הקרב על המטוס הבא והמלחמה המתקרבת בעזה
חיסול מאזן פוקהא מביא את המתיחות מול החמאס לסף רתיחה, בזמן שהקרב על המטוס הבא של חיל האוויר מתקרב להכרעה. וגם: מי ימלא את מקומו של מ"מ ראש המטה לביטחון לאומי? הטור השבועי של עמיר רפפורט
עמיר רפפורט
| 30/03/2017
צילום F-15: בואינג, צילום F-35: לוקהיד מרטין
מספר כדורים, שנורו מאקדח עם משתיק קול ביום שישי שעבר לפנות בוקר בדרום העיר עזה, מביאים את המתיחות בדרום אל סף רתיחה: מרגע שמנהיגי החמאס האשימו את ישראל בחיסולו של בכיר התנועה, מאזן פוקהא, ואף הבטיחו נקמה, נוצרה דינמיקה שעלולה להסתיים במלחמה.
עכשיו, שני הצדדים, ישראל וחמאס, צריכים לעשות הכל כדי להימנע מגלישה אל סיבוב לחימה חדש, פחות משלוש שנים אחרי "צוק איתן". ראשי החמאס היו יכולים להשאיר את פרשת מותו של פוקהא בגדר תעלומה (או להאשים את ישראל בצורה עמומה, כפי שידה הארוכה של ישראל מואשמת במיתות משונות בכל רחבי האזור, בצדק או כהאשמת שווא). ואולם, מרגע שהוצג גם האקדח של החמאס במערכה, ההתלקחות יכולה להיות מהירה מאוד, והיא לא בהכרח תצריך שלוש מערכות.
לא בטוח שהחמאס יעשה הכל כדי להימנע מסיבוב לחימה בקרוב. החמאס ניצל את שלוש שנות השקט מאז "צוק איתן" למהלך של שיקום והתעצמות. למרות הכיתור מצד ישראל ומצרים, הוא פעל לפתח רקטות כבדות וקצרות טווח, וגם עשה הכל לבנות צי של מטוסים בלתי מאוישים, לצד רקטות ארוכות טווח. הוא כמובן פעל גם לשקם את מערך המנהרות ולהרחיב אותו ולהכין הפתעות חדשות.
אחד התרחישים שנלקחו בחשבון במערכת הביטחון, עוד לפני שישראל הואשמה בחיסול של פוקהא, זה שהחמאס ינצל הזדמנות לגרור את ישראל לסיבוב לחימה חדש, עוד לפני שתואץ בניית הגדר התת קרקעית למניעת מנהרות (שמתוכננת לקיץ). לכן, בכל מקרה, הקיץ השנה יגיע בדרום מוקדם מאוד, וימשיך להיות מתוח, לכל הפחות. גם לישראל יש את התכניות שלה למקרה של התלקחות, והן לא בהכרח דומות למהלכי הלחימה של "צוק איתן".
קרב אוויר
והקרב הבא כבר נמצא בעיצומו, ללא ירייה אחת: יצרניות המטוסים הגדולות מארצות הברית, "לוקהיד מרטין" ו"בואינג", החלו במאבק לשכנע את צה"ל לרכוש שתי טייסות, כ-50 מטוסים בסך הכל , מתוצרתן.
כזכור, שתי עסקאות הענק האחרונות הוכרעו לטובתה של "לוקהיד מרטין": חיל האוויר רכש 102 מטוסי אף 16 איי ("סופה") בתחילת העשור שעבר, והתחייב בעשור הנוכחי על רכש 50 מטוסי חמקן מסוג אף 35 ("אדיר"). שני האדירים הראשנים הגיעו לארץ בדצמבר 2016, והשניים הבאים ינחתו בבסיס נבטים בדרום בעוד כחודש. השלמת שתי הטייסות תארך שנים.
עסקת המטוסים שתוכרע בחודשים הקרובים תהיה רכש ההתעצמות המרכזי של חיל האוויר בעשור הבא, בתקציב של מיליארדי דולרים (מתוך 38 מיליארד סיוע ביטחוני שהבטיחה ארצות הברית לעשור שבין 2017-2017).
הקרב הגדול החל בשיחות בין נציגי החברות האמריקאיות ובין אנשי חיל האוויר ואגף התכנון בצה"ל. בימים הקרובים יוגשו גם ספרים עם הצעות מפורטות.
