יפן נערכת לשיגור כוחות ימיים לפינוי מוקשים במצר הורמוז לשם הבטחת חופש השיט
הממשל בטוקיו הודיע כי ישגר שולות מוקשים מתקדמות לאזור המפרץ לאחר השגת הפסקת אש במטרה לאבטח נתיבי סחר חיוניים ולממש את דוקטרינת ההגנה העצמית של המדינה
ממשלת יפן הכריזה באופן רשמי על מוכנותה לשלוח כוחות משימה ייעודיים של הצי היפני למצר הורמוז, זאת במטרה לבצע פעולות לפינוי מוקשים ימיים ולהבטיח את חופש השיט באזור.
המהלך המתוכנן יצא אל הפועל רק לאחר שתוכרז הפסקת אש רשמית בלחימה האזורית, כאשר שר החוץ היפני הבהיר כי מדובר בצעד הגנתי מובהק שנועד להגן על האינטרסים האסטרטגיים של המדינה. יפן נחשבת כיום לאחת המדינות המצוידות והמיומנות ביותר בעולם בתחום הלוחמה נגד מוקשים, ויכולותיה הטכנולוגיות בתחום זה נחשבות למרכיב קריטי ביציבות נתיבי האספקה הגלובליים המושפעים מהמתיחות הביטחונית במזרח התיכון.
כפי שעולה מנתוני הפרסום המקצועי Army Recognition, הצי היפני מחזיק במערך ייעודי לטיפול באיומים תת-ימיים הכולל עשרים כלי שיט, מתוכם שבע שולות מוקשים המסוגלות להפליג באוקיינוסים הפתוחים. המערך כולל ספינות פיקוד ושליטה, לוגיסטיקה תומכת וליווי של מסוקים וכלי טיס בלתי מאוישים המעניקים מעטפת הגנה וגילוי רחבה. הכלים המבצעיים בנויים מחומרים פלסטיים מורכבים במטרה לצמצם את החתימה המגנטית שלהם, והם מצוידים במערכות סונאר בתדר גבוה ובכלים תת-ימיים אוטונומיים המיועדים לאיתור וזיהוי עצמים על קרקעית הים. זאת ועוד, מסוקי התובלה הכבדים שברשות הצי מצוידים במיכשור מגנטי ואקוסטי המאפשר סריקה יעילה של שטחים נרחבים בפרקי זמן קצרים.
ההחלטה היפנית נובעת מהבנה עמוקה של הסיכונים הטמונים בלוחמה תת-ימית, שכן ציד מוקשים נחשב למשימה מורכבת ומסוכנת בשל הקושי בזיהוי עצמים קטנים במרחבים ימיים עצומים. עם זאת, פעילות זו עולה בקנה אחד עם החוקה היפנית, האוסרת על פעילות צבאית התקפית אך מאפשרת נקיטת צעדים הגנתיים לשמירה על ביטחון המדינה וכלכלתה. חרף המגבלות החוקיות המוטלות על כוחות ההגנה של יפן, המשימה במצר הורמוז מוגדרת כפעילות הומניטרית וכלכלית שנועדה למנוע נזק לספינות סחר ולמכליות נפט, ובכך היא מתיישבת עם הפרשנות המשפטית של סעיפי ההגנה בחוק היפני.
בד בבד עם ההיערכות המבצעית, המנהיגות הפוליטית בטוקיו מנהלת דיאלוג רציף עם הממשל בוושינגטון בנוגע למעורבות היפנית בזירה הבינלאומית. בשיחות שנערכו לאחרונה בין ראשי המדינות, הובהר כי הגבלותיה החוקיות של יפן מונעות ממנה לקחת חלק ישיר בעימותים צבאיים פעילים, ולכן לא גובש הסכם להצטרפותה לקואליציה הלוחמת בשלב זה.
לסיכום, המוכנות היפנית לפעול במצר הורמוז משקפת שילוב בין עליונות טכנולוגית לבין זהירות דיפלומטית, תוך ניסיון לאזן בין הלחץ הבינלאומי למעורבות פעילה לבין המחויבות הפנימית לשמירה על אופיו ההגנתי של הצבא. הצלחת המשימה תלויה במידה רבה ביציבות הפסקת האש וביכולת התיאום מול הכוחות הפועלים באזור.