המלחמה הנעלמת
כדי להוציא אל הפועל פיגועי טרור צריך כסף – והרבה. ארגוני הטרור מפעילים רשתות בינלאומיות של הברחות כספים והלבנות הון כדי לממן את פעילותם. על פעולות הסיכול של ארגוני המודיעין בתחום זה כמעט לא שומעים. סקירה מיוחדת של רשתות המימון העולמיות של הטרור
אחד הנושאים המורכבים במלחמה בטרור הוא מניעת מימון לארגוני טרור. תשתית מימון טרור נמתחת לעיתים על פני חמש יבשות, עשרות מדינות, ארגוני פשע, חברות קש, בנקים סוררים ובלדרים חשאיים. קל יותר למכור לציבור כיצד עוצרים מחבל בדרכו לבצע פיגוע ברחוב ראשי מאשר להראות איך תופסים הלבנה של מיליון דולרים.
"חיזבאללה מקבל מאיראן 800 מיליון דולר כל שנה", אמר הרמטכ"ל, רא"ל גדי אייזנקוט, בכנס הרצליה ה-17 שהתקיים במרכז הבינתחומי. הוא גם חזר ואישר שחמאס מקבל מאיראן 70 מיליון דולר בשנה. לפי נתונים של מתאם הפעולות בשטחים, חמאס גובה כ-1.2 מיליארד שקלים בשנה מתושבי עזה. מדובר בסך הכל ב-1.5 מיליארד שקלים בשנה שחמאס מגלגל - וזה רק מנתונים גלויים. סביר להניח שהוא מגלגל יותר.
חיזבאללה וחמאס אולי קרובים לתודעה של האזרח הישראלי, אבל כל ארגוני הטרור הגדולים, ביניהם דאעש, אל-קעידה, טאליבן, בוקו חארם, הח'ותים ואחרים, קטנים יותר, מגייסים מיליוני דולרים, כל אחד, כל שנה. דו"ח אחרון בעניין דעאש מגלה כי הכנסות ארגון המדינה האיסלאמית ירדו משמעותית בשנתיים האחרונות. במקום הכנסה רבעונית של כ-80 מיליון דולר ב-2015, הוא גלגל ברבעון השני של 2017 "רק" 16 מיליון דולר. ככל הנראה, אחת הסיבות היא שדאעש מיצה את היכולת לסחוט את האוכלוסייה המקומית שבשליטתו.
ההכנסות של ארגוני הטרור מגיעות ממקורות מגוונים. חלק ניכר מהכסף מגיע מסחר בסמים. ארגוני טרור משתפים פעולה עם ארגוני פשע בעולם, ביניהם קרטלי סמים במרכז ודרום אמריקה. ארגון הטרור משמש בלדר להפצת הסמים שמייצר ארגון הפשע וכן להלבנת כספי הסמים.
חלק אחר מהכסף מגיע משליטה על אוכלוסייה, שמאפשרת גביית מיסים, דמי חסות וסחר בבני אדם. בעיקר סחר בנשים ובעבדים. יש גם עדויות לסחר באיברים. חלק נוסף מהכסף מגיע מניצול אוצרות הטבע של השטח שבו שולט אותו ארגון. דאעש עשה מיליארדים ממכירת נפט ועתיקות.
מקור מימון נוסף הוא הברחת אנשים ממדינות עניות למדינות עשירות. המלחמות בסוריה, בעירק ובלוב יצרו לחץ עצום של מהגרים שרוצים לעקור מאפריקה למדינות עשירות יותר - בעיקר באירופה אבל גם לישראל ולארה"ב. על הטרנד הזה התלבשו ארגוני טרור כמו דעאש, שעושים מזה כסף. הארגון מספק את נתיב ההברחה, וכל מהגר משלם אלפי דולרים תמורת הניסיון להגיע לחיים טובים יותר.
