"האש הרשתית משנה את שדה הקרב"

חיל התותחנים שינה את פניו: במקום הפעלת אש ארטילרית, התפיסה היא של הפעלת מערכי אש מגוונים, כולל ירי רקטות "רומח" ארוכות טווח, שימוש בכלי טיס בלתי מאוישים ובחימוש מונחה מדויק, רקטות MLRS וגם מערך תותחים. כך אומר קצין התותחנים הראשי היוצא, תא"ל רועי ריפטין, שהוחלף בתפקידו בחודש אוגוסט 2015 על ידי תא"ל אלון קלוס.

"מה שעשו במשך כמעט שני עשורים, עוד הרבה לפניי, זה לאסוף יכולות אש ולהביא אותן לתוך החיל", אומר ריפטין. "יכולות כמו ה'תמוז' (חימוש מונחה מדויק), רקטות ה-MLRS במקום תותחי ה'רומח', כלי הטיס הבלתי מאוישים ועוד ועוד מערכים התוספו לאט לאט, וכך נערמו הרבה מאוד יכולות באותו ארגון. 

"מבחינתנו, הסיפור בשנים האלה הוא הסינרגיה בין היכולות השונות. כאן היה הפער. כשהתחלתי את תפקידי כקתמ"ר שינינו את מבנה מרכז האש: כיום הוא מסתכל על שילוב בין יכולות ולא על היכולת העצמאית של כל אמצעי. דבר שני, בתחילת הדרך כתבתי את התפיסה של האש הרשתית. ההיגיון שלה אומר: יש לי מגוון יכולות אש, ועכשיו האתגר שלי הוא לחבר את יכולת האש עם המטרה בזמן הנכון. המומחיות שלנו תהיה איך לחבר את האמצעים נכון ואיך להפעיל אותם. 

"העתיד, הוא תפיסת האש הרשתית. הסיפור הרשתי הוא מה שייקח אותנו קדימה. הרשת היא לא רק של תוקפים - מה שאני מבין שיקרה זה שאנחנו (חיל התותחנים) נהיה אחראים גם על האיסוף. כבר היום האיכון אצלנו, ואיכון זה איסוף". 

האם התוצרים של האיסוף הולכים לחיל או לגורמים מחילות אחרים?

"הכל נשפך לתוך מערכת השו"ב. משם זה עובר למי שצריך את המידע. אחרי האיסוף ישנן יכולות התקיפה, היבשתיות וגם האוויריות. ברמת החטיבה והאוגדה, מי שמחליט על התקיפה הוא חיל התותחנים. יש לנו מיצוי נכון של היכולות כבר מרובד האיסוף והתקשוב. ניתן לשעבד לא רק יכולות שלנו, אפשר לשעבד לטובת המטרה אפילו טנק. אם הוא בשטח, אני אדע להפעיל אותו".

עוד מאפיין של מטרות בשדה קרב מודרני הוא זמן חיות מאוד קצר, או שמוגזם לומר את זה?

"זה אנדרסטייטמנט. בגלל זה בנינו תאי תקיפה. מה הרעיון? אתה מחבר, אוסף ותוקף אלמנטים שמדברים אחד עם השני כדי לפעול נכון מול מטרה". 

אז יישמתם מעין קונספט של "מכרז מטרות"?

"אני לא מקבל את המושג הזה. אנחנו מדברים על הפעלת אש כמו בשירות המוניות 'גט טקסי'. בפירוש, לא משנה מי המבצע, משנה מי רואה ראשון ומי הכי זמין לפגוע במטרה. הרציונל הוא שכל מ"פ חי"ר או מ"פ שריון וגם מג"ד ילחץ על כפתור, והראשון שזמין לו יפגע במטרה שסומנה. הקש"א (קצין שיתוף ארטילרי) הדיגיטלי הוא אפליקציה שיש לנו על מערכות השו"ב של החי"ר ושל השריון. הוא מזהה מטרה, ולוחץ על כפתור. למשל, הטנק מזהה את המטרה והנ.צ. עובר לסוללה. הכל במעגל סגור. הדלתא, שתהיה כנראה בהמשך, היא שהכל יקרה תוך זמן מאוד קצר".

האש הסטטיסטית ש"כיכבה" בקרבות "צוק איתן" ב-2014 חזרה בתפיסת הצבא?

"חד משמעית כן. אם כי כולם עדיין מבינים שהכיוון צריך להיות נשק יותר מדויק, בתפוצה יותר רחבה ובאמצעים יותר שכיחים. בניין הכוח ברמת היכולות הוא להביא אמצעים ייחודיים, שייתנו לנו אפשרויות רחבות. גם הארטילריה הקנית צריכה ללכת צעד קדימה".

האם בשלוש השנים של כהונתך התקדם עניין הפלטפורמה של תומ"ת חדש לחיל, במקום ה-M-109 שנמצא בשירות עשרות שנים?

