נניח ורוסיה באמת התערבה בבחירות בארה"ב. אז מה? מה חדש בזה?
סיכוי אפסי שהדלפת מסמכים שינתה את כיוון הבחירות בארה"ב. אבל הרבה יותר סקסי להאשים את רוסיה בהתערבות מכוונת. דעה
עינת מירון
| 12/06/2017
facebook.com/DonaldTrump
נתחיל במובן מאליו – רוסיה מרגלת אחרי ארה"ב שמרגלת אחרי רוסיה שמרגלת אחרי ישראל שמרגלת אחרי ארה"ב שמרגלת אחרי צרפת שמרגלת אחרי ארה"ב ורוסיה וכן, אפשר להמשיך עוד ועוד. מי שחושב שזה לא קורה, מוזמן לקחת שלוק מהמציאות או לפחות ללכת לקרוא קצת במסמכים שפרסם סנודן.
כשזו האכסיומה, נשאר לתהות על מה כל הרעש סביב ההתערבות של רוסיה בבחירות בארה"ב? על מה באמת? ונניח והיתה התערבות. אפילו התערבות בוטה. מסיבית במיוחד. מאיפה הביטחון שהיא אכן הצליחה לשנות את דעת הקהל עד כדי בחירה בטראמפ? למישהו יש כדור בדולח לזהות כיצד היה בוחר העם האמריקני? ולא, אל תגידו לי "סקרים". סקרים, כבר ראינו לא פעם ולא רק באירועים מקומיים, לא מצליחים לנבא תוצאות של כלום ושום דבר.
היום (ב') תתכנס ועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת כדי לדון ב"הפצת מידע כוזב ותקיפות סייבר כדי להשפיע על מערכת בחירות". זה יפה שוועדת המדע והטכנולוגיה מנסה להיות רלוונטית, אבל מדוע לתחום את הדיון דווקא לשאלת השפעה על מערכת בחירות? לתקשורת, על פניו, יכולת השפעה דומה. מדוע לא כונס דיון כדי לדון בכך?
יש הרבה מאוד ספקולציות לגבי "אותה השפעה על מערכת הבחירות בארה"ב". אם מדובר בהטיית תוצאות באמצעות פריצה למחשבי ספקית המחשוב של מערכת הבחירות, אזי הדיון אכן הגיוני וראוי לבחינה מעמיקה. אבל, כל עוד אין הוכחות למעשה שכזה, אנחנו נשארים עם מה שכן ידוע לנו – הילארי קלינטון השתמשה בחשבון דוא"ל פרטי, שלא אובטח ולא נוהל תחת פרוטוקולי הגנה ראויים, דבר שהוביל לדליפת מידע והמידע היה כזה שהעיד על המועמדת לנשיאות יותר מכל דבר אחר.
אני מעניקה צל"ש ופרס ביטחון לכל מי שחושף התנהלות רשלנית של מי שעתיד להחזיק בקודים לשימוש בפצצת אטום. תכלס, לא שנראה לי שפוטין באמת זקוק לכסף.
בואו נחשוב לרגע על איזו הטיה מדברים ומה מיוחד בה כל כך. האם מעולם לא פורסמו בתקשורת ספקולציות או מאמרי דעה שליליים על מועמד פוליטי? פורסמו גם פורסמו. האם עד מערכת הבחירות האחרונה בארה"ב לא הודלפו מידעים לתקשורת? הודלפו גם הודלפו. אז במה שונה ההדלפה הפעם מהדלפת צ'טלע שנאסף על ידי המנקה בישיבת הקבינט ונמסר לתקשורת תמורת אג'נדה או כסף מזומן? אין באמת הבדל. התוכן הוא אותו תוכן. הכוונה אותה כוונה. אז למה העולם רועש וגועש דווקא הפעם? כי אפשר להאשים את הסייבר הנורא והמפחיד? בחייכם.
היסטורית, ראוי להזכיר כי לפני 50 שנה ממשלת בריטניה נפלה בעקבות הדלפת פרשת פרופיומו (שר המלחמה נאלץ להתפטר בשל קשרים רומנטיים וחשיפת מידע בטחוני בפני נערה, ככל הנראה, מרגלת סובייטית). לא סייבר ולא השפעה מכוונת. נטו תוצאה של חסרונות המין האנושי לשמור מידע לעצמו. להתאפק למול נערה יפה. לפעול לפי הנחיות ולא לתחזק חשבון דוא"ל פרטי ולחשוב ש"לי זה לא יקרה".
סיכוי אפסי שההיגיון הזה ישנה משהו בחשיבה של הקונגרס או של תומכיה של קלינטון. הרבה יותר סקסי להאשים את רוסיה בהתערבות מכוונת.
