תעשיית חלל בישראל? חלל תקשורת רוכשת לווין מבואינג

חלל תקשורת רכשה את לווין עמוס-17 מבואינג בסכום של 161 מליוני  דולרים, כך לפי הודעה של החברה לבורסה בתל אביב. נראה כי למרות הצהרות משרד המדע סביב הצורך לשמר את תעשיית חלל בישראל, ממשלת ישראל החליטה לשבת על הגדר ולתת לשוק העסקי לעשות את שלו

תעשיית חלל בישראל? חלל תקשורת רוכשת לווין מבואינג

702 HP - boeing.com

חלל תקשורת רוכשת לווין תקשורת מחברת בואינג האמריקאית, כך לפי פרסום של החברה לבורסה. ללווין ניתן השם עמוס 17. מועד המסירה ותחילת מתן שירות נקבעו לא יאוחר מיום 20.3.2019. היקף העסקה - 161 מליוני דולרים.

ההכרזה של חלל תקשורת לבורסה מגיעה במקביל להצהרת משרד המשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל על נחיצות שיקום תעשיית החלל הישראלית. היות וחוץ מחלל תקשורת אף אחד בישראל לא קונה לוויני תקשורת, המשמעות היא שהצהרות לחוד ומציאות לחוד.

שיקול עסקי גרידא

חלל תקשורת היא גוף עסקי שפועל לטובת המשקיעים והבעלים שלו, והיא מצאה את ההצעה של בואינג כמתאימה ביותר עבורה. משרד המדע הוא גוף ממשלתי, שאין לו את הכסף לשלם על לוויינים. אז אפשר להצהיר שצריך ארבעה לוויני תקשורת, אבל אם אין צ'ק לשלם איתו, לא תהיה תעשיית לוויני תקשורת ישראלית.

יתרה מכך, התירוץ היחיד שיש למדינת ישראל להשתמש בכספי ציבור כדי לקנות לוויני תקשורת הוא ביטחוני. אבל, בתר"ש גדעון, לא כתוב שצריך לוויני תקשורת, אז הצבא לא תוקצב בהתאם. ואם הצבא לא מתוקצב, משרד הביטחון לא יזמין מתעשייה אווירית (שהיא הקבלן היחיד שמייצר לוויני תקשורת בארץ). שאר שירותי הביטחון בארץ לא יכולים להצדיק מימון של רכישת לווין תקשורת.

עבור מי שמכיר את ההיסטוריה, המציאות הזו מובנת מאליו. למה? כי חלל תקשורת הוקמה בגלל שהמדינה לא מצאה צידוק כלכלי למימון בלעדי של לוויני תקשורת. מאז, לא השתנה כלום. ההבדל הוא שהיום המדינה לא מוכנה לשים מכיסה את הפער בין עלות לווין תקשורת בשוק העולמי לבין עלותו בתעשייה אווירית.

עובדה - יוסי וייס, מנכ"ל תע"א, הצהיר לאחר אובדן עמוס-6 שהוא יכול לשגר לווין תקשורת חדש בתוך כשנתיים, כמו בואינג. ועדיין, חלל תקשורת בחרה בבואינג. בהנחה ושני הלווינים באותה איכות, ההבדל הוא במחיר. אז איפה הסבסוד של המדינה שאמור לשמור על תעשיית חלל ישראלית?

מכירה לתאגיד סיני? אין בעיה

נזכיר כי חלל תקשורת עדיין נמצאת במשא ומתן למכירתה מול התאגיד הסיני Xinwei. מהפרסומים לבורסה ניתן להבין את טקטיקת הפעולה העסקית של חלל תקשורת לאחר אובדן עמוס-6. ראשית החברה סגרה הסכם להשכרת שירותי לווין בחלל עם חברת "אסיהסאט". זאת, כדי לגשר על הפער בטווח המיידי.

כעת מתברר, כי החברה נכנסה למשא ומתן עם חברת בואינג על רכישת לווין תקשורת חלופי לעמוס-6. במקביל החברה הייתה במשא ומתן עם תאגיד סיני על מכירתה. המהלך שמגשר על שני התהליכים הוא דחיית המכירה של החברה כפי שדווח לבורסה מספר פעמים בחודשיים האחרונים.

