טור מיוחד על מינויו של סגן ראש השב"כ למפכ"ל המשטרה, על העיכוב במינויו של ראש מוסד חדש ומה קורה בסוריה. עמיר רפפורט על הסוגיות החמות של השבוע
| 2/10/2015

"כשל מודיעיני": בשירות הביטחון הכללי, שמתיימר לדעת כמעט הכול על הקורה בישראל ובשטחים, מעטים היו מודעים למגעים שניהל סגן ראש השירות עם השר לביטחון פנים, גלעד ארדן.
השר והסגן, רוני אלשיך, דנו במינוי האפשרי של אלשיך למפקח הכללי של המשטרה עוד לפני המינוי של תא"ל (מיל') גל הירש, לפני כחודש. לאחר שארדן הודיע כי הוא חוזר בו ממינוי הירש, שבה האפשרות שאלשיך יהיה מפכ"ל ועלתה על הפרק.
כמובן, שראש השב"כ יורם כהן היה בסוד המגעים שניהל אלשיך עם ארדן, אבל מרבית אנשי בכירי השב"כ ומערכת הביטחון האחרים, לא ידעו מה מתרחש מתחת לאף שלהם. גם המעטים שנחשפו לשמועה שרוני אלשיך מועמד לתפקיד המפכ"ל, התקשו להאמין: רוני אלשיך נחשב מועמד מרכזי לתפקיד ראש השב"כ הבא, וקשה היה לתפוס את האפשרות כי הוא יוותר על האפשרות לעמוד בראש הארגון שבו שירת למעלה מ-27 שנים לטובת תפקיד מפכ"ל המשטרה.
אבל, ביום ראשון, ערב חג הסוכות, הודיע ארדן על המינוי המפתיע, וסגן ראש השב"כ הפך בבת אחת מ-ר' לדמות ציבורית מוכרת. תמונתו, לבוש בחולצה מכופתרת וחנוט בעניבה, שהיא סימן ההיכר שלו, הופיעה בכל כלי התקשורת. בקרוב הוא כבר ילבש מדי משטרה. קשה להעלות על הדעת התפתחות שיכולה לסכל הפעם את המינוי של ארדן.
"המתנחל"
אחד האנשים שפחות הופתעו מביטול המינוי של גל הירש למפכ"ל המשטרה הוא ככל הנראה הירש עצמו. בסביבתו העריכו כי לאור התמשכות הבדיקה שערך היועץ המשפטי לממשלה, יבטל גלעד ארדן את המינוי. מערכת הביטחון ידעו לספר על שיחות שערך ארדן כדי לבחור מועמד אחר למפכ"ל. השיחות הוכחשו על ידי ארדן בתוקף, כל עוד לא הכריז על ביטול המינוי של הירש.
באופן אירוני, רוני אלשיך וגל הירש מכירים היטב. בתפקידו האחרון בצה"ל, לפני שעבר לשב"כ, שימש אלשיך כמפקד פלוגת ההנדה (פלחה"ן) של חטיבת הצנחנים. בחודש מאי 1988, בשבוע האחרון של אלשיך בתפקיד, ניהלו הצנחנים מבצע כנגד החיזבאללה בכפר מיידון שבלבנון. הקרבות התנהלו בין הבתים בכפר, והפלה"ן נשלח לפוצץ לא מעט יעדים של חיזבאללה. מי היה צמוד לאלשיך בכל אותו שבוע היה מחליפו כמפקד הפלוגה, גל הירש. וותיקי הצנחנים יודעים לספר כי למרות שבאו מרקע שונה לחלוטין הירש ואלשיך "שידרו" באותו ראש ודרשו ממפקד החטיבה, שאול מופז, עוד ועוד משימות. בדיעבד ידוע כי ביום הקרב הזה הועבר ככל הנראה הנווט השבוי רון ארד ממקום שביו, ועקבותיו אבדו לעולם.
אגב, כל המפקדים הצעירים שהקיפו את מופז באותם ימים בצנחנים הגיעו רחוק מאוד. מפקד הגדוד בני גנץ נהיה לרמטכ"ל. המג"דים האחרים, גרשון יצק ומאיר כליפי נעשו אלופים. מפקד הסיוע החטיבתי, צביקה פוקס, היה לימים תת אלוף בזרוע היבשה ולראש מטה המוסד (כיום, הוא בכיר בתעשייה הצבאית, תעש). גם גל הירש היה מיועד לגדולות בצה"ל, עד למלחמת לבנון השנייה שקטעה את הקריירה שלו.
רוני אלשיך, לעומת עמיתיו שעשו קריירה צבאית ידועה היטב, נעלם מן העין הציבורית כאשר התחיל את הקריירה השב"כית שלו.
