הזווית הישראלית במאבק המצרי בטרור

"במאבק זה על עתידה של מצרים, שיש לו השלכות מרחיקות לכת, ישראל – ולא רק היא – איננה יכולה להיות נייטרלית". מאמר דעה של ד"ר ערן לרמן, לשעבר סגן ראש המטה לביטחון לאומי

הזווית הישראלית במאבק המצרי בטרור

צילום: AP

טוב עשתה ממשלת ישראל שסגרה את מעבר טאבה בעיתוי הרגיש שאנו נמצאים בו, וטעות מרה (שנקווה כי לא תוכח בכל חומרתה) עושים אלו המקלים ראש באזהרות מסע המבוססות על הערכות מצב מקצועיות. עורפי הראשים ורוצחי הנוצרים מדאע"ש יהיו אסירי תודה אם יזדמן להם להראות גם לישראלים (מוסלמים כיהודים) את נחת זרועם, דווקא בעידן שבו "המדינה האסלאמית" נוחלת תבוסות בעיראק וסוריה, ונדחקת אחורה לקראת חיסולה באזורי הליבה שלה. חיה פצועה היא חיה מסוכנת. 

בה בעת, חשוב שממשלת ישראל תיתן את הדעת על האתגר הרחב יותר שמצרים מתמודדת עמו, במאבק ממושך וקשה ועל משמעויותיה של עליית המדרגה הגלומה בפיגועי ההרג ההמוני בכנסיות הקופטיות בטנטא ובאלכסנדריה. עבור הנשיא עבד אל-פתאח אל-סיסי זוהי מהלומה אסטרטגית בשלושה מישורים: "המדינה האסלאמית" הצליחה להוציא לפועל מתקפה משולבת ומתואמת היטב באזורי הליבה של מצרים; היעד הברור של מתקפה זו היה לתקוע טריז כואב בין המיעוט הקופטי לבין הרוב המוסלמי (ההחלטה להדיח בו במקום את האחראי המקומי לביטחון הפנים בשל הכישלון בטנטא משקפת בין היתר את הצורך להמחיש לקופטים, למרות מה שאירע, כי המשטר מחויב לבטחונם); ומעל לכל, נזרע הספק לגבי טענתו של המשטר כי האמצעים שהוא נוקט, כולל צעדי דיכוי מרחיקי לכת כלפי גורמים אסלאמיסטיים  - ואף כלפי כלל הארגונים הלא-ממשלתיים הנחשדים בחתרנות – לפחות מניבים הצלחות במאבק בטרור, ומבשרים עתיד טוב יותר לעם המצרי.

חשיבות האירוע משתקפת במאפייני התגובה: צעדי חרום מרחיקי לכת (אם כי תחומים בזמן), פריסת כוחות צבא בערים, שורה של שינויי חקיקה, וברמה האסטרטגית – כינון "מועצה לאומית למאבק בטרור ובקיצוניות", שדמותה וסמכויותיה המלאות טעונות הגדרה בידי הפרלמנט, האמורה להציע מתווה אסטרטגי למערכה ולוודא את יישומו. חשוב להדגיש כי בעיני סיסי, הפתרון איננו צבאי בלבד – אם כי המלחמה בטרור ממשיכה להתנהל בעוצמה רבה. הוא מחייב גם כלים משפטיים, כלכליים, חינוכיים, ובעיקר, התמודדות רעיונית עמוקה, שהוא מגדיר אותה במונח "תצחיח אל-ח'טאב אל-דיני", רפורמה בשיח הדתי. כוונתו היא לנסות ולגייס את הממסד המוסלמי המסורתי, ובכלל זה אוניברסיטת אל-אזהר (שעד כה לא הפגינה התלהבות יתרה – ועל כך זכתה השבוע לביקורת נוקבת מצד חברי פרלמנט בקהיר) כדי להוקיע מבחינה מוסרית ולקעקע מבחינה הלכתית את הזרם האסלאמיסטי, שלדבריו משחית את האסלאם ואת הדרך שבה הוא נתפס בעיני העולם.

במאבק זה על עתידה של מצרים, שיש לו השלכות מרחיקות לכת, ישראל – ולא רק היא – איננה יכולה להיות נייטרלית. קל למתוח ביקורת על היבטים בהתנהלותו של המשטר המצרי – בנושאי זכויות האדם, בהיבט הכלכלי והחברתי, ואפילו בכל הנוגע לאפקטיביות הלקויה של פעולותיו הצבאיות בסיני. דברים בוטים כנגד סיסי נשמעים לא אחת בארה"ב, כולל מאמר מערכת חריף של הניו יורק טיימס לרגל ביקורו הממלכתי בוושינגטון כאורחו (הרצוי) של הנשיא טראמפ. קשה יותר להבין איזו אלטרנטיבה רואים מבקריו לנגד עיניהם: שיבה לשלטון האחים המוסלמים? נפילת השלטון במצרים בידי כוחות רדיקליים עוד יותר? פריעת סדר מתמשכת והדרדרות למצבן של סוריה או לוב? לכל אחד מתרחישים אלה תהיינה תוצאות הרות אסון  לעתידו של אגן הים התיכון כולו, ולנו כאן בפרט. יש ערוצים מתאימים למתן עצה ולהעברת מסרים מרסנים: אך אלו יכולים להיות אפקטיביים רק אם נקודת המוצא היא מחויבות עמוקה ליציבותה של מצרים.

מעבר למאמצים מודיעיניים שהשתיקה יפה להם, תרומתה העיקרית של ישראל – יד ביד עם שותפותיה באגן הים התיכון, כמו איטליה, יוון וקפריסין – צריכה להיות בממד הכלכלי והמדיני: העמקת שיתוף הפעולה האזורי בנושאי אנרגיה; עידוד השקעות; ובעיקר, מתן גיבוי רחב בזירה הפוליטית האמריקנית להחלטתו של הנשיא טראמפ לשנות את היחס כלפי המשטר המצרי. מהלכים מדיניים משלימים, שיסייעו בגיבושו של "מחנה היציבות" באזורנו למול האיום המשולש – איראן וגרורותיה, "המדינה האסלאמית" ושאר ג'האדיסטים, ותנועת "האחים המוסלמים" על הסתעפויותיה (כולל חמא"ס) – יכולים להועיל גם הם, בייחוד אם יסייעו בגישור המחלוקות שהתגלעו בחודשים האחרונים בין מצרים לסעודיה. לכידותו של מחנה זה היא אינטרס ישראלי מובהק.

הכותב הוא ד"ר ערן לרמן, לשעבר סגן ראש המטה לביטחון לאומי, מרצה במרכז האקדמי שלם וחוקר במכון בגין- סדאת. 

אולי יעניין אותך גם

תמונה: באדיבות ד"ר אודי לוי

דעה | משטרי הסנקציות בעולם כנגד ארגוני זכויות אדם שעוסקים בטרור אינם אפקטיביים

ד"ר אודי לוי טוען כי ארגוני הטרור השכילו לאורך השנים להבין את חוסר היכולת של המערב לגשר על המתח שבין שמירת ערכי הדמוקרטיה לצורך להגן עליה מפני הרס ארגוני הטרור