דרכים נוספות להרוויח כסף מטרור כוללות הימורים, סחר באברי חיות באפריקה ואפילו עסקים לגיטימיים שהוקמו על ידי ארגוני טרור. לאחרונה אפשר להוסיף לרשימה גם את הפשיעה בממד הסייבר.
"לארגוני טרור יש מעורבות עמוקה במגוון רחב של פעילויות עברייניות, החל בכריית יהלומי דמים וכלה בגניבת כלי רכב. עם זאת, תעשיית הסמים הבינלאומית, שקשר הטרור-פשיעה התהווה סביבה בשנות השמונים, היא עדיין ענף הפשיעה הנפוץ ביותר בקרב ארגוני הטרור", נכתב במאמר של מכון INSS.
"ב-1993 טבע נשיא בוליביה את המושג 'נרקו־טרוריזם' לגבי שימוש בטקטיקות טרור על ידי קרטלי הסמים במדינתו, ומאז זהו שם קוד לקשר ההדוק בין ארגוני טרור לתעשיית הסמים הבינלאומית. על פי הסוכנות האמריקאית למלחמה בסמים, 19 מתוך 49 הארגונים שנמצאים ברשימת ארגוני הטרור של משרד החוץ האמריקאי, וכ-60% מכלל ארגוני הטרור בעולם, קשורים לשוק הסמים הבינלאומי. בין הארגונים הבולטים ברשימה ניתן למצוא את אל-קעידה, טליבאן, FARC הקולומביאנית וחיזבאללה".
קשה לעקוב אחרי הכסף
המלחמה במימון הטרור מורכבת. חלק ניכר מהכסף עובר במזומן, מתחת לכל הבקרות של המערכת הפיננסית. חלק אחר של הכסף מולבן באמצעות חברות קש לגיטימיות וארגונים פיננסיים שאינם עובדים לפי כללי האיסור על הלבנת הון, כולל בנקים מסוימים בעולם. בנקים ידועים במדינות מערביות הפרו את הסנקציות על איראן והלבינו כספים עבור קרטלי הסמים של מקסיקו.
היבט נוסף שמקשה על המעקב הפיננסי אחרי ארגוני טרור קשור לעובדה שחלק מהם נתמכים על ידי מדינות. איראן, סעודיה וקטאר הן רק חלק מרשימה ארוכה של מדינות, ביניהן גם מערביות, שתומכות בסתר בארגוני טרור לקידום מטרות פוליטיות. המשמעות היא שארגוני הביון והמוסדות הפיננסיים של המדינה המממנת פועלים כדי להסתיר את תנועת הכספים לארגון הטרור. לעיתים, גם אם מדינות אחרות יודעות על כך, הן נמנעות מלשרוף את המדינות הסוררות בשל אינטרסים פוליטיים.
ארגוני טרור משתמשים גם בארגונים חברתיים (NGO) הפועלים במדינותיהם. העברת כספים לארגון חברתי, הפועל למען תושבי המדינה, נחשבת לגיטימית. עובדי הארגונים האלה משתייכים באופן ישיר או עקיף לארגון טרור, ומעבירים חלק מכספי הארגון לפרויקטים חברתיים מדומים. במקרים אלה הכסף הולך לפעילות טרור, וקשה לאתרו. גם אם מאתרים אותו בסופו של יום, לא תמיד יש מה לעשות עם המידע בזירה הגיאו-פוליטית.
האינטרנט כחרב פיפיות
אתגר נוסף לשירותי הביון במעקב אחר כספי ארגוני הטרור מציב האינטרנט. ישנה הרשת הרגילה, המוכרת לציבור הרחב, וישנה גם "הרשת האפלה", המבוססת על שרתי TOR ושיטת ניתוב בשם Onion. בשעה שהאינטרנט משמש למגוון פעילויות חיוביות, הוא משמש גם כמדיום המסייע במימון טרור.