בשב"כ, הוא עשה את המסלול המפרך במערך המודיעין המתמחה בהפעלת סוכנים בשטחים, מתפקידים זוטרים ועד לתפקיד היוקרתי של ראש מרחב ירושלים, שעיקר עיסוקו, למעשה, במיגור הטרור ביהודה ושומרון.
להבדיל מהאלמוניות שלו בקרב הציבור הרחב, במערכת הביטחון עצמה רוני אלשיך הוא דמות מוכרת. כראש מרחב ירושלים הוא עבד מוד מאוד לצה"ל ולמשטרה, ואחד מחבריו הטובים מאותם ימים הוא הקצין גדי איזנקוט, כיום רמטכ"ל. רבים נוהגים להשוות בין איזנקוט לאלשיך: שניהם אנשי עבודה, שיכולים לחלוץ נעליים מתחת לשולחן ולהירדם במשרד. הם ממעטים להתרועע במסעדות. לא מבלים. חוץ מעבודה, מעסיקה אותם מאוד המשפחה. לגדי איזנקוט "רק" חמישה ילדים. לרוני אלשיך- שבעה (ועוד שבעה נכדים בגיל צעיר יחסית, 52).
לעומת המינוי של יורם כהן לראשות השב"כ לפני כחמש שנים שנחשב מפתיע, כאשר הועדף על ידי בנימין נתניהו על פני הסגן שכהן באותם ימים יצחק אילן, רוני אלשיך המכהן כיום כסגן של כהן, נחשב מועמד מוביל לתפקיד "הראש" הבא שאמור להחליף את כהן במאי 2016.
את המינוי של כהן רבים ייחסו לעובדה שהוא חובש כיפה ונחשב מזוהה עם המשפחות הוותיקות של הליכוד בירושלים. לעומת זאת, לגבי אשליך היו כאלה במערכת הביטחון שטענו כי נתניהו יהסס למנות אותו משום שהוא מזוהה במיוחד כ"מתנחל", איש הישוב כוכב השחר לשעבר. לפי אותה תזה, שכבר לא תעמוד למבחן לעולם, נתניהו היה אמור לחשוש ממינוי ראש שב"כ מהזרם הדתי לאומי ביהודה ושומרון, המזוהה בכנסת עם הבית היהודי, ולא עם הליכוד.
כמובן, שרוני אלשיך מעולם לא הביע בפומבי עמדות פוליטיות בתפקידיו הבכירים בשב"כ. בלי קשר למינויו האפשרי לראש השב"כ הבא, הוא השכיר את ביתו בכוכב השחר, ועבר לגור בשכונה בגבעת שמואל, הנחשבת מעוז בפני עצמו של הציונות הדתית.
רוני אשליך נחשב לא רק איש מודיעין מעולה אלא גם ל"תחבולן", תכונה שזיכתה אותו בכינוי "השועל". הוא החליף ברבים מתפקידו לאורך הדרך את ראש השב"כ הנוכחי יורם כהן, כולל בתפקיד ראש מרחב ירושלים. הקריירה הארוכה שלו הכשירה אותו לתפקיד מפכ"ל המשטרה בצורה כמעט מיטבית למי שלא הגיע משורות המשטרה עצמה. בתפקידיו בשב"כ אלשיך עסק באכיפה ובחקירות ללא הפסקה, והיה בקשר צמוד לפרקליטת המדינה, למשטרה ולצה"ל. במידה רבה יש חפיפה בין מחוזות המשטרה והשב"כ, ותפקיד מפקד מרחב ירושלים בשב"כ מקביל למפקד מחוז ירושלים ומפקד מחוז יהודה ושומרון במשטרה גם יחד.
אך האם הכניסה של אלשיך לתפקיד המפכ"ל תהיה באמת חלקה לגמרי? לא בטוח, למרות שניצבי המטרה בהווה ובעבר, שצלבו את גל הירש לאחר מינויו נדמו השבוע ולא יצאו כמעט כנגד מינוי אלשיך. במסגרת תרבות המינויים המקובלת בישראל, לא מן הנמנע שיש מי שאוסף כעת "חומר" במטרה למצוא דופי במועמדותו של אלשיך.
להלן חלק מן ה"יבול" שנלחש מאוזן לאוזן במערכת הביטחון השבוע: היו שטענו כי אלשיך כל כך מזוהה עם ה"ההתנחלויות" עד שהוא יצא לחופשת מחאה כאשר החל השימוש במעצרים מנהליים כנגד יהודים לאחר פיגוע הטרור היהודי בכפר דומא וכי הוא השכיר את ביתו בכוכב השחר דווקא לאחד מעצורי השב"כ והמשטרה בתקופה האחרונה, דבר שלכאורה מעיד על הקשר העמוק שלו על המחנה שהצמיח את הפיגועים כנגד פלסטיניים.