חברת לוקהיד מרטין מציעה לחיל האוויר שתי אופציות: רכש שתי טייסות נוספות של אף -35 מדגם איי הנוכחי, או לחלופין להצטייד במטוסי אף 35 מדגם בי, המשמשים את הצי של ארצות הברית. הם יקרים בכ-30 אחוזים לעומת הדגם הרגיל, (ומחיר יכול להגיע עד ל-120 מיליון דולר למטוס, לפי הערכות), אבל יתרונם בכך שהם יכולים להמריא מכל משטח קצר, אפילו בלב המדבר, בגודל של נושאת מטוסים, במקרה שישראל תהיה תחת מתקפת טילים גדולה, שתכוון ברובה לבסיסים אוויריים. ב"לוקהיד מרטין" סבורים כי זו הסיבה שראש הממשלה הביע בדגם זה עניין רב.
בנוסף, מדובר במטוסים "חמקניים" (כאלה שאינם נראים על מסכי המכ"מ אם אינם חמושים בכמות גדולה של טילים), אך הטווח שלהם נחשב מוגבל יחסית, ללא מיכל דלק חיצוני, וגם כמות הפצצות הניתנות לנשיאה אינה מקסימלית. מעל לכל, מדובר במערכת איסוף שיכולה לעבד נתונים מהשטח באופן עצמאי או מקושר למטה המרכזי, ולטפל במגוון גדול של איומים – בו זמנית.
מול האף-35 ניצב המטוס הוותיק אף 15 איי (רעם") בגרסת Advancea שכמוה מכרה ארצות הברית לקטאר לאחרונה. המחיר למטוס הוא כמו של ה-"אדיר" הרגיל פחות או יותר – כ-90 מיליון דולר. לכל מטוס שני מנועים, ויכולת נשיאה של חימוש רב. "בואינג" תציע לחיל האוויר את המטוס עם מנוע "ג'נרל אלקטריק" (להבדיל ממנועי "פרט אנד וייטני") ב"רעמים" הקיימים), עם שני מתלים נוספים לפצצות ועם יכולת עיבוד מחשוב שרק 40 אחוז ממנה ינוצל לצרכים נוכחיים (כדי השאיר כוח מחשוב אדיר להתפתחויות עתידית).
מה יחליטו בצה"ל? סיכוי סביר שהבחירה תהיה בטייסת אחת של אף -35 (איי או בי) יחד עם טייסת אף -15 חדש, אבל הכל פתוח.
אגב, יש עוד כמה עסקאות ענק של רכש אווירי שיוכרעו בשנים הקרובות: מסוק מחליף ל"יסעור" (גם כאן התחרות היא בין "לוקהיד מרטין" שתציע את הסיקורסקי החדיש (דגם מודרני ומורחב ב-30 אחוז של היסעור המקורי, שמגיע למהירות 180 קשר) ובין "בואינג" עם מסוק ה"צ'ינוק", עסקה לרכש מטוסי תדלוק חדשים (כאן הזכייה של בואינג היא כמעט בטוחה, מול הצעה של התעשייה האווירית להסבת מטוסי נובעים למתדלקים) וגם מכרז "קטן" שכבר רץ, כמה מאות מיליוני דולרים בסך הכל, לרכש שמונה מסוקי אימון למערך ההדרכה של בית הספר לטיסה.
המ"מ של המ"מ
והשבוע, לאחר חודשים של עיכוב ולבקשתו, סיים את תפקידו ממלא מקום ראש המטה לביטחון לאומי, יעקב נגל. הוא עמד בראש המל"ל לא פחות משנה ושלושה חודשים, מאז שה-"ראש" הקודם, יוסי כהן, סיים את תפקידו. ניסיונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו למנות לתפקיד את תא"ל איתן אבריאל, אחד מ"כוכבי" פרשת הצוללות, לא צלח.
עצם העובדה שלמטה לביטחון לאומי אין ראש קבוע מעידה יותר מכל על הפיחות העצום במעמדו, למרות שיעקב נגל מילא משימות חשובות בשליחותו של נתניהו (כולל סגירת הסכם הסיוע הביטחוני לישראל למשך העשור הקרוב).
חלק ממשימותיו של נגל ימולאו על ידי אורנה מזרחי, לשעבר סגן אלוף באגף המודיעין ובאגף התכנון ובצה"ל, אך ממלא המקום לתקופה הקרובה יהיה ראש המטה ללוחמה בטרור, איתן בן דוד (לשעבר בכיר שב"כ). בלי שום קשר למינוי, בן דוד פרסם השבוע את אזהרות המסע החמורות של מטהו לקראת חג הפסח, שיהיה מסוכן למדי לישראלים ביעדים שונים בעולם.
ומדוע ראש הממשלה אינו ממנה מל"ל קבוע? ייתכן שהוא שומר את הג'וב למפקד חיל האוויר, האלוף אמיר אשל, שיפנה את כיסאו לאלוף עמיקם נורקין (אבל כלל לא בטוח שהוא מעוניין בכלל במשרה, שכבר הוצעה לכמה אלופים במילואים, שלא חשקו בה).