הכותבת מלווה ומייעצת לחברות סייבר וטכנולוגיה בתחומי שיווק, תקשורת ופיתוח עסקי.
סיכוי אפסי שהדלפת מסמכים שינתה את כיוון הבחירות בארה"ב. אבל הרבה יותר סקסי להאשים את רוסיה בהתערבות מכוונת. דעה
facebook.com/DonaldTrump
נתחיל במובן מאליו – רוסיה מרגלת אחרי ארה"ב שמרגלת אחרי רוסיה שמרגלת אחרי ישראל שמרגלת אחרי ארה"ב שמרגלת אחרי צרפת שמרגלת אחרי ארה"ב ורוסיה וכן, אפשר להמשיך עוד ועוד. מי שחושב שזה לא קורה, מוזמן לקחת שלוק מהמציאות או לפחות ללכת לקרוא קצת במסמכים שפרסם סנודן.
כשזו האכסיומה, נשאר לתהות על מה כל הרעש סביב ההתערבות של רוסיה בבחירות בארה"ב? על מה באמת? ונניח והיתה התערבות. אפילו התערבות בוטה. מסיבית במיוחד. מאיפה הביטחון שהיא אכן הצליחה לשנות את דעת הקהל עד כדי בחירה בטראמפ? למישהו יש כדור בדולח לזהות כיצד היה בוחר העם האמריקני? ולא, אל תגידו לי "סקרים". סקרים, כבר ראינו לא פעם ולא רק באירועים מקומיים, לא מצליחים לנבא תוצאות של כלום ושום דבר.
היום (ב') תתכנס ועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת כדי לדון ב"הפצת מידע כוזב ותקיפות סייבר כדי להשפיע על מערכת בחירות". זה יפה שוועדת המדע והטכנולוגיה מנסה להיות רלוונטית, אבל מדוע לתחום את הדיון דווקא לשאלת השפעה על מערכת בחירות? לתקשורת, על פניו, יכולת השפעה דומה. מדוע לא כונס דיון כדי לדון בכך?
יש הרבה מאוד ספקולציות לגבי "אותה השפעה על מערכת הבחירות בארה"ב". אם מדובר בהטיית תוצאות באמצעות פריצה למחשבי ספקית המחשוב של מערכת הבחירות, אזי הדיון אכן הגיוני וראוי לבחינה מעמיקה. אבל, כל עוד אין הוכחות למעשה שכזה, אנחנו נשארים עם מה שכן ידוע לנו – הילארי קלינטון השתמשה בחשבון דוא"ל פרטי, שלא אובטח ולא נוהל תחת פרוטוקולי הגנה ראויים, דבר שהוביל לדליפת מידע והמידע היה כזה שהעיד על המועמדת לנשיאות יותר מכל דבר אחר.
אני מעניקה צל"ש ופרס ביטחון לכל מי שחושף התנהלות רשלנית של מי שעתיד להחזיק בקודים לשימוש בפצצת אטום. תכלס, לא שנראה לי שפוטין באמת זקוק לכסף.
בואו נחשוב לרגע על איזו הטיה מדברים ומה מיוחד בה כל כך. האם מעולם לא פורסמו בתקשורת ספקולציות או מאמרי דעה שליליים על מועמד פוליטי? פורסמו גם פורסמו. האם עד מערכת הבחירות האחרונה בארה"ב לא הודלפו מידעים לתקשורת? הודלפו גם הודלפו. אז במה שונה ההדלפה הפעם מהדלפת צ'טלע שנאסף על ידי המנקה בישיבת הקבינט ונמסר לתקשורת תמורת אג'נדה או כסף מזומן? אין באמת הבדל. התוכן הוא אותו תוכן. הכוונה אותה כוונה. אז למה העולם רועש וגועש דווקא הפעם? כי אפשר להאשים את הסייבר הנורא והמפחיד? בחייכם.
היסטורית, ראוי להזכיר כי לפני 50 שנה ממשלת בריטניה נפלה בעקבות הדלפת פרשת פרופיומו (שר המלחמה נאלץ להתפטר בשל קשרים רומנטיים וחשיפת מידע בטחוני בפני נערה, ככל הנראה, מרגלת סובייטית). לא סייבר ולא השפעה מכוונת. נטו תוצאה של חסרונות המין האנושי לשמור מידע לעצמו. להתאפק למול נערה יפה. לפעול לפי הנחיות ולא לתחזק חשבון דוא"ל פרטי ולחשוב ש"לי זה לא יקרה".
סיכוי אפסי שההיגיון הזה ישנה משהו בחשיבה של הקונגרס או של תומכיה של קלינטון. הרבה יותר סקסי להאשים את רוסיה בהתערבות מכוונת.
הכותבת מלווה ומייעצת לחברות סייבר וטכנולוגיה בתחומי שיווק, תקשורת ופיתוח עסקי.