"התקדם מאוד. התובנה היא שצריך להחליף את הפלטפורמה הקיימת בצה"ל. עכשיו צריך לדבר על תקציבים. זה נמצא בשיח במטה הכללי, וזה לא מובן מאליו. הנושא מעולם לא היה מדובר יותר מאשר היום. 'צוק איתן' נתן לעניין בוסט לא קטן. יש הבנה שאנו לא יכולים להמשיך עם פלטפורמה משנות ה-40 המאוחרות של המאה הקודמת. הדבר הגדול יותר הוא העובדה שיצאנו למכרז של מרעום מדויק. זה אומר שרוצים בצה"ל תותחים גם לעוד 100 שנה. התותח עדיין בתוקף, ואם רוצים שמשהו יירה יש צורך בתותחים חדשים, במגבלות המשאבים.

 "אם מסתכלים בכלל על עולם היכולות: השקנו את מערך רקטות ה'רומח' באביב 2015, וזה הישג גדול. הרקטות נקלטו טוב. אנחנו הולכים לקראת גדוד נוסף של 'רומח'. 

"אנחנו מדברים בשפה אחרת לגבי האגדים שלנו: היום קוראים לזה אגד אש ולא אגד ארטילרי. יש גדודי תותחים, אבל גם גדודי רקטות. בנינו שיטה חדשה, וכל אגד מחזיק במגוון היכולות – רקטות, טילים, פגזים". 

רקטת ה"רומח" מכניסה את חיל התותחנים לטווחים שפעם היו רק באחריות חיל האוויר?

"לא, הטווח נושק ל-40 ק"מ. הטווחים של הרקטות עדיין לא גדולים מספיק. הייתי שמח לעוד טיפת טווח, אבל בינתיים זה בסדר גמור".

התומ"ת החדש מיועד לטווח ארוך?

"בערך 35 ק"מ. עם קליבר חדש (52), התותח החדש יידע להביא לנו יותר כוח בפחות סד"כ. אני רוצה שלושה אנשי צוות בכל תותח, במקום עשרה כיום. עם יכולת אש משופרת נוכל להוריד את מספר התותחים בסוללה, וכך לצמצם ב-50 אחוז את הסד"כ של ארטילריה בצה"ל. זה הרציונל. בקונספט עוברים מאגד ארטילרי לאגד אש. במושגים ובטרמינולוגיה, אני חושב שעוברים מ'מסייע לתמרון' ל'תוקף ומסייע'. ברגע שיש אוטונומיה בייצור מטרות אתה יכול לתקוף גם בלי החיכוך של המתמרן מקדימה. זו דרך חשיבה אחרת שצריך להתמודד איתה, ועסקתי בזה הרבה מאוד".

הרמטכ"ל לשעבר, רא"ל בני גנץ, אמר אחרי "צוק איתן" שהתמרון סייע לאש ולא להפך. זו אמירה מוגזמת?

"זה תלוי בסיטואציה, אבל אני אוהב את האמירה הזאת. אני חושב שהוא דיבר על כך שהתמרון בעיקר מייצר מטרות. אם החיכוך מוציא את האויב החוצה כדי שניתן יהיה לתקוף אותו, זה מצוין".

מה תהיה קפיצת המדרגה הבאה בתותחנים?

"אני משוכנע שקפיצת המדרגה לעוד 10 שנים תהיה גדולה אפילו יותר מההתקדמות עד עכשיו. ההתפתחויות הטכנולוגיות אדירות. תראו את הסמארט-פון אל מול הפלאפון. כך גם קצב השיפור בשדה הקרב. עם השנים האיום השתנה. במקומות שבהם לא התאמנו את עצמנו, לקחנו חימוש שהותאם לסוג אויב מסוים ועשינו אדפטציה. 

"העולם רווי מידע. המפקד יקבל את ההחלטה על סמך מידע שיקבל. הירי למטרה מסוימת הוא בסוף באחריות של מי שהיה בעמדה. של הדרג היורה. היום תכנון האש נעשה במערכות שקובעות את הכללים והחוקים ומקפיצות סדרי עדיפויות, ובסוף מישהו אחד מקבל החלטה".

מה העמדה שלך בעניין הפעלת אש אוטומטית בסגנון "רואה-יורה"?

"אני לא חי עם זה בשלום, וחושב שזה לא יתפוס. בעיקר בגלל ההיבט המוסרי. אנו נמצאים בעידן שלעיתים בהבזק של שלוש שניות, שבו אתה ננעל על מטרה, צריך להסיט את הטיל או הרקטה רק משום שבשנייה אחת נכנס לתמונה גורם בלתי מעורב, שלא צריך להיות שם. לכן, האש לא יכולה להיות מופעלת באופן אוטומטי". 

***

הראיון המלא מתפרסם בגיליון מספר 59 של המגזין "תמיד תותחן"