הרשת הרגילה, על אף שחלקה הגדול מנוטר על ידי שירותי ביון במגוון דרכים, כוללת פורומים סגורים, המנוהלים על ידי ארגוני טרור או פשע. אלה פורומים שלא ניתן להיכנס אליהם ללא הזמנה והמלצות מחברים אחרים בפורום. הכתובת אינה ידועה לאנשים מחוץ לפורום, ומי שיגיע לשם בטעות יקבל דף שגיאה, כאילו האתר לא קיים. בצורה כזו יכולים ארגוני טרור להתחמק ממעקב של שירותי ביון ברשת הרגילה. הרשת האפלה נבנתה כדי לספק מעטפת אנונימיות למשתמשים, אבל האנונימיות מאפשרת לארגוני טרור להעביר כספים ולנהל מסחר חשאי במרכיבים הדרושים לטרור.
מרכיב נוסף בהקשר זה הוא הצפנה. אם בעבר הצפנה היתה נחלתם של צבאות סדירים וארגוני ביון של מדינות, כיום מדובר בטכנולוגיה שהיא נחלת הכלל. שירותי הודעות כמו פייסבוק, ווטסאפ, טלגרם או סיגנל מעבירים תכנים בצורה מוצפנת. כמעט כל אתר אינטרנט עובד בפרוטוקול הצפנה SSL.
לצד אלה החלו להתפתח בשנים האחרונות מטבעות וירטואליים מוצפנים. ביטקוין הוא המפורסם ביניהם - אבל לא היחיד. המטבעות האלה מבוססים על טכנולוגיית בלוקצ'יין, המאפשרת העברת מידע בצורה מוצפנת בדרך שאי אפשר להתחקות אחריה. נכון להיום.
ההצפנה האזרחית וטכנולוגיית בלוקצ'יין הפכה את יכולת המעקב אחרי העברות כספים למאתגרת עבור שירותי הביון. הבעיה כה חמורה, עד שלאחרונה החלו מדינות מערביות, כולל ארה"ב ומדינות באירופה, לנהל דיונים במטרה לקדם חקיקה שתיתן לגופי הממשלה גישה לתעבורה מוצפנת של האזרח.
אין מספיק שיתוף פעולה
היבט נוסף לאתגר המעקב אחר הכסף של ארגוני הטרור טמון בשיתוף פעולה בינלאומי. המערכת הבנקאית בעולם עשתה בשנים האחרונות מהלכים על מנת לצמצם ככל הניתן את מימון הטרור, באמצעות חקיקה נגד הלבנת הון ומימון טרור. בעולם נעשו ניסיונות לצמצום השימוש במזומן. ארה"ב, האו"ם ומדינות נוספות נקטו סנקציות כלכליות על אישים וגופים התומכים כספית בטרור.
לצד מאמצים אלה, מידת שיתוף הפעולה של גורמי הביטחון בעולם עדיין לא הגיעה לרמה שמצליחה לעצור את מימון הטרור. מול ארגונים כמו אל-קעידה, חיזבאללה, דאעש ואחרים, הפועלים בכל העולם, מדינה אינה יכולה להתמודד לבד. צריך לזכור שארגוני טרור וקרטלי סמים הם ארגונים עשירים. יש ארגונים שיש להם יותר כסף ממדינות, הם מחזיקים מערכי מודיעין, מערכי התקפה ומערכי הגנה איכותיים.
אם ארגוני טרור ופשע משתפים פעולה מתוך אינטרס כלכלי או אידאולוגי, המדינות שנלחמות בהם לא תמיד משתפות פעולה. מטבע הדברים, כל שירות ביטחון רוצה לשמור את הקלפים אצלו - וברמה הבינלאומית כל מדינה רוצה לשמור את המידע שלה. השאלות מתחילות לעלות כאשר אותו ארגון פועל בשטחן של כמה מדינות, כאשר כל אחת מהווה חוליה ריבונית ועצמאית בשרשרת ארוכה.
