אחיזת שטח כפתרון לטרור

ראיון עם תא"ל (מיל') אמנון סופרין, מנהל פעילות הגנת הגבולות (HLS) בתעשייה האווירית, על התמורות במזרח התיכון וההשפעות על עולם האמל"ח

איך משפיעות התמורות הפוליטיות והחברתיות במזרח התיכון על פיתוח האמל"ח בתעשיות הביטחוניות? לתא"ל (מיל') אמנון סופרין, מנהל פעילות הגנת הגבולות (HLS) בתעשייה האווירית, יש תשובה מעניינת לשאלה. סופרין, לשעבר קצין מודיעין שדה ראשי בצה"ל ואחר כך ראש אגף המודיעין והמחקר במוסד, אומר:

"התפרקות המדינות במזרח התיכון, שהתחילה בטוניס ב-2010, גרמה לתמורות אדירות בסביבתנו. ארבע מדינות כבר אינן מדינות - עיראק, לוב, תימן וסוריה. אסד שולט על כ-40 אחוזים משטח סוריה. לוב מפוצלת לשלוש, כאשר הממשלה הרשמית שולטת רק על שליש מהמדינה. עיראק מחולקת על בסיס אתני בין הכורדים, הסונים והשיעים. הממשלה לא ממש שולטת בשטח, והכורדים טוענים שעיראק הרשמית לא קיימת מבחינתם.

"זו תופעה עם שלוש תוצאות עיקריות: העדר ממשל ריבוני, התגברות הטרור וזליגה לא מבוקרת של אמל"ח כאשר המדינה מתפרקת. לוב הפכה למחסן אמל"ח לטובת הפלסטינים, ולא רק עבורם".  

תופעה נוספת עליה מצביע סופרין היא התפתחות האיסלאם הרדיקלי. לפיו, דאעש הוא רק אחד מתוך כמה ארגונים קיצוניים שפועלים היום לערעור מדינות המערב: "ארגוני הטרור יוצאים מהמזרח התיכון עם ההגירה לכיוון אירופה", מסביר סופרין. 

"דאעש סופג מהלומות בעיראק וסוריה ומאבד שטחים. מאחר שהוא לא יכול להתמודד עם ההתקפות האוויריות של ארה"ב, רוסיה ומדינות אירופה שפועלות לצד ארה"ב, הוא משתמש בהגירה ככלי הרתעה. כלומר, בתוך זרם המהגרים מאפריקה לאירופה הוא משתיל אנשים שלו, ודרכם הוא פוגע במדינות שפועלות נגדו במזרח התיכון. טורקיה, גרמניה וצרפת הן רק חלק מהדוגמאות. כל מדינה שתפעל נגד דאעש בסוריה או עירק, תעלה על כוונת הפיגועים של דאעש. 

"אירופה נכבשה. היא עדיין לא יודעת את זה, אך היא כבר לא תחזור להיות מה שהייתה. זה מעורר ויכוחים פנימיים לגבי קליטת מהגרים, ויש מדינות שהקימו גדרות לשם מיגור התופעה. החזון של אירופה המאוחדת לאחר מלחמת העולם השנייה מקבל תפנית. הגדרות יוצרות חיץ שרק יילך ויגדל". 

סופרין מסביר שתופעת התפוררות המדינות במזרח התיכון ועלייתם של ארגוני טרור, עם שליטה על שטחים גדולים, אינה פוסחת על ישראל. "הארגונים האלה מתקרבים לגבולות ישראל. ברמת הגולן יושבים על הגבול ארגוני טרור. זה הביא לשינוי תפיסה בצה"ל:  מכוננות להתקפת פתע, בסגנון יום הכיפורים, לתפיסת בט"ש. האיום של מלחמה קונבנציונלית, צבא מול צבא, כמעט לא קיים. סוריה כבר לא רלוונטית כצבא. זה נגמר. 

"יש תרחישים אחרים. חיזבאללה הוא ארגון טרור עם אחיזה פוליטית בלבנון, ויש לו יכולת צבאית של מדינה, בעיקר בתחום הרקטי ובטילאות. יש לו רקטות, טילי סקאד ועוד אמצעים רבים שסופקו על ידי איראן וסוריה, והוא יכול לשגר טיל לכל מקום בישראל. יש לחיזבאללה גם יכולות יבשתיות טובות מאוד, שנרכשו בלחימה בסוריה. זה הופך את איום הכיבוש הזמני של יישובים בצפון לרלוונטי. 

"יחד עם זאת, בגלל פיצול מרכזי הכובד של חיזבאללה בין לבנון לסוריה, ומשום שהאיראנים רוצים לשמור אותו ליום פקודה, ולא לבזבז את המשאב של חיזבאללה לחינם כמו ב-2006, לא סביר שהוא יפתח חזית מול ישראל. אולם, אם וכאשר המלחמה בסוריה תסתיים, והוא יחזור ללבנון ויאחד כוחות מול ישראל, זה יכול להתפתח לעימות. 

