גיאו-פוליטיקה והשפעתה על עסקאות נשק. גרסת אמלק

bigstockphoto

לאחרונה מתרחשים מספר אירועים בזירה הגיאו-פוליטית שייתכן ועתידים להשפיע על ייצוא הנשק הישראלי. בחרנו לציין חלק מהם, בצורה קלילה (להלן אמלק - ארוך מדי, לא קראתי).

ארה"ב

נראה כי חלק ניכר מהייצור הביטחוני הישראלי ממשיך לעבור לדוד סם. שני תהליכים תורמים לכך - הרצון של הנשיא טראמפ להחזיר ייצור הביתה, וחרב דמוקלס מעל המרת דולר סיוע לשקלים - מתנה שעתידה להימחק בעוד מספר שנים. התעשיות הישראליות ומשרד הביטחון ערים למגמה, והם עושים הכל לשמר ככל הניתן את המחזור הכספי של התעשיות.

בין היתר היינו עדים בחודשים האחרונים להעברת ייצור של מיירטים תוצרת רפאל לחברות אמריקאיות, הקמת ייצור מערכת 'מעיל רוח' בארה"ב לאחר שהצבא האמריקאי החליט לזווד חטיבת טנקים, וכנראה נמשיך לראות עוד מוצרי אמל"ח עוברים לייצור בארה"ב. עבור התעשיות הישראליות מדובר בערוץ שיווק בינלאומי שאין שני לו, גם אם זה בא על חשבון מקומות עבודה בארץ.

הודו

ההודעות האחרונות שיוצאות מהודו לגבי עתיד עסקת טילי הספייק עם רפאל יכולות לאותת על שינוי כיוון של אחד הלקוחות הגדולים, אם לא הגדול ביותר, של התעשייה הביטחונית בישראל. עסקאות חתומות אולי לא צפויות להיפגע, אבל חדשות שעל הפרק - ייתכן וכן. רפאל אינה היחידה שנפגעת. גם חברות אמריקאיות שמנסות למכור להודו מטוסים וטילי נ"ט נפגעו. כך גם חברות שותפות בפרויקטי טנק הארג'ון ומטוס הטג'ה. שני פרויקטים שעתידים להתבטל לפי פרסומים בהודו.

אזרבייג'ן

לקוח נוסף עיקרי של תעשייה הנשק הישראלית היא אזרבייג'ן. המדינה רכשה נשק בשנים האחרונות מישראל בהיקף של לפחות חמישה מיליארדי דולרים. לאחרונה, צף לכותרות אירוע סביב חברה ביטחונית שלכאורה קשור ליחסים בין המדינות. היות וקיים צו איסור פרסום על פרטי החקירה של המשטרה, לא ניתן להרחיב. אולם, עולה השאלה, לאור המקרה, כיצד תכלכל מדינת ישראל את צעדיה מול אזרבייג'ן כדי לשמר לקוח חשוב כזה.

אוקראינה

המדינה היחידה כיום באירופה שנמצאת בחיכוך צבאי עם רוסיה היא אוקראינה. בשל הנוכחות הרוסית בסוריה, בישראל עצרו , ככל הניתן, את הייצוא הביטחוני למדינה. בירושלים מבינים שייצוא אמל"ח מתקדם לאוקראינה, יגרור אמל"ח מתקדם בסוריה או אצל חיזבאללה. פוטין מחזיק בפילוסופיית 'כלים שלובים' במדיניות החוץ שלו, ועד היום ישראל לא רצתה לבחון את הסבלנות הרוסית.

אולם, אישור העסקה האחרונה שנתן הבית הלבן לייצוא טילי ג'אבלין לגיאורגיה ובקשה דומה עומדת עבור אוקראינה ייתכן ומסמן שינוי כיוון. רוסיה וארה"ב דנות על עתיד סוריה ועירק, ושאלת הנוכחות האיראנית מרחפת באוויר. פוטין לא ממש שם על ירושלים בנושא, ואם ארה"ב משווקת אמל"ח מתקדם לגבולות רוסיה, ומאידך רוסיה לא ממש דואגת לגבולות ישראל - אז אולי יחליטו בירושלים לסיים את הדיאטה הביטחונית הכפויה באוקראינה ומדינות אירופה נוספות הגובלות עם רוסיה.