איך מסנכרנים את איסוף המודיעין בין המדינות? איך אוכפים או מסכלים פעילות פיננסית של אותו ארגון בכל החוליות? איך ארגוני צבא, משטרה וביון עובדים יחד על נתיב כסף, כדי לחסום את בניין הכוח הפיננסי של ארגון הטרור?
חיזבאללה כמקרה פרטי
אם נבחן את חיזבאללה כמקרה פרטי של מימון טרור נוכל להבחין ראשית בגלובליזציה של המימון. חיזבאללה פועל בעיקר בלבנון ובסוריה, אך מממן את עצמו באמצעות פעילות במדינות בדרום אמריקה, אירופה, אפריקה והמזרח התיכון.
הארגון מפעיל מספר שיטות מימון. מפרסום של ה-washingtoninstitute עולה כי אחת מהן היא תרומות תחת מסע ציבורי שנקרא "Equip a Mujahid Campaign". משרד האוצר האמריקאי פרסם נתונים אודות חברות לגיטימיות של חיזבאללה, שפועלות בכסות של אנשי עסקים לבנונים, ובהן אחת מחברות הבנייה הגדולות הפועלות בלבנון ובעיראק. חברה נוספת עסקה בטיפול בכלי רכב והעניקה לחיזבאללה תמיכה תפעולית.
אחד הפרויקטים הגדולים שניהל ה-DEA האמריקאי נגד חיזבאללה בשנים האחרונות - "Project Cassandra" - נלחם בתשתית הלבנת הכספים של הארגון. המבצע יועד נגד יחידת חוץ שהפעיל חיזבאללה תחת השם External Security Organization Business Affairs Component. היחידה הוקמה על ידי עימאד מורניה, שחוסל על פי מקורות זרים בידי המוסד וה-CIA.
"היחידה מעורבת בפעילויות פליליות בינלאומיות, כגון סחר בסמים והלבנת כספי סמים", כותבים בפרסום של ה-DEA. "תמורה זו משמשת לרכישת נשק עבור חיזבאללה לפעילותו בסוריה. חקירה מתמשכת זו משתרעת על פני מספר רשויות אכיפת חוק בשבע מדינות, ומדגישה שוב את הקשר הגלובלי המסוכן בין סחר בסמים וטרור".
הרשת של חיזבאללה קשרה קשרים עם קרטלי סמים בדרום אמריקה, כמו La Oficina de Envigado, ושינעה סמים על פני מדינות בארה"ב ובאירופה. הרשת גם דאגה להלבין את הכספים - חלקם דרך הבנק הלבנוני-קנדי, שהיה מקורב לחיזבאללה. הסנקציות האמריקאיות הושתו על הבנק ב-2011, באשמת הלבנת כספי טרור.
חיזבאללה הקים גם מספר חברות טכנולוגיות, שעסקו לכאורה ביבוא ושיווק מוצרי אלקטרוניקה, אולם בפועל ניסו לרכוש כטב"מים ומוצרים נלווים. בין החברות ניתן למצוא את Vatech SARL, Le-Hua Electronic Field Co. Aero Skyone Co. Limited ו-Labico SAL Offshore. כך על פי עדות שמסר לקונגרס האמריקאי מתיו לויט. באותה עדות נחשף גם אימאם קובייסי, שהלבין כספים עבור חיזבאללה ורכש בשביל הארגון נשק בארה"ב.
פעילות נוספת של הלבנת כספים עבור הארגון נחשפה בפנמה, תחת פעילותה של חברת Waked MLO. אותה פעילות נערכה גם נגד 68 חברות הקשורות לאותה חברה. הרשת היתה קשורה לפעילות של רשת אחרת, איראנית, במשולש הגבולות פרגוואי, ארגנטינה וברזיל, במיוחד בפרגוואי. אזור משולש הגבולות משרת את חיזבאללה לפעילות פיננסית למעלה מ-15 שנה.