"לצד חיזבאללה וארגונים בצפון, בדרום ישנו חמאס. מאז 'צוק איתן' הוא בונה יכולות, בעיקר הודות לאיראנים.  בגזרה המזרחית ירדן נמצאת בבעיה. סופרין מסביר שירדן מתמודדת עם יותר ממיליון פליטים מסוריה: "הם מתערבבים באוכלוסייה המקומית באמצעות נישואים, וגם לוקחים למקומיים מקומות עבודה, כי השכר שלהם זול. זה מייצר תסיסה נגד הפליטים. כמו כן, חלק מהפליטים הסורים הם תאים רדומים של ארגוני טרור בתוך ירדן. 

"במקביל, בצפון ירדן ישנו האיום של דאעש מכיוון עיראק. כבר היו כמה אירועים כאלה. אחרי עיראק וסוריה, ירדן היא הבאה בתור בתוכנית של דאעש. מבחינת מדינות המערב, המשמעות היא שצריך לתמוך בממשל ככל הניתן, מתוך אינטרס אסטרטגי. ירדן היא העומק האסטרטגי של ישראל בחזית המזרחית". 

מעבר למעגל המדינות שעל גבולות ישראל, יש לנו גם אינטרסים אסטרטגיים עם מדינות המעגל השני. סופרין מדגיש את האינטרסים המשותפים עם מדינות האזור, אשר "מתעצמים מאוד בשנים האחרונות. יש לנו אינטרסים משותפים עם מדינות סוניות מתונות, ביניהן, מצרים, ירדן, סעודיה ואחרות. אם מגיע לכאן גנרל סעודי בדימוס, חוזר, ולא עושים לו כלום, זה אומר שהוא קיבל אישור להגיע הנה. וכאשר מלך סעודיה חותם עם מצרים על הסכם העברת האיים טירן וסנפיר, ואומרים לציבור במובלע שישראל מסכימה למהלך, זה לא קשר דמיוני. 

"הרבה דברים נעשים מאחורי הקלעים מול מדינות המפרץ. המדינות האלה רוצות גם לעזור לישראל ולפלסטינים להגיע להסכם משותף, על ידי לחץ הדדי. כשראש הממשלה אומר שיש דברים שנעשים באזור ואי אפשר לדבר עליהם, זה אומר הרבה בין השורות".  

במעגל השני נכללת גם טורקיה. מדינה שמחד קיימה בעבר קשרים ביטחוניים ועסקיים הדוקים עם ישראל, ומאידך חל בה תהליך הקצנה דתי מאז עלייתו לשלטון של רג'פ טאיפ ארדואן. לאחרונה, יש הפשרה ביחסים בין המדינות. 

"יש עניין לשמר יחסים טובים עם טורקיה ולפתח אותם", מסביר סופרין. "זו מדינה סונית מתונה באופן יחסי, היא מתנגדת לשלטון אסד ולטבח באוכלוסייה הסורית, והיא כר פורה לעסקאות ביטחוניות. במישור הדיפלומטי, דרך הקשר עם טורקיה אפשר לבלום את הציר השיעי. 

"יחד עם זאת, יש כלפי טורקיה חשש. סיבה אחת היא שותפות האינטרסים שלה עם איראן בשאלה הכורדית. במזרח התיכון יש קשר בין ארבע מדינות שחולקות מיעוט כורדי - איראן, טורקיה, עיראק וסוריה - והמכנה משותף מוביל לשיתוף פעולה. בעיראק יש לכורדים אוטונומיה. בטורקיה כל החלק הדרום-מזרחי הוא כורדי, ויש שם מלחמות עם ה-PKK. בצפון מזרח סוריה הטורקים פועלים צבאית למנוע רצף טריטוריאלי של הכורדים. יש היום במזרח התיכון כ-30 מיליון כורדים. הם מפוזרים, אבל כולם ממוצא אתני אחד - והם רוצים מדינה. 

"המשמעות היא שיש היתכנות להעברת ידע ומידע בין ארבעת המדינות הללו. אם אתה יוצר שיתוף פעולה עם טורקיה, אתה לא יודע אם זה לא מגיע מחר לאיראן. זה חשש שצריך לקחת בחשבון". 

המסקנה העיקרית עד כה היא שמגמת המלחמה הא-סימטרית תימשך גם בשנים הקרובות. לאורה צריך להתאים את בניין הכוח ופיתוח האמל"ח. "אחד הכיוונים העיקריים שלקחנו בתעשייה אווירית, כולל במפעל אלתא, הוא פיתוח יכולות של אחיזת שטח", אומר סופרין. 

"כדי להשיג יתרון בלחימה מול טרור וגרילה צריך עליונות מודיעינית. אחד האמצעים הוא מרחב הסייבר בהיבט איסוף ותקיפה. אם האויב משתמש באינטרנט, כולל ברשתות חברתיות ובתוכנות מסרים לתיאום ושיתוף מידע, צריך יכולות איסוף רלוונטיות, ממקורות גלויים או סמויים ברשת. הסייבר יכול לשמש גורם איסופי שעל פיו אפשר לכוון גורמי איסוף אחרים בתחום הסיגינט והיומינט. 