ומה האמת בקשר לטענות האלה? אלשיך אכן יצא לחופשה משפחתית אך ללא קשר למעצרים המנהליים כנגד יהודים. הוא וה"ראש" יורם הכהן דווקא נחשבים כמי שדוחפים יותר מכל לשימוש בכלי זה כדי להילחם בפיגועים המבוצעים על ידי יהודים, ובתקופתם אכן נעשה שימוש חסר תקדים במעצרים מנהליים כנגד יהודים.
לגבי השכרת הבית בכוכב השחר אומרים בסביבתו של רוני אלשיך כי "בבעלות רוני אלשיך נכס בישוב כוכב השחר אשר הושכר בשנת 2014 לאיש כוחות הביטחון ובני משפחתו. חוזה השכירות הסתיים אחרי 11 חודשים. לאחר שעזבה המשפחה את הבית נחשד קטין, אחד מילדי המשפחה, במעורבות באירוע ביטחוני אשר לפי החשד התרחש לאחר פינוי הבית".
ראש השב"כ הבא
מ-ר' ל-נ': מי שיכול להנות יותר מכולם מהמינוי של רוני אלשיך למפכ"ל המשטרה הוא סגן ראש השב"כ שקדם לו תחת יורם הכהן, המכונה נ', שסיכוייו להתמנות לראש השירות הבא צמחו פלאים לאחר הסרת המועמדות של אלשיך.
בשב"כ יודעים לספר שיחסיו של נ' עם רוני אלשיך נחשבים טובים למרות ההתמודדות שניהלו עד כה על תפקיד ראש השב"כ הבא, ולמרות שהרקע שלהם הוא שונה לחלוטין. להבדיל מהזיהוי של אלשיך עם מפעל ההתנחלויות, נ' נחשב כ"קיבוצניק", למרות שעזב את הקיבוץ בצפון שבו גדל, כבר לפני שנים רבות.
נ' הוא מהדגם של בכירי ההתיישבות העובדת שמילאו בעבר את מרבית התפקידים הבכירים במערכת הביטחון. מהקיבוץ הוא הגיע לסייר מטכ"ל ולאחר שירות הרואי שם הגיע לשב"כ. שם התבלט בעיקר בתפקידים מבצעיים ולא מודיעיניים. הוא לא איש של מודיעין והפעלת סוכנים. לפני שכיהן כסגן ראש השב"כ היה ראש אגף המבצעים, שאמון על טכנולוגיות מתקדמות ופעולות עלומות.
אם הכול ילך כצפוי מעכשיו, סוף סוף, רוני אשיך יתמנה למפכ"ל המשטרה כבר בשבוע הבא, "אחרי החגים". נ' עצמו עשוי לחזור לתפקיד סגן ראש השב"כ שאותו מילא כבר בעבר, ועד שנתניהו יחליט מי יהיה ראש השב"כ הבא. חזרתו לתפקיד הסגן טעונה אישור של נתניהו. במערכת הביטחון מעריכים כי למרות הפרסומים על מועמדים חיצוניים לתפקיד ראש השב"כ הבא, אחרי כהן, לאחר שמועמדותו של אלשיך ירדה מהפרק, הסיכויים לכך קלושים. למעט מקרה אחד בהיסטוריה של הארגון, כאשר מונה מפקד חיל הים לשעבר עמי איילון לראש השב"כ לאחר רצח יצחק רבין ז"ל, כל ראשי השב"כ מונו מתוך שורות הארגון. השב"כ אינו נמצא כיום במשבר כמו לאחר רצח ראש הממשלה, ולכן ההערכות הן כי אם נתניהו ישקול למנות אלוף לשעבר או מועמד חיצוני אחר להחליף את כהן, ההתקוממות שתתחולל בשב"כ תשים את מחאת הניצבים, כנגד הצנחת מפכ"ל חיצוני למשטרה בפרופורציה אחרת. קשה לדמיין מועמד חיצוני שיוכל לקבל פיקוד על השב"כ בנסיבות הנוכחיות.
כהונת פרדו מתארכת?
דריכות שיא במוסד לקראת הכרעה אפשרית של ראש הממשלה בשאלה מי יהיה ראש הארגון הבא. במוסד מצפים לכך שראש הממשלה יודיע בקרוב מי יחליף את ה"ראש" הנוכחי תמיר פרדו, וייתכן כי הוא יכריז על המינוי כבר "אחרי החגים". המועמדים המובילים לתפקיד ראש המוסד הבא הם: ראש המטה לביטחון לאומי, יוסי כהן, שכיהן כסגן ראש המוסד, מנכ"ל המשרד למודיעין רמי בן ברק, שהיה סגן גם כן, והסגן הנוכחי נ' .
