המטה הכללי ידון בהכפפת אגף הלוגיסטיקה לזרוע היבשה

אלופי המטכ"ל מתכנסים לדון בעתידו של צה"ל ובתכנית הרב-שנתית "גדעון" ותעלומת המטוס הרוסי בסיני. טור שבועי מיוחד של עמיר רפפורט 

בקרוב יתאספו אלופי המטה הכללי בבסיס חיל האוויר בדרום הארץ, ויסתגרו לסדנה שתימשך יומיים.  בלי להגזים, מדובר באחת מן הסדנאות החשובות בתולדות צה"ל. יתקבלו בה החלטות מרחיקות לכת, שעשויות להשפיע על פני צה"ל למשך שנים רבות.

עוד נגיע לחלק מן ההחלטות, שעוד יעוררו וויכוחים לא מעטים. בינתיים, הקרב העיקרי בשבוע החולף היה סביב גובה תקציב הביטחון שלגביו לא ברור האם יוגש בקרוב לאישור הכנסת, לאחר שוועדת החוץ והביטחון קבעה ביום שלישי כי הוא אינו מספיק לצורכי צה"ל.

הוועדה "עלתה" בדיוניה על דבר שידוע מזמן - תקציב הביטחון הוא "ישראבלוף" ומזה שנים רבות אין שום קשר בין התקציב שמאושר על ידי הממשלה והכנסת ובין התקציב בפועל. לכן, היא החליטה לא לאשר את תקציב הביטחון המיועד לשנת 2016, 56 מיליארד שקל, כאשר ידוע מראש שלקראת סוף השנה הבאה ממילא תינתן עוד תוספת של 5-6 מיליארד.

החלטת ועדת הביטחון יצרה תסבוכת משפטית, והעבירה את הכדור לוועדת הכספים וליועציה המשפטיים. ככל הנראה, ההחלטה היא רק הצהרתית, שכן מה שהיה הוא שיהיה: תקציב הביטחון המאושר יהיה בכל זאת בגובה 56 מיליארד שקל, כאשר משרד הביטחון מקבל הבטחה מראש שתהיה תוספת, ויוציא כסף בהתאם.

שר הביטחון אמר ביום שלישי כי "הוועדה לנושא תקציב הביטחון ישבה כבר מספר דיונים והוצגו בפניה לא מעט נתונים, גם לגבי האתגרים לשנת 2016, זה דיון התקציב העיקרי.

"2015 כבר כמעט אחרינו, ואני חייב להגיד שלצערי התקציב כפי שאושר בממשלה והופיע בספר התקציב לא מאפשר למערכת הביטחון ובעיקר לצה"ל להתקיים, לפעול ולתת מענה לצרכים הביטחוניים של מדינת ישראל".

ליעלון יש שריטה: כאשר נכנס לתפקיד שר הביטחון, הוא הסכים לוותר "לשנה שנתיים" על שלושה מיליארד שקל מתקציב משרדו לטובת משרדים חברתיים. הוא חשב כי הוויתור יהיה בהשוואה לתקציב 2013 שעמד על כמעט 60 מיליארד שקל. בפועל, הממשלה קיבלה את עמדת האוצר והורידה את הסכום מתוך סעיף שנקרא "בסיס תקציב" כך שתקציב הביטחון שנקבע לשנת 2014 היה 51.5 מיליארד שקל בלבד. סכום מופרך. לאחר קרבות אוצר-ביטחון קשים קיבל הביטחון תוספת של 2.75 מיליארד, אבל גם זה לא מנע עצירה של טיסות ואימונים בצה"ל ביוני 2014, חודש לפני שפרצה מערכת "צוק איתן".

אחרי המלחמה, נפתח הכיס ותקציב הביטחון עמד בפועל על 64 מיליארד שקל בשנת 2014 (13 מיליארד יותר מהתכנון המקורי!) , אבל הזיכרון הוא קצר והוויכוחים התחדשו לגבי תקציב 2015, שעדיין לא אושר בכנסת עד היום, בגלל נפילת הממשלה והבחירות.

למעשה, בהחלטתה יוצאת הדופן קיבלה וועדת החוץ והביטחון את העמדה שהציג בפניה הרמטכ"ל, רא"ל גדי איזנקוט, שביקש להפסיק את הבלוף ולדון בשאלה מהם הצרכים האמיתיים של צה"ל, במקום לאשר תקציב מוקטן שברור כי יגדל במהלך השנה.

אז מה יהיה בפועל תקציב הביטחון בשנים 2015-6?

60-62 מיליארד, למרות שהתקציב שיאושר בכנסת יהיה נמוך יותר. כ-12 מיליארד מתוך הסכום הזה הם כספי המענק הביטחוני של ארצות הברית, כך שאזרחי ישראל מממנים בכל שנה הוצאה ביטחוני של כ-50 מיליארד שקל. גובה המימון האמריקאי צפוי לגדול החל משנת 2018, כ"פיצוי" על הסכם הגרעין עם איראן. סכום הסיוע החדש יוכרז ככל הנראה במהלך ביקורו של ראש הממשלה בוושינגטון, בעוד כמה ימים.