דחייה כזו נתנה לחלל תקשורת את הזמן הדרוש לרכישת לווין אמריקאי בשקט. מהלך שייתכן והיה מורכב יותר פוליטית לביצוע תחת בעלות סינית בסמוך להשבעתו של טראמפ לנשיא.

לא יהיה זה סביר להניח שהאמריקאים לא יודעים שחלל במו"מ עם תאגיד סיני כי זה מפורסם בבורסה הישראלית. אבל היות ומדובר בלווין תקשורת אזרחי, נראה כי למחוקק האמריקאי אין בעיה. בייחוד לאחר ההצהרה האחרונה של בואינג כי מכירת מטוסי נוסעים לסין תומכת ב-150,000 משרות בארה"ב. למרות זאת, מכירה ראשונית של לווין אמריקאי לחברה ישראלית קלה יותר לעיכול בציבור האמריקאי, מאשר לחברה סינית.

לפי הפרסום, הלוויין החדש מתוכנן להיות מוכן לשיגור ברבעון ראשון 2019 ולפעול בנקודת המסלול הגיאוסטציונרית 17E ולאפשר לחברה צמיחה והתפתחות באמצעות אספקת שירותי תקשורת לאפריקה, למזרח התיכון ולאירופה. מדובר במיקום בו פעל הלווין עמוס-5. נבחנת גם האפשרות של שיגור הלוויין על-פי חוזה החברה עם SpaceX שיועד לשיגור הלוויין עמוס 6.

גם הלווינים בעתיד של חלל תקשורת יהיו מבואינג?

לפי ההסכם, נראה כי חלל תקשורת מעגנת את זכותה לרכישת לווין נוסף מבואינג אם יקרה משהו לעמוס 17. "עד לשיגור, במקרה של אובדן הלוויין על הקרקע, תהא החברה זכאית לבחור, תוך תקופה שהוסכמה, אם לקבל השבה של הכספים ששילמה בתוספת ריבית ביחד עם העלויות שינבעו מביטול הסכם השיגור או המחאתו לבואינג, או להורות לבואינג לבנות לוויין חלופי במחיר ובלו"ז שהוסכמו ובכפוף לעדכונים שהוגדרו."

המשמעות היא שגם אם יקרה לעמוס 17 משהו טרם הגיע לנקודה בחלל, הלווין החלופי ייתכן ולא יבנה בישראל. יתרה מכך, סעיף 9 - "שונות" - מגדיר שחלל תקשורת יכולה לרכוש לווין נוסף לצד עמוס 17. "בלוחות זמנים שהוסכמו - לרכוש לוויין זהה נוסף במחיר מוסכם", נכתב בהסכם שפורסם לבורסה.  

ראוי לשים לב שהעיגון החוזי של חלל תקשורת מול בואינג חסר התניה כלשהי לגבי מכירה עתידית של החברה. כלומר, בואינג לא שמה וטו על אספקת שירותים או לווינים חדשים מתוצרתה למי שיקנה את חלל תקשורת.

לסיכום, חלל תקשורת היא גוף עסקי שפועל למטרות רווח וככזו, היא פועלת בצורה המתאימה לה ביותר. אם מדינת ישראל רוצה לשמר / לפתח תעשיית לוויני תקשורת, התלונות לא צריכות להיות מופנות להנהלת חלל תקשורת, אלא למדינת ישראל שלא פעלה מספיק מהר ובנחרצות לסבסוד לווין של תעשייה אווירית או לרכישת חברת חלל תקשורת על ידי חברה ממשלתית.

פלוני אשר בוחן את התנהלות הממשלה מהצד, יכול לטעון כי למרות הצהרות משרד המדע, הממשלה, באמצעות מעשיה, פעלה בכיוון הנגדי מעצם כך שלא נקטה בפעולה כלשהי לאחר אובדן עמוס-6.

תגובת משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל:

"המדינה אינה צד לעסקה, אך נציין כי מדובר בפתרון זמני שאינו נותן מענה לצורך הלאומי, כפי שעלה מדוח ועדת החלל, ל-4 לווינים תוצרת ישראל אשר מופעלים על ידי מפעילים ישראלים. מדובר בצורך חיוני לשמירה על עצמאותינו בתחום."