שחיתות בצמרת, מורה נבוכים: מאחורי הקלעים של "פרשת הצוללות"

מה הקשר בין המיועד לראש המל"ל לשעבר, לעורך דינו של ראש הממשלה, ואיש עסקים בתחומי הנדל"ן וחברות נשק? מי גורמי המשנה בפרשה, ומי עשוי בקרוב למסור עדות, וגם השאלות הקשות שבינתיים נותרו ללא מענה. הטור השבועי של עמיר רפפורט מנסה לעשות סדר ב"תיק 3000"

שחיתות בצמרת, מורה נבוכים: מאחורי הקלעים של "פרשת הצוללות"

צוללת חיל הים הישראלי (צילום: AP)

ב-14 באוקטובר 2016  התפרסמה באתר "ישראל דיפנס" ידיעה בלעדית על כך שישראל רוכשת שלוש צוללות, שיגדילו את הצי התת-ימי שלה ל-9 כלים מגרמניה. הסערה הגדולה פרצה רק כמה ימים לאחר מכן, בעקבות פרסומים נוספים, הפעם על כך שפרקליטו ובן-דודו של ראש הממשלה, עו״ד דוד שמרון, היה מעורב בעסקת הענק, שקודמה בניגוד גמור לעמדת מערכת הביטחון.

ורק השבוע, אחרי תשעה ירחי הבשלה, הגיעו גיבורי הפרשה לחדרי החקירות של יחידת להב 433 בלוד. כזכור, החשד העיקרי שחוקרת בימים אלו המשטרה האם הייתה הטיה של עסקאות רכש ביטחוני בסכומי עתק לטובת המספנה הגרמנית טיסנקרופ באמצעות תשלום שוחד. החוקרים בודקים שני היבטים: חשד שמדינת ישראל הזמינה שלוש צוללות נוספות בשווי כ-1.5 מיליארד יורו, כשלא בטוח אם היה בהן צורך ויש מחלוקת לגבי נחיצותן.

מקרה נוסף – ביטול מרכז בינלאומי במסגרת פרויקט 'מים כלכליים' שנועד לרכוש ספינות טילים, גם ספינות סער 6, ספינות העתיד של חיל הים, וגם סטי"לים להגנות אסדות הגז. בהתחלה פורסם מכרז בין מספנות בכל העולם, אך לאחר מכן הוא בוטל במפתיע ובמקומו נחתם הסכם בין מדינות, בין ישראל לגרמניה, ואותה מספנת טיסנקרופ, שיוצגה בישראל על ידי מיקי גנור, זכתה בו ללא מכרז וקיבלה את הזמנת הרכש של ארבע ספינות. גם כאן נשאלת השאלה מה עמד מאחורי ביטול המכרז והאם גורמים בישראל, בהם אלה שנחקרו בשבוע האחרון בלהב 433, קיבלו תמורת כך סכומי כסף גדולים

היה מביך לראות שם את מצעד בכירי מערכת הביטחון לצד פרקליטי הצמרת, אבל האם אכן מדובר ב״פרשת צוללות״, או שדווקא רכש של ספינות טילים הוא זה שמדיף צחנה של חשדות לשוחד? מיהם ה״גיבורים״  האמיתיים, ומה הלקחים והשאלות הקשות שכבר ניתן להצביע עליהם?

השלישייה: גנור - שמרון - בר יוסף

ללא ספק, שלושת גיבורי הפרשה הם השלישיה מיקי גנור, אבריאל בר יוסף ודוד שמרון.

לכאורה, כל אחד בא מעולם אחר, אבל מיקי גנור הוא הדבק שמחבר ביניהם. גנור צמח בחיל הים, ממנו פרש לאחר קריירה לא מזהירה. לאחר השחרור ניסה את מזלו בעסקים- מנדל״ן ועד ייצוג חברות נשק. עם אבריאל בר יוסף, תא״ל במילואים שמר על קשר שנוצר בימי שירותם המשותף בחיל הים. את עו״ד דוד שמרון, מהפרקליטים המכובדים של ירושלים, עורך דינו ובן דודו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הכיר על רקע עסקאות נדל״ן בבירה.

אבריאל בר יוסף עצמו שימש אחרי שחרורו מהשירות כיועץ וועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

מרס  2009

נקודת המפנה של השלישיה הייתה בתחילת 2009, בעקבות ניצחון הליכוד בבחירות ומינוי בנימין נתניהו לראש ממשלה. שמרון שודרג בכך להיות גם פרקליט ראש הממשלה האישי וגם מצא עצמו מעורב במגעים מדיניים חובקי עולם, יחד עם שותפו, שליח נתניהו למשימות חשובות ועלומות, עו״ד יצחק מולכו.