במערכת הביטחון מזכירים רבים כי לגבי המוסד היסטוריה של אלופים לשעבר שמונו לעמוד בראש ארגון הביון שאחראי על הפעילות המודיעינית וסיכול הטרור מחוץ לגבולות ישראל והשטחים. גם כיום, מוזכרים כמה אלופים כמועמדים להחליף את תמיד פרדו, ביניהם מפקד חיל האוויר האלוף אמיר אשל וגם כמה אלופים במילואים. עם זאת, ההערכה היא שראש המוסד הבא ייבחר מקרב בכירי הארגון.
ראש המוסד הבא אמור להיכנס לתפקידו כבר בחודש ינואר 2016. לאור העובדה שנתניהו עדיין לא רמז מי יהיה ראש המוסד הבא, ההערכה היא כהונתו של פרדו תוארך מעבר לחמש שנים בכמה חודשים לפחות, אם לא יוכרז על המינוי מיד לאחר החגים.
מלמ"ב
גם המינוי לראש שירות הביטחון הפחות מוכר לציבור הרחב , מתמהמה. מדובר במינוי הממונה כל הביטחון במערכת הביטחון (המלמ"ב), שאחראי על שמירת סודותיה הכמוסים ביותר של מדינת ישראל. מדובר בגוף רב עוצמה בעל סמכויות חקירה משל עצמו, שנחשב רק לעיתים רחוקות, כמו בקרב שניהל ראש המלמ"ב לשעבר, יחיאל חורב, נגד ראש המחקר והפיתוח לשעבר, תא"ל (מיל') יצחק יעקב, בגלל ספר הזיכרונות שכתב.
את תפקיד ראש המלמ"ב מילא בשמונה השנים האחרונות אמיר קין, שהחליף את חורב. קין היה אמור לסיים תפקיד כבר באוגוסט ואולם כהונתו הוארכה עד לחודש אוקטובר בגלל העיכובים במינויו מחליפו, אבל גם חודש אוקטובר הגיע ומחליף עדיין אין.
נראה כי גם המינוי הזה מתעכב שכן מונתה ועדה שבוחנת את האפשרות למנות לתפקיד את עוזר מנכ"ל משרד הביטחון, ניר בן משה (שבחר כמועמד לתפקיד מטעם מנכ"ל המשרד ומטעם שר הביטחון), ומועמדים אחרים, כולל סגן ראש השב"כ לשעבר יצחק אילן שהפסיד במפתיע ליורם כהן בהתמודדות הקודמת על תפקיד ראש השב"כ.
פוטין
במערכת הביטחון מתמהמהת בימים אלה גם ההחלטה על מינוי מנכ"ל חדש לחברה הממשלתית רפאל (כאן מועמד שר הביטחון ויו"ר רפאל הוא ראש אגף המבצעים לשעבר אלוף יואב הר אבן שמתמודד מול האלופים לשעבר אבי מזרחי ויאיר נוה), אבל עם כל הכבוד לאנרגיה שנגזלת על ידי תהליכי מינויים אינסופיים הרי שההתפתחויות הביטחוניות החשובות באמת מתרחשות בשטח. וליתר דיוק: בסוריה. קשה להפריז בחשיבות מהלכיו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ששילח השבוע לסוריה כוחות צבאיים, וממשיך למצב את עצמו כאיש החזק במזרח התיכון שאינו מפקיר לעולם בני ברית, כלל שנשיא ארצות הברית ממשיך לחזק את מעמדו כאחד שבני הברית שלו יתקשו לסמוך עליו.
מאחורי הקלעים של המהלכים האחרונים - תכנית רוסית שנחשפה כבר לפני כמה חודשים להביא לסיום מלחמת האזרחים בסוריה על ידי חלוקתה לאזורי שליטה, כאשר כ-30 אחוזים מהשטח, באזור טרטוס ולטקיה יישארו בשליטת העדה העלאווית של הנשיא הנוכחי בשאר אסד.
לרוסיה חשובים נמלי הים באזור זה ופחות חשוב להם שאסד עצמו יישאר בשליטה על חלק מן המדינה. הם לא יסכימו להיכנע לדרישת האמריקאית לסלק את אסד מן השלטון עד שלא יבטיחו את האינטרסים החשובים להם. מי שתשלם אתה מחיר היה ישראל, שעלולה למצוא את עצמה בתוך כמה חודשים עם שליט דה פקטו של איראן וחיזבאללה מעברו השני של גבולה ברמת הגולן.