האם תקציב הביטחון הוא בזבזני ומוגזם?

כן ולא. בצה"ל ובמערכת הביטחון כולה יש לא מעט בזבוזים, אבל היקף הבזבוזים אינו גדול יותר מאשר במגזרים ציבוריים אחרים. התקציב, בסך כ-15 מיליארד דולר (לשם השוואה, מודבר בכשבעה אחוז מתקציב הביטחון של ארצות הברית) עלול שלא להספיק כדי לבנות נכון את צה"ל לעימות הבא. איראן ומדינו המפרץ הפרסי פתחו במרוץ חימוש, ואילו צה"ל מצטמצם ואינו נמצא בתקופה טובה: המוראל של משרתיו ירוד, וגם איכות המשרתים בצבא הקבע הולכת ויורדת עם השנים. אחת הסיבות לכך היא איבה ציבורית כלפי משרתי קבע (שוב, לשם השוואה: בשדות תעופה בארצות הברית, אנשי צבא מקבלים קדימות בכל תור, גם כשהם בבגדים אזרחיים, כאות הוקרה מהחברה. הם אינם מוצגים בתקשורת שוב ושוב כנהנתנים).

 אז האם העליהום על אנשי הקבע אינו מוצדק?

לא בהכרח. שורש הרע הוא בגיל המוקדם מידי שבו יוצאים רבים מידי לגמלאות עם פנסיה גבוהה. זהו עול תקציבי עצום, וגם בעיה לצה"ל שמאבד ידע מקצועי. התוצאה היא שצה"ל הוא ארגון עם זיכרון ארגוני עלוב, וידע מקצועי ברמה בינונית ומטה, למעט איים בודדים של יחידות מסוימות מקצועיות מאוד, מבחינה טכנולוגית או מבצעית.

דו"ח ועדת יוחנן לוקר, שפורסם בקיץ,  הציע מודל חדש לצבא הקבע, אבל נראה כי צה"ל הצליח להדוף אותו ולהוריד אותו מסדר היום (אם כי הדו"ח יעלה שוב כאשר צה"ל יבקש את התוספת מעבר לרף 56 מיליארד שקל בשנה).

בעיתון "הארץ" פורסם השבוע כי הרמטכ"ל איזנקוט ושר האוצר משה כחלון דנים בחשאי בביצוע רפורמות בפנסיה הצבאית, בהתבסס על המסקנות בדו"ח לוקר. על פי הפרסום, בשיחות בין השניים עלתה האפשרות שהצבא ייסוג מכמה מהסתייגויותיו ממסקנות לוקר בעניין הפנסיה, אולם זאת בתנאי שההסדר החדש יוחל במקביל על שאר ארגוני הביטחון: המשטרה, השב"כ והמוסד.

האם הסיכון הביטחוני לישראל פחת בעקבות התפרקות צבא סוריה?

שטויות. חוסר היציבות המאפיין את המזרח התיכון מסוכן מאוד. הגבולות הפכו לאזורי ספר פרועים. ישראל מאוימת בעשרות אלפי טילים, רבים מהם מדויקים. ומעל לכל: פרויקט הגרעין האיראני מהווה איום חסר תקדים על ישראל, למרות ההסכם עם המעצמות.

גם גל הסכינאות הוא מצב ביטחוני חדש שצפוי להימשך עוד תקופה ארוכה. השלכותיו ממחישות את העובדה שתקציב ביטחון הוא בגדר "השקעה" ולא "הוצאה": הפגיעה בתחושת הביטחון ו"מצב רוח העסקי" הירוד כבר הביאו לירידה במכירות בחנויות, ואם המצב יימשך לאורך זמן תהיה לכך השפעה שלילית ודאית על הצמיחה במשק.

ועכשיו: גדעון

על רקע חוסר היציבות האזורית וחוסר הבהירות התקציבית יתכנס המטה הכללי בקרוב לסדנה, שבמרכזה תעמוד התכנית הרב שנתית לחומש שיתחיל ב-2016, שמכונה "גדעון". למעשה, עקרונות תכנית "גדעון" כבר אושרו על ידי הרמטכ"ל איזנקוט לפני כמה חודשים, אך הסדנה הן יהפכו לתכנית עבודה עם מאות פקודות והחלטות דרמטיות.

התכנית אמורה להביא לקיצוץ של שישה אחוז במטות ובמפקדות, יחד עם קביעת יחס פיקוד של אחד לחמישה - למשל סגן אלוף אחד על חמישה רבי-סרנים, במטרה להקטין את היקף הקצינים במטות צה"ל. עוד מתכנן איזנקוט לקצץ במערכים שונים, שאינם במרכז הפעילות של צה"ל כמו החינוך, הרבנות, גלי צה"ל, מבקר צה"ל, יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים וקצין המילואים הראשי. כמו כן, היחידות הארטילריות יעברו ארגון מחדש ומספר גדודים ואגדים ייסגרו. במקומן מוקמות יחידות לירי רקטות מדויקות ארוכות טווח. מספר האלופים בצה"ל יצומצם בארבעה.