חיסול מאזן פוקהא מביא את המתיחות מול החמאס לסף רתיחה, בזמן שהקרב על המטוס הבא של חיל האוויר מתקרב להכרעה. וגם: מי ימלא את מקומו של מ"מ ראש המטה לביטחון לאומי? הטור השבועי של עמיר רפפורט
צילום F-15: בואינג, צילום F-35: לוקהיד מרטין
מספר כדורים, שנורו מאקדח עם משתיק קול ביום שישי שעבר לפנות בוקר בדרום העיר עזה, מביאים את המתיחות בדרום אל סף רתיחה: מרגע שמנהיגי החמאס האשימו את ישראל בחיסולו של בכיר התנועה, מאזן פוקהא, ואף הבטיחו נקמה, נוצרה דינמיקה שעלולה להסתיים במלחמה.
עכשיו, שני הצדדים, ישראל וחמאס, צריכים לעשות הכל כדי להימנע מגלישה אל סיבוב לחימה חדש, פחות משלוש שנים אחרי "צוק איתן". ראשי החמאס היו יכולים להשאיר את פרשת מותו של פוקהא בגדר תעלומה (או להאשים את ישראל בצורה עמומה, כפי שידה הארוכה של ישראל מואשמת במיתות משונות בכל רחבי האזור, בצדק או כהאשמת שווא). ואולם, מרגע שהוצג גם האקדח של החמאס במערכה, ההתלקחות יכולה להיות מהירה מאוד, והיא לא בהכרח תצריך שלוש מערכות.
לא בטוח שהחמאס יעשה הכל כדי להימנע מסיבוב לחימה בקרוב. החמאס ניצל את שלוש שנות השקט מאז "צוק איתן" למהלך של שיקום והתעצמות. למרות הכיתור מצד ישראל ומצרים, הוא פעל לפתח רקטות כבדות וקצרות טווח, וגם עשה הכל לבנות צי של מטוסים בלתי מאוישים, לצד רקטות ארוכות טווח. הוא כמובן פעל גם לשקם את מערך המנהרות ולהרחיב אותו ולהכין הפתעות חדשות.
אחד התרחישים שנלקחו בחשבון במערכת הביטחון, עוד לפני שישראל הואשמה בחיסול של פוקהא, זה שהחמאס ינצל הזדמנות לגרור את ישראל לסיבוב לחימה חדש, עוד לפני שתואץ בניית הגדר התת קרקעית למניעת מנהרות (שמתוכננת לקיץ). לכן, בכל מקרה, הקיץ השנה יגיע בדרום מוקדם מאוד, וימשיך להיות מתוח, לכל הפחות. גם לישראל יש את התכניות שלה למקרה של התלקחות, והן לא בהכרח דומות למהלכי הלחימה של "צוק איתן".
קרב אוויר
והקרב הבא כבר נמצא בעיצומו, ללא ירייה אחת: יצרניות המטוסים הגדולות מארצות הברית, "לוקהיד מרטין" ו"בואינג", החלו במאבק לשכנע את צה"ל לרכוש שתי טייסות, כ-50 מטוסים בסך הכל , מתוצרתן.
כזכור, שתי עסקאות הענק האחרונות הוכרעו לטובתה של "לוקהיד מרטין": חיל האוויר רכש 102 מטוסי אף 16 איי ("סופה") בתחילת העשור שעבר, והתחייב בעשור הנוכחי על רכש 50 מטוסי חמקן מסוג אף 35 ("אדיר"). שני האדירים הראשנים הגיעו לארץ בדצמבר 2016, והשניים הבאים ינחתו בבסיס נבטים בדרום בעוד כחודש. השלמת שתי הטייסות תארך שנים.
עסקת המטוסים שתוכרע בחודשים הקרובים תהיה רכש ההתעצמות המרכזי של חיל האוויר בעשור הבא, בתקציב של מיליארדי דולרים (מתוך 38 מיליארד סיוע ביטחוני שהבטיחה ארצות הברית לעשור שבין 2017-2017).
הקרב הגדול החל בשיחות בין נציגי החברות האמריקאיות ובין אנשי חיל האוויר ואגף התכנון בצה"ל. בימים הקרובים יוגשו גם ספרים עם הצעות מפורטות.
