להברחה השייכת לבדואים. ייתכן שהעבירו בה פעילי חמאס למצרים. אורכה הכולל של המנהרה היה 1.5 ק"מ והיא עדיין הייתה בשלבי בנייה בשנה האחרונה, לפני שהושמדה.
2. "צה"ל פיתח אמצעי טכנולוגי כמו 'כיפת ברזל' נגד המנהרות"
לא נכון.
למרבה הצער, למרות השקעות עתק בפיתוח טכנולוגיות נגד מנהרות (פרויקט בהובלת אלביט מערכות ובהשתתפות חברות רבות) כנראה עדיין אין "כיפה תת קרקעית" או אמצעי מופלא אחר שיגלה מה קורה בדיוק מתחת הקרקע. יש להניח כי הגילויים של המנהרות מבוססים על תמהיל של אמצעים טכנולוגיים ומודיעיניים.
האם לישראל יש אינטרס ליצור רושם מוגזם שיש "אמצעי פלא" נגד מנהרות? יכול בהחלט להיות.
3. "סוגיית המנהרות היא אחד המחדלים החמורים שלמערכת הביטחון"
אולי המשפט הזה מוגזם - אבל בעיקרון הוא נכון.
מבקר המדינה בחן בשנים האחרונות את הטיפול באיום המנהרות לפני "צוק איתן". לא ברור האם הדו"ח הזה יפורסם.
4. "צה"ל ייתן מענה שלם למנהרות עד לסוף שנת 2018"
נכון מאוד.
גם אם אין פתרון פלא טכנולוגי - שילוב של יכולות גילוי מכל הסוגים, כולל "אנושיים" עם פרויקט הנדסי עצום להקמת גדר תת קרקעית בעומק עשרות מטרים, יביא למיגור האיום עד לסוף 2018, בהתאם ליעד שקבע הרמטכ"ל. ככה זה כשמערכת הביטחון מחליטה לטפל בצורה יסודית באיום כלשהו, ללא מגבלת תקציב.
יש שתי בעיות נלוות: המאמץ העצום להשמדת מנהרות גורם למתיחות רבה שעלולה להתפתח למלחמה ששום צד אינו חפץ בה; וההשקעה חסרת התקדים לא תיתן מענה ישיר גם לאיום הגדול הבא, שיכול להיות נחיל של כלי טיס בלתי מאוישים שייצאו מרצועת עזה או סכנה אחרת כיד הדמיון של החמאס והג׳יהאד האיסלאמי הפלסטיני.