"מרחב הסייבר יכול לשמש גם כלי נשק בשדה הקרב בעבר היית צריך לשלוח סיירת לשדה הקרב, היום אפשר להטיל את המשימה על האקרים כמעט בלי סיכון. הם לומדים את רשת החשמל של המדינה, עושים מדי פעם ביקורים כדי לוודא שלא השתנה משהו ברשת, וביום פקודה אתה משתק את החשמל בלחיצת כפתור. 

"תראה את רוסיה. לפני כל תקיפה קינטית של מדינה היא מושיבה 300 האקרים, והם תוקפים את אתרי הממשל, ספקי התקשורת ותשתיות קריטיות בסייבר, ומנתקים את הקשר בין הממשל לעם. זה משתק את המערכות של המדינה לפני תקיפה קינטית. זה עולם התקפי חדש, שמחייב את הצבא לבנות יכולות במשותף עם תעשיות ביטחוניות ואזרחיות. 

"לצד הסייבר, יש צורך ביכולת לאחוז בכל תא שטח בזמן אמת. לזהות כל דבר שזז בו. ההישגים מול טרור וגרילה תלויים ביכולת אוטונומית של כוחות לוחמים לאסוף מודיעין ולסגור מעגל בעצמם. אספתָ מידע - תגיב. אם לא תעשה זאת מספיק מהר, יהיה לך תחקיר טוב - אבל תפסיד בקרב".

בעניין סיכול הטרור אומר סופרין שצריך ליישם את תפיסת השכבות, שתקשר בין העולם הפיזי לקיברנטי. "אם תבחן את פיגועי הסכינים בישראל, תראה שאנשים הוסתו דרך האינטרנט, מסגדים ואמצעי תקשורת נוספים. איך הפיגועים נעצרו? התחילו לעשות מעקב ברשתות חברתיות. הבינו שאם מנטרים את הרשתות, אפשרלהגיע לחלק מהמתאבדים לפני שהם לוקחים סכין ליד. 

"למרות פיגועי הבודדים, עידן ארגוני הטרור לא חלף. מחקר שנערך על הפיגועים באירופה הראה שזו תשתית טרור. אזרחים אירופים טסו לסוריה, נלחמו, וחזרו לאירופה עם ניסיון וקשרים כדי להקים תשתית טרור. מול זה צריך לבנות יכולות איסוף. אדם שיצא לסוריה וחזר לאירופה, ואתה לא עוקב אחריו 24 שעות ביממה, אתה מפספס. בפיגוע בפריז המפגע נכנס ויצא מצרפת עשרות פעמים לפני הפיגוע. אף אחד לא שם לב. 

"הפתרון טמון בפירוק לגורמים. כל פיגוע צריך לחלק לחוליות שמרכיבות אותו - ועבור כל חוליה צריך לפתח יכולות איסוף ותגובה. אם בכל שלב של הפיגוע תוכל לפתח יכולות שיאתרו את ההכנות, תוכל להוריד את כמות הפיגועים בצורה משמעותית. זו התפיסה שפיתחנו בתעשייה אווירית תחת פתרונות של אחיזת שטח. 

"מדובר באינטגרציה בין מערכות טכנולוגיות, המרחב הפיזי והמרחב הקיברנטי. אם שני אנשים רוצים להעביר ביניהם משהו, צריך לנטר את שני המרחבים - הפיזי והקיברנטי. בסייבר זו יכולת ניטור רציפה, ללא גבולות, על האינטרנט. אם אחד הצדדים באפגניסטן והשני בגרמניה, צריך למשוך את היכולות לשני הצדדים. 

"אחרי שיש לך אינדיקציות שמגדירות את תא השטח בו הם רוצים לפעול, אפשר לכוון את מערכות האיסוף וההתרעה. ניידות או נייחות. סיגינט, סייבר או יומינט. ככה אתה יכול לסגור את המרחב של מבצעי הפיגוע בצורה מדויקת. זה לא יהיה הרמטי, אבל יסכל הרבה פיגועים. כדי לעשות זאת צריך גם שיתופי פעולה עם מדינות רבות. בסייבר אין גבולות, במרחב הפיזי יש. צריך יכולת ליישם את הניטור הרציף גם במרחב פיזי עם גבולות.  

"מדובר בגישה אקטיבית לסיכול טרור, בשונה מתפיסת הגנת הגבול. כאשר אתה מתקין מערכת בגבול, אתה מחכה שמישהו יבוא אליך. בתפיסה החדשה, אתה מנטר את המרחב כל הזמן לשם מציאת הקשרים. ככל שהצימוד בין המרחב הפיזי לקיברנטי יהיה טוב יותר, ככה יהיה אפשר לסכל טוב יותר ומהר יותר פעילות טרור". 

אולי יעניין אותך גם