חברת לוקהיד מרטין מציעה לחיל האוויר שתי אופציות: רכש שתי טייסות נוספות של אף -35 מדגם איי הנוכחי, או לחלופין להצטייד במטוסי אף 35 מדגם בי, המשמשים את הצי של ארצות הברית. הם יקרים בכ-30 אחוזים לעומת הדגם הרגיל, (ומחיר יכול להגיע עד ל-120 מיליון דולר למטוס, לפי הערכות), אבל יתרונם בכך שהם יכולים להמריא מכל משטח קצר, אפילו בלב המדבר, בגודל של נושאת מטוסים, במקרה שישראל תהיה תחת מתקפת טילים גדולה, שתכוון ברובה לבסיסים אוויריים. ב"לוקהיד מרטין" סבורים כי זו הסיבה שראש הממשלה הביע בדגם זה עניין רב.
בנוסף, מדובר במטוסים "חמקניים" (כאלה שאינם נראים על מסכי המכ"מ אם אינם חמושים בכמות גדולה של טילים), אך הטווח שלהם נחשב מוגבל יחסית, ללא מיכל דלק חיצוני, וגם כמות הפצצות הניתנות לנשיאה אינה מקסימלית. מעל לכל, מדובר במערכת איסוף שיכולה לעבד נתונים מהשטח באופן עצמאי או מקושר למטה המרכזי, ולטפל במגוון גדול של איומים – בו זמנית.
מול האף-35 ניצב המטוס הוותיק אף 15 איי (רעם") בגרסת Advancea שכמוה מכרה ארצות הברית לקטאר לאחרונה. המחיר למטוס הוא כמו של ה-"אדיר" הרגיל פחות או יותר – כ-90 מיליון דולר. לכל מטוס שני מנועים, ויכולת נשיאה של חימוש רב. "בואינג" תציע לחיל האוויר את המטוס עם מנוע "ג'נרל אלקטריק" (להבדיל ממנועי "פרט אנד וייטני") ב"רעמים" הקיימים), עם שני מתלים נוספים לפצצות ועם יכולת עיבוד מחשוב שרק 40 אחוז ממנה ינוצל לצרכים נוכחיים (כדי השאיר כוח מחשוב אדיר להתפתחויות עתידית).
מה יחליטו בצה"ל? סיכוי סביר שהבחירה תהיה בטייסת אחת של אף -35 (איי או בי) יחד עם טייסת אף -15 חדש, אבל הכל פתוח.
אגב, יש עוד כמה עסקאות ענק של רכש אווירי שיוכרעו בשנים הקרובות: מסוק מחליף ל"יסעור" (גם כאן התחרות היא בין "לוקהיד מרטין" שתציע את הסיקורסקי החדיש (דגם מודרני ומורחב ב-30 אחוז של היסעור המקורי, שמגיע למהירות 180 קשר) ובין "בואינג" עם מסוק ה"צ'ינוק", עסקה לרכש מטוסי תדלוק חדשים (כאן הזכייה של בואינג היא כמעט בטוחה, מול הצעה של התעשייה האווירית להסבת מטוסי נובעים למתדלקים) וגם מכרז "קטן" שכבר רץ, כמה מאות מיליוני דולרים בסך הכל, לרכש שמונה מסוקי אימון למערך ההדרכה של בית הספר לטיסה.
המ"מ של המ"מ
והשבוע, לאחר חודשים של עיכוב ולבקשתו, סיים את תפקידו ממלא מקום ראש המטה לביטחון לאומי, יעקב נגל. הוא עמד בראש המל"ל לא פחות משנה ושלושה חודשים, מאז שה-"ראש" הקודם, יוסי כהן, סיים את תפקידו. ניסיונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו למנות לתפקיד את תא"ל איתן אבריאל, אחד מ"כוכבי" פרשת הצוללות, לא צלח.
עצם העובדה שלמטה לביטחון לאומי אין ראש קבוע מעידה יותר מכל על הפיחות העצום במעמדו, למרות שיעקב נגל מילא משימות חשובות בשליחותו של נתניהו (כולל סגירת הסכם הסיוע הביטחוני לישראל למשך העשור הקרוב).
חלק ממשימותיו של נגל ימולאו על ידי אורנה מזרחי, לשעבר סגן אלוף באגף המודיעין ובאגף התכנון ובצה"ל, אך ממלא המקום לתקופה הקרובה יהיה ראש המטה ללוחמה בטרור, איתן בן דוד (לשעבר בכיר שב"כ). בלי שום קשר למינוי, בן דוד פרסם השבוע את אזהרות המסע החמורות של מטהו לקראת חג הפסח, שיהיה מסוכן למדי לישראלים ביעדים שונים בעולם.
ומדוע ראש הממשלה אינו ממנה מל"ל קבוע? ייתכן שהוא שומר את הג'וב למפקד חיל האוויר, האלוף אמיר אשל, שיפנה את כיסאו לאלוף עמיקם נורקין (אבל כלל לא בטוח שהוא מעוניין בכלל במשרה, שכבר הוצעה לכמה אלופים במילואים, שלא חשקו בה).