על פי התכנית, זרוע היבשה תקבל עדיפות משמעותית, לאחר הזנחה של שנים לטובת עדיפות מוחלטת שניתנה לחיל האוויר ולמודיעין. אחת ההחלטות שיכולה לעורר מחלוקת היא כוונה של איזנקוט להכפיף את אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה לזרוע היבשה בתחום בניין הכוח. רבים בצה"ל יטענו כי מהלך כזה יפגע קשות במערך הלוגיסטי של צה"ל, בדומה להחלטות שהתקבלו ערב מלחמת לבנון השנייה לפני כעשור, ובוטלו מיד לאחריה.

גם סביב הקמת פיקוד סייבר בצה"ל צפויה מחלוקת קשה.  הרמטכ"ל נחוש להקים פיקוד כזה תוך כשנתיים. בשלב הראשון מסתמן כי יהיו שלושה תתי אלופים שיעסקו בתחום - אחד יהיה ממונה על ההגנה מטעם אגף התקשוב, אחד על ההתקפה מטעם יחידה  8200 היוקרתית, ושלישי ירכז את הנושא תחת סגן הרמטכ"ל. ייתכן, כי כאשר יוקם פיקוד הסייבר, יצומצם אגף התקשוב והסייבר ייצא מ-8200, אך יישאר באמ"ן. זה עדיין לא ברור, ובאמ"ן חוששים מפגיעה קשה מאוד ב-8200.

בינתיים, היה השבוע שינוי משמעותי באגף התקשוב, שבו הוכרזה חטיבת ההתעצמות כחלק משינוי התפיסה של הפעלת התקשוב בצה"ל עם הכניסה לעידן הסייבר. החטיבה הטכנולוגית החדשה תהיה החטיבה הראשונה שתמוסד באגף התקשוב ולאחריה יאורגנו שאר גופי האגף, כך שבתוך מספר חודשים תוקם חטיבת ההפעלה בראשות קצין הקשר הראשי, אשר תבוסס על מטה האגף ובהמשך תוקם חטיבת ההגנה בסייבר. מהלך זה מימש את תפיסת הרמטכ"ל בנוגע לשימוש ביכולות ובמערכות טכנולוגיות בכדי לעמוד באתגרי צה"ל, דבר אשר יציב את אגף התקשוב כמפעיל כוח כשאר זרועות צה"ל

במסגרת השינוי, תחת חטיבת ההתעצמות יפעלו יחידת לוטם, מחלקת אמצעי הלחימה של אגף התקשוב ומנהלת מעבר אגף התקשוב דרומה.  מפקד לוטם , תא"ל דני ברן, הוא מהשבוע גם מפקד חטיבת ההתעצמות.

כהן לא יהיה ראש המוסד?

אחת ההתפתחויות המרתקות צפויה בקרוב לגבי השאלה מי יהיה ראש המוסד הבא. ה"ראש" הנוכחי, תמיר פרדו, אמור לסיים את תפקידו בחודש ינואר 2016, בעוד כחודשיים, אבל ראש הממשלה עדיין לא רמז מי יחליף אותו. יכול להיות שהכהונה תוארך בכמה חודשים, למרות שפרדו לא הביע עניין בכך.

בלי קשר, במערכת הביטחון מעריכים כי לא בטוח שראש המועצה לביטחון לאומי, יוסי כהן, שנחשב במשך תקופה ארוכה כמעמד מוביל לתפקיד ראש המוסד הבא, אכן יחליף את פרדו. ייתכן שכהן יפרוש לאזרחות ויוביל את יישום מתווה הגז. הוא עצמו אינו יודע מה צופן לו העתיד הקרוב מאוד.

ליוסי כהן יש עדיין סיכויים גבוהים להיות ראש המוסד הבא, גם אם המינוי שלו רחוק מלהיות בטוח כעת. המועמים האחרים לתפקיד הם נ', שסיים באחרונה את תפקיד סגן ראש המוסד, ורמי בן ברק, הסגן לשעבר שמכהן כמנכ"ל המשרד למודיעין. במערכת הביטחון יש גורמים הטוענים כי נתניהו עשוי לשקול  גם מועמד חיצוני, שכיהן בעברו כאלוף בצה"ל.

תעלומת המטוס הרוסי

במערכת הביטחון עקבו השבוע בעניין מיוחד גם אחר חקירת התרסקות המטוס המצרי בסיני בשבת. לא מדובר בחדשות חוץ מבחינת ישראל, שכן המאבק בין ארגון דאעש, הטוען להפלת המטוס,  לכוחות הצבא הרוסיים, מתנהל גם סמוך לגבולות ישראל ברמת הגולן - בצפון. נכון לסוף השבוע הזה, כלי תקשורת בארה"ב מדווחים כי דו"ח של המודיעין האמריקאי טוען שייתכן כי הארגון הצליח להטמין במטוס הרוסי פצצה שגרמה להתרסקותו. הערכות דומות ניתן היה לשמוע גם בקרב גורמי ביטחון בבריטניה. בישראל, על פי הערכות, גם מתחזקת ההערכה כי אכן מדובר בפצצה ולא תקלה טכנית שגרמה להפלתו של המטוס ועליו 224 בני אדם.

אולי יעניין אותך גם