בריטניה

מהלך ההתנתקות של בריטניה מהאיחוד האירופאי, הידוע בכינוי Brexit , תורם לאי יציבות בממלכה. בינתיים, מוסדות של האיחוד עוזבים את האי למדינות אחרות, כך עשו גם חלק מהבנקים הפועלים במדינה. בריטניה מצדה הפסידה את הנציג שלה מבית המשפט של האיחוד, לראשונה מזה עשרות שנים. הניתוק צפוי במרץ 2019, ועד אז המצב הפוליטי במדינה צפוי להיות לא יציב. הסחר הביטחוני עם בריטניה לא גדול, אך גורר הרבה כותרות בכלי התקשורת. אם קורבין יזכה ליותר שעות מסך בעקבות הBrexit, דוברות משרד הביטחון צפויה לעבוד קשה יותר.

גרמניה

אנג'לה מרקל הודיעה לנשיא המדינה שהיא לא מצליחה להרכיב ממשלה, על אף שזכתה ברוב בבחירות האחרונות. למרות זאת, הנשיא, Frank-Walter Steinmeier, קרא לצדדים לשבת שוב למשא ומתן במטרה להגיע לקואליציה. אם הצדדים לא יגיעו להסכמה, ייתכן והולכים לבחירות חדשות.

גרמניה מוכרת לישראל ספינות, צוללות ואף הציעה לצה"ל תותחים. העסקאות שנסגרו לא יפגעו בשל המצב הפוליטי (וגם בגלל שהגרמנים רוצים מקומות עבודה), אך אם הSPD יזכו ליותר כוח פוליטי בשל הבחירות האלו או הבאות, הם יכולים להפוך עסקאות נשק עתידיות עם גרמניה לקשות יותר. נזכיר כי על הפרק ישנה עסקת המל"טים עם תעשייה אווירית שבינתיים מחכה להחלטה.  

קניה

באוקטובר השנה המדינה הלכה לסבב בחירות שני, בעקבות תלונה של מנהיג האופוזיציה במדינה, Raila Odinga לגבי הבחירות שנערכו באוגוסט. בסיבוב השני זכה Uhuru Kenyatta ב-98 אחוזים מהקולות לאחר שOdinga החרים את הבחירות. התלונה העיקרית של האופוזיציה במדינה נסובה סביב תלונות כי השלטון משתמש בכוח לפיזור הפגנות ומתנגדי משטר. בית המשפט במדינה קבע כי הבחירות האחרונות היו חוקיות ואינו פוסל אותן שוב. Kenyatta אמור להיכנס לתפקיד הנשיא בסוף החודש, כאשר האופוזיציה צפויה לצאת לקמפיין פוליטי נרחב נגדו. לפי הערכות, האי שקט במדינה צפוי להמשך.

אוסטרליה

בחודשים האחרונים נראה כי אוסטרליה וישראל הפכו לBFF. חברות ישראליות גילו את הבורסות האוסטרליות וכבר היו כמה הנפקות מוצלחות בתחומי הביטחון והסייבר. מגמה זו היא חלק מהרצון האוסטרלי להפוך את המדינה לייצואנית נשק באסיה. שיחות עם בכירים אוסטרלים מעלות כי לא מדובר בשאיפה להתחרות בארה"ב, אלא בכזו להקים מרכז פיתוח וייצור של מערכות אמל"ח מתקדמות עבור מדינות באסיה.

כדי לצמצם פערים טכנולוגים מהר, אוסטרליה רוצה למשוך אליה תעשיות ישראליות. רפאל ואלביט הן רק חלק מהרשימה. האינטרס המיידי הוא מספר מכרזי ענק של הצבא האוסטרלי כמו הלנד 400. אוסטרליה משתמשת במכרזים אלו למשוך חברות זרות שיקימו מפעלים במדינה ויעבירו טכנולוגיות. כך, בעוד מספר שנים, אוסטרליה תוכל להתחרות בשוק ייצוא הנשק. בין היתר, מאמינים במדינה כי השקעה בתעשייה נשק וסייבר תקדם את כלל המשק האוסטרלי.

מרוקו

יעד נוסף, ופחות מוכר, של התעשיות הישראליות היא מרוקו. מדובר באחד הצבאות המתקדמים באפריקה, שאת מרבית המימון להתעצמות שלו מקבל ממדינות המפרץ. מרוקו שיגרה לאחרונה לווין ביון מתקדם תוצרת צרפת לחלל, ויש שני בדרך.  ההתעצמות של מרוקו מעוררת דאגה בספרד ובאלג'יריה. שני לקוחות פוטנציאלים.

img
פרשנות | כוח צבאי משמעותי של נאט״ו יכול להקטין הסתברות למלחמה גרעינית באירופה
דעה | אופציה צבאית ישראלית תוכל לרסן את איראן 
קבוצת SQLink רוכשת את ZIGIT הישראלית
קבוצת SQLink רוכשת את ZIGIT הישראלית