בצל פיגוע הטרור הקטלני בהופעתה של הזמרת אריאנה גרנדה במנצ'סטר אמש, טורו של ניצן נוריאל - כיצד מונעים מאיום הטרור לשבש אירועי ענק בארץ ובעולם?
23/05/2017
|צילום: AP
אחד מיעדיו של הטרור על סוגיו השונים הוא לעורר פחד ואימה בציבור הרחב עד כדי שיבוש החיים. אירועי ספורט גדולים כמו גם אירועי תרבות המוניים ,הופעות ,פסטיבלים וכו, היו ויהיו יעד מועדף לטרור בשל התהודה הרבה שהם גורמים.
המאפיינים של אירועים אלו הם שהמועד ומיקום האירועים מפורסמים וידועים זמן רב מראש, קהלים רבים נוהרים לאירועים אלו, התחבורה הציבורית למיקום האירועים עמוסה לעייפה, ומתפתחת צפיפות רבה בתהליך הכניסה לאירוע, כמו גם בפיזור, כל אלו ואחרים הופכים את אותם אירועים לנקודות תורפה ויעד מועדף לפיגועי טרור . השאלה המרכזית בעת שיש התרעות ממוקדות על פיגועים, היא האם יש לקיים את האירועים? לדחות? לבטל? להעביר למיקום אחר?
הספורט הישראלי כבר נדרש בעבר להעתיק את השתתפותו בטורנירים בין לאומיים מישראל לקפריסין על רקע מצב בטחוני מורכב וגרם למדינות/קבוצות שמתחרות בנו לנצל את אותה מציאות מורכבת ולדרוש העתקת המשחקים מישראל למקומות אחרים, בטוחים יותר.
בשנה החולפת נתקלנו בשלושה מצבים בהם המתח בין קיום המשחק כסדרו לבין דחייתו/ביטולו הופך לאתגר הלכה למעשה. נבחרת ישראל במשחק מול אלבניה ב-8 נובמבר 2016, קבוצת הכדורסל של מכבי עירוני נהריה במשחק הגומלין במסגרת היורקאפ ומשחקה של הפועל באר שבע בתורכיה, אלו רק דוגמאות בודדות שהובאו לידיעת הציבור ויש עוד אירועים רבים בתחומי ספורט שונים. אציין שזאת אחריותו של שירות הביטחון הכללי לאשר או לא לאשר אירועי ספורט שכאלה והוא נדרש בתיאום המטה למלחמה בטרור לגבש המלצה לשר האחראי. ישנו כמובן מתח בין כניעה לטרור על ידי ביטול האירוע לבין נטילת סיכונים למרות ההתרעות.
ארגוני הטרור ישמחו מאוד להצליח לפגוע באירועי טרור בין לאומיים בכלל ובאירועי טרור בהשתתפות ישראלים בפרט. כך שמבחינתם ביטול האירוע או דחייתו והעתקתו הם סוג של ניצחון שמושג במאמץ קל יחסית. כל שעליהם לעשות זה להוציא קלטת או מסר אלקטרוני אחר שמבטא איום על האירוע כדי לגרום למארגנים להזיע ולהידרש לשאלה האם לקיים את האירוע או לבטלו. אם נקבל את התסריט לעיל, הרי שהטרור כמעט ללא מאמץ יכול לשבש את חיינו באופן שלא נצליח לקיים אירועים בכלל ,מספיקה הודעה מפוברקת על הטמנת פצצה במתחם האירוע המתוכנן כדי לגרום לבהלה, עיכוב ואף ביטול.
אם כך - מהי המדיניות הנכונה? מה יכולים מארגנים לעשות כדי להימנע ממצב בו התכניות ובעצם החיים עצמם משתבשים באופן בלתי סביר?
אני מאמין שחוסנה של חברה חפצת חיים? חרף הסיכון, נמדד בין השאר ביכולת לקיים שגרה מתוכננת של אירועים. השאלה האם קיומו של משחק כדורסל או כדורגל מצדיק נטילת סיכונים בחיי אדם? האם יש הצדקה לקחת סיכון נוכח איום ממשי רק בשם המסר "לא ניתן לטרור לנצח אותנו ולשבש את חיינו"? אני סבור שעל המארגנים מטעם המדינה המארחת להיערך כך שקיומו של הטורניר, משחק או הופעה יתאפשר כמעט בכל תנאי. הדרך לעשות זאת היא במערכת הכנות מקדימה שמנתחת את האיומים ובונה מענה סביר לכל איום כזה, לעולם אין פתרונות של מאה אחוז אבל נדרש מאה אחוז מאמץ בשלב התכנון כמו גם בשלב היישום כך שהסיכונים להצלחות הטרור יצומצמו ככל שניתן.
ביטול אירוע חייב להיות המוצא האחרון רק אחרי שברור לגמרי שחרף תהליך התכנון, לא ניתן מענה לתרחישים מסויימים אז ורק אז - נכון לבטל את האירוע. בכל תרחיש אחר, נכון לבחור בחלופות אחרות כגון הגברת האבטחה, הרחבת מעגלי האבטחה ואפילו העתקת את האירוע לאתר אחר. המאבק בטרור על סוגיו הוא ריצה למרחקים ארוכים וככזה הוא תובע מאיתנו נטילת סיכונים מחושבים.