לפי עדות של דוד אשר בפני הקונגרס האמריקאי, חיזבאללה הפעיל חברה בשם Ellissa Holding, שפעלה בלבנון, בנין וקונגו. החברה, וחברות הבנות שלה, עסקו בהלבנת כספים, בין השאר באמצעות מכירת כלי רכב משומשים באפריקה.
אחת הפעולות שארה"ב נוקטת נגד מימון חיזבאללה היא החקיקה Hezbollah International Financing Prevention Act (או HIFPA). חקיקה זו הביאה לסגירת חשבונות בנק המסונפים לחיזבאללה בלבנון. כתוצאה מכך, חיזבאללה הסית חלק מהפעילות הפיננסית שלו למדינות כמו עירק ודובאי. החודש דווח כי פעיל חיזבאללה נעצר בארה"ב בחשד שהלבין כספי סמים במיאמי. זו עדות עדכנית שמאמצי המימון של חיזבאללה נמשכים גם בזמן כתיבת שורות אלה.
מלחמה נעלמת
אין ספק שקשה יותר לשווק לציבור את המלחמה במימון הטרור מאשר סיכול פיגועי טרור. כאשר שירות ביון מסכל פיגוע דקה לפני שהוא מתרחש, הקרדיט ניתן לו על ידי התקשורת באותו רגע. מהדורות חדשות נפתחות עם תיאור האירוע, פוליטיקאים מרעיפים תשבוחות ומסדרונות מחלקת משאבי אנוש הארגון מתמלאים.
המלחמה במימון טרור הציבור בלתי נראית. היא ארוכה, מתמשכת, סיזיפית ולא תמיד נוחלת הצלחות. אם שירות ביון לא מצליח לסכל פיגוע – התוצאה היא הרוגים ופצועים ברחובות. אם אותו ארגון לא מצליח לסכל עסקת הלבנת כספים של כמה מיליונים - לא קורה לכאורה כלום. לפחות לא בטווח המיידי.
אתגר נוסף למלחמה במימון טרור לצד ממד התקשורת הוא האינטרנט. בנקאות מקוונת, הצפנה, מודיעין גלוי, רשתות חברתיות, פורומים ותוכנות מסרים הם חלק מהכלים הנגישים היום לארגוני טרור. צריך לזכור שמדובר בכלים שמשמשים אזרחים תמימים באותה מידה שהם נגישים לארגוני טרור. החפיפה הזו מקשה על עבודת שירותי הביון.
הכסף של ארגוני הטרור והפשע מאפשר להם לרכוש אנשי מקצוע וכלים טכנולוגיים ברמה של מדינה. קבוצות האקרים וארגוני פשע מוכרים שירותי תקיפה ומודיעין לכל המרבה במחיר. לצידם, חברות טכנולוגיה עסקיות מוכרות לכל מי שיכול לתת אישור לקוח סופי. בין שמדובר בחברה לגיטימית ובין שזו חברת קש של ארגון טרור או פשע. זליגת יכולות טכנולוגיות מדינתיות לארגונים לא מדינתיים מאתגרת את גורמי הביטחון.
למרות האתגרים והקשיים, נראה כי המלחמה במימון טרור עוברת בשנה האחרונה מהשוליים למרכז. בעיקר בשל הפיגועים האחרונים באירופה ובחירתו של דונלד טראמפ לנשיא ארה"ב. באירופה מתחילים לדבר על התמודדות עם הצפנה בחקיקה, לצד תחילתו של שיח ששם על הכף את הביטחון האישי מול פרטיות. ארה"ב החריפה את הסנקציות על אישים וחברות התומכים בטרור בכל העולם. שינויים אלה עשויים לסמן שהספינה הבינלאומית שמה פעמיה לכיוון פגיעה בתשתית הפיננסית, מתוך הבנה שאם יהיה פחות כסף לארגוני טרור - יהיה פחות טרור.