בערך באותו זמן קיבל גנור את ייצוג תאגיד הספנות הענק טיסנקרופ מגרמניה, לאחר שנציג החברה במשך שנים, איש חיל האוויר לשעבר שייקה ברקת, הוזז הצידה בהמלצה חמה של חיל הים הישראלי. הצלע השלישית, אבריאל בר יוסף, מונה למשנה לראש המטה לביטחון לאומי, בעקבות המלצה חמה שנתן השר יובל שטייניץ לראש המל״ל, עוזי ארד.

כאשר בר יוסף הגיע לתפקיד, ישראל כבר החליטה לממש אופציה שניתנה בעסקת צוללות קודמת, לרכוש צוללת ״דולפין״ שישית לחיל הים, בסבסוד נדיב של הממשלה הגרמנית. במסגרת חלוקת האחריות במל״ל, הופקד בר יוסף גם על האגף שעוסק ברכש ביטחוני, וגילה עניין מיוחד בעסקאות רכש ימיות ובהמשך גם בסוגיות הגז שהתגלה מול חופי הארץ, ובהגנתן. מעטים ידעו אז כי יש לו עניין מיוחד בנושאים אלה, מעבר לתפקידו הממלכתי, נושא שנמצא כעת בלב חקירת המשטרה.

בהיבט המקצועי, ארד התחרט מהר מאוד על מינוי בר יוסף, אבל לא ״הזיז״ אותו ממשרת המשנה לראש המל״ל. גם האלוף במילואים יעקב עמידרור, שהחליף את ארד, התלונן  שהוא אינו מבסוט מבר יוסף, ואילו יוסי כהן, שהחליף את עמידרור ( ובינתיים מונה לראש המוסד), נפרד ממנו לשלום באמצע 2015.

מרס 2016: נקודת מפתח נוספת בפרשה התרחשה כאשר ראש הממשלה החליט למנות את בר יוסף לראש המל״ל, במקום כהן, שכבר התמקם בלשכת ראש המוסד חודשיים קודם לכן. ההחלטה נתפסת כתמוהה במקרה הטוב. הזויה ממש, לדעת רבים במערכת הביטחון, שכן

עד ההחלטה הזאת תמיד כיהנו בראשות המל״ל אלופים במילואים או בעלי דרג מקביל לשעבר במוסד, וגם כתא״ל בר יוסף מעולם לא התבלט.

כך או כך, המינוי אינו יוצא אל הפועל: סכסוך עסקי, ולא תחקיר כלשהו, מביא לכך שגורם שנכווה בעסקים מגנור שולח מכתב לתנועת אומ"ץ ומעלה חשדות כבדים כנגד התנהלות גנור ובר יוסף בענייני הגז השנויים במחלוקת והרכש הימי. המכתב מועבר ליועץ המשפטי לממשלה, אשר מורה, לאחר התלבטות ארוכה מאוד,  על חקירת משטרה (״ראש הממשלה נתניהו אינו חשוד״). בר יוסף מוותר עוד קודם לחקירה הרשמית על המינוי לראש המל״ל (התפקיד לא אויש עד לעצם היום הזה. בקרוב ייכנס לתפקיד ממלא מקום זמני לראש המל״ל מ׳, המשמש כראש מרחב דרום בשב״כ).

מאי 2016: עוד התפתחות דרמטית - שר הביטחון משה יעלון, שהתנגד בתוקף לרכש שלוש צוללות נוספות מגרמניה (כאלה שיגיעו רק לקראת סוף העשור הבא), ולרכש ספינות נגד צוללות ועוד אלמנטים שהיו בתפריט של טיסנקרופ, פורש מהממשלה ומהליכוד, ומפנה את מקומו לאביגדור ליברמן. מרגע זה עסקת צוללות מספר 7-9 של חיל הים, בשווי לא פחות מ-1.5 מיליארד דולר, נתפרת בתוך לא יותר משלושה חודשים, ונחשפת ב"ישראל דיפנס".

גיבורי המשנה

גנור, שמרון ובר יוסף לא פעלו בוואקום. להלן כמה גיבורי משנה בפרשה:

האלוף (מיל') אליעזר (צ'ייני) מרום, מפקד חיל הים לשעבר, שחשבונות הבנק שלו נתפסו והוא עוכב לחקירה. מרום הוא איש עסקים בשנים האחרונות וגם יו״ר רשות שדות התעופה. באחרונה אמר לכותב שורות אלה כי הוא כלל אינו מוטרד באופן אישי מחקירת הפרשה הידועה כתיק 3000. לא ברור עדיין מה אמר לחוקרי המשטרה.

אלוף (מיל') רם רוטברג, מפקד הקומנדו הימי לשעבר ומפקד חיל הים עד לפני שנה, לא נחקר באזהרה ככל הידוע ולא משך את תשומת ליבה של התקשורת, אבל עשוי להתגלות כדמות מפתח שכן כיהן כראש האגף הביטחוני במל״ל, תחת בר יוסף, לפני שקיבל את הפיקוד על חיל הים. הוא היה מעורב עמוקות בעסקאות חיל הים העצומות (כולל רכש של ארבעה סטי״לים ממספנת טיסנקרופ שסוכם ב-2015), בשני תפקידיו.

עוד דמויות שעשויות לשפוך אור על הפרשה הם האלוף (מיל') דן הראל, שכיהן כמנכ״ל משרד הביטחון במשך שלוש שנים מהתקופה ותא״ל (מיל׳) שמואל צוקר, שעמד בראש מנהל ההרכשה במשרד הביטחון עד לפני כחצי שנה.

עדויות חשובות יהיו גם לשרי הביטחון בעבר אהוד ברק (שראש הממשלה אהוד אולמרט חשד בכלל שהוא מקבל שוחד מהגרמנים) ומשה יעלון, ופחות מכך לשר הנוכחי, אביגדור ליברמן.

ח״כ אראל מרגלית שפך בחודשים האחרונים כסף על חוקרים פרטיים בגרמניה, בניסיון להביא להפלת ראש הממשלה נתניהו, בתקווה לזכות בנקודות בפריימריז של העבודה, שבהם, בלי קשר, נכשל. יכול מאוד להיות שהחוקרים המתינו למידע שהציג להם אראל לפני כשבועיים, לבקשתם, לפני שעברו לשלב המעצרים המסעירים.

השאלות הקשות

למה התערב חיל הים בהחלפת ברקת בגנור?

זו כנראה אחת השאלות הקשות ביותר לאלוף במילואים מרום.

למה מונה בר יוסף לראש המל"ל?

במילים אחרות - האם שמרון היה מעורב ב״בישול״ של המינוי הזה, בזמן שקיבל מגנור כסף כיועץ של טיסנקרופ?

האם הרכש של הצוללות באמת היה בניגוד לעמדת מערכת הביטחון?

כנראה שלא באמת. בכירים בדרג המדיני כבר אמרו לחוקרי המשטרה כי חיל הים התנגד לרכש רק ״בכאילו״, כדי שהמימון יהיה חיצוני ולא מתקציב החיל עצמו. יהיה בלתי אפשרי להפריך זאת, ובכל מקרה בעבר היו לא מעט החלטות רכש של הדרג המדיני בניגוד לעמדת צה״ל (כולל פיתוח ״חץ״ ו״כיפת ברזל״).

מדוע שלח עו״ד שמרון מכתב ליועץ המשפטי של משרד הביטחון בנושא מכרז בינלאומי שפרסם משרד הביטחון לרכש ספינות הטילים ומדוע בוטל המכרז לאחר מכן וישראל רכשה את הספינות מטיסנקרופ כעסקה בין מדינות?

גורמים המעורים היטב בפרשה מעריכים כי החשד לשוחד בעסקת הסטי״לים חמור יותר מאשר בעסקת הצוללות.

איפה היו כלבי השמירה - הממונה על הביטחון במשרד הביטחון, מבקר המדינה שחוקר בלהט פרשיות אחרות והיועצת המשפטית הוותיקה של משרד ראש הממשלה, שולמית ברנע פרגו, שאמורה למנוע ניגודי עניינים בוטים כלכל במשרד ובמל״ל?

מדוע לא היו  מנגנוני בקרה על עסקת הענק עם גרמניה, בדומה למנגנונים הקיימים לגבי רכש מארה״ב מאז פרשת איש חיל האוויר, תא״ל (שהורד לטוראי) רמי דותן?

האם אבריאל בר יוסף יתגלה כ״רמי דותן" של חיל הים?

והאם המטה לביטחון לאומי, שאמור להיות כלב השמירה של עסקאות מערכת הביטחון, מתגלה כגוף עלוב מקצועית ומושחת בעצמו?

אולי יעניין אותך גם

טל חן, שותף במחלקת בנקאות השקעות ומימון תאגידי בDeloitte- ישראל (טל היה בין מובילי הדוח) | קרדיט צילום: אלמוג סוגבקר

Deloitte ישראל: קיטון בהוצאות על מוצרי סייבר יגדיל מיזוגים בענף

גיוסי השקעות בשוויי Down-Round, עשויים לשמש כקטליזטור לרכישות חברות סייבר על ידי חברות